אני פוגש את ד"ר אסתר לוצאטו ואת אלי בן-סימון בשטח חולי ריק בליקית שעליו ניצב שלט: "קריית המודיעין של צה"ל בנגב". כאן, על שטח של 2,500 דונם בסמוך לפארק התעשייה עומר שבנגב, אמור לקום אחד הפרויקטים הגדולים של מערכת הביטחון, אשר מעבר לחשיבותו המבצעית, נושא עימו הבטחה כלכלית וחברתית משמעותית לנגב. הפרויקט אמור לקלוט אליו את כל יחידות המודיעין של צה"ל, שפזורות כיום במרכז הארץ, ולהקים בנגב קריית מודיעין מודרנית. גולת הכותרת היא העברת יחידות העילית הטכנולוגיות של המודיעין, תוך חיבור שלהן לאקו-סיסטם הטכנולוגי המתפתח כיום בנגב.
ד"ר לוצאטו היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני הבולטות בישראל ופעילה חברתית מוכרת בנגב. היא עומדת בראש העמותה "ישראל למען הנגב", שנאבקה להוציא לפועל את פרויקט המודיעין לאחר שרבים הספידו ואיבדו תקווה במימוש הפרויקט. רק לאחרונה, ובעקבות המאבק הממושך שכלל הגשת עתירה לבג"ץ על-ידי העמותה, הודיע שר הביטחון, בני גנץ, על קידום הפרויקט ופורסם הזוכה במכרז.
בן-סימון הוא ממייסדי קרן הון הסיכון SIBF, מהבודדות שפועלת בנגב ומנהלת השקעות בחברות טכנולוגיות במודל השקעה ייחודי. שניהם מייחסים לפרויקט המודיעין חשיבות רבה, הרבה מעבר לעניין הצבאי. ד"ר לוצאטו: "העברת היחידות הטכנולוגיות של המודיעין וקליטתן בנגב, אמורה לספק לאזור מנוע צמיחה עצום - 60 מיליארד שקלים במשך שני עשורים ועשרות אלפי מקומות עבודה. ולא פחות חשוב מכך - היא תביא לביסוס מוקד טכנולוגי משמעותי בנגב. מדובר בעוגן כלכלי חשוב, שאמור להצטרף לעוגנים אחרים שמתפתחים כאן ואמורים לחולל שינוי כלכלי-חברתי בסדרי גודל שלא ידענו כמותם. הוא בא לאחר שנים שבהן הנגב ותושביו הוזנו בהבטחות שלא מומשו".
בן-סימון מסכים ומוסיף: "יש חשיבות עצומה לפרויקט בשל הקשר שלו להיי-טק. אם ההיי-טק יגיע לפה, יגיעו עימו גם אנשים וגם כסף. הרעיון היסודי הוא לחבר יחד את הצבא עם האקדמיה, התעשייה והחברות הרב-לאומיות ולטפח את המערכת הטכנולוגית המשולבת ההולכת ומוקמת בנגב. זה חזון ענק שישנה את פני האזור לשנים".
בינתיים, המספרים לא מעודדים במיוחד. מרבית ההיי-טק, כ-75%, מרוכז במרכז הארץ. רק 3% מההון סיכון נמצא בדרום.
לוצאטו: "אני לא מתווכחת עם המספרים, אני מכירה אותם היטב. אבל מכאן אפשר רק לצמוח. יש בעתיד כמה וכמה תוכניות לקידום ההיי-טק בנגב, מעבר להעברת יחידות המודיעין והתקשוב שהם הפרויקטים המרכזיים, כמו למשל הקמת רובע החדשנות בבאר-שבע, שבו יופעלו שלושה תחומי מומחיות אזוריים בולטים - טכנולוגיות מדבור, בריאות דיגיטלית ואבטחת סייבר. הרובע יתפרש על פני שטח של 2,620 דונם ויתבסס על מוסדות מרכזיים בעיר בהם - אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ופארק התעשיות גב-ים נגב, שבו כבר פועלות חברות היי-טק רבות.
"אני חייבת להצדיע לראש העיר, רוביק דנילוביץ, שעושה עבודה עצומה ומסורה מאוד לקדם את העניין והוא שותף למאמצים של התעשייה. אני גם מזכירה מחקר של אוניברסיטת ברנדייס, שקבע כי באר-שבע היא אחת משבע ערי ההיי-טק של העתיד. זהו חזון לאומי ענק ואני מצפה שהממשלה תרתם בכל כוחה כדי לקדם אותו באמצעות תמריצי מס והטבות. נדרש תהליך סדור של הרחבת מתחמי החדשנות במדינת ישראל גם אל מעבר לאזור גוש דן, שבמצב הנוכחי עלול להתמודד עם מציאות מורכבת בשל גידול האוכלוסייה".
סינרגיה משמעותית
לוצאטו ובן-סימון מכירים כבר שנים ולאחרונה הם הודיעו על שיתוף פעולה בין שני הגופים שהם עומדים בראשם. קבוצת לוצאטו תהפוך למשקיעה (Venture Partner) בקרן ההון סיכון SIBF, זאת בנוסף לשיתוף פעולה שלה עם הקרן בתחומים המקצועיים (Strategic Partner). במסגרת שיתוף הפעולה המקצועי תספק קבוצת לוצאטו ל-SIBF שירותי ייעוץ וקניין רוחני, הן לקרן והן לחברות הפורטפוליו שלה. המדובר, בין היתר, בבדיקות היתכנות טכנולוגית של מיזמים שבהם תשקיע הקרן, הערכת פוטנציאל, בדיקות נאותות, סקרי פטנטים, וסיוע ברישום זכויות קניין רוחני כמו פטנטים, סימני מסחר ועיצובים לחברות הפורטפוליו של הקרן שירצו בכך.
"אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה עם קבוצת לוצאטו, שכבר מלווה כמה מיזמים שאנו מושקעים בהם, במיוחד בנגב, שם התחלנו את פעילתנו", מציין בן סימון. "כמו משקיעים אחרים בקרן, גם בלוצאטו זיהו את הפוטנציאל הכלכלי של ההשקעות שלנו, ואין ספק שגם התמחותם בחדשנות טכנולוגית סייעה להם בהחלטה. בצד המקצועי, אנחנו שמחים לשתף פעולה עם גורם בעל מוניטין, שנמנה על צמרת המשרדים בתחום הקניין הרוחני בישראל".
"החיבור שלנו ל- SIBF הוא טבעי", מוסיפה ד"ר לוצאטו. "העולמות המקצועיים שלנו דומים, העיסוק שלנו בטכנולוגיה יוצר ממשק משותף ואנחנו מכירים מקרוב את המנהלים של הקרן ומאמינים בהם ובמקצועיות שלהם. גם המודל הכלכלי של הקרן נראה לנו. ההערכה שלי היא ששילוב הידע והיכולות של שני הגופים יביא לסינרגיה משמעותית של הפעילות העסקית בתחום של השקעה בחברות ישראליות מבטיחות, רובן בעלות אוריינטציה טכנולוגית. לנו כמשקיע הון וכמשקיע אסטרטגי, יש עניין כפול בהצלחת הקרן".
בונים נבחרת חלומות
קרן SIBF (בשמה המלא Southern Israel Bridging Fund) מנהלת השקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות ובחברות סטארט-אפ בהיקף של מאות מיליוני שקלים ולאחרונה החלה בגיוס נוסף של כ-200 מיליון דולר. בין החברות שבהן השקיעה הקרן: חברת ננוקס, שהשלימה סבב השקעה לפני הנפקה בשווי של כ-600 מיליון דולר ומתקרבת כיום לשווי של שלושה מיליארד דולר ומאיימת על גדולות ממנה בתעשייה, ו-Dotz Nano הנסחרת בבורסה האוסטרלית. מלבד בן-סימון, הקרן מנוהלת על-ידי אור בן שושן, אביב כהן ובועז אור-שרגא ומעורבת בפעילותה חברת הייעוץ קרדינה של תמיר פארדו, ראש המוסד לשעבר. שותפי הקרן אף החליטו שהם תורמים 10% מהרווחים שלהם לקהילה.
"בנינו מודל שונה וייחודי לקרן, כזה שיהיה מוצלח ושיזמים ומשקיעים יוכלו להזדהות אתו", מסביר בן סימון. "הקרן פועלת להשבחת חברות אחרי סבב גיוס שני ושלישי, תוך החזר השקעה מהיר ובסיכון נמוך. גייסנו כסף ותוך כדי השקענו ב-26 סטארט-אפים. 26! פעלנו במקביל ולא בטור. לא מכיר עוד תופעה כזאת. בתקופת הקורונה היינו הכי פעילים וגייסנו 70 מיליון דולר".
במה אתם משקיעים?
"נתחיל במה אנחנו לא משקיעים. לא נשקיע בשום דבר שעושה רע לעולם - נשק, הימורים, חומרים מזהמים. אנו אפילו מסתייגים מסייבר התקפי. הקרן השקיעה עד היום בכ-26 חברות מתחומים שונים ואנחנו מכוונים בעיקר לפינטק, מכשור רפואי, קלינטק, אגריטק ואפילו גיימינג. השקענו למשל באפליקציית BIGVU שהיא כלי מעולה להקלטה של וידיאו והעלאת סרטונים מקצועיים לרשת. יש לה כבר 40,000 לקוחות משלמים. השקענו בה כבר בשלב הרעיון והיום היא זוכה להצעות רכש. חברה אחרת שהשקענו בה היא Evrideo, שמאפשרת העברת שידורים ללא אולפן דרך ענן, וגם היא מחוזרת. אנחנו מושקעים גם בחברות במכשור רפואי מדהימות. ממש מנסים לבנות נבחרת חלומות".
מה סוד ההצלחה?
"יש כמה. אנחנו נכנסים בדרך כלל בסבב ההשקעה הראשון (Round A) ובדרך כלל לא נשקיע בסבב ההנבטה ב–Seed. לא ניכנס לחברות שמחפשות רק כסף. אנחנו נכנסים כדי לעזור לנהל את החברה עם היזמים. זה משהו שאנחנו עושים באופן מוצהר כדי לייצר ערך. אנחנו מחפשים אנשים שהם טובים מאיתנו, שפועלים מתוך תשוקה ושיש להם טכנולוגיה טובה. לאיכות האנשים יש חשיבות קרדינלית. המטרה היא להצמיח את השווי של החברה פי-חמישה במשך שנתיים. בסמוך ל-Round B, בדרך כלל מעט אחריו, נתחיל למכור את החלק שלנו. אנחנו לא מייחלים לאקזיט כמו קרנות אחרות.
"דבר שני, יש לנו תשתית חשובה של שיתופי פעולה. לוצאטו היא דוגמה אחת, ואנחנו משתפים פעולה עם גורמים נוספים, כמו משרד עוה"ד פישר בכר, פירמת רו"ח BDO ואחרים. כל אחד תורם וביחד יצרנו רצפת ייצור שמביאה עסקאות בינ"ל. אנחנו עוזרים ליזמים בצמיחה, בכניסה לשווקים בינ"ל, בניהול. כל אחד תורם את מה שהוא יכול".
מאמינים ביכולת להשפיע
בן סימון ולוצאטו חולקים קווים ביוגרפיים דומים. לוצאטו גדלה בבאר-שבע למשפחת עולים ברוכת ילדים ממרוקו, ילדה תשיעית והיחידה שנולדה בישראל. הוריה עמלו קשות כדי להעניק השכלה לכל ילדי המשפחה ודחפו אותם להצטיין. את שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר באזור הדרום וכבר אז החליטה שתמשיך להתגורר ולפעול בנגב. היא השלימה תואר ראשון, שני ושלישי בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון, נישאה לד"ר כפיר לוצאטו ויחד עימו קידמה את הפירמה המשפחתית - שנוסדה לפני 151 שנה באיטליה והחלה לפעול בישראל ב-1970 - והפכה אותה, יחד עם כפיר, לאחת מקבוצות הקניין הרוחני המובילות והגדולות בארץ. במקביל לעבודתה המקצועית, ד"ר לוצאטו מקדישה לפחות מחצית מזמנה לפעילות ציבורית וחברתית. בין היתר, היא מכהנת בהתנדבות כיו"ר עמותת יחדיו מקרן רש"י, עמותה חברתית מהגדולות בישראל הפעילה באזור הדרום. היא גם חברת המועצה המקומית עומר וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל המכללה הטכנולוגית ע"ש סמי שמעון.
בן-סימון, יליד דימונה, הגיע לקיבוץ חצרים עם הנח"ל בגיל 18 והוא היחיד מבין חבריו לגרעין שנותר לגור בקיבוץ, עד היום. במשך 35 שנה מילא שורה של תפקידים בכירים בחברת "נטפים" בתחום הפיתוח העסקי ("בעיני, הסטארט-אפ הכי מדהים בעולם. החלה כחברה קטנה והיום היא מוכרת במיליארדי דולרים ל-110 מדינות. למדתי שם את כל מה שצריך לדעת"). לאחר שלא מונה למנכ"ל עזב ללא רגשות טינה והחליט להמציא את עצמו מחדש. הכיוון המרכזי שסימן לעצמו - השקעות ופיתוח בהיי-טק. בתחילה טיפל במספר השקעות בסטארט-אפים מטעם הקיבוץ ובהמשך עסק בהקמת חממה טכנולוגיות בנגב, שהתמודדה מול 13 קבוצות מתחרות וזכתה במכרז של רשות החדשנות. החממה, In Negev, שוכנת כיום בפארק התעשייה בלהבים-רהט ופועלת להנביט טכנולוגיות שפיתחו חברות הפועלות בנגב. שילוב של עסקים וציונות. בן סימון משמש היום כיו"ר החממה שעושה כיום את צעדיה הראשונים.
את מירב מרצו הוא משקיע כשותף-מייסד בקרן SIBF, אך הוא גם משמש כיו"ר חברת פיקודיה, שפיתחה מכשיר שמבצע פאנל של בדיקות סרולוגיות מבוססות חלבונים ונוגדנים לזיהוי מחלות נשימתיות שנגרמות מקורונה, שפעת וסארס. בנוסף הוא גם יו"ר חברת נגב אקולוגיה, מהמובילות בתחום המיחזור והטיפול בפסולת. ואם בכך לא די הוא מלווה עוד כמה חברות, בחלקן כיו"ר פעיל, בתחומי החקלאות ותחומים נוספים.
אתם אופטימיים לגבי עתיד הנגב.
ד"ר לוצאטו: "נכון. אך זו לא אופטימיות תמימה וחסרת בסיס. אני מסתכלת לאחור ורואה את ההישגים. לפני 40 שנה כשהתחלנו לעבוד פה, אנשים הרימו גבה ואמרו שיהיה קשה מאוד לנהל מכאן עסק בין-לאומי, במיוחד כשמדובר בפעילות שהיא בעלת זיקה לעולם הגדול. הוכחנו שזה אפשרי, שאפשר לנהל עסק גלובלי בעל מוניטין בין-לאומי מהנגב. אני רואה מה צומח מסביב - פה בנגב - פארקים טכנולוגיים שהולכים וגדלים, מטה הסייבר הלאומי, תשתיות כבישים שמקצרות זמנים, אקדמיה מצטיינת והון אנושי משובח. ראה למשל את מעבדות החדשנות של 'דויטשה טלקום' באוניברסיטת בן-גוריון עם השקעות אדירות. דברים גדולים מתרחשים כאן. נוצרים כאן עוגנים משמעותיים וחיבורים מרתקים והכי חשוב - וייסלחו לי חבריי התל-אביבים - יש כאן רוח אחרת שלא רואים במרכז. רוח של ציונות, של עשייה, של תנופה".
"אני חושב שמה שמשותף לשנינו הוא שגדלנו בנגב ויש לנו מבט ארוך טווח שמשקיף קדימה", משלים בן סימון. "אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להשפיע על הסביבה, גם בעסקים וגם במימוש חזון הפרחת הנגב. הוכחנו נחישות והוכחנו שאנו יכולים להשיג ניצחונות במאבקים לא קלים, למרות כל הרעש והביקורת, ולעיתים גם הספקנות מסביב. מאוחר יותר הבינו שאנחנו יודעים לעשות עסקים ולהצליח. הרי בנינו את נטפים, שהיא מובילה עולמית ואחד המותגים החזקים שיצאו מישראל. פיתחנו תעשייה שלמה סביב שמן החוחובה של חצרים, המופק מגרעין צמח החוחובה ועובר תהליך מיצוי מהגרעין בכבישה קרה, והפכנו למספר אחת בעולם. אתי הוכיחה נחישות במאבק ארוך מורכב ומייגע יחד עם חבריה לעמותה 'ישראל למען הנגב' להעברת יחידות המודיעין לנגב. כשאני יוצא למרפסת אני רואה מדבר אין-סופי, אבל זו גם קרקע פוריה לעשיית דברים. אני אומר לכולם: אפשר לעשות עסקים בנגב ולהצליח וכדאי לכם להצטרף עכשיו".
