"ההייטק הישראלי של 2025 הוא תעשייה בוגרת יותר", אומר לי בסוף הריאיון יוני אסיא, המייסד-שותף והמנכ"ל של פלטפורמת ההשקעות החברתית eToro, שבמאי האחרון הונפקה בבורסת נאסד"ק, לפי שווי של כ-4.3 מיליארד דולר. "למדנו על בשרנו את חשיבות היעילות והרווחיות. מתוך המשברים יצאנו מחוזקים, עם דגש על AI וקיימות. אני צופה שנראה דור חדש של סטארט-אפים, שמובילים בתחומים שנולדו מהמשברים האלו. הפרק של 2025 הוא לא סוף פסוק, אלא הקדמה לפרק חדש ומלהיב. אנחנו כבר לא תמימים, אבל עדיין רעבים וחדשניים".
התובנות מעוררות השראה שלו על עתיד ההייטק היו חלק מריאיון שקיימתי עימו ל"ספר ההייטק הישראלי", אסיא משתף בריאיון את נקודת המבט שלו לגבי עתיד הבינה המלאכותית והשפעותיה ומציג את החזון החברתי שלו לגבי בלוקצ'יין, תוך התבססות על ניסיונו האישי והדרך שעבר עם eToro, שהוקמה במטרה מוצהרת "לפתוח את השווקים הפיננסיים לכולם". כמנהיג טכנולוגי בעל חזון, הוא משלב בדבריו חדשנות פיננסית עם מחויבות לערכים חברתיים - מפריצת דרך בתחום הפינטק ועד יוזמות כמו GoodDollar לקידום שוויון כלכלי.
"ה-AI יהפוך את ההשקעות ליותר שוויוניות ונגישות"
-אי אפר לפתוח ריאיון בלי להתייחס למהפכת בינה המלאכותית. האם לדעתך ה-AI יהפוך כל משקיע קטן ל"סופר-אנליסט" ויצמצם פערים, או שיש סיכון שהוא דווקא יגדיל את הפער בין המשקיעים הקטנים למוסדיים הגדולים?
"אני נלהב מאוד ממה ש-AI יכול לעשות למשקיע הפרטי. בעיניי, הבינה המלאכותית היא 'משווה הכוחות הגדול' הבא בשוק ההון. היום AI מסוגל ללמוד ולנתח כמות עצומה של מידע - דוחות כספיים, מכתבים של משקיעים אגדיים - ולזקק מתוכם תובנות, שהיו פעם נחלתם הבלעדית של מומחי וול סטריט. ה-AI למעשה 'מכיר את המשקיעים הכי טובים בעולם', והוא יכול לשים ביד של כל משקיע כוח, שהיה זמין בעבר רק לקרנות הגידור המתוחכמות ביותר. זה אומר שרק באמצעות הסמארטפון, משקיע מן השורה יקבל תובנות וחיזוי ברמה של אנליסט-על.
"אנחנו כבר רואים את זה קורה: השקנו ב-eToro כלים מבוססי AI, ואפילו צ'אטבוט בשם Tori, שיכול לנתח לך את התיק. יש משתמשים שבונים 'דמויות AI' בסגנון של וורן באפט או בנג'מין גרהאם, ומבקשים מהן לחוות דעה על הפורטפוליו שלהם. זה מדהים. אני רוצה שבעתיד לכל משקיע תהיה גישה ליועץ AI אישי, שיעזור לו לאזן את ההשקעות ולהימנע מטעויות. כמובן, צריך לזכור ש-AI הוא כלי עזר ולא תחליף לחשיבה. מי שילמד להשתמש בו בחוכמה - ירוויח. במקום מצב שבו רק למוסדיים יש צוות אנליסטים, לכל אדם תהיה 'עוזר.ת חכמה'. האחריות שלנו היא לוודא שהכלים האלה זמינים ושקופים לכולם. בשורה התחתונה, AI יהפוך את ההשקעות ליותר שוויוניות ונגישות".
- אני רוצה להתייחס לעתיד של ביטקווין ובלוקצ'יין. מה לדעתך הדבר הגדול הבא בעולם ה-Web3, שבאמת יחולל שינוי בכלכלה האמיתית, מעבר להתלהבות סביב המטבעות עצמם?
"אני חושב שהדבר הגדול הבא הוא הדיגיטציה של כל הנכסים בעולם האמיתי. טכנולוגיית הבלוקצ'יין משתלבת בתשתיות של הפיננסים הגלובליים, וזה הולך לשנות את כללי המשחק. קריפטו ונכסים דיגיטליים הם בעצם התוכנה של עולם הכסף. הם הולכים לשדרג את המערכת המוניטרית כולה.
"דמייני שכל סוגי הנכסים - כסף, מניות, נדל"ן - מיוצגים על גבי בלוקצ'יין. העברת בעלות תהפוך למיידית, 24/7, בלי מתווכים מיותרים. טכנולוגיית ה-Web3 תהפוך ל'צנרת' נסתרת - הבנקים ימשיכו להיראות אותו דבר מלמעלה, אבל מתחת הם ירוצו על בלוקצ'יין כי זה פשוט יעיל יותר. לדור הצעיר לא יהיה אכפת אם הם משתמשים בקריפטו, הם פשוט ירצו חוויה מהירה ושקופה. כשאני רואה מנכ"לים של בנקים ובורסות קריפטו יושבים יחד, אני מבין שהעולמות מתלכדים. 2026 כנראה תהפוך ל'שנת הסטייבל-קווין', שבה כסף דיגיטלי יציב יהפוך לחלק מהתשתית המסחרית. גם הטוקניזציה של נכסים מציאותיים תפתח את שוק ההשקעות ותיתן נזילות לנכסים שהיו 'תקועים'. בלוקצ'יין ו-Web3 הולכים להיות חלק בלתי נפרד מהכלכלה היום-יומית".
-תחום הפינטק שאתה חלק ממנו הוא עולם רווי רגולציה. בתור מנכ"ל חברת פינטק גלובלית, כיצד אתה מנווט בין הרצון לנוע מהר לבין החובה לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות?
"בפינטק חייבים לאזן בין שני העולמות. הגישה שלי היא לעבוד עם הרגולטורים, לא כנגדם. בסופו של דבר, אם אתה רוצה לשנות את העולם הפיננסי לטובה, אתה חייב לשכנע את הרשויות שזה לטובת כולם. אני תמיד אומר: 'אם תפקיד הרגולטור הוא להגן על הצרכן, אז עדיף שיחבק את השינויים החיוביים במקום לחנוק אותם'. לכן, אנחנו משקיעים הרבה בבניית דיאלוג פתוח, מסבירים להם את הטכנולוגיה ומראים איך אנחנו מגנים על המשתמשים.
"האמת שיש כבר התקדמות משמעותית בעולם: באירופה ובבריטניה נקבעו לאחרונה כללים ברורים לקריפטו ולפינטק, שנותנים לנו וודאות ויכולת לתכנן קדימה. רשויות מבינות שחדשנות פיננסית יכולה להועיל לציבור, ולכן הן מקימות תשתיות לתמוך בה. צעדים כאלה הם מבורכים, כי הם מראים שאפשר למצוא את האיזון. מבחינתי, רגולציה היא לא יריב - היא חלק מהמסע. אנחנו רוצים פיננסים פתוחים לכולם, אבל גם בטוחים ואמינים. עם גישה נכונה, אפשר להמשיך לחדש ולרוץ מהר, וגם להרוויח את האמון של הלקוחות והגופים השמרניים".
- אתה היית מהחלוצים שדיברו על ביטקווין כשעוד הסתכלו על זה בספקנות בבנקים. היום אנחנו רואים אימוץ מוסדי רחב לקריפטו (למשל, אישורי ETF לביטקוין ועוד). מה לדעתך הדבר הגדול הבא בעולם ה-Web3 - חידוש שבאמת יחולל שינוי בכלכלה האמיתית, מעבר להתלהבות סביב המטבעות עצמן? מה בהמשך הדרך של בלוקצ'יין ייצור את האימפקט הכי גדול על העולם הפיננסי היום-יומי?
"אני חושב שהדבר הגדול הבא כבר מתהווה מול העיניים שלנו - הדיגיטציה של כל הנכסים בעולם האמיתי. אנחנו מתחילים לראות איך טכנולוגיית הבלוקצ'יין משתלבת ב'תשתיות' של הפיננסים הגלובליים, וזה הולך לשנות את כללי המשחק. יש אמירה מפורסמת ש'התוכנה תאכל את הכול', ואני אומר: 'קריפטו ונכסים דיגיטליים הם בעצם התוכנה של עולם הכסף'. במילים אחרות, נכסים דיגיטליים הולכים 'לאכול' את הפיננסים כפי שהכרנו אותם - לשדרג אותם, אם תרצי, כמו עדכון תוכנה למערכת המוניטרית כולה".
- מה זה אומר בפועל?
"דמייני שכל סוגי הנכסים - כסף, מניות, נדל"ן, חוזים - מיוצגים על גבי בלוקצ'יין. העברת כסף או בעלות תהפוך למיידית, 24/7, בכל מקום בעולם, בלי מתווכים מיותרים. אני מאמין שטכנולוגיית ה-Web3 תהפוך ל'צנרת' נסתרת מתחת למערכת הפיננסית - הבנקים וחברות ההשקעה אולי ימשיכו להיראות אותו דבר מלמעלה, אבל מתחת הם ירוצו על בלוקצ'יין, כי זה פשוט יעיל ובטוח יותר. למעשה, לדור הצעיר של משתמשי האינטרנט לא יהיה אכפת אם הם משתמשים בקריפטו - הם פשוט ירצו חוויה מהירה, זולה ושקופה, ובלוקצ'יין יספק את זה.
"כבר עכשיו מוסדות ענק נכנסים לתחום הזה ברצינות. כשאני רואה מנכ"לים של בנקים ובורסות קריפטו יושבים יחד באותה ועידה, כמו שראינו השנה באבו דאבי, אני מבין שהעולמות מתלכדים. יש דוגמאות כמו Stablecoins (מטבעות יציבים) שכבר משמשים גשר בין כספי פיאט לעולם הבלוקצ'יין, ואני צופה שהשימוש בהם רק ילך ויגדל - 2026 כנראה תהפוך ל'שנת הסטייבל-קווין' שבה כסף דיגיטלי יציב יהפוך לחלק מהתשתית המסחרית. גם הרעיון של טוקניזציה (הנפקת ייצוג דיגיטלי לנכסים מציאותיים) הוא אדיר: זה יכול לפתוח את שוק ההשקעות ולתת נזילות גם לנכסים שפעם היו 'תקועים'.
"בשורה התחתונה, החידוש הגדול הבא בעיניי הוא ההבנה שבלוקצ'יין ו-Web3 אינם עוד נישה של גיקים - הם הולכים להיות חלק בלתי נפרד מעולם הכלכלה היום-יומי. אנחנו נראה עולם שבו כל ארגון פיננסי ישתמש בריילס של בלוקצ'יין בצורה כזו או אחרת, גם אם משתמש הקצה לא מודע לזה. זה יהיה עולם פיננסי יותר מהיר, יותר גלובלי ויותר דמוקרטי. מבחינתי זה מרגש, כי זו בדיוק השליחות שהאמנו בה מתחילת הדרך של eToro - להפוך את העולם הפיננסי לטוב ושוויוני יותר באמצעות טכנולוגיה".
העצה שלי לאקו-סיסטם: תחשבו בגדול
-מה עדיין חסר לנו באקו-סיסטם המקומי כדי להצמיח כאן עוד עשר חברות בסדר גודל של eToro ולא להסתפק באקזיטים מהירים?
"אני גאה מאוד בהייטק הישראלי. הוא כבר הוכיח שהוא יודע לייצר חברות ענק. יש לנו כאן מנטליות גלובלית וחדשנות ללא פחד. בעבר שאלו אם ישראל יכולה להיות מרכז פיננסי עולמי - ואני טענתי שכן. מה בכל זאת חסר? זה עניין של גישה ואופק. בעבר היה דגש על אקזיט מהיר - למכור אחרי שנתיים במקום לבנות את הדבר הגדול הבא. זה משתנה היום. דור חדש של יזמים רוצה לבנות חברות לטווח ארוך, 'חדי-קרן' שנשארים כגוף עצמאי.
"כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים יותר תמיכה בשלבים המאוחרים, הון סבלני, ומדיניות שמעודדת צמיחה. אני אישית תמיד משתף מהניסיון שלנו: eToro התחילה כסטארט-אפ קטן פה בישראל, וכמעט נמכרה או מוזגה בדרך, אבל התעקשנו להמשיך ולבנות כי ראינו את ההזדמנות להפוך לחברה גלובלית מובילה. היום אנחנו מונים מיליוני משתמשים בעולם, עם הנפקה בנאסד"ק. זה קרה, בין היתר, כי היו לנו משקיעים שהאמינו לטווח ארוך וצוות שלא ויתר. אז העצה שלי לאקו-סיסטם: תחשבו בגדול ולטווח ארוך. יש לנו יתרון של חשיבה מהירה וחדשנית, עכשיו אם נוסיף לה גם סבלנות ואסטרטגיה –נראה כאן עוד ועוד חברות ענק כחול-לבן. אין לי ספק בזה".
- בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי דרמטי בשוק: מעידן שבו העריצו "צמיחה בכל מחיר" לעבר מציאות חדשה שבה משקיעים דורשים רווחיות, יעילות ויציבות. כמי שהוביל חברה בתקופה שלפני ואחרי השינוי הזה - איזה שיעור ניהולי למדת מהמעבר מצמיחה מטאורית לרווחיות בת-קיימא, ואיזו עצה היית נותן ליזמים בעידן של כסף יקר?
"השוק הכתיב מציאות חדשה וזה היה שיעור בצניעות ובניהול אחראי. בתקופת הגאות של 2021 כולם דיברו רק על 'לגדול מהר בכל מחיר'. כשהגל התהפך והריבית עלתה, הבורסות התחילו לתגמל חברות שמראות רווח. היינו צריכים להתאים את עצמנו מהר. למדנו שלסמוך על מכפילי הכנסות מנופחים זה לא מודל בר-קיימא. שינינו אסטרטגיה לצמיחה רווחית, התמקדנו ביעילות, והתוצאה הייתה שה-EBITDA שלנו זינקה והפכנו לרווחיים בעקביות.
"יזם צריך תמיד להסתכל קדימה ולא להתאהב רק בצמיחה על הנייר. היום אני שם דגש על יסודות חזקים - מודל עסקי שמייצר ערך אמיתי וניהול תזרים מזומנים חכם. למשקיעים כבר לא מספיק לשמוע על 'מיליוני משתמשים', הם רוצים לראות מסלול ברור לרווח. לצעירים שמתחילים עכשיו אני ממליץ: תבנו חברה כאילו שלא תצליחו לגייס עוד דולר – שתהיה עסק אמיתי שמכניס כסף. אל תסתמכו על 'כסף קל'. תכננו חברות שיכולות לרוץ מרתון. חשוב לבחור משקיעים נכונים שיש להם סבלנות, ואם הסביבה משתנה - אל תפחדו לשנות כיוון. זה מה שהציל אותנו ונתן לנו כוח להמשך.
"ולצעירים שמתחילים עכשיו בעולם עם ריביות גבוהות? העצה שלי: תבנו חברה כאילו שלא תצליחו לגייס עוד גרוש. כלומר, שתהיה עסק אמיתי שמכניס כסף. אל תסתמכו על 'כסף קל' שיגיע, כי התקופה הזו נגמרה. תבינו לעומק מאיפה יבואו ההכנסות שלכם ואיך תשלטו בהוצאות. במילים אחרות, צריך לרוץ למרחקים ארוכים. במקום 'ספרינט' של שנתיים עד האקזיט, תכננו חברות שיכולות לרוץ מרתון, לעבור גם תקופות קשות ולהישאר יציבות. חשוב גם לבחור משקיעים נכונים שיש להם סבלנות ואמונה, ולא רק כסף. והכי חשוב – ללמוד ולהסתגל. אם הסביבה משתנה, אל תפחדו לשנות כיוון, לעשות פיבוט או להמציא את עצמכם מחדש לטובת החברה. זה בדיוק מה שאנחנו עשינו, וזה הציל אותנו ונתן לנו כוח להמשך. מי שילמד את השיעורים האלה מוקדם - ישרוד ויצליח בעולם החדש".
לחלק כסף בשקיפות ובלי עלויות תיווך
- אני רוצה לחזור לתחילת שיחתנו. האם אתה רואה בטכנולוגיה כלי שיכול לצמצם פערים חברתיים, או שיש סכנה שהיא תחריף את הפער בין מי שמחזיק בה למי שנותר מאחור?
"זו שאלה שאני חי ביום-יום, כי התשוקה שלי היא לשלב בין טכנולוגיה לצדק חברתי. אני מאמין שזו בחירה שלנו לאן הטכנולוגיה תיקח אותנו. אם נשאיר את זה לכוחות השוק בלבד, ייתכן שה-AI יגדיל פערים, אבל אני מעדיף לנצל את הטכנולוגיה כדי לגשר עליהם. אי-השוויון הכלכלי הוא הבעיה הכי גדולה בעולם, וטכנולוגיות פיננסיות הן המפתח להתמודד איתה.
"GoodDollar היא דוגמה לכך. חשבנו איך אפשר בעזרת קריפטו ליצור מערכת שמחלקת הכנסה בסיסית לכולם. מאז ההשקה, יותר מ-450 אלף איש פתחו ארנק, ועשרות אלפים מקבלים מטבעות כל יום - כסף שקונה אוכל וחינוך. המערכת בנויה כך שמי שיש לו פחות – דווקא מרוויח יותר (באמצעות מנגנון ריבית הפוך), וזה בעיני ניצול גאוני של טכנולוגיית בלוקצ'יין לתיקון חברתי. כשאני רואה צעיר מניגריה שמשתמש במטבעות האלו לממן לעצמו קורס, או יזם בהודו שקונה מצרכים עם GoodDollar - הלב מתרחב, כי זה בדיוק להשתמש בטכנולוגיה כדי לדאוג שלכולם יהיה לפחות קצת יותר.
לשאלתך, האם AI והטכנולוגיות החדשות הן פתרון או איום? הן יכולות להיות פתרון מדהים, אם אנחנו כחברה נכוון אותן לשם. צריך לוודא שהגישה לכלים האלו תהיה רחבה - שהחינוך הטכנולוגי יגיע לכל שכבות האוכלוסייה, שהעניים לא יישארו מאחור בעידן הדיגיטלי. אני דווקא אופטימי, כי אני רואה יותר ויותר יזמים ומשקיעים שמדברים על 'השקעות אימפקט' ועל האחריות החברתית. בסופו של דבר, הטכנולוגיה היא רק כלי והכל תלוי איך נשתמש בה. בידיים הנכונות, AI יכול לעזור לנו לחזות בעיות ולפתור אותן, וקריפטו יכול לתת כוח כלכלי לאנשים חסרי בנק. אני בחרתי להתמקד בצד הזה - לוודא שהכלים החדשים האלו באמת ישרתו כמה שיותר אנשים, ולא רק מתי מעט".
- לסיום, כשאתה מסתכל על שנת 2025 בפרספקטיבה רחבה - האם אתה חותם אותה בגישה אופטימית לגבי עתיד ההייטק הישראלי, או שמא אתה נוקט גישה זהירה ומפוכחת יותר?
"אני אדם אופטימי מטבעי, אבל גם עם רגליים על הקרקע. הייתי כותב את פרק 2025 של ההייטק הישראלי כסיפור של התחדשות ופריחה מחודשת, עם קורטוב של מפוכחות שנרכשה בדרך. תעשיית ההייטק שלנו עברה בשנתיים האחרונות טלטלות לא פשוטות: משבר בשווקים הגלובליים, אי-יציבות מבית ואפילו אתגרים ביטחוניים. אבל כמו עוף החול, ההייטק הישראלי תמיד יודע לקום מן האפר. ההיסטוריה מוכיחה שלישראל יש יכולת מדהימה להסתגל, לסגור פערים ולהמציא את עצמה מחדש, והפוטנציאל לעתיד הוא אדיר. ראינו השנה עסקאות ענק והנפקות מרשימות - כולל הנפקה שלנו בנאסד"ק - גם בזמנים של מלחמה וחוסר ודאות, מה שמראה שהאמון העולמי בחדשנות הישראלית לא נעלם. להיפך, התיאבון לחדשנות כחול-לבן עדיין שם, ובגדול".
"אז כן, הייתי אומר שהסיפור הוא של הישרדות שמביאה להמצאה מחדש. ההייטק הישראלי של 2025 הוא תעשייה קצת יותר בוגרת ומחושבת מאשר ב-2021, למדנו על בשרנו את חשיבות היעילות והרווחיות ועברנו תהליך התבגרות. אבל מתוך המשברים יצאנו מחוזקים עם רעיונות חדשים – למשל, דגש על AI, על קיימות, על שווקים חדשים. אני צופה שבשנים הקרובות נראה פה דור חדש של סטארט-אפים וחברות, שמובילים בתחומים שנולדו ממש מתוך המשברים האלו. במובן הזה, הפרק האחרון של 2025 הוא ממש לא סוף פסוק, אלא הקדמה לפרק חדש ומלהיב. זה סיפור עם סוף טוב-מפוכח: אנחנו כבר לא תמימים, אבל עדיין רעבים וחדשניים כתמיד. אם שואלים אותי, ההייטק הישראלי ימשיך להפתיע את העולם לטובה גם בעשור הבא".
הכותבת היא מנכ''לית ונשיאה, IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות)
