שנת 2024 הייתה שנה יוצאת דופן - מלווה באתגרים, שינויים מהירים והזדמנויות חדשות. שנה בה החידושים וקצב ההכרזות הטכנולוגיות גברו על כל מה שהכרנו בעבר. אנו, אנשי תעשיית ההייטק הישראלי, נאלצנו להתמודד עם מצבים מורכבים, להסתגל לתנאים משתנים ולהסתכל קדימה, גם ברגעים של חוסר ודאות.
כשאני מביט לאחור על השנה האחרונה, אני רואה לא רק את האתגרים, אלא גם את הצמיחה, החדשנות והיכולת האנושית המדהימה לפרוץ גבולות. עם הפנים ל-2025, יש להתבונן קדימה, להעריך את השינויים שעברנו, ולשאול מה מחכה לנו מעבר לפינה.
מבחן העמידות: כך צלח ההייטק את 2024
אז מה היה לנו ב-2024?
השנה החלה עם אתגרים רבים: בעיצומה של מלחמה, עם סיכונים עסקיים וגיאו-פוליטיים מגוונים. הורדות דירוג האשראי, הפגיעה בתיירות העסקית היוצאת והנכנסת, ואפילו מצוקת הטיסות והמחירים, המציאות, שבה ישראל הייתה יעד תדיר לעשרות משלחות שבועיות של משקיעים, חברות בין-לאומיות וסטארט-אפים, השתנתה דרמטית. הנוכחות הבין-לאומית, חלק בלתי נפרד מהאקו-סיסטם, ירדה כמעט לאפס, והשפעתה ניכרת - החל מגיוס השקעות ועד להעמקת שיתופי פעולה גלובליים - אתגרים אשר הקשו מאוד על התעשייה.
בריחת המוחות הפכה לאיום מוחשי מתמיד השנה. בנוסף, אי היציבות במדינה, שירות המילואים של עשרות אלפי עובדים בענף, והחשש משיבושים בשגרת העבודה של חברות ההייטק הישראליות - הביאו לדאגת המשקיעים וכן לירידה בהשקעות הון סיכון. אך מה שנראה כמו איום, הפך לרצף הצלחות חסרות תקדים. בסיום השנה הזו, התעשייה המקומית עומדת מול הזדמנויות היסטוריות.
הצרכים הביטחוניים הדחופים וחסרי התקדים הצמיחו יכולות משמעותיות ופתרונות יצירתיים אד-הוקיים במהותם, שיתפתחו למוצרים חדשניים. מעולם לא נרתמו טכנולוגיות מתקדמות כל כך לצרכי מודיעין, לוגיסטיקה וניהול משברים - ובהצלחה גדולה ומהירה כזו. ניתן לראות זאת משימוש מתקדם ברחפנים ובכלי טיס בלתי מאוישים לצרכים מגוונים, אבטחת מידע וסייבר מותאמת בזמן חירום בתחום ההגנה וההתקפה, ועד זיהוי פצועים ומתן טיפול חירום מרחוק באמצעות טכנולוגיות מבוססות רובוטיקה וA ומערכות ההגנה המורכבות.
למעשה, תעשיית ההייטק הוכיחה ב-2024 עמידות מרשימה וסגרה את הפערים שהמשק הישראלי נדרש להם בשעת חירום. בעודה משאילה אחוז ניכר מכוח העבודה שלה למערכת הביטחון - התעשייה עדיין הצליחה לעמוד במשימותיה מול לקוחות ומשקיעים.
מעבר לכך, בשנה החולפת, ענף ההיי-טק הראה איך משברים יכולים להפוך להזדמנויות. מתעשייה שקידשה צמיחה והתרחבות כיעד מרכזי - חברות צעירות וותיקות כאחד עשו סוויץ' ועברו לניהול יעיל ולחתירה לרווחיות. המיקוד עבר מצמיחה בכל מחיר לאסטרטגיות של ייעול משאבים, קיצוץ הוצאות שאינן הכרחיות, ושיפור תהליכי מונטיזציה. בנוסף, נרשם דגש על פיתוח מוצרים רווחיים יותר, כניסה לשווקים ממוקדים עם פוטנציאל צמיחה, ואימוץ פתרונות טכנולוגיים לצמצום עלויות תפעול ושיפור התפוקות. השינויים הללו מבטאים מעבר ברור לגישה שמעריכה את האיזון בין צמיחה לבין יציבות פיננסית.
הזדמנויות בקנה מידה היסטורי
בשנת 2024 הפערים בין מעצמות העל, סין וארה"ב, העמיקו, והמאבק על ההובלה עבר מהזירה הפיזית לזירה הטכנולוגית. במרכזו של מרוץ החימוש הגלוי הזה נמצאת הבינה המלאכותית (AI), שהפכה לחזית המשמעותית ביותר. התחרות המתחזקת משפיעה על יחסים גלובליים ומעצבת מחדש את הכלכלה והביטחון בעולם.
ישראל, בזכות שילוב כוחות יוצא דופן מהאקדמיה והתעשייה, ממלאת תפקיד ייחודי בזירה הזו. היא מהווה גשר בין שאיפותיהן האסטרטגיות של מדינות המפרץ לבין החזון שלהן להפוך למובילות בתחום החדשנות. מדינות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית, בעלות משאבים כספיים עצומים, משקיעות הון עתק ב-AI בשאיפה להאיץ שיתופי פעולה עם חברות ישראליות, כמו רפאל ומוסדות מחקר מובילים דוגמת מכון ויצמן.
השנה הקרובה עשויה להיות נקודת מפנה בהיסטוריה הכלכלית והטכנולוגית של האזור. שילוב המשאבים הכספיים של המפרץ עם המיומנות והחדשנות הישראלית עשוי להניח את היסודות למעצמת AI שלישית, שתתמודד מול סין וארה"ב. לא רק ב-AI, אלא גם בזירות כמו סייבר ותעשיות ביטחוניות, ישראל ניצבת בפני הזדמנויות בקנה מידה היסטורי אשר עשויות לשנות את מעמדה בזירה העולמית.
לקראת 2025: המרוץ הטכנולוגי מתחמם
אז מה נראה ב-2025?
גם בשנה הבאה, הטכנולוגיה הישראלית תשמר את היותה חיה ובועטת. האופציות שעומדות בפתחנו מגוונות מאוד, והתעשייה והאקדמיה מצויות בעמדות זינוק ייחודיות כדי לתת מענה לסוגיות הטכנולוגיות הגלובליות.
בעולם הבינה המלאכותית נראה את השפעות ה"התפכחות" מהקונספציה שמודל שפה לבדו יכול לפתור את כל הבעיות. המגבלות של מודלי השפה כבר ידועים לכל, כאשר הבולטת שבהן היא חוסר היכולת להתמודד עם בעיות קשות הדורשות יכולות הסקה עמוקות. לשם כך נוצרו מערכות מורכבות, אשר עושות שימוש במודלים רבים שמתמחים באספקטים שונים של אותה משימה. המערכות האלו יעשו שימוש בכלים חיצוניים (למשל, מנועי חיפוש או מסדי נותנים), לצד רכיבים שיפקחו על רצף הביצוע, יבצעו ולידציה ויבחרו את הדרך הנכונה והיעילה ביותר להשלים את המשימה. הסוג הפופולרי ביותר של מערכות כאלה הוא סוכני AI, אשר צוברים תאוצה בחודשים האחרונים.
אנחנו צפויים לראות יותר ויותר מערכות כאלה, בפרט בתעשיות כגון רפואה, ביטחון, פיננסים ואגריטק. בד בבד, הבינה המלאכותית תעשה את דרכה עמוק אל תוך התהליכים גם בענפים אחרים לגמרי, כגון חקלאות (שתהפוך לחקלאות חכמה), לוגיסטיקה (שתמשיך ותחדד את היכולת לתת מענה גמיש ואופטימלי לנושאי בטיחות) ואנרגיה (יותר ירוקה, יותר חכמה, יותר מבוזרת).
הפוטנציאל הוא בלתי נגמר - ממינוף העוצמה של הבינה המלאכותית לחדש תעשיות מסורתיות, דרך שיפור מערכות החינוך והבריאות, ועד להתמודדות עם אתגרי האקלים.
לצד ה-AI, בישראל מתגבש קלאסטר הולך וגדל של חברות העוסקות במחשוב קוונטי, חומרה קוונטית ואלגוריתמים קוונטיים. אנחנו רואים ונראה עוד ועוד שיתופי פעולה אקדמיים ותעשייתיים, כשבראשם מכוני מחקר ישראליים שמשתפים פעולה עם תעשיות פרטיות בפיתוח לתחומים כמו אבטחת מידע, שיפור תהליכי ייצור וסימולציות פיזיקליות.
האתגר הלאומי: שימור ההון האנושי בהייטק
מדינת ישראל, מצידה, צריכה לעשות יותר כדי לפתח ולשמור על הכישרונות הייחודים שחיים בה. העולם היום קטן מאי פעם, והבעיות שלנו, מנגד, גדולות. הציונות והמחויבות של המהנדסים והמדענים הישראלים הצילה אותנו עד כה, אבל צריך לעזור להם לעזור למדינה.
תנאי הכרחי להצלחה הוא פיתוח, מובילות ואימוץ של טכנולוגיות AI. אנחנו בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית המשמעותית ביותר שהייתה בעשורים האחרונים. עוד קשה לראות זאת כרגע, מכיוון שאנחנו רק בתחילת המהפכה, אבל בשנים הקרובות אנחנו נראה איך AI משפיע על כל מה שאנחנו עושים ובפרט משנה את הדרך שבה חברות מתנהלות מן היסוד. על כן, זה קריטי שלאקו-סיסטם הישראלי תהיה את המובילות הטכנולוגית, שתסייע באימוץ מסיבי של הטכנולוגיה על ידי חברת סטארט-אפ והמשק כולו.
הכותב הוא מייסד-שותף ומנכ"ל-שותף AI21
