חלק מהסטארט-אפיסטים שייקראו כתבה זו היו ילדים או לא נולדו בשנת 1998 בעת שחברת מיראביליס, מפתחת תוכנת המסרים המיידיים ICQ, נמכרה לחברת AOL האמריקנית בסכום דמיוני בשעתו של 407 מיליון דולר. ארבעת השותפים המרכזיים לאקזיט היו יוסי ורדי, אריק ורדי, יאיר גולדפינגר וספי ויגיסר, כאשר שלושת האחרונים היו בשנות ה-20 לחייהם. סיפור ההצלחה של צעירי מיראביליס היווה נקודת ציון בתולדות ההייטק העברי. מאז ועד היום, רבים הלכו בעקבות סיפור ההצלחה של מיראביליס להקמת הסטארט-אפ המצליח והאקזיט המהיר, והיה להם חלק חשוב בהתעצבותה של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ".
זמן קצר לאחר אותו אקזיט מפורסם, המשיך יאיר גולדפינגר להקים ולהשקיע בחברות ולגרוף כותרות על אקזיטים מרשימים נוספים. בין היתר היה בין המייסדים של חברת דוטומי, שנמכרה ב- 295 מיליון דולר, חברת ג'אג'ה, שנמכרה בלמעלה מ- 200 מיליון דולר, ועוד. ב- 13 השנים האחרונות הוא המייסד והמנכ"ל של חברת AppCard. בעשור האחרון הוא קצת נעלם מן הכותרות ולא התראיין. לאחרונה פורסם שהיה המשקיע הראשון הגדול בחברת הסטארט-אפ הישראלית SafeFields, אשר פיתחה פתרון ייחודי, המפחית משמעותית ובצורה אקטיבית את הקרינה הנוצרת ברכבים חשמליים והיברידיים.
בראיון ראשון מזה למעלה מעשור הוא מסכים לחלוק עימנו מעט תובנות לגבי המרכיבים של סטארט-אפ מצליח לתפיסתו, מה מעניין את המשקיעים, מהם השינויים שנרשמו מזירת ההייטק והסטארט-אפים ב-25 השנים האחרונות ועל הסיבות שהשקיע ב-SafeFields.
מהם ההבדלים בין אז להיום בזירת הסטארט-אפים?
"ברבע המאה האחרונה כל האקו-סיסטם של תעשיית ההייטק בישראל התפתח מאד - יותר משקיעים שכמובן נהיו יותר מתוחכמים, יותר יזמים שכבר 'עשו את זה', יותר חברות שמכוונות להקמת חברה גדולה לשנים ארוכות ולא לאקזיט מהיר, ובכלל - כל הקשר לעולם נהיה הרבה יותר מהיר וזול. זה נשמע כמובן נהדר, אך ליזמים קשה יותר מבעבר, למעט תקופות 'בועתיות' דוגמת השנים הראשונות של העשור הנוכחי. נהיה יותר קשה לגייס כסף, אלא אם אתה בוגר יחידת צבאית רלוונטית, או יזם חוזר בעל שם. לבוא עם רעיון מקורי ופורץ דרך הפך מאוד קשה, כי ב- 99% מהמקרים מישהו כבר עושה משהו כזה בעולם ורוב הסיכויים שגם בארץ, ובכלל - נהיה הרבה יותר יקר וארוך. התחרות על ה'טאלנטים' נהייתה לפעמים לא הגיונית לחלוטין והמשכורות עלו מאד. סיפור ICQ - של חברה ללא הכנסות שתוך שנתיים עשתה אקזיט מכובד - כמעט ולא חזר על עצמו".
באותו אופן מתבקש לשאול מהם השינויים שחלו בגישה של קרנות ההון סיכון והמשקיעים?
"המשקיעים נהיו יותר מתוחכמים. יש הרבה יותר אנג'לים והרבה יותר קרנות השקעה וקרנות זרות משקיעות יותר ויותר בארץ, שזה כמובן דבר טוב. הבעיה שהם נהיו שונאי סיכון - תמיד היה לי מוזר שהמונח Venture Capital תורגם לקרן הון סיכון - כי בארץ רוב המשקיעים לא רוצים את הסיכון. כמובן שבגלל שיש עוד קרנות ובעיקר זרות, התחרות על הסטארט-אפים הטובים הפכה יותר קשה".
ההשקעה לא תלויה רק בשווי החברה
אז האם גם בעוד 20 שנה נהיה אומת הסטארט-אפ?
"הצבא הוא כמעט היתרון היחיד שנשאר לנו. כל מה שהיה בעבר ומתואר בספר 'סטארט-אפ ניישן', לצערי כמעט חלף מהעולם. זה לא שנהיינו גרועים, מדינות אחרות הפכו יותר טובות. בשנתיים האחרונות חל שינוי בשל מה שקורה בישראל. הנזק לתעשייה הוא עצום בהיקפים שאנשים עדין לא מבינים. אם נמשיך בדרך שבה אנו הולכים כיום, עם השקעה הולכת ויורדת בחינוך, עם סדר העדיפויות הנוכחי, כל הסיפור הזה ייגמר. אם סדרי העדיפויות ישתנו כמובן שהתשובה שלי תשתנה, ואני עדיין מאמין שישראל תמשיך להיות מובילה עולמית או לפחות בטופ".
מה דעתך על חברות הטכנולוגיה הישראליות כיום?
"עם הצלחה קשה להתווכח ויש לא מעט חברות מצליחות שזה מצויין וגאווה ישראלית. לגבי שווי החברות - לאחר שנות ההייפ בשנים הראשונות של העשור אני מעריך שנראה ירידות שווי רציניות. היתה תקופה די ארוכה שהיה אפשר לגייס סכומים אדירים ללא Unit Economics מוכח. המון חברות ניצלו את זה מתוך הנחה ש-Scale יפתור את הכל, אבל זה לא קרה והכסף נגמר. יש סוד בתעשייה שלא ממש מדברים עליו וזה שההשקעה לא תלויה רק בשווי החברה, אלא גם בתנאים שמקבלים המשקיעים באבני הדרך השונים".
טכנולוגיה שנותנת מענה לבעיה אמיתית
ספר על ההשקעה האחרונה שלך ב- SafeFields.
"SafeFields פיתחה פתרון ייחודי ופורץ דרך, המפחית בצורה אקטיבית משמעותית את הקרינה הנוצרת ברכבים חשמליים והיברידיים בשיעור של 80%-90%. מחקר מקיף מגלה שהחשיפות המרביות לקרינה בכלי רכב חשמליים והיברידיים עשויות להגיע, בכלי רכב מסוימים, לעשרות מיליגאוס ולעיתים למאות מיליגאוס, זאת לעומת הערך המומלץ בישראל של חשיפה של מתחת ל-4 מיליגאוס בממוצע ביממה. החברה החלה בימים אלו בהתקנת הפתרון לציבור הרחב בישראל ומקיימת קשרים עם יצרניות רכב לשילוב הפתרון כחלק אינטגרלי ברכבים חשמליים והיברידיים".
לשאלה מה גרם לו להשקיע בחברה, עונה גולדפינגר: "שוק הרכבים החשמליים וההיברידיים הוא העתיד, הוא ענק והוא רק ילך ויגדל. במקביל, החברה פיתחה טכנולוגיה שנותנת מענה לבעיה אמיתית - אילו הורים ירצו שהילדים שלהם ייחשפו לקרינה. השקעתי בחברה לאחר שגיליתי בעיית קרינה אצלי בבית וחיפשתי טכנולוגיה שנותנת מענה להפחתת קרינה. הפיתוח שלהם להפחתת קרינה משמעותית יכול לשמש לא רק בעולם הרכב הפרטי, אלא גם להפחתת קרינה בבתים, במתקני חשמל, משרדים, אוטובוסים חשמליים ועוד. מייסדי החברה הגיעו מיחידה טכנולוגית מובחרת של חיל המודיעין והם בנו צוות-על. ולבסוף, הם עושים זאת ביעילות כלכלית, בלי משרדים מפוארים וללא הוצאות מיותרות - אלא מתמקדים בפיתוח ובשיווק, כמו חברות הגראז' של פעם".
