אקלים של חדשנות: כך תוביל ישראל את מהפכת האקלימטק | רונית אשל, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח עסקי ברשות החדשנות
תחום האקלימטק (Climatech) נמצא בצומת דרכים קריטי עבור כלכלת ישראל. בעוד העולם מתמודד עם משבר האקלים, רשות החדשנות מובילה מהלך אסטרטגי להפיכת ישראל למעצמת קליימטק עולמית, תוך יצירת הזדמנויות כלכליות משמעותיות למשק הישראלי. האתגר הסביבתי מציב בפנינו לא רק אתגרים, אלא גם אפשרות לביסוס תעשייה חדשה ומשגשגת שתתרום משמעותית לצמיחת המשק.
הנתונים מדברים בעד עצמם: השקעות עולמיות של 70 מיליארד דולר ב-2022 ו-52 מיליארד דולר ב-2023 מעידות על המומנטום האדיר בתחום. עם היכולות הטכנולוגיות המוכחות שלה, ישראל יכולה להשיג נתח של 10% מההשקעות העולמיות - יעד שיזרים למשק הישראלי 5-7 מיליארד דולר בשנה. מספרים אלו מדגישים את הפוטנציאל העצום הטמון בתחום זה עבור הכלכלה הישראלית.
האקו-סיסטם הישראלי כבר מציג תוצאות מרשימות עם כ-1,000 סטארט-אפים בתחומי האקלים הפועלים כיום בישראל ומפתחים פתרונות מתקדמים בתחומי אנרגיה, מים, חקלאות, מזון, לכידת פחמן ובנייה ירוקה. רשות החדשנות תומכת במגמה זו באמצעות השקעה של 150 מיליון דולר בשנתיים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות התחום כמנוע צמיחה אסטרטגי. התמיכה המשמעותית מאפשרת לחברות ישראליות לפתח טכנולוגיות פורצות דרך ולהתחרות בשוק העולמי.
הרשות השיגה התקדמות משמעותית במספר מישורים, כולל הקמת תשתיות מו"פ חדשניות בתחום הפודטק, יצירת מאגד ביו-פלסט לפיתוח חומרים מתקדמים, והובלת שיתוף פעולה בין-לאומי במסגרת ברית EARTH.5 עם סינגפור, שבדיה, פינלנד ואוסטריה. בנוסף, גובשו תוכניות להסרת חסמים בתחומי האנרגיה והחקלאות, בשיתוף עם משרדי הממשלה. שיתופי פעולה אלה מהווים בסיס איתן להמשך צמיחת התעשייה והרחבת השפעתה הגלובלית.
התוכניות לשנה הקרובה כוללות הרחבה משמעותית של פעילות החממות הטכנולוגיות, שילוב טכנולוגיות ביוקונברג'נס ובינה מלאכותית בפתרונות אקלימיים, והעמקת שיתופי הפעולה הבין-לאומיים. המטרה - למצב את ישראל כמעבדה עולמית לחדשנות אקלימית, המייצרת פתרונות פורצי דרך למשבר האקלים, תוך יצירת צמיחה כלכלית משמעותית.
רשות החדשנות רואה בפיתוח תעשיית הקליימטק משימה לאומית מהמעלה הראשונה. מעבר להיבט הכלכלי, זוהי הזדמנות להציב את ישראל בחזית המאבק העולמי במשבר האקלים ולתרום לעתיד בר-קיימא. באמצעות השקעה מתמשכת בחדשנות, טיפוח הון אנושי מיומן ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים, ישראל צועדת בביטחון לקראת מימוש חזון זה.
ביו-קונברג'נס: המפתח לעתיד החדשנות הישראלית |ד"ר שי מלצר, מנהל התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס ברשות החדשנות
תחום הביו-קונברג'נס (Bio-convergence) מהווה נקודת מפגש מרתקת בין עולם הביולוגיה, ההנדסה וטכנולוגיות מתקדמות. תחום זה מציע פתרונות חדשניים לאתגרים מורכבים בעולמות הבריאות, המזון, החקלאות, האנרגיה והסביבה. עבור ישראל, זוהי הזדמנות אסטרטגית להוביל מהפכה טכנולוגית עולמית, בהתבסס על האקו-סיסטם העשיר והמחקר המצוין שפותח כאן.
החיבור המתהווה בין ביולוגיה, בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) והנדסה מתקדמת פותח אפשרויות חדשות בפיתוח תרופות, חומרים מרוכבים, ביו-שבבים וביו-אנרגיה. שילוב זה של תחומים יוצר הזדמנויות צמיחה משמעותיות למשק הישראלי ומושך השקעות גלובליות למו"פ המקומי. היתרון התחרותי של ישראל בתחום נובע משילוב ייחודי של יכולות מחקר מתקדמות ותעשיית הייטק מפותחת.
במסגרת התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס, שנוסדה בפורום תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), רשות החדשנות פועלת למימוש הפוטנציאל הטמון בתחום. התוכנית מתמקדת בקידום מצוינות מחקרית, השקעה במו"פ רב-תחומי, הקמת תשתיות ייחודיות, פיתוח הון אנושי וקידום רגולציה מאפשרת בשיתוף משרד הבריאות. מטרת התוכנית היא לייצר אימפקט משמעותי על הכלכלה הישראלית ולמצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום.
הרשות מקדמת מספר מיזמים משמעותיים במסגרת התוכנית, ובהם הקמת מעבדות שירות חדשניות בתחומי ביולוגיה סינתטית וביו-שבבים, לצד הפעלת מסלול פיילוטים ייחודי בשיתוף משרד הבריאות. מסלול זה מספק תמיכה כפולה - הן במימון המו"פ והן בליווי תהליכי רישוי מול גופים בין-לאומיים כמו FDA ו-EMA. שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות מאפשר לחברות להתמודד ביעילות עם האתגרים הרגולטוריים המורכבים בתחום.
בזירה הבין-לאומית, הרשות משמשת כשותפה פעילה בפורום הכלכלי העולמי (WEF),מקדמת שיתופי פעולה עם חברות גלובליות ומסייעת בשילוב חברות ישראליות בקהילה העולמית. במקביל, מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה השונים - ביטחון, מדע, בריאות, חקלאות, אנרגיה והגנת הסביבה - לקידום הטמעת טכנולוגיות ביו-קונברג'נס לטובת אזרחי ישראל.
המפתח להצלחת התחום טמון ביצירת אקו-סיסטם מקצועי עשיר ומגוון, המאופיין בתקשורת פתוחה ושפה משותפת. לשם כך, רשות החדשנות מובילה מגוון פעילויות הסברה ובניית קהילה, הכוללות פעילות מקוונת, השתתפות בכנסים והעשרת הפעילות במרכזי החדשנות ברחבי המדינה. פעילויות אלו מחזקות את הקשרים בין האקדמיה, התעשייה והממשלה ומאיצות את התפתחות התחום בישראל.
התשתית לחדשנות ישראלית: מחקר יישומי, מעבדות מו"פ ומאגרי מידע | אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית, רשות החדשנות
מחקר יישומי תעשייתי, מעבדות המחקר והפיתוח ומאגרי מידע הם שלושה מרכיבים חיוניים בקידום הטכנולוגיה והכלכלה בישראל. הם-הם התשתית הנדרשת לחדשנות פורצת דרך שפוגשת את קהלי היעד השונים בסוף תהליך הפיתוח.
המחקר היישומי מתמקד בטכנולוגיות ומוצרים חדשים לשימוש מסחרי, הוא מהווה גשר בין המחקר הבסיסי-התאורטי לבין היישום המעשי שלו בתעשייה. בכך הוא מאיץ פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, מחזק את התעשייה המקומית ומגביר את התחרותיות בשוק הגלובלי.
מעבדות מחקר ופיתוח (מו"פ) הן מרכזים שבהם מתבצע מחקר מתקדם במגוון תחומים, כולל ביוטכנולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב ועוד. מעבדות אלו מספקות את התשתית הנדרשת לביצוע ניסויים ופיתוח טכנולוגיות חדשות. בישראל, מעבדות המו"פ מאפשרות לחברות ולמוסדות מחקר לבצע מחקרים מתקדמים ולפתח מוצרים ושירותים חדשניים.
מאגרי מידע מקוונים מאפשרים לחוקרים ולחברות גישה למידע חיוני שיכול לשמש לפיתוח טכנולוגיות חדשות ולשיפור תהליכים קיימים. בישראל, הם מאפשרים לחוקרים לבצע מחקרים מבוססי נתונים בצורה יעילה ומדויקת.
בשטח, התוצאות לחשיבותה של תשתית שכזו הוכיחו את עצמן. כאשר רשות החדשנות פרסמה קול קורא למעבדה בביולוגיה סינטטית לפני ארבע שנים, התחום היה אקדמי לחלוטין, אך היה ברור שהתעשייה צועדת לשם. כשל השוק של השוק הפרטי בהשקעה בתחום כה בתולי, בו פועלות בישראל פחות חברות מאצבעות כף יד אחת, היה ברור. ללא תמיכת הרשות בהקמת מעבדה לשירותי מו"פ, הייתה נאלצת כל חברה להקים מעבדה כזו בעצמה ולהכשיר את כוח האדם המתאים או לנדוד לשדות זרים. הרשות נרתמה, פרסמה קול קורא, והיום, שלוש שנים מההקמה, יותר מעשר חברות ישראליות מקבלות שירותי הנדסת אורגניזם, סקרינינג, פרמנטציה מדויקת ואנליזת תהליך.
כצופה פני עתיד, רשות החדשנות נכנסת בשלב זיהוי הצרכים והתמיכה. לא בכדי, רק מעבדת שירותי מו"פ אחת בעולם מנגישה שלוש טכנולוגיות מחשוב קוונטי תחת קורת גג אחת ומאפשרת לבצע השוואת ביצועים על אותה בעיה מתמטית. המעבדה, שהוקמה בתל אביב על ידי חברת "קוונטום מאשין" ובתמיכת רשות החדשנות, מכשירה כוח אדם בתעשייה וחברות משתמשות בה לשיפור יכולות האפיון והכיול של מעבדים קוונטים.
מעבדות מו"פ ומאגרי מידע לאומיים השפיעו באופן משמעותי על התעשייה והמחקר והדוגמאות הרבות שקיימות בישראל מוכיחות זאת.
לעיתים קיים צורך לטפח את המחקר היישומי בד בבד עם יבוא ידע מחו"ל והקמת תשתית לשירותי מו"פ על מנת לרכז ידע יכולות וציוד תומך בתשתית אחת. דוגמה לכך ניתן לראות בתחום העיבוד הנירומורפי - הפעלת רשתות בינה מלאכותית בעיבוד המבוסס מכונה המדמה את פעילות המוח. כיום, הרשות מקדמת את המחקר על ידי הקמת מאגד חברות וקבוצות מחקר באקדמיה והקמת מעבדה לשירותי מו"פ בתחום המבוססת על רכיבי מדף כדי לאפשר התנסויות. ראוי לציון הפרויקט בהובלת פרופ' שקד מאוניברסיטת תל אביב שעושה שימוש במצלמה נוירומורפית לסיווג של תאים סרטניים שיאפשר את פיתוח הדור הבא של המכשור הרפואי.
אז לאן חשוב שנפנה בשנה הבאה? אולי לא צריך לפנות, אלא ללכת ישר. לזהות את הטכנולוגיות המפציעות. לברור מהן בפינצטה את אלו שנצליח לפתח בהם מובילות טכנולוגית במסגרת היכולות של ישראל ולנצח בתחרות הגלובלית על חדשנות פורצת דרך.
להבטיח את מקומה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית | זיו קציר, מנהל תוכנית תל"מ לבינה מלאכותית
"ישראל עלולה להחמיץ את רכבת ה-AI", הייתה אמירה כמעט שכיחה לפני כשנה. היא הופיעה בכותרות של כתבות וראיונות וכנושא לדיונים בכנסים ואולפנים, וביטאה חשש של רבים לפיו "אומת הסטרט-אפ" - המתמודדת עם קרבות בשבע חזיתות, מאבק בחוסר לגיטימציה גלובלי ועול כלכלי גובר והולך - תתקשה לעמוד בדרישות של המרוץ הגלובלי, הקשוח והמהיר, לפיתוח בינה מלאכותית.
ואולם האמת היא שישראל מדורגת באופן שיטתי גבוה מאוד בכל מדדי הבינה המלאכותית הבין-לאומיים בזכות מקבץ ייחודי של יתרונות מובנים: יש לנו בסיס מאוד מוצק של מחקר אקדמי ויכולות פיתוח, ההון האנושי כאן צפוף ואיכותי, ויש לנו כישרון ייחודי לתרגם ידע אקדמי לחברות הזנק. היתרונות הללו הופכים את ישראל למקום אידיאלי לטיפוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית קמה כדי שלא נתבשם מאוויר הפסגות. מטרת העל שלה היא להבטיח את מקומה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית גם בעוד עשור ויותר, בסביבה תחרותית גלובלית סוערת. זהו אינו רק מרוץ להשגת יוקרה עולמית; פוטנציאל התועלת הכלכלי והחברתי העצום הגלום בבינה המלאכותית חסר תקדים בהיקפו.
כדי לעמוד במשימה הזו מתמקדת התוכנית באיתור וטיפול בחולשות והקצאת מאמצים בחוזקות: הקצאת המשאבים הממשלתיים הדרושים לתחום כמו השקעה בהון אנושי, תשתיות חישוב ועידוד מחקר מתקדם, בקידום רגולציה ושיתופי פעולה, וכן בהסרת חסמים ועידוד חדשנות בתחילת דרכה.
כדי לעמוד בתחרות העולמית, על ישראל בראש ובראשונה להמשיך ולהגדיל את מספר מומחי הבינה המלאכותית הפועלים בתחומה ומשולבים בחברות ההזנק. היינו רגילים שכדי לייצר מהנדסי תוכנה מוכשרים יש לנו את היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, שמזרימות כל שנה אלפי ידיים עובדות, יש את המוסדות האקדמיים וגם אנשים מוכשרים ש"לומדים תוך כדי עבודה". אבל המציאות השתנה, וכדי להוביל צוות מחקר בתחום של בינה מלאכותית דרושים בוגרי תואר שלישי עם שלוש שנות ניסיון. קצב ההכשרה הוא איטי, ולעומתו העלייה בביקוש גבוהה. בכדי לפרוץ דרך אנחנו צריכים את האנשים האלה פה היום. זהו אתגר כלל עולמי ופתרונו דורש פעילות מתואמת של גופים רבים לאורך זמן. בשנה החולפת הכפלנו את מספר המלגות המוענקות לתלמידי מחקר, השקענו בחיזוק הסגל הטכני התומך במחקר אקדמי, והשקנו תכנית ייחודית למשיכת מומחים מחו"ל ושילובם באקו-סיסטם המקומי. בשנה הבאה נרחיב את המאמץ ונשיק גם תוכנית הכשרות ייעודית בשיתוף צה"ל והאקדמיה.
מטרה נוספת של התוכנית הלאומית היא שנשכיל להיות צרכנים משמעותיים של בינה מלאכותית בכל המגזרים. בינה מלאכותית היא טכנולוגיה שמשנה את האופן שבו אנחנו מגדלים מזון, מרפאים מחלות, מחנכים, עוסקים במשפט, בפיננסים ובפעילות המגזר הציבורי. בעוד עשר שנים היא תהיה משולבת בכל היבט של חיינו, ותהיה הרבה יותר רב-ממדית. אם כיום קיימים כלים שפותרים בעיה ספציפית, בעתיד הם יהיו ורסטיליים וגמישים הרבה יותר, כך שיוכלו לקלוט נתונים, לעבד אותם ולהפיק תובנות מסוגים שונים. זו תהיה מהפכה דרמטית באופן בו אנו חוקרים, מתקשרים, יוצרים וחיים.
עוצמתה של תעשיית ההייטק הישראלית היא "בינה מלאכותית וורטיקלית" - יצירת פתרונות פורצי דרך לבעיות בתחומים שונים. בארץ פועלות כיום כ-2,200 חברות טכנולוגיה בהן ליבת המחקר והפיתוח נטועה בבינה מלאכותית והן מהוות כרבע מכלל חברות ההייטק בישראל. הן עוסקות במגוון רחב של תחומי פעילות, לרבות בריאות, חקלאות, תחבורה, אנרגיה, מזון, בנייה ועוד. עלינו, במגזר הציבורי והפרטי כאחד, לדאוג שחברות אלה - ולא המתחרות שלהן מחו"ל - יפתחו פתרונות ייחודיים לבעיות הקשות ביותר איתן מתמודדת האנושות, כגון משבר האקלים, גידול והזדקנות האוכלוסייה, צרכי הבריאות והמזון ועוד. עתיד הכלכלה הישראלית תלוי במידה רבה בכך שהמוח שימציא את הפתרונות הללו יהיה ישראלי.
