חיפוש

AI ודיפטק

הבינה המלאכותית: זירת מלחמה

בספרו החדש, Prompting Happiness, סוקר היזם והמשפטן נמרוד ורומן כיצד הפך הקרב על השליטה בבינה המלאכותית המונגשת לשימוש הציבור למרוץ החימוש במלחמת העולם הדיגיטלית בין ענקיות הטכנולוגיה, ומדוע המנצח בקרב הזה עשוי לקבוע את גורל האנושות

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
shutterstock
shutterstock
צילום: shutterstock
עו"ד נמרוד ורומן, בשיתוף Consiglieri's Advisory Services
תוכן שיווקי

בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה את העולם במהירות חסרת תקדים, הקרב האמיתי הוא לא רק על טכנולוגיה אלא על הכוח לשלוט במידע. בספרי החדש, Prompting Happiness, אני בעיקר מנסה לנבא כיצד ייראה החיפוש אחר האושר בעידן שבו הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, והזמן שלנו מתפנה באמת. בניתוח עבר שאני מביא בספר לבינה המלאכותית, השתדלתי להציע פרספקטיבה דרמטית על ההיסטוריה של הבינה המלאכותית, ולחקור כיצד הטכנולוגיה הזו התפתחה ממאבקי כוח עסקיים אל הכלי הפוטנציאלי החזק ביותר בעידן המודרני.

נמרוד ורומן| צילום: פרטי
נמרוד ורומן| צילום: פרטי
נמרוד ורומן| צילום: פרטי
נמרוד ורומן| צילום: פרטי

במבט אישי ואנושי אני משווה את התפתחות הבינה המלאכותית למרוץ החימוש במלחמת העולם השנייה, כולל מאבקי שליטה, ניסויים הרסניים וחיפוש אחר "נשק יום הדין" הדיגיטלי. בחודש שבו OpenAI פתחה אפשרויות חיפוש ב-ChatGPT, ובשנה שבה Nvidia חצתה את רף השווי של שלושה טריליון דולר (לרגע), אין זמן טוב יותר לבחון את הבינה המלאכותית בפריזמת המלחמה על החיפוש.

ספרי החדש , Prompting Happiness| צילום: פרטי
ספרי החדש , Prompting Happiness| צילום: פרטי
Prompting Happiness| צילום: פרטי
Prompting Happiness| צילום: פרטי

השלב הראשון: ראשית המרוץ — מהפכת החיפוש
בימיו הראשונים של האינטרנט המאבק היה פשוט: מי ישלוט במנועי החיפוש. כשעולם האינטרנט התפתח, היה ברור ששליטה במנועי חיפוש משמעותה שליטה בזרימת המידע ובנתונים. גוגל, בעזרת אלגוריתמים פורצי דרך, עקפה את יאהו ואחרים, עלתה לגדולה והפכה למעצמה הבלתי מעורערת בתחום. אך היריבות לא נעלמה. מיקרוסופט השיקה את Bing, מנוע חיפוש מתחרה, וניסתה לשבור את ההגמוניה של גוגל על ידי רכישת נתח בפייסבוק ושיתוף פעולה אסטרטגי. כישלון מוחלט זה לא היה, אבל המונופול של גוגל לא נשבר.

המאבק הזה שיקף את התובנה ששליטה בחיפוש היא כמו שליטה באוקיינוס של מידע — מי שמנווט את הגל יכול להחזיק בכוח עצום. אבל גם עם מנועי החיפוש החזקים ביותר, המשתמשים נותרו תלויים בניסוח מדויק של שאלותיהם וביכולת להבין את תוצאות החיפוש.

השלב השני: נשק יום הדין — בינה מלאכותית שעוברת את מבחן טיורינג
השלב הבא במלחמה היה בחיפוש אחר פתרון שיהפוך את החיפוש המסורתי למיושן. החברות הבינו שהנשק האמיתי הוא בינה מלאכותית שיכולה לעבור את מבחן טיורינג — מודל שיכול לספק תשובות חכמות ומעמיקות יותר ממנועי חיפוש. כניסתה לתמונה של OpenAI, חברה שהוקמה במבנה ייחודי ללא מטרות רווח ועם חזון לקדם בינה מלאכותית לטובת האנושות, היתה שוות ערך לזה ששווייץ היתה מנסה לפתח נשק יום הדין באמצע מלחמת העולם השנייה. החברה פיתחה את ChatGPT, מודל ששינה את חוקי המשחק. מיקרוסופט, בזיהוי אסטרטגי חכם, מיד השקיעה מיליארדים ב-OpenAI וקיבלה גישה לטכנולוגיה שאיפשרה לה לשלב אותה במוצריה. אי מיילים בין אילון מאסק, שהיה אז מתומכי OpenAI, למייסד החברה, מספקים הצצה להבנה שלו ששותפות זו משולה לכך ששווייץ עומדת לצדד באחת מהמעצמות המשתתפות במלחמת העולם העקובה מדם.

השלב השלישי: הניסוי הגרעיני הראשון — Tay
אבל הדרך להצלחה לא היתה חלקה. מיקרוסופט, שניסתה להיות הראשונה להשיק מודל גנרטיבי, השיקה את Tay — בינה מלאכותית שהתכתבה עם משתמשים בטוויטר. בתוך 24 שעות בלבד Tay הפכה מבינה מלאכותית ידידותית לבוט גזעני ומסית.

הכישלון הזה, כמו ניסוי גרעיני שהשמיד את אזור הניסוי והכפר השכן לו, הדגיש את הצורך בפיתוח שכבת "אחריות" שתפקח על האינטראקציות של המודלים עם המשתמשים. הוא גם חידד את הסכנה הטמונה במודלים חכמים, שאינם מוגנים מספיק מפני התנהגות לא צפויה. מיקרוסופט הגדילה את השקעתה ב-OpenAI בעשרות מונים לאחר מכן, שכן זו טענה שהיא מסוגלת לגדר מפני סיכונים אלו במסגרת הפתרון שלה.

השלב הרביעי: מלחמת מודלי השפה הגדולה — הקרב על חיפוש העתיד
בעוד OpenAI השיקה את ChatGPT-3 ב-2022, גוגל ומיקרוסופט נכנסו לתחרות אגרסיבית. מיקרוסופט שיתפה פעולה עם OpenAI והטמיעה את הטכנולוגיה במוצריה (במקור Sydney והיום Co-Pilot), בעוד גוגל השקיעה במקביל בבינה המלאכותית שלה, Bard (היום Gemini).

הקרב הזה, אל תטעו, לא היה רק סביב השאלה מי יוביל את השוק, אלא מי יגדיר מחדש את הדרך שבה האנושות מקבלת מידע. במובנים רבים זהו מאבק דומה לזה שהתרחש במלחמת העולם השנייה על פיתוח פצצת האטום — מאבק שבו המנצח ישלוט לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בעתיד.

המאבק נמשך
קביעת המנצח בקרב על הבינה המלאכותית עדיין רחוקה. עם עלייתם של פתרונות קוד פתוח וטכנולוגיות מתחרות מסין, העולם מתמודד עם שאלות מוסריות, פוליטיות וטכנולוגיות. האם בינה מלאכותית תהפוך לכלי שבונה חברה טובה יותר, או שמא היא תהפוך לנשק בידיהם של מעטים? מה שבטוח הוא שבדומה לפצצת האטום, העולם לפני קיומה של הבינה המלאכותית והעולם שאחר כך לא יהיה אותו הדבר. הדמיון הוא בכך שאנו על סף קבלה של כוח גדול, שיכול לשנות את חיינו לטובה באופן שלא נזהה אותם, וממש באותה מידה עשוי להשמיד את הדרך שבה חווינו את העולם, ויכול אף להשמיד אותנו.

קריאה לחשיבה מחודשת
הספר Prompting Happiness מציע מבט ייחודי על עידן הבינה המלאכותית ופותח בפני הקוראים הזדמנות לחשוב מחדש על תפקידם בעולם המשתנה. אבל הוא לא רק ספר על בינה מלאכותית, הוא קריאה לחשיבה מחודשת על החיים בעידן הטכנולוגיה. בתוך כך הוא בוחן את השאלות הגדולות של דורנו: כיצד נוכל להתאים את עצמנו לעולם המשתנה? איך ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי להעצים את האנושות? ומה תפקידנו כיחידים בעידן שבו המידע הופך לנשק? ובכלל, איך ייראה האושר, והמרדף אחר האושר, יום אחרי שהעולם משתנה לבלי הכר.

הספר זמין להזמנה באמזון וכן נבנית סביבו קהילה באתר >>> PromptingHappiness.com

הכותב הוא יזם, משפטן ומחבר הספר Prompting Happiness. מייסד חברת הבינה המלאכותית Ark ו-Consiglieri לחדשנות בעולם השירותים המקצועיים. מייסד שותף ב-For Posterity, המשמרת את המורשת של הגיל השלישי באמצעות בינה מלאכותית.

לאתר >>>
Consiglieri's Advisory Services

בשיתוף Consiglieri's Advisory Services

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אריה דברט. "המידע היה שקוף למשקיעים"

    איש העסקים גייס 100 מיליון ש' בלי רישיון, ו-28 חברות נדל"ן בדרך לקריסה

    סימי ספולטר
    מפתח תוכנה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל

    יעילים מתמיד, ומותשים: מתכנתים מתחילים לדבר על הצד האפל בעבודה עם AI

    שגיא כהן
    לב אזור הביקוש למשרדים לאורך נתיבי איילון

    בשוק המשרדים המוצף מבינים: המכה הכואבת מכולן נחתה

    הדר חורש
    נטע דויטש

    "אני מגיעה ל-30 אלף שקל בחודש, ולא תקועה במשרד בין 9 ל-17"

    מיכל פלטי
    צחי ארבוב וברק רוזן

    הטיסה לפריז, הפגישה בהרצליה פיתוח — והאיש שיקבל 800 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    אישה עובדת במשרד (אילוסטרציה). "העבודות האלה נעלמות כי הכי קל להחליף אותן"

    כל הצוות הוחלף בתוכנת AI: "העבודות האלה נעלמות, הכי קל להחליף אותן"