בסביבות גיל 50 ד"ר מיכל סלע החלה לסבול ממיגרנה. במשך חודשים היא הסתובבה בין רופאים בניסיון לגלות את הסיבה לכאבים, ללא הצלחה. גם בסריקת CT שעברה לא אותר כל ממצא, אך כאבי הראש נמשכו, בחוזקה. בסופו של דבר היא חיפשה לבד את התשובה ואף מצאה אותה: גיל המעבר. מתברר שמיגרנה היא אחד הסימפטומים של גיל המעבר ומרגע שסלע החלה לקחת הורמונים, כאבי הראש חלפו.
האירוע הזה, ואירועים נוספים שחוותה בממשק עם מערכת הבריאות, כמו גם העובדה שהיא מרצה למגדר ושימשה בעברה כמנכ"לית שדולת הנשים, הביאו אותה לתובנה שמבחינת מערכת הבריאות, בריאות נשים זוכה למענה מצומצם ואין מספיק התייחסות למאפיינים הביולוגיים של הנשים ולהבדלים בינן לבין הגברים. הפער הזה מתגלגל גם לפיתוחים טכנולוגיים בתחום הבריאות.
כל זה הביא אותה להקים בעיצומה של הקורונה, לפני ארבע שנים, את עמותת נגה-פם (NOGAFEM), העוסקת בפערי הבריאות של נשים ובקידום פמטק (טכנולוגיה וחדשנות הפונות לצרכים של נשים). העמותה, שאותה הקימה יחד עם ד"ר רונאל קלינגמן (ברנשטיין), פועלת להעלאת מודעות הציבור לפערים המגדריים בבריאות, קידום מדיניות ליצירת שירותי בריאות מותאמים לנשים והנגשת ידע לנשים.
סלע, שהובילה פרויקטים חברתיים באפריקה ובהודו, וכיום בעיקר באירופה, וקלינגמן, שעבדה כרופאה בדרום אפריקה, ועובדת עם חברות תרופות וחברות בתחום הביוטכנולוגיה, נמצאות בקשר שוטף עם רופאים, יזמים, משקיעים ואקסלרטורים — מכלול האקו-סיסטם של חדשנות ברפואה. העמותה קיימה עד כה עשרות וובינרים וכנסים, ומייעצת לסטארט-אפים בתחומי בריאות נשים, שחסר בהם ידע ספציפי. סלע: "יש לנו קהילה של 2,500 רופאים ורופאות מומחים ומומחיות מכל העולם בנושאים שהם כמעט מומחים יחידים בהם. לא רבים עוסקים בנושאים האלה בעולם".
העמותה שותפה בקואליציה בשם "Femtech Across Borders", שחברים בה ארגוני פמטק בכל העולם, ונכון ל-2023 ישראל ממוקמת במקום החמישי. אך בשורה התחתונה, אומרת סלע, "יש מעט מדי חדשנות בתחום הפמטק. מדו"ח המסכם את זירת הפמטק לשנת 2024, שאנו מוציאות כעת ויושק בתחילת פברואר, עולה שיש בסך הכול כ-70 חברות שעוסקות בפמטק ורובן עוסקות בהריון ולידה. אבל פמטק זה לא רק גינקולוגיה, יש עוד הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים. עולם הפמטק צריך לפרוץ מעבר ל'רפואת הביקיני'".
להטמיע את המבט המגדרי
את ההצדקה לפעילות העמותה ניתן למצוא בנתונים שהצטברו, המופיעים בדף הבית של העמותה: עד 1993 נשים הודרו ממחקרים רפואיים, ואף כיום, 30 שנה אחרי, מחקר מקיף משנת 2018 מצא כי רק 35% מהמשתתפים במחקרי מחלות לב וכלי דם היו נשים.
אין תשובה ברורה לשאלה מה הביא לנחיתות של הנשים בכל מה שקשור לפיתוחים רפואיים. "אין הרבה ספרות בנושא", אומרת סלע, "אך חוקרי אתיקה ביו-רפואית מתייחסים להטיות בלתי מכוונות. גם כיום יש ייצוג חסר של נשים במחקר הרפואי, מעבר לכך, גם כשיש ייצוג הולם לעתים ניתוח הנתונים לא נעשה בהסתכלות נפרדת על הקבוצות, אלא המין מהווה עוד משתנה בניתוח. ואז, במיוחד כשהאחוז שלהן לא גבוה, לא ניתן להבין את ההבדלים בין המינים בצורה ברורה".
בכל מקרה, הנחיתות הזו השליכה גם על הטכנולוגיה. סלע: "הטכנולוגיות מפותחות על סמך המחקר, ויש היום מקום לבדוק לגבי כל פיתוח, בין אם מכשור רפואי, מכשור דיגיטלי או תרופות — אם הוא נשען על נתונים שנבדקו לשני המינים ואם יש מקום לעשות בדיקות נוספות ולבצע התאמות. אנו מצביעות כל הזמן על הפער, כי אחרת מייצרים אביזר דיגיטלי שמתאים רק למחצית מהאוכלוסייה".
יש כמה דוגמאות עדכניות למכשור שאינו מותאם מגדרית. לדוגמה, הוכח שמד חמצן (אוקסימטר) המודד את רמת החמצן בקצות האצבעות, הוא אביזר מוטה מגדרית. בנוסף, לאחרונה פותח מגן עופרת חדשני לשד, לבית השחי ולבלוטת התריס, בתגובה לסיכון המוגבר פי שלושה לסרטן השד אצל מנתחות אורתופדיות שאינן מוגנות מפני סכנת קרינה על ידי סינרי עופרת מסורתיים באזורים חיוניים אלה.
ואיפה נכנסת נגה-פם במניעה של מקרים כאלה בעתיד?
"העבודה שלנו היא כל הזמן להטמיע את המבט של המגדר בתוך תהליכי הפיתוח. כשמדלגים על זה מייצרים מכשור שלא מותאם לנשים. בכל מיני פיתוחים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית מתעלמים מהשוני, מה שמביא להטיות מגדריות שנמצאות בדאטה בייס, ואם לא מתייחסים לזה באופן ביקורתי ייתכנו אבחנות מוטעות".
למשל, מחקר שנערך לאחרונה בישראל גילה כי לחץ דם דיאסטולי (הערך הנמוך בין שני הערכים המייצגים את לחץ הדם) מעל 70 בקרב נשים, הוא אינדיקציה לסיכון מוגבר לשבץ מוחי לפני גיל 50. אצל גברים הסיכון עולה רק בלחץ דם דיאסטולי מעל 80. "אם האלגוריתם מכוון ל-80", מדגישה סלע, "אז מכשור שמבוסס על נתונים אלה יפספס בזיהוי הנשים מתחת לגיל 50 שנמצאות בסיכון מוגבר לקבל שבץ".
דוגמה נוספת, ב-2020 השיקה חברת בבילון אפליקציה היברידית, שמאבחנת סיכון למחלת לב. התברר שאותם סימפטומים שאצל גברים אובחנו כמרמזים על התקף לב, אצל נשים אובחנו כהתקף חרדה. "כי ברור לגמרי שאם את אישה יש לך התקף חרדה", אומרת סלע בציניות.
להעלות את המודעות
לדברי סלע, למרות שהנשים מיוצגות כיום במידה רבה יותר בעולמות הרפואה, המחקר והטכנולוגיה, עדיין בקרב המשקיעים יש לגברים רוב מוחלט. "במצב זה, כשמדברים עם משקיע על איזו בעיה 'נשית', זה פחות ידבר אליו", היא מדגישה.
סלע מציינת מספר תחומים בבריאות האישה שנמצאים מאחור מבחינת פיתוחים רפואיים וטכנולוגיים: גיל המעבר, אנדומטריוזיס וסרטן השחלות. בכל התחומים הללו, היא אומרת, יש מעט חדשנות. "גם כשיש אבחון הוא בדרך כלל מאוחר, כלי האבחון מועטים ואין רפרטואר גדול של טיפולים. אם את בגיל המעבר ולא רוצה הורמונים, יש מעט אופציות טיפוליות אחרות".
ואתן מבקשות להעלות את המודעות לכך.
"הנשים יכולות להביא את זה לשולחן מקבלי ההחלטות. אם אישה לא תדע שיש בעיה לגבי מחלה כזו או אחרת, היא לא תביא את זה לשולחן".
בשיתוף עמותת נגה-פם
