אם נלך אחורה בזמן, המושג "פמטק" התייחס למעשה לפתרונות הטכנולוגיים היחידים שיועדו לנשים - טכנולוגיות בתחום רפואת נשים, ויותר מדויק יהיה לומר: טכנולוגיות בתחום הפריון והלידה, מה שעדיין נתפס במקומות מסוימים כהבדל היחיד בין גברים ונשים. היום, לאחר היסטוריה ארוכה בה נשים לא נכללו במחקרים ולא נאסף מידע על היבטים מגדריים, או תופעות שקיימות רק אצל נשים, הרפואה המערבית כבר מתחילה להכיר בכך שנשים אינן גברים קטנים עם רחם - נשים חוות סימפטומים אחרים של בעיות לב ומציגות סימנים שונים לקראת התקף לב, אם להזכיר דוגמה אחת. גם הביטויים של הפרעות קשב וריכוז אצלן אחרים, הן זקוקות למינונים שונים של תרופות ועוד ועוד.
יותר מכך, כבר ברור וידוע ש"צרכי נשים" אינם רק צרכים רפואיים שנובעים מהבדלים פיזיולוגיים, אלא גם מחוויות יום-יומיות שונות - לנשים דפוסי נסיעה שונים ברכבים ותחבורה ציבורית, דפוסים אחרים של השתתפות בשוק העבודה (הסללה למקצועות שונים, הפסקות בשל חופשות לידה, ביקוש למשרות חלקיות) ועוד. במרבית משקי הבית הן המטפלות העיקריות. גם תחושת הביטחון של נשים במרחב הציבורי רגישה יותר ואפילו באפליקציות היכרויות, לנשים ולגברים (וגם לקהילות אחרות) יש חוויות שונות. המשמעות היא ברורה - זה לא רלוונטי לעצב למשתמש טיפוסי אחד. בתהליך העיצוב והפיתוח של מוצרים ושירותים דיגיטליים, יש לקחת את כל אלה בחשבון.
פוטנציאל שוק גדול
תעשיית הפמטק נמצאת היום בפריחה, אבל השאלה היא מדוע היא מתפרצת דווקא עכשיו?
הסיבה הראשונה להתפרצות מוכרת - נשים הן פלח שוק ענק, שנדחק עד כה לשוליים היות ומקבלי ההחלטות היו ברובם גברים (יזמים, משקיעים, דמויות מפתח בחברות וכיוצ"ב), כך שמדובר בפוטנציאל עצום שאיננו ממומש. ככל שהזמן עובר, נשים משתלבות בעמדות אלה כך שאי-אפשר יותר להתעלם מהפוטנציאל של השוק. גברים יכולים להיות עיוורים לצרכי נשים או לפוטנציאל הכלכלי כלקוחות, אבל צוותי עבודה מגוונים כבר לא יעשו את הטעות הזו.
סיבה נוספת ומאוד משמעותית היא שהדרישה עולה מצד הלקוחות-המשתמשות, כלומר הנשים עצמן. אפשר לראות בכל העולם התחזקות של שיח חברתי שמביא לעלייה במודעות לזכויות נשים ושוויון מגדרי. החל מתנועת MeeToo# - שחושפת יחסי כוח מגדריים ופגיעות מיניות בשלל מרחבים - ועד שינוי בהתייחסות לקהילת הלהט"ב, אם זה בזכויות של ממש ואם זה בנוכחות וייצוג בתרבות (Queer pop) שמעצימה את הכוח של יחידות ויחידים לדרוש את היחס והמענה שמגיע להם.
מגמות משמעותיות נוספות מגיעות מצד התעשייה. עובדות ועובדים בתעשיית ההיי-טק רוצים מקום עבודה משמעותי, תוך דגש על אימפקט ועשיית טוב בעולם. ומה יותר טוב מלתת מענה לצרכים של 51% מהאוכלוסייה שנותרו בשוליים מאות שנים?
המענים הציבוריים לא מותאמים לתיקון השלכות העבר
לצד התחזקות הביקושים מצד המשתמשות ופריחה היסטורית של הבנת צרכים, מוטיבציה ומיזמים חדשים, השוק סובל ממחסור במחקר ונתונים. ניכר שהמגמה משתנה, אבל לא בקצב מספק. כדי לגייס מימון צריך נתונים וכדי לייצר נתונים צריך מימון. אך גופי השקעות פרטיים מהססים להשקיע בתחום חדש ולא מוכר, מה גם שרובם גברים. זה חסם כלכלי שלא ייפתר מעצמו ואין לנו זמן לחכות שכל המשקיעות יהיו נשים. יש כאן כשל שאפשר לקרוא לו "כשל שוק מוסרי". בשנת 2023 נשים משלמות את המחיר על הדרה של עשורים אחורה.
כאן המדינה נכנסת לתמונה. היא יודעת ויכולה לגבות ולהתניע תעשיות. בשנות ה-80' של המאה הקודמת המדען הראשי (היום רשות החדשנות) הוביל מהלכים אמיצים לקידום תעשיית ההיי-טק בארץ. היום, ברשות החדשנות יושבות נשים (וגם גברים) שעושות ועושים עבודה נהדרת, אבל המענים הציבוריים לא מותאמים לתיקון השלכות העבר.
האינטרס של המדינה הוא להטמיע חדשנות ברפואה מונעת במקום לשלם מחירים גבוהים על טיפול רפואי, ולכן, פיתוח כלים לאבחון מקדים של מחלות אצל נשים (לנשים יש בממוצע עיכוב של ארבע שנים יותר מגברים באבחון בכ-770 מחלות), חינוך בתחום פגיעות מיניות, או יצירת כלים שמקלים על אימהות טריות לחזור לשוק העבודה, יכולים לחסוך כסף משמעותי לקופה הציבורית.
הייעוד של רשות החדשנות הוא לקדם טכנולוגיה, אך היא אינה מתעדפת טכנולוגיה על-פי הבעיה אותה היא פותרת, כך שמיזמי פמטק אינם מתועדפים. המגזר הציבורי עמוס בשאיפות לצמצום פערים ותיקון האפליה המגדרית שנוצרת בשל חוסר מענים, אבל בפועל אין גוף שמוביל את התאמת התוכניות או הקריטריונים למענקים. התוצאה היא שלשוק הפמטק יש נקודת פתיחה מאתגרת על אף ההתחזקות מצד הביקוש והעלייה במיזמים חדשים.
הפמטק - תחזית לגבי ההיי-טק בכלל
פמטק היא אחת התעשיות הצומחות ביותר בשנים האחרונות וזה ניכר בכל רובד של התחום. הדרישה לחשיבה מודעת-מגדר, כבר בשלבי הפיתוח והעיצוב של פתרונות טכנולוגיים, רק הולכת ומתחזקת ואין סיבה להאמין שהיא תיחלש. המגמות שתוארו כאן רק ילכו ויתחזקו וכנראה בקצב מסלים. חברה, מוצר או שירות שלא בוחנים את העבודה המקצועית שלהם בפרספקטיבה מגדרית, שלא נותנים את הדעת על המשתמשות הנשים, שלא עושים מאמצים לבנות צוותי עבודה מגוונים, לא יוכלו להדביק את המתחרים שלהם. יתרה מכך, ניתן להניח שזוהי תחזית או סימן מקדים גם לגבי היבטים נרחבים יותר של גיוון והכלה בתחום ההיי-טק בעתיד.
כל אישה היא ממציאה בפוטנציאל
כתעשייה שמשלבת בתוכה טכנולוגיות רבות, אין ספק שההגנה עליהן היא רכיב משמעותי בפיתוח המיזם והשגת השקעות. "כקבוצה המגנה על טכנולוגיות ומונה 80% נשים בהנהלה, החיבור לתחום הפטמק היה כמעט ברור מאליו – גם כעורכות פטנטים ועורכות דין וגם כמשקיעות בפמטק." אומרת עו"ד תמר לוצאטו, ראש הפיתוח העסקי, השיווק וחדשנות של קבוצת לוצאטו, קבוצת קניין רוחני אשר היתה שותפה באירוע השולחות העגולים של קהילת FemTechIL.
"חשוב מאוד להבין את הפוטנציאל העסקי המשמעותי שקיים בתחום הפמטק, לכל אישה באשר היא אישה. כשאנחנו מדברות על חדשנות לא צריך להמציא את הגלגל מאפס. רוב הפטנטים ניתנים על דברים קטנים. לפעמים עצם השיפור וההתאמות של מוצרים או רעיונות קיימים לנשים, יכול להיות פטנטבילי ולכן התחום פתוח לכולן. גם נשים שלא מגיעות מתחומי טכנולוגיה, אלא נמצאות בשטח, חיות את חייהן ופוגשות צורכי נשים הן ממציאות פמטק בפוטנציאל".
הכותבת היא סוציולוגית, עוסקת במחקר UX ופרודקט בתעשיית ההיי-טק. מומחית למוצרים ושירותים טכנולוגיים בפרספקטיבה מגדרית. מייסדת ומובילת FemTech IL, קהילה מקצועית אשר עוסקת בחדשנות טכנולוגית עבור צרכי נשים וקידום פרספקטיבה מגדרית בפיתוח ועיצוב מוצרים דיגיטליים. הקהילה, אשר מונה כיום מעל 7,000 חברות וחברים, פעילה בלינקדאין, פייסבוק, ניוזלטר, ערוץ יוטיוב ושלל אירועים און-ליין ואופליין
