כשאני חוזר לרגעים הראשונים של דרכי כיזם, אני נזכר בימים שבהם עוד היינו צריכים להסביר מה פירוש השם CyberArk. המונח "סייבר" היה כמעט זר בתעשייה הישראלית, רק מעטים הכירו אותו. לא הייתה תעשייה, לא היו מאות חברות, לא היו אקזיטים מרשימים. היה רק רעיון אחד, שאולי יצליח, וחברות בודדות שאולי יפתחו דלת חדשה לתעשיית ההייטק הישראלית.
מאז עברו 26 שנה והסיפור הישראלי בסייבר הפך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים והמרשימים בעולם הטכנולוגיה. צמח כאן ענף שלם מאפס - משלב שבו אנשים לא הבינו מה אנחנו רוצים, למקום שבו ישראל מזוהה עולמית כמעצמת סייבר. חברות נרכשות, חברות מתמזגות, טכנולוגיות מתקדמות נולדות מדי שנה. היכולות של ההון האנושי הישראלי ממשיכות להדהים אותי בכל פעם מחדש.
אבל דווקא מהמקום הזה, שבו הסייבר הישראלי יציב, ותיק ובשל - הגיע הזמן להביט קדימה ולשאול את עצמנו: האם נכון שמדינה שלמה תבנה את עתידה בעיקר על סקטור אחד? האם אנחנו מאפשרים לדור הבא של החדשנות לצמוח במלוא הפוטנציאל?
התשובה לדעתי ברורה: ההייטק הישראלי חייב גיוון. לא ככותרת ולא כערך מופשט - אלא כצורך אסטרטגי, כלכלי וחברתי. זאת, לצד היתרון הישראלי המובהק בסייבר, אותו יש להמשיך ולטפח, במיוחד על רקע מהפכת ה-AI וטכנולוגיות עתידיות שיביאו אינספור אתגרי אבטחה.
גיוון סקטוריאלי כאינטרס ישראלי
העולם של היום מתמודד עם אתגרים עצומים - רפואיים, סביבתיים, חקלאיים, אנרגטיים. ובדיוק בתחומים הללו צומחות המצאות ישראליות יוצאות דופן: חברות ביוטק ומכשור רפואי שמפתחות טיפולים פורצי דרך, סטארט-אפים בתחום האקלים שמייצרים פתרונות לחיסכון במשאבים, טכנולוגיות חקלאות ומזון שיכולות לשנות את האופן שבו העולם ניזון ולהביא פתרונות לאוכלוסיות שסובלות מרעב, בצורת, מחלות ועוד.
לא פעם פונים אלי יזמים צעירים בתחומים הללו, חלקם עוד לפני גיוס הון ראשון, ומבקשים עצה, כיוון, או אפילו רק אישור שהחלום שלהם בר-מימוש. בכל פעם אני נפעם מחדש מעוצמת היצירתיות שקיימת בישראל, גם מחוץ לגבולות המוכרים כל כך של הסייבר.
אך עם כל זאת המציאות קשוחה: ההון המושקע בתחומים הללו עדיין מצומצם ביחס לפוטנציאל ובכך אנחנו מקטינים את סיכויי הצמיחה של ישראל בעשור הבא.
אחריות משותפת לאקו-סיסטם כולו
כדי לבנות גיוון אמיתי, נדרשת עבודה משותפת של שלושה סוגי שחקנים:
• המשקיעים, שצריכים להרחיב את המבט מעבר לאזורי הנוחות שלהם ולהעז להמר גם על תחומים עתירי מדע ואתגר.
• הממשלה, שתפקידה לייצר תמריצים, מסלולי מימון, הקלות מיסוי, רגולציה חכמה והשתתפות בסיכון, במיוחד דרך רשות החדשנות, מערך הסייבר הלאומי ומסגרות נוספות.
• קהילת היזמים, שמחויבת להמשיך לחלום בענפים פחות מוכרים ולהוביל את התעשיות הבאות.
המשימה הלאומית הזו היא קודם כל של מדינת ישראל, שרואה בחדשנות כמנוע הצמיחה המרכזי שלה. תעשיית ההייטק הישראלית היא כבר הרבה מעבר למשאב כלכלי; עם השנים היא גם הפכה לכלי דיפלומטי ותדמיתי חשוב, ויתרון תחרותי משמעותי של ישראל ברמה הגלובלית.
עם זאת, לתפיסתי, גם לנו, נציגי המגזר הפרטי, יש תפקיד חשוב במאמץ הזה.
הסייבר לא ייחלש מכך. הוא רק יתחזק, כי אקו-סיסטם מגוון מייצר יציבות, יוצר יותר הזדמנויות תעסוקה, ומושך משקיעים גדולים שמחפשים מדינות עם רוחב תעשייתי, לא רק מומחיות בתחום אחד - גם אם הוא מוצלח מאוד.
דווקא עכשיו הגיוון הוא צורך לאומי
אנחנו נמצאים בצומת דרכים משמעותי עבור מדינת ישראל. לצד האתגרים הגלובליים והתדמית החבוטה אחרי שנתיים של מלחמה וקמפיין אנטי-ישראלי בעולם, ישראל נדרשת להגדיר מחדש מהו סיפור החדשנות שלה. הסיפור העתידי לא יכול להישען רק על יכולות ביטחוניות, עם כל הכבוד העצום לתעשייה הזו.
העולם רוצה לראות מישראל גם טכנולוגיות שמטפלות בבריאות, שמשפרות את האקלים, שמקדמות מזון ואת בריאות הציבור, שמביאות בשורה לאנשים, לחיים עצמם, בנושאים חוצי גבולות. אלה התחומים שבונים תדמית אחרת, שמחזירים לישראל את המעמד של מדינה שמביטה קדימה ובונה עתיד טוב יותר לטובת כלל האנושות. אני בטוח שאפשר למנף את מהפכת ה-AI וגם את מהפכת המחשוב הקוונטי כדי להביא לפריצות דרך בתחומים האלה וליצור אפליקציות אחרות בעולמות האנטרפרייז וה-B2C.
גיוון אנושי - חלק בלתי נפרד מהתמונה
תעשייה שמבקשת לגדול חייבת לשלב את כל הכישרון שיש בישראל, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. עבור חרדים, ערבים, בני נוער מהפריפריה, ובמידה מסויימת גם עבור נשים, הדרך להייטק עדיין ארוכה מדי. אחרי שנים של מעורבות חברתית ועשייה חינוכית עם עמותות העוסקות בתחומי הכשרה טכנולוגית, החלטנו בסייברארק לעשות מהלך משמעותי במיוחד, שישפיע לטווח הארוך - בהשקעה של ארבעה מיליון שקלים שתרמה החברה, אנחנו מקימים יחד עם עיריית נהריה ושותפים נוספים מרכז חינוכי טכנולוגי בגליל, שמטרתו להכשיר את דור העתיד של אנשי סייבר ובינה מלאכותית בצפון. המיזם שואף להכפיל את מספר בוגרי התיכון במגמות הטכנולוגיה ולהעניק לצעירים הזדמנות אמיתית להישאר, לצמוח ולהוביל חדשנות מצפון הארץ.
גם בבאר שבע, שם הקמנו לפני חמש שנים מרכז פיתוח משגשג, אנו מקפידים לשלב סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שמתמחים אצלנו וחלקם נשארים כעובדי המרכז.
שילוב מגוון של עובדים אינו "נושא חברתי". הוא מנוע צמיחה. הוא מבטיח שאף רעיון טוב לא ייפול, רק כי הוא נולד במקום שלא נחשב הייטק מסורתי. עתיד ההייטק הישראלי תלוי במי שייכנס אליו - לא רק במי שכבר נמצא בו.
לבנות את השלב הבא בחדשנות הישראלית
תעשיית הסייבר היא אחד הנכסים הגדולים שלנו וצריך להמשיך לטפח אותה ובגדול, אבל מדינה לא יכולה להיות חד-ממדית. ההצלחות של העשור הקודם, בסייבר ובעולמות הביטחון, הן נקודת פתיחה אדירה. אולם, כדי לבנות כלכלה שתבטיח את העשור הבא, אנחנו חייבים לגוון את ההייטק הישראלי ולהשתמש ביתרון הטבעי שיש לנו בתחומים כמו ביוטק, בריאות דיגיטלית, פודטק, אקלים, אנרגיה, ואפליקציות של AI Agents. מעבר לתקציבים נדרשים כאן רגולציה מאפשרת, פתיחת דאטה ציבורי לניסויים בצורה מאובטחת, ושילוב חכם של הסקטור הציבורי עם החדשנות של המגזר הפרטי.
הגיע הזמן לגיוון אמיתי. כזה שלא מוריד מהסייבר, אלא מרים את ישראל.
הכותב הוא מייסד סייברארק (CyberArk)
