שנת 2025 מהווה נקודת מפנה חשובה בכלכלה העולמית. מחקר מקיף שפרסמנו במקינזי מספק תובנות חשובות על 18 "זירות" תחרות, שעתידות לעצב את פני הכלכלה העולמית עד שנת 2040, תוך התמקדות בחדשנות ומודלים עסקיים פורצי דרך. זירות אלו, המאופיינות בצמיחה מואצת ודינמיות עסקית גוברת, צפויות ליצור הכנסות חדשות 29 עד 48 טריליון דולר ברחבי העולם, מתוכן 2-6 טריליון דולר של רווחים. סכום זה מוערך בעד 16% מהתמ"ג הגלובלי (בהשוואה לכ-4% כיום).
מה מבדיל "זירות" מתעשיות וענפים אחרים? בעיקר בצמיחה המואצת שלהן, כך שהן מהוות כיום חלק גדול יותר מסך הרווח העולמי שמפיקות חברות. אם ב-2005 התעשיות הללו היוו כעשירית מכל הרווחים שהפיקו חברות בעולם, אזי בתוך 14 שנים זה הפך למחצית. כדי לסבר את האוזן: ב-2005, התעשיות שמוגדרות כ"זירות" הניבו 55 מיליארד דולר ברווחים, שהם 9% מהסך העולמי של רווח - בעוד שתעשיות אחרות הניבו 549 מיליארד דולר, כ-90%. ב-2019, בתוך 14 שנים, אותן זירות הניבו 250 מיליארד דולר - מחצית מסך הרווח העולמי.
אנחנו מאפיינים כ"זירות" תעשיות שנמצאות בנקודת המפגש של שלושה גורמים: שינוי טכנולוגי או עסקי משמעותי, תמריצי השקעה מוגברים ושוק גדול או מתפתח.
לפי מקינזי, 18 זירות התחרות שיעצבו את עתיד הכלכלה הן:
1. המסחר המקוון/איקומרס (הכנסות צפויות של 14-20 טריליון דולר ב-2040), תחום המתפתח בעזרת טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ופתיחת קטגוריות מסחר אינטרנטי חדשות כמו מסחר במזון;
2. תוכנות ושירותי בינה מלאכותית (1.5-4.6 טריליון דולר), המהווים את מנוע המהפכה הטכנולוגית ומשנים תהליכים עסקיים שלמים;
3. שירותי ענן (1.6-3.4 טריליון דולר), המספקים תשתית דיגיטלית גמישה שמאפשרת חדשנות טכנולוגית מואצת;
4. רכב חשמלי (2.5-3.2 טריליון דולר), תחום שמוביל מהפכה אנרגטית הודות להוזלת עלויות ושיפור טכנולוגיית הסוללות;
5. פרסום דיגיטלי (2.1-2.9 טריליון דולר), המשתמש בבינה מלאכותית לטרגוט מדויק יותר של לקוחות והגברת האפקטיביות של קמפיינים;
6. שבבים (1.7-2.4 טריליון דולר), שהופכים את החדשנות הטכנולוגית לאפשרית בזכות שיפור מתמיד ביכולות העיבוד והאחסון;
7. רכב אוטונומי (610 מיליארד-2.3 טריליון דולר), המייעל את התחבורה עם טכנולוגיות מתקדמות וחסכוניות;
8. תעשיית החלל (960 מיליארד עד 1.6 טריליון דולר), שבה ירידת עלויות השיגור פותחת אפשרויות חדשות בתחומי תיירות החלל, הלוויינים והשימוש בדאטה;
9. אבטחת סייבר (590 מיליארד עד 1.2 טריליון דולר), שקריטית בעולם דיגיטלי ומונעת על ידי מגמות כמו הגנה מבוססת AI ותהליכי אבטחה מותאמים אישית;
10. סוללות (810 מיליארד-1.1 טריליון דולר), המספקות פתרונות מתקדמים לאגירת אנרגיה מתחדשת ומענה לצרכי הרכב החשמלי;
11. בנייה מודולרית (540 מיליארד-1.1 טריליון דולר), שמציעה פתרונות מהירים ויעילים למחסור בדיור עולמי;
12. שירותי סטרימינג (510 מיליארד-טריליון דולר), שמשנים את חוויית הבידור, עם תוכן מותאם אישית ומודלים עסקיים מבוססי פרסום;
13. משחקי וידיאו (550-901 מיליארד דולר), שמהווים לא רק מקור בידור אלא פלטפורמה לאינטראקציה חברתית ומסחר דיגיטלי;
14. רובוטיקה (190-910 מיליארד דולר), שמשתלבת בכל תחומי החיים - מייצור תעשייתי ועד שירותי בריאות מתקדמים;
15. ביוטכנולוגיה (340-900 מיליארד דולר), המאפשרת חידושים פורצי דרך בתחומי הקיימות, החקלאות והמזון;
16. תחבורה אווירית (75-340 מיליארד דולר), עם דגש על מטוסים חשמליים וכלי טיס שיתופיים שמפחיתים עומסים אורבניים;
17. תרופות להשמנת יתר (120-280 מיליארד דולר), שמאפשרות פתרון רפואי חדשני לבעיות בריאות גלובליות;
18. אנרגיה גרעינית (65-150 מיליארד דולר), ובייחוד כורים מודולריים קטנים (SMRs), שמספקים אנרגיה יציבה, נקייה ובטוחה יותר.
בעולם שמשתנה במהירות, זירות חדשות הופכות להיות גורם מרכזי בעיצוב הכלכלה. זירות אלו, המונעות משינויים טכנולוגיים ומגמות חדשות, מייצרות הזדמנויות עצומות לחברות ולמדינות, וגם מציבות אתגרים ייחודיים לתעשייה, לקובעי מדיניות ולמשקיעים. הבנת המגמות הללו איננה רק צורך עסקי אלא גם יתרון אסטרטגי עבור כל המבקשים להוביל בתעשיות העתיד. בשורות אלו אתמקד בשתי זירות מרכזיות, סייבר ובינה מלאכותית, שהפכו למוקדי צמיחה דינמיים ומשמעותיים, וגם לאור החיבור ההדוק של שוק ההייטק הישראלי אליהן.
האבולוציה של ה-AI
כשמדברים על "בינה מלאכותית", הכוונה היא ליכולת של מכונות לבצע פונקציות קוגניטיביות שמזוהות בדרך כלל עם בני אדם. תחום זה התפתח לאורך עשרות שנים, החל מבינה מלאכותית "אנליטית", שמבוססת על למידת מכונה והייתה מיועדת לניבוי, סיווג ואופטימיזציה, ועד לדור החדש של בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI). טכנולוגיה זו מאפשרת למערכות ליצור טקסט, תמונות, וידיאו וקוד, תוך שימוש בפקודות בשפה טבעית. המהפכה הפכה לברורה במיוחד בסוף 2022, כאשר OpenAI השיקה את ChatGPT. מאז, התחום חווה צמיחה מואצת: השקעות במניות זינקו מחמישה מיליארד דולר בשנת 2022 ל-36 מיליארד דולר בשנת 2023. ארגונים ברחבי העולם כבר מטמיעים את הטכנולוגיה הזו, ושליש מהמשיבים בסקר עדכני של מקינזי דיווחו שהם משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית לפחות בפונקציה עסקית אחת.
קשה לחזות את העתיד של תעשייה שתפסה את תשומת הלב העולמית רק לאחרונה. עם זאת, כבר ניתן לזהות הזדמנויות רבות לאורך שרשרת הערך של הבינה המלאכותית הגנרטיבית (Gen AI) - כולל פיתוח יישומים עבור משתמשי הקצה, יצירת האבים של מודלים (Model Hubs), פיתוח כלים בתחום ה-MLOps - כמו גם פיתוח של יישומים חדשים כמו סוכנים (אייג'נטים) מבוססי Gen AI. במקביל, יש עדיין מרחב רב לאימוץ של כלי AI אנליטיים בארגונים. פיתוחים בתחום ה-AI צפויים להניע את הצמיחה בתעשייה כולה, באמצעות שיפור בפרודוקטיביות של ארגונים ושל עובדים. לפי תרחישים ששרטטנו במקינזי, ההכנסות בזירה זו צפויות לעלות מ-85 מיליארד דולר בשנת 2022 ל-1.5 טריליון דולר בתרחישים השמרניים ביותר ל-2040, ול-4.6 טריליון דולר בתרחישים האופטימיים יותר – קצב צמיחה שנתי של 17%-25%.
תעשיית התוכנה והשירותים מבוססי-AI מורכבת משני מגזרים עיקריים: האחד בשלב התהוות עם הופעת ה-AI הגנרטיבי, והשני מהווה המשך טבעי של תעשיית התוכנה המסורתית. הדינמיקה והרכב השחקנים צפויים להשתנות ב-15 השנים הבאות. המגזר הראשון כולל חברות המאמנות מודלי בסיס - המודלים הגדולים והמתקדמים שיכולים לבצע מגוון משימות מאגרי נתונים עצומים. כיום, המגזר הזה נשלט על ידי מספר קטן של שחקנים מרכזיים, מאחר שהקמה של מודל-בסיס דורשת גישה לכמויות אדירות של דאטה, הון ותשתיות – אתגרים גם עבור חברות גדולות ומבוססות. גורם נוסף המעלה את חסמי הכניסה הוא התלות בשבבים, טכנולוגיה יקרה ולעיתים נדירה, מה שמעניק יתרון לחברות בעלות גישה להון משמעותי וכוח אדם מיומן. עם זאת, כניסת מודלים בקוד פתוח ומודלים קטנים ומותאמים-אישית, עשויה להוביל לפיצול מסוים ולשינוי הרכב השוק.
המגזר השני כולל חברות המפתחות תוכנות ושירותים מבוססי-AI המיועדים למלא מגוון של צרכים ספציפיים. לדוגמה, סטארט-אפים שנתמכו לאחרונה על ידי האקסלרטור Y Combinator מתכננים להשתמש ב-AI כדי לספק פתרונות למפתחים של אנרגיה נקייה, בתחום הבריאות הנפשית, לספקי לוגיסטיקה ולמעצבי אופנה. פתרונות אלו עשויים להישען על מודלי בסיס מתקדמים או על מודלים קטנים יותר הניתנים לאימון בעלות נמוכה יותר. מגזר זה דומה במידה רבה לשוק התוכנה הרחב: הוא מפוצל, בשל המגוון העצום של צרכים ויישומים, ומתאפיין בכניסה מתמדת של מתחרים חדשים שמצליחים לעיתים להביס את השחקנים המבוססים. כיום ניתן להטמיע את ה-AI כמעט בכל תחום תעשייתי, מה שמגדיל את מספר מקרי השימוש ומרחיב את ההזדמנויות. במקביל, חסמי הכניסה נמוכים יחסית, בעוד שהחברות הגדולות שמאמנות מודלים מתקדמים יתמקדו בעיקר ביישומים הרווחיים והניתנים להרחבה ביותר.
מגנים מול תוקפים: תעשיית הסייבר בראי אתגרי העידן הדיגיטלי
בניגוד לתעשיות תוכנה אחרות, תעשיית אבטחת הסייבר קיימת בשל שורה של "יריבים" נחושים, כולל האקרים פרטיים הדורשים כופר, או מדינות שפועלות למימוש יעדים גיאו-פוליטיים. מאחר שיריבים אלו ממשיכים להשתפר, תעשיית הסייבר אינה יכולה לקפוא על השמרים ונדרשת להתפתח בהתמדה. אחת האינדיקציות לכך שתעשיית הסייבר תהפוך לזירת מרכזית היא שמתקפות הסייבר הופכות לתכופות, מורכבות ויקרות יותר. צומחים שווקים של כלים לפריצה ולמכירה של דאטה גנוב. הבינה המלאכותית הגנרטיבית (Gen AI) הפחיתה את העלות הכרוכה בביצוע התקפות כופר ופישינג, ובנוסף התפתח מודל של "כופרה כשירות" (Ransomware-as-a-Service) - מערכות פריצה שניתנות להשכרה. מאחר שהחסם הטכני נמוך יותר, חברות קטנות יותר חשופות כעת באופן משמעותי למתקפות. בשנת 2020, העלות הכלכלית של פשעי הסייבר, לרבות עלויות ישירות, עקיפות ומערכתיות, הוערכה בארבעה עד שישה טריליון דולר.
הכנסות תעשיית הסייבר עשויות לצמוח מ-160 מיליארד דולר (ב-2022) ל-590 מיליארד דולר בטווח התרחישים השמרני בשנת 2040, ועד ל-1.2 טריליון דולר בתרחישים האופטימיים - מה שמשקף קצב צמיחה שנתי של 8% עד 12%. טווח זה מושפע על ידי ארבעה גורמים: גידול בהיקף ההתקפות, התרחבות הנוף הדיגיטלי (ולפיכך גם תחומי האחריות של ה-CISO), מודלים עסקיים חדשים (כמו תמחור מבוסס תוצאות או שטח התקפה), ורגולציה מתרחבת בתחום. בנוסף, החרפה של סכסוכים גיאו-פוליטיים עשויה להוביל לגידול בהתקפות סייבר על ידי מדינות, מה שיגביר את הצורך בהשקעה באבטחת סייבר מצד ממשלות וחברות. גם פריצות דרך בתחומים כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עשויות להרחיב את נוף ההתקפות מהר מהצפוי, כמו גם אימוץ מהיר מהצפוי של האינטרנט במדינות מתפתחות. עם זאת, תעשיית הסייבר ניצבת בפני אתגר משמעותי - מחסור עולמי בכוח אדם מיומן. בשנת 2021, לדוגמה,
ישראל מסוגלת לא רק להשתלב, אלא להוביל
ברמה הגלובלית, זירות אלו מייצגות לא רק מנועי צמיחה כלכליים, אלא גם את מוקדי ההשפעה העיקריים על התעשייה, הטכנולוגיה והחברה. הצמיחה בזירות אלו, שצפויה להגיע לטריליוני דולרים עד שנת 2040, תתבסס על תשתיות דיגיטליות מתקדמות, אימוץ מהיר של טכנולוגיות AI ועל פתרונות הוליסטיים שיספקו מענה לאתגרים גלובליים.
ישראל ניצבת בצומת ייחודי בעידן החדש של "זירות התחרות". כאומת סטארט-אפ, עם אקו-סיסטם יזמי ודינמי, תשתית מו"פ מהמתקדמות בעולם ותמיכה ממשלתית ייעודית, המדינה אינה רק משתתפת בזירות כמו בינה מלאכותית ואבטחת סייבר - היא מחוללת שינוי משמעותי. ישראל גם מהווה מקור לחדשנות טכנולוגיות בתחומים נוספים, כמו רכב אוטונומי וחשמלי, ביוטכנולוגיה ובריאות דיגיטלית, ועוד - כולל חברות המהוות שחקניות מובילות בזירה הבין-לאומית. בזירות תחרות שצפויות להניב טריליוני דולרים עד 2040, ישראל כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לא רק להשתלב, אלא להוביל ולשמש כמודל לחיקוי עבור מדינות אחרות השואפות למנף טכנולוגיה לטובת שגשוג כלכלי וחברתי. שמירה על מעמדה של ישראל כמובילה בזירות התחרות, עם זאת, תדרוש מאמץ מתמשך, שכולל התמודדות עם המחסור בכוח אדם טכנולוגי, טיפוח חדשנות בתחומים חדשים (כמו אנרגיה מתחדשת ותעשיית החלל), מינוף שווקים צומחים וחיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי עם חברות גלובליות, ממשלות וקרנות השקעה.
הכותב הוא שותף במקינזי ומוביל תחום הטכנולוגיה במקינזי ישראל
