לאורך השעות הארוכות של שבעה באוקטובר, כשהתחילו להגיע העדויות הראשונות מהשטח, עלה גם הצורך והאתגר העצום לתעד את שאירע בזמן אמת. כך נולד מיזם "עדות 710", פרויקט תיעוד בעל פה המשלב טכנולוגיות מתקדמות לתיעוד ולשימור עם גישה אתית עמוקה ורגישה ומחויבות לעד ולעדה המספרים את האירועים בגוף ראשון, כדי ליצור ארכיון היסטורי ולהבטיח שהעדויות יישמרו לדורות הבאים וישמשו כלי ללימוד, ריפוי ומחקר, תוך שמירה על סטנדרטים אתיים וטכנולוגיים גבוהים.
תשתית טכנולוגית מתקדמת
הפרויקט התחיל עם קבוצות ווטסאפ וראיונות ספונטניים, אבל במהרה התברר שמורכבות התהליך דורשת מערכת מתוחכמת, שתוכל לא רק לאסוף עדויות אלא גם לשמר, לנתח ולהנגיש אותן לדורות הבאים. המיזם, שכבר אסף יותר מ-1,300 עדויות, מתבסס על תשתית טכנולוגית מתקדמת המאפשרת ניהול מקיף של כל שלבי התיעוד. בבסיס המיזם עומדת פלטפורמה דיגיטלית לניהול ידע (תרומה של חברת Monday), המנהלת את העבודה של למעלה מ-400 מתנדבים ומתנדבות: מראיינים, צלמים, עורכים, מתמללים, מתרגמים ועוד.
כל עדות עוברת תהליך מובנה: החל היצירת קשר ראשוני ואיסוף מידע על העדים, דרך ריאיון ורישום פרטיו, עריכה של שתי גרסאות המופקות לכל עדות — גרסה מלאה וגרסה קצרה בת חמש דקות — ועד לשימור דיגיטלי ארוך טווח של כלל החומרים.
המערכת מאפשרת מעקב אחרי כל שלב, הן ביחס לניהול המשימות והן במשימה של אצירת הידע, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של תיעוד ואבטחת מידע. התשתית מערבת טכנולוגיות ענן לאחסון מבוזר, ניהול נתונים ורישום קפדני של מטה-דאטה, המבטיח שימור של אותנטיות החומרים, אבל גם מאפשר קישור למקורות מידע נוספים, כמו רשומות ארכיוניות ומערכות חיפוש. יחידת הארגון היא עדות וכל שלב ביצירה, בעיבוד ובניהול של העדות מוסיף מידע לאותה יחידה.
חדשנות בתיעוד והנגשה
חדשנות מרכזית במיזם היא השילוב של מדיה מגוונת — וידיאו, צילומי 360 מעלות, הקלטות קול, צילומי רחפן וטקסטים. כל אמצעי תיעוד מספק זווית שונה של הסיפור: צילומי ה-360 מעלות, למשל, מאפשרים לצופה להבין את המרחב שבו התרחשו האירועים, בעוד שצילומי הרחפן מספקים פרספקטיבה רחבה על הזירה כולה. בנוסף, מערכות בינה מלאכותית (AI) תומכות בתמלול (תרומה של החברות verbit ו-dixilang) ותרגום (תרומה של חברת Ooona) ומאפשרות הנגשה והפצה של העדויות לקהלים מגוונים.
התמלולים של העדויות מאפשרים להנגיש את הראיונות לבעלי לקויות שמיעה, אבל בעזרתם גם יוכלו אדם או מכונה "לקרוא" את התוכן, לחפש ולאתר פרטים או נרטיבים. בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים פרקטיקה זאת מכונה "קריאה מרחוק".
כלים מחקריים אלה מאפשרים לזהות חוויות משותפות, לעקוב אחר התפתחות האירועים במקומות שונים, לחבר בין עדויות המזכירות את אותם אנשים או מקומות ולהבין טוב יותר את מה שקרה בשבעה באוקטובר ואת המשמעות הקולקטיבית של הטראומה. שילוב הכלים החישוביים בארכיון הדיגיטלי המתהווה מאפשר הפקת תובנות בזמן אמת ממכלול העדויות. דרך הקריאה הרחוקה ואמצעים ויזואליים להצגת תוכן אפשר "לנוע" בין "התמונה הגדולה" לבין הסיפור הפרטי. הקריאה הרחוקה אף מאפשרת גישה "דמוקרטית" של כלל העדויות שנאספו, ללא היררכיות בין הסיפורים ונקודות המבט השונים.
אתגרים אתיים מול חדשנות טכנולוגית
המיזם מתכתב עם מסורת ארוכה של תיעוד טראומה היסטורית ושואב השראה מעבודתו של דורי לאוב, ניצול שואה שהקים את ארכיון עדויות הווידיאו הראשון השמור באוניברסיטת ייל. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לקחת את התיעוד צעד קדימה. המטרה אינה רק תיעוד, אלא יצירת מאגר ידע דיגיטלי, שיאפשר למחקר עתידי להבין לעומק את האירועים ואת השפעתם.
אחד העקרונות המרכזיים של המיזם הוא שמירה על פרטיותם של השורדים, תוך הנגשה רחבה של תוצרי התיעוד. קיים איזון עדין בין הצורך לתעד הכול לבין החובה להגן על הפרטיות והרגישות של העדים. המחויבות נשמרת ברמת הנתונים, אבל גם באופן ממשי מול העדים. כל עדות עוברת תהליך כפול של קבלת הסכמה, תהליך שבו שורדים יכולים לקבוע אילו חלקים מעדותם ייחשפו לציבור ואילו יישמרו לארכיון בלבד. עדויות שאושרו לפרסום על ידי העדים מתפרסמות בממשק אינטרנטי דו-לשוני, הכולל את הגרסה הקצרה והגרסה המלאה.
ארכיון ההווה ומבט לעתיד
בניית הארכיון נועדה לשמר את זיכרון האירועים עבור העדים, משפחותיהם, הקהילות שנפגעו בשבעה באוקטובר והחברה הישראלית. חשיבות המיזם היא בבניית ארכיון כזה בזמן אמת — בעידן שבו דברים מתועדים, אבל לא בהכרח נשמרים או מעובדים. מעבר לחשיבות התיעוד למטרות היסטוריות, המיזם משמש כלי ריפוי לניצולים. שיתוף העדויות במרחב דיגיטלי מאפשר להם להשמיע את קולם ולחוויות שלהם להישמר כזיכרון חי.
בטווח הארוך, המטרה היא להפוך את המיזם לארכיון דיגיטלי חדשני — "ארכיון היסטורי של ההווה", שישלב בין שימור העדויות לבין נגישות ציבורית ומחקרית. הארכיון הדיגיטלי ישמש בסיס למחקר וליצירה עתידיים.
בשנה הקרובה המיזם שואף להרחיב את מאגר העדויות, להגיע לקהילות ולפרטים שקולם טרם נשמע, לשמר את הזיכרון וליצור פלטפורמות חינוכיות שיחברו בין הקהילות השונות לבין מאגר העדויות. באמצעות שיתופי פעולה עם גופים מוסדיים, פרויקטים יצירתיים וטכנולוגיה מתקדמת, "עדות 710" מבטיח שזיכרון אירועי שבעה באוקטובר יישמר בצורה מכבדת ומכילה, בהתאם לסטנדרטים האתיים והטכנולוגיים המקצועיים ביותר. הטכנולוגיה מאפשרת למיזם לשמר את הזיכרון בצורה שלא היתה אפשרית בעבר, אבל בסופו של דבר המטרה היא אנושית לחלוטין — להקשיב, לתעד ולזכור.
שתי הכותבות הן ממייסדות מיזם "עדות 710". ד"ר יעל נצר היא מדענית ראשית במרכז למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר רננה קידר היא מרצה בכירה למשפטים ומדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית בירושלים
