בעידן טכנולוגי בו גבולות היצירה נמתחים מחדש מדי יום ביומו, עם כניסתה לעולמות התרבות של הבינה המלאכותית שהופכת בתוכם לכלי עבודה מרכזי, "בית הספר למוזיקה - רימון", שזה עתה פותח את שנתו ה-40 החגיגית - עומד בחזית החיבור שבין אמנות, טכנולוגיה וחדשנות. המוסד המוערך ופורץ הדרך בישראל בתחומי המוזיקה העכשווית, מוביל כיום גישה חינוכית חדשנית שמטרתה לפתח את הדור הבא של המוזיקאים, היוצרים והמפיקים - החל מכתיבה, הלחנה, עיבוד והפקה דרך מופעים חיים ועד לסטארט-אפים ומיזמים מקוריים. זאת כשהמטרה הסופית היא שתלמידי בית הספר יידעו לדבר לא רק בשפה המוזיקלית כפי שהכרנו לאורך השנים - אלא גם בשפות העתיד של AI, הקוד, הנתונים והאלגוריתמים.
מרחב לחדשנות ויצירתיות מוזיקלית
לאורך שנות פעילות "רימון" - שנפתח במקור כמוסד גבוה לג'אז ולמוזיקה עכשווית, ולאורך הזמן התפתח במגוון כיוונים מוזיקליים נוספים - הפך לשם נרדף למצוינות בתחומו, אך גם למקום שבו האמנות פוגשת את העתיד. לצד הלימודים ה"מסורתיים" בתחומי כתיבה, נגינה, הלחנה, ביצוע וכדומה - קיים דגש הולך וגובר בתחומי ההפקה והעיבוד על חדשנות טכנולוגית ופיתוח כלים בתחום, למטרת התמצאות בעולם המשתנה של תעשיית המוזיקה. כך, השיקו בשנים האחרונות בבית ספר קורסים ייחודיים בתחום היצירה וההפקה, הכוללים היכרות עם פלטפורמות מתקדמות, למידה של עבודה היברידית עם בינה מלאכותית וניתוח מקרים אמיתיים מהתעשייה. רבים מהתכנים מונגשים על ידי אנשי תעשייה מובילים, שנמצאים רגל אחת במוזיקה ושנייה בטכנולוגיה, שיצרו בקמפוס מרחב יצירה אמנותית המאופיין בחדשנות ובטכנולוגיית בינה מלאכותית.
על רקע זה, הסטודנטים נהנים מגישה למעבדות סאונד וטכנולוגיה מהמתקדמות והחכמות בישראל - המכילות ציוד מחשוב, הקלטה והפקה ברמה בין-לאומית. בכך מתהדרים הן במתחם "רימון" המיתולוגי ברמת השרון והן בשלוחות החדשות שפתח בית הספר בשנים האחרונות - קמפוס צפון בעכו, שלוחת הנוער בפתח תקווה, ובימים אלו קמפוס דרום בשדרות, שהוקם במהלך המלחמה מתוך תפיסה הרואה בעוצמת המוסיקה מנוף לריפוי האזור.
שנת הלימודים ה-40 של "רימון" נפתחת בסימן יוזמה חדשנית: שילוב כלי AI כשותפים ליצירה, המסייעים ומעניקים השראה, בזכות תכנים וסדנה מעשית שם הסטודנטים יתנסו לראשונה בכלל הכלים והתהליכים הנדרשים. זה מתחיל בכתיבה והלחנה, עובר דרך יצירת הפקות וסקיצות, הקלטות ושימוש במודלים קוליים ומגיע עד ליצירת מעטפת ויזואלית שלמה. כך ילמדו שם על מערכת Suno ששינתה את פני המוזיקה של ימינו, כמו גם על צ'אט GPT, על machine learning, על אמנות הפרומפט וכיצד להוציא את המיטב מהכלים שכולנו מכירים לטובת יצירה מקורית.
כמו כן, התוכנית כוללת למידה מעשית על מידול קולי, הפרדת ערוצים, הערך האנושי ושילוב כלים חיים, אודיו מול מידי, מיקס ומאסטרינג באמצעות AI, יצירת ויז'ואל לפרויקט ועוד. הסדנה תיחתם בתחרות ראשונה מסוגה, בה יציגו הסטודנטים פרויקטים מקוריים, שמשלבים בין מוזיקה לבינה מלאכותית, ויוכיחו כיצד העתיד מתנגן ב"רימון" כבר בהווה. לדברי המנהל האקדמי של בית הספר, מיטשל רוזן, "כל זה מובא במקביל להתמקדות שלנו בהכשרת הסטודנטים למצוינות בביצוע חי - בהתחשב שבשלב זה עדיין אין אינדיקציות לתחליף של חוויית הופעה חיה על ידי AI".
עתידנות מוזיקלית עם מיטב המרצים בתחום
כדי ליישם את המתואר, מלמדים ב"רימון" מורים ומרצים שנחשבים לחוד החנית של החדשנות המוזיקלית בישראל. כל אחד מביניהם מתהדר ברקורד אישי מרשים בזכות פועלו לאורך השנים, כך שסגולתם טמונה בהנגשת הידע מעשי מהשטח אותו הם מנחילים לתלמידיהם, בנוסף לידע תיאורטי נרחב.
בין היתר מדובר בבוגר "רימון" אודי שמחון - גיטריסט, מפיק מוסיקלי, טכנאי סאונד ומנהל מחלקה בחברת הקריאייטיב הישראלית "ארטליסט" (Artlist), שבה הוא מוביל צוות יצירתי בפיתוח תוכן מוזיקלי חדשני המגיע למיליוני יוצרים ברחבי העולם. לצד הובלת חקר מוזיקה בעולמות ה-AI ושילוב טכנולוגיות מתקדמות ביצירה, שמחון היה שותף ליצירת אלבומים שנחשבים לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית לדורותיה ועבד עם רשימה בלתי נגמרת של ענקי הבמה.
לצידו מלמד עודד דוידוב - מנהל מסלול הפקה מוזיקלית ואלקטרונית ב"רימון", שעוסק בכך בהצטיינות גם מחוץ לכותלי בית הספר, בנוסף להיותו טכנאי מיקס ומאסטרינג ופסנתרן. דוידוב למד מוזיקה במוסדות בין-לאומיים יוקרתיים והוא בוגר תואר ראשון במגמת הפקה מוסיקלית והנדסת צליל ב-Berklee College of Music בבוסטון, ארה"ב - עימם "רימון" מקיים שיתוף פעולה אקדמי ארוך שנים. הוא גם בוגר לימודי Mix With The Masters ב-Studios La Fabrique בצרפת. דוידוב עובד אף הוא עם בכירי הענף בישראל ובנוסף יוצר מוזיקה לפרסומות ומדיה, לאירועים עסקיים ולחברות מסחריות, וכפרונט-מאן זכה ל-15 דקות תהילתו כיוצר להיט הרשת "נחש אותי נחש".
הצלע הנשית של המשולש, המשלימה אותם בהיבטי עשיית המטה, היא רינת קינן - מומחית פתרונות טכנולוגיים, המובילה הטמעות מבוססות בינה מלאכותית בחברות ציבוריות ופרטיות במשק הישראלי. בין השאר קינן חתומה על פיתוחים חדשניים בעולמות האיקומרס המשלבים בינה מלאכותית לשיפור חוויית הקנייה, התאמה אישית והגדלת מכירות. קינן נבחרה כאחת משלוש היזמות המבטיחות בישראל, זכתה במקום הראשון בקטגוריית חדשנות טכנולוגית במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" ופרסמה ספר מקצועי לפיתוח מוצר שזכה למקום הראשון ברשימת רבי-המכר באמזון.
האלגוריתם כהמשך לסינטיסייזר
תפסנו שיחה עם שלושתם, כדי להבין לעומק את הרפורמה הטכנולוגית של "רימון". "אנחנו חיים בעידן שבו המחשב כבר מזמן אינו רק כלי עזר טכני, אלא שותף יצירתי של ממש", אומר דוידוב. "הבינה המלאכותית מאפשרת למוזיקאים לפתוח חלונות חדשים של השראה, דיאלוג ואינטראקציה. אבל כדי להשתמש בה נכון - נדרש להבין גם את הפוטנציאל לצד הגבולות. בשנים האחרונות, חווה התעשייה מהפכה חסרת תקדים. מערכות כמו Suno, Udio ו-MuseNet מאפשרות כיום לכתוב, להלחין ולהפיק קטעים מוזיקליים שלמים בלחיצת כפתור".
"במובן מסוים, הבינה המלאכותית היא ההמשך הטבעי למהפכת הסינטיסייזרים של האייטיז", מסביר אודי שמחון. "באותם הימים נולדה שפה מוזיקלית חדשה - כשילוב בין טכנולוגיה לרגש. היום אנחנו שוב נמצאים בנקודת מפגש דומה, רק שהפעם הכלים הם לא רק דיגיטליים, אלא גם חושבים". שמחון מוביל ב"רימון" קורסים המתמקדים בשילוב בין הפקה מוזיקלית, עיבוד וסאונד חכם, תוך שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית. הסטודנטים מתנסים בתוכנות חדשניות כמו Ableton Live עם AI integration, מנועי יצירת סאונד מבוססי Machine Learning ותוספים המאפשרים ניתוח אוטומטי של מבנים הרמוניים, קצביים וסגנוניים. "אנחנו מלמדים אותם לא לפחד מהטכנולוגיה - אלא לדבר איתה", הוא מוסיף. "היא לא גוזלת את הנשמה מהמוזיקה, רק מרחיבה את המנעד שלה".
אבל החזון האמיתי של "רימון" לא מסתיים בכיתה. הסטודנטים והמרצים יוצאים החוצה ופועלים במסגרת פרויקטים חוצי תחומים ותוך שיתופי פעולה עם מוסדות לימודיים - כדוגמת האקתונים טכנולוגיים עם מכללת אפקה; או תוכנית לפיתוח סטארט-אפים מוזיקליים מבוססי בינה מלאכותית עם מכללת רייכמן במסגרת תכנית Zell ליזמות, כשהמצטיינים ופורצי הדרך מביניהם כבר זכו למענק פיתוח בסך מאות אלפי שקלים מהרשות לחדשנות; לצידם נערכים גם אירועים נקודתיים, כדוגמת מופעי AI חיים - בהם מערכת בינה מלאכותית מגיבה בזמן אמת לנגינה, משנה סגנון, קצב או עיבוד בהתאם לאינטראקציה האנושית. "זו חוויה מטלטלת", משתף שמחון. "פתאום יש לך בן-שיח לא אנושי שמאלתר איתך, מקשיב ומגיב. זה משנה את כל תפיסת האלתור ואת מושג הנגינה המשותפת".
לשמור על הניצוץ האנושי
אחת מהסוגיות המרכזיות בעולם היצירה כיום, היא שאלת ה"אותנטיות": האם יצירה שנוצרה בעזרת מכונה נחשבת לאותנטית? והאם יש לה נשמה? כך התכנים שנלמדים ב"רימון", משלבים חשיבה ביקורתית על התעשיה לצד למידה מעשית. במסגרת אחת מהתוכניות החדשות, הסטודנטים מתבקשים ליצור יצירה משותפת לאדם ולמכונה - כפרויקט שמדגים כיצד AI יכול לשמש לא רק כעוזר טכני, אלא גם כשותף דיאלוגי, שמציע פרשנות חדשה לחומר הגלם המוזיקלי. לכאן נכנס דיון על המשקל הסגולי של כל אחד מביניהם ביצירה. "אלו בהחלט תהיות מרתקות שאנחנו מעלים בכיתה", מעיד דוידוב. "התלמידים מתמודדים עם דילמות של זכויות יוצרים, בעלות על תוצרים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית וגם עם שאלות פילוסופיות על מה בעצם מגדיר יצירה אנושית".
למרות הכל, אנשי "רימון" מדגישים דבר אחד ברור: לב היצירה נותר אנושי. לגרסת דוידוב, "אמנם מוזיקאים רבים ברחבי העולם ואצלנו מתנסים בשיתופי פעולה עם תוכנות בינה מלאכותית, ומשלבים אותן בתהליכי העבודה שלהם - בין אם מדובר בבניית סאונד חדש, הפקת סקיצות או אפילו ביצירת אלבומים שלמים - אבל אנחנו לא רואים בכך תחליף לאמן, אלא כהזדמנות ללמידה, חקר והעצמה יצירתית.
"AI יכול להלחין, לעבד, לנתח - אך לא יכול להתגעגע, לאהוב או לשבור לב", הוא מוסיף. ואילו שמחון מסכם: "האמנות האמיתית נולדת מהמקום הזה. אנחנו כאן כדי ללמד את הדור הבא להשתמש בטכנולוגיה, אבל לשמור על הניצוץ האנושי בחוץ, עם הגיטרה על הדשא בין השיעורים, שבלעדיו אין יצירה. כך אנחנו מכינים אותם לעולם שבו חדווה מוזיקלית ובינה מלאכותית אינם שני עולמות נפרדים, אלא שפה אחת - שפת העתיד".
חינוך למוזיקאי של המחר
בעידן בו תעשיית המוזיקה הופכת לדיגיטלית, מבוזרת וגלובלית מתמיד, ב"רימון" - כבכל מוסד אקדמי המתמודד כיום עם סוגיית ה-AI - מאמינים כי "תפקידנו כבית ספר למוזיקה עכשווית הוא לשקף לסטודנטים את המציאות היצירתית בה אנו חיים, בשעה שכניסת ה-AI משפיעה בכל התחומים גם בגזרתנו. השליטה בכלים המתקדמים ובידע הטכנולוגי שעומדים לרשותנו כיום, היא לא פחות חשובה מהכישרון האמנותי. לכן, כמוסד שמלמד יצירה ברמה הגבוהה ביותר, נערכנו להפוך בנוסף למוסד שמלמד יצירתיות אנושית בעידן טכנולוגי - כשהתוכניות החדשות שעוסקות בכך מתעדכנות בכל עת", כפי שמסבירה רוני קורל, סמנכ"לית ב"רימון" ויוזמת פרויקט "ה־AI כשותף במסע היצירתי שלכם".
"אנחנו רוצים להעניק להם לא רק כלים ליצירה, אלא גם הבנה מעמיקה של הכלכלה החדשה מאחורי התעשיה", מנמקת רינת קינן. "איך נראית קריירה של מוזיקאי בעולם ה-AI? כיצד מתמחרים יצירה שנעזרה באלגוריתם? באיזה אופן בונים נוכחות דיגיטלית המבוססת על אותנטיות, למרות שהכלי הוא טכנולוגי? כל אלה שאלות שאנו עוסקים בהן מדי יום".
בימים אלו "רימון" הולך ומרחיב את פעילותו בתחום החדשנות וממשיך לפתח שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה, פלטפורמות סטרימינג וסטארט-אפים ישראליים ובין-לאומיים פורצי דרך הפועלים בתחום ה-Generative Music. זאת כדוגמת הסכם שנחתם עם חברת "יוניברסל ישראל" - לאיתור ולהכוונת סטודנטים לפריצת דרך בתעשיית המוסיקה בכלים מגוונים; כמו גם שיתוף הפעולה עם חברת "ארטליסט" (Artlist) שהוקמה על ידי בוגרי בית הספר, ושבה שמחון פועל כמנהל מחלקה. החזון הוא ברור: ליצור גשר בין תעשיית המוזיקה לעולם ההיי-טק, בין היצירה האנושית לאינטליגנציה המלאכותית. לפי קינן, "הענף תמיד ידע להתחדש בזמן שספג לתוכו כלים, שפות והקשרים חדשים. הבינה המלאכותית היא פשוט עוד כלי כזה בארגז הכלים - אך אולי החזק ביותר שיש לנו עד כה".
