בנובמבר 2022 הוגש דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק ולמשרות טק, שקרא לממשלה ולתעשייה להמשיך ולהשקיע בפיתוח הון אנושי להייטק ולעולם רווי טכנולוגיה ובינה מלאכותית.
מאז, מדינת ישראל עוברת טלטלות מקומיות, שמערערות את הסדר התקין, משבשות מערכות ממשלתיות, אזרחיות ועסקיות, ומטילות צל כבד על העתיד, לרבות עתיד ההייטק בישראל. במקביל, המדינה ממשיכה להתמודד עם תמורות גלובליות, ובראשן מהפכת הבינה המלאכותית. כל אלה דורשים הסתכלות והיערכות מחודשת על נושא ההון האנושי ותפקידו בהתאוששות מהמשבר ועידוד הצמיחה בהווה ובעתיד.
על רקע זה, התכנסה הוועדה שוב ופרסמה דו"ח מעקב, הבוחן את ביצוע המלצות הדוח הראשון, ומציע עדכונים לאור המציאות המשתנה. הדו"ח נכתב על ידי חברי הוועדה בשיתוף נציגי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרדי ממשלה ואנשי תעשייה, אקדמיה וחברה אזרחית. הוא מסכם את הממצאים שנאספו עד כה לצורך הכנסת ההמלצות העיקריות להחלטות הממשלה והתקציב.
הרלוונטיות של מסקנות הליבה
דוח המעקב מתייחס לנתוני תשפ"ג (2022-23) ולנתונים ראשוניים לשנת תשפ"ד (2024) ומעלה כי לאחר גידול משמעותי של כ-40,000 מועסקים במשרות טק ב-2022, חלה האטה דרמטית ב-2023 עם גידול של 15,306 מועסקים בלבד בשל ההאטה בהייטק העולמי והנסיבות המיוחדות של ישראל. יתרה מכך, במחצית 2024 נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים במשרות טק ובעיקר במקצועות הצמיחה ל-507,701 עובדים, המהווים 14.7% מכלל המועסקים במשק - רחוק מהיעד הממשלתי של 16.6% עד 2035. בנוסף, מספר בוגרי בגרות הטק בשנים 2022 ו-2023 (תשפ"ב ותשפ"ג) לא עלה ואף ירד מעט, מצב המעמיד בסכנה את היכולת לעמוד ביעד של 24,000 בוגרי בגרות טק בשנת 2028.
בהתייחס לקצב הצמיחה השנתי הנוכחי, ביחס ליעדים שנקבעו והקיפאון במספר בוגרי בגרות טק, עלה בוועדה חשש עד כדי אי וודאות בדבר יכולת העמידה ביעדי התוכנית. מצב כזה ישפיע מאוד על איתנות ההייטק הישראלי והמשק בישראל.
לצד הנתונים הקשים, הדו"ח מדגיש את הרלוונטיות המתמשכת של מסקנות הליבה של הוועדה, למרות התמורות שחלו לאורך השנתיים האחרונות. לכולנו ברור שללא הייטק העתיד הכלכלי והביטחוני בסכנה. ההייטק מוכיח שהוא ממשיך להיות הקטר שמוביל את צמיחת המשק גם בתקופות קשות. כמו כן, ברור שללא מערכת חינוך המקדמת את לימודי המתמטיקה, הפיזיקה מדעי המחשב ואנגלית, טילים הנורים על ישראל לא ייורטו והפתרונות הטכנולוגיים העתידיים לא יפותחו.
הדיגיטציה קריטית לשיפור התפוקה
אחד הנושאים המרכזיים שדו"ח המעקב עוסק בהם הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית. במהלך העשור האחרון, אימוץ הטכנולוגיה הדיגיטלית בעולם כולו גבר, כאשר הבינה המלאכותית (AI) הפכה לכוח דומיננטי שמשפיע באופן מהותי על כל שוק העבודה. מסקנות הדו"ח בנוגע להכשרת ההון האנושי מתמקדות הן בתכני הלימוד והן בכישורים הנדרשים בתקופה זו, של שינויים עצומים בקצב גבוה מאוד שמעולם לא התנסינו בו. במובן זה אי אפשר להתעלם מהעובדה שמערכת החינוך בישראל איננה ממלאת את יעדיה בעניין הזה ונדרשת לטפל בנושא בדחיפות.
הערכת הוועדה היא שבניגוד לאמירות שהבינה המלאכותית תחליף את העובדים, לאורך זמן הצורך בהון אנושי מיומן וטכנולוגי יגדל. לכן המליצה להוסיף תוכניות לימוד והכשרה של פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית כבר בבתי הספר, דרך האקדמיה בכלל הפקולטות, ועד תוכנית ההכשרות לאורך החיים (תוכניות UPSKILLING) בכל תחומי המשק. אם נעשה זאת, יוכלו ההייטק והמשק כולו לפרוץ לתחומים חדשים ונדרשים. והזמן קצר מאוד. ולכן בעניין הזה צריך להתחיל לפעול מייד ולללא דיחוי.
למרות המלחמה ושלל האתגרים, כולל הצורך בהאצת השיקום, העולם רץ קדימה וישראל חייבת לפעול במהירות כדי להבטיח את מקומה כרלוונטית ומובילה בעתיד הדיגיטלי רווי בינה מלאכותית.
החינוך כסוגיית ביטחון לאומי
נושא נוסף שנידון בדו"ח הוא גיוון והכלה בשוק העבודה. לא מדובר רק בצורך חברתי, מכיוון שללא הרחבת כוח העבודה לאוכלוסיות חסרות ייצוג - נשים, ערבים ישראלים, קהילות חרדיות ותושבי אזורי פריפריה - לא נעמוד ביעדים שחיוניים לביסוס חוסן כלכלי חברתי.
נושא מרכזי אחר שהדו"ח עוסק בו הוא חינוך כסוגיית ביטחון לאומי. מיומנות במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, אנגלית דבורה, לצד כישורים כגון פתרון בעיות יצירתי ויכולת למידה עצמית ובקבוצה, יהוו בסיס לדור הבא של העובדים שיובילו את המחקר והפיתוח לביטחון הלאומי. המאמץ להגדיל את מספר בוגרי בגרות טק, פתיחת כיתות מצוינות בחטיבת ביניים, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, והרחבת יוזמות חדשניות כמו מרכזי הפיזיקה האזוריים, הוא משימה לאומית ונדרשת הפניית משאבים ויצירתיות בהרחבת הפתרונות.
לצד האתגרים, ראוי לציין שחלה גם התקדמות מאז פרסום הדו"ח המקורי. בפברואר 2023 קיבלה הממשלה בהחלטה 172 והקצתה מימון ייעודי ליוזמות קריטיות בחינוך ובאקדמיה, כולל פתיחת מאות כיתות עמ"ט-טק עם מיקוד בקהילות ערביות ואזורי פריפריה והגדלת מספר התלמידות. בנוסף, בתוכניות מל"ג/ות"ת כמו "היי-טק 3" ויוזמת "אקדמיה 360" בוצעו התאמות אקדמיות לצרכי התעשייה.
כלל היוזמות שהוצגו בדו"חות הוועדה צריכות להיות מתועדפות במדיניות הממשלתית ובתקציב כמשימה לאומית. ללא פעולות מהירות, ישראל מסתכנת באיבוד היתרון הטכנולוגי שלה וגם של היתרונות הכלכליים והביטחוניים שהיא מספקת. ענף ההייטק, משרות הטק והחינוך המבוסס טכנולוגיה הם קריטיים לכלכלה ולביטחון והם שיבטיחו את המשך הצמיחה עבור העתיד של כולנו.
הכותב היה סגן נשיא בכיר בחברת אינטל העולמית. כיהן כיו"ר הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בענף ההייטק
