לשמש מנוע צמיחה ומרכז ידע בחדשנות טכנולוגית ובפיתוח תעסוקה איכותית בנגב המזרחי. זוהי המשימה של מרכז החדשנות דרום. בשיתוף עם רשות החדשנות, משרד האנרגיה, התעשייה האווירית וחברות מובילות במשק, הוא הופך את האזור לאבן שואבת לדור הבא של התעשייה והטכנולוגיה הישראלית, בשאיפה להפוך לא רק לאזור בולט בתחומים אלו ברמה האזורית, אלא גם ברמה הלאומית והבין-לאומית, יחד עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי.
"תפקיד מרכז החדשנות הוא להניע את פעילותו של האקו-סיסטם בנגב המזרחי, התומך בתחומי המיקוד מחד גיסא ובמרחב הגיאוגרפי של הנגב המזרחי מאידך גיסא, מתוך מטרה לקדמו ולפתחו", אומר מנכ"ל המרכז, רן (רני) ששון. "הרשת הזאת מורכבת מיזמים, ספקים, לקוחות, משקיעים, סטארט-אפים, מפעלים יצרניים, אקדמיה, שלטון מקומי ומרכזי וחברות ממשלתיות. ממרחב המאופיין בתעשיות מסורתיות הופך הנגב המזרחי למרחב של תעשייה מתקדמת וטכנולוגיה".
נשמע משימה מאתגרת. כשאנשים חושבים על טכנולוגיה הם חושבים על תל אביב והרצליה, לא על דימונה וירוחם.
"אך זהו אתגר אפשרי לפתרון, ובפתרונותיו יש פירות רבים. המעבר לתעשייה מתקדמת הוא רק אחד מהם. מודרניזציה של רובוטיקה, אוטומציה והייטק בתעשייה יפחיתו זיהום סביבתי ויביאו להכשרת כוח אדם מיומן, פריון ושכר יותר גבוהים. ההתפתחויות וההבשלה של טכנולוגיות ושיטות ייצור מתקדמות מובילות לתמורות משמעותיות באיזון בין תחרות מבוססת על כוח אדם - מה שקורה בעיקר בייצור - לתחרות המבוססת על יצירת ערך ויתרון טכנולוגי - כפי שקורה בהייטק. זה יאפשר לנייד תעשיות מאזור אחד לאחר. אימוץ מוצלח של טכנולוגיות כאלו צפוי להוביל לשיפור כושר התחרות של השוק הישראלי ולהעלאת הפריון לעובד. התוצאה תהיה שיפור ברווחיות, ברמות השכר ובצמיחה מחודשת של תעשייה מערבית - וכל זה בהחלט יכול לקרות בנגב המזרחי. למעשה זה כבר קורה, כך שזה יכול להתרחב. זה לא בשמיים - גם לא בדימונה ובירוחם. עיריית דימונה משקיעה משאבים רבים בהקמת אזורי תעשייה וטכנולוגיה. היא בתהליך הקמת מרכז חדשנות שישתרע על פני 13 דונם ו-5,000 מ"ר".
המלחמה - משבר שהפך להזדמנות
מנהל התעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה הגדיר לאחרונה טכנולוגיות ושיטות ייצור מתקדם כ"אוסף טכנולוגיות חדשניות בעלות אפשרויות יישום מעשיות בתעשייה". טכנולוגיות אלו מתחלקות לשלושה תחומים. הראשון הוא דיגיטציית מפעלים, שתשפר יכולות איסוף נתונים, עיבוד נתונים וניהול מפעל תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, "האינטרנט של הדברים", ביג דאטה ואנליטיקה. השני הוא טכנולוגיות חדשניות בתהליך הייצור עצמו, דוגמת הדפסת תלת ממד ורובוטיקה מתקדמת. התחום השלישי הוא פיתוח בעולם החומרים: כלכלה מעגלית בייצור, המאפשרת פיתוח מתקדם. רני ששון מאמין שאת כל האלמנטים האלו ניתן ליישם בנגב המזרחי, בתמיכתו של מרכז חדשנות דרום.
"מה נדרש להצלחת התהליך?", הוא שואל ומייד עונה: "תיאום עם גורמים מוסדיים, זמינות טכנולוגיות, זמינות הון, כוח אדם מיומן והטמעת שינוי תרבותי. מרכז החדשנות דרום מחבר את כל אלו. איך עושים זאת? באמצעות שתי פעילויות-על מצמיחות: במישור הגיאוגרפי מקימים מרחבי ניסוי בטכנולוגיות מתקדמות, דוגמת רובוטיקה ומימן. כמו כן תומכים ביוזמות מקומיות, דוגמת חניכה ליזמות וקידום התייעלות אנרגטית ברשויות המרחב. פעילות העל השנייה היא במישור המקצועי: כל יזמות אקדמית או אחרת בתחומי העניין שלנו מקבלת אצלנו מענה: אנרגיה, תעשייה, מימן, אקלים וכדומה".
קמתם רק לפני שנה, ועוד בתקופת מלחמה ועוד בדרום. לא נראה כמו עיתוי אידיאלי לפעילות כזאת.
"ובשנה האחת הזאת עשינו כבר שורת דברים: ביצענו את העיגון, החיבור והבנייה של האקו-סיסטם הראשוני, בנינו תוכנית לרעיונאות וסטארט-אפים בשלבים מוקדמים וכבר הנבטנו 14 מיזמים ראשונים. בתחום המקצועי הרחב יותר, לקחנו את כל סל הסטארט-אפים והפורטפוליו הוותיק שנבנו בשנים הקודמות ביוזמות קודמות באזור וחיברנו אותם. לגבי המלחמה, מבחינתנו זהו משבר שהפך להזדמנות. המצב נתן לנו אפשרות לבנות את האקו-סיסטם בשקט. אנשים היו פנויים להקשיב ופתוחים יותר לשיתופי פעולה. גם מהעולם לא ממש קיבלנו כתף קרה. הצרכים בתעשייה אקוטיים, העולם משווע לפתרונות בתחומים כתהליכי ייצור ואתגרי אקלים וכל פתרון שעובד יתקבל בברכה - גם אם הוא יגיע מחייזרים".
חדשנות פתוחה
כדוגמה להמחשה רני ששון נותן את חברת "ספרה טכנולוגיות", הנעזרת במרכז החדשנות לטובת הקמת מפעל באזור. זהו מיזם שהוא פרי עבודתם של חוקר ויזם מירוחם, שפיתחו מערכת קירור הנותנת מענה לקירור תהליכים מבוססי נוזל במגוון רחב של תעשיות. "הפיתוח שלהם חוסך עד 90% מצריכת האנרגיה לקירור, שזה מספר שלא מאמינים לו עד שרואים את זה!", הוא אומר בהתלהבות. "יש להם פטנט רשום לסילוק חום המערכת, המאפשר את הקטנת מערכת הקירור ושימוש בתנאי הסביבה כתחליף לצריכת אנרגיה. כך מתאפשרת מערכת יעילה וכלכלית".
"מרכז החדשנות דרום משמש כצומת לפיתוח חדשנות בתעשייה מתקדמת", מסכם רני ששון. "אנחנו מחוברים לאקדמיה ולמוסדות המחקר, יודעים להביא את הפתרונות האידיאליים לתעשיות, להבשיל אותם, להתאים אותם לצרכים המדויקים של התעשייה ולהביא אותם לפתחה של התעשייה כשהם מוכנים לפיילוט. לזה קוראים חדשנות פתוחה".
מוקד משיכה בעולמות הטכנולוגיה
יו"ר אשכול הנגב המזרחי וראש עיריית דימונה, בני ביטון, מציין כי "השארנו מאחור את התואר מעלה האבק 'עיירת פיתוח'. סיבוב קצר בעיר ממחיש את ההתפתחות המאסיבית של דימונה. תקופת הקורונה לימדה אותנו שאפשר אחרת ושמה בקדמת הבמה את העבודה ההיברידית, הנעשית מכל מקום. כך מעסיקה חברת ההייטק 'קמביום' (חברת בת של מטריקס) מעל ל-100 עובדים במשרדים בדימונה ובנגב. במקביל, מיזמים טכנולוגיים מוטמעים כבר מגילאי התיכון, מערכת החינוך משלבת בינה מלאכותית ויזמי הייטק דימונאים צעירים מגייסים מיליונים. אנו מאמינים שמרכז החדשנות בדימונה יהווה מוקד משיכה וימרכז סביבו את עולמות הטכנולוגיה".
לאתר >>> מרכז החדשנות דרום >>> לינקדאין >>>
בשיתוף מרכז החדשנות דרום
