בספרות הרפואית המתפרסמת בימים אלה במדינות שונות בעולם, ישנם נתונים מדאיגים המעידים על ירידה בשיעור החולים שפונים עם התקפי לב לבתי החולים. גם בארץ בוצע סקר ראשוני בנושא שרוכז על ידי פרופ' שלומי מטצקי, במסגרת האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
"תוצאות הסקר טרם פורסמו, אבל אנחנו בהחלט רואים ירידה בפניות של חולים עם אוטם שריר הלב לבתי החולים. בחלק מהמחקרים והמדינות מדובר בירידה של 50% שזו דרמה גדולה. המצב בישראל פחות חמור אמנם, אבל הדבר לא גורע מהדרמה; אנשים עוברים התקפי לב ואירועים קשים ומתים כי לא הגיעו לבית החולים. לא מדובר רק על התקפי לב, מדובר גם על בדיקות מרפאה, על טיפולים, כמו צנתור, כמו בדיקות קוצבים ועוד", מסביר פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה ונשיא האיגוד הקרדיולוגי.
לפרופ' זגר חשוב להעביר מסר: "המערכת הרפואית ובתי החולים מאורגנים וערוכים להפריד בין חולי קורונה לבין חולים אחרים. וסכנת ההדבקה בבית החולים היא מאוד מאוד נמוכה. לכן, אל תדחו הגעה לבית החולים בעת הצורך. אחת הכותרות המסעירות באחד מעיתוני הרפואה הייתה: Corona kills at home. אין זה אומר להגיע לבית החולים שלא לצורך, זה בהחלט לא הזמן לניתוח אסתטי ליישור אף, אבל לדחות טיפול בבעיות שיש להן פוטנציאל מסכן חיים, זו שגיאה מדאיגה. אנשים משלמים בבריאותם. אנחנו רואים אנשים שמגיעים עם התקף לב במצב קשה יותר מהרגיל עם סיבוכים, בין השאר כי הם מגיעים באיחור, כי הם חששו לבוא, התלבטו וחיכו. אין צורך לומר שבהתקף לב כל דקה קובעת. אז הקריאה הבסיסית שלנו היא לחולים בכלל ולחולי הלב במיוחד: לא להימנע מבדיקות נחוצות בוודאי כאשר יש סימנים חריפים כמו התקף לב, קוצר נשימה ואיבוד הכרה. אסור לעשות את השיקול של קורונה במצב כזה".
האם השימוש בטלמדיסין – רפואה מרחוק, יעיל ומתרחש גם ברפואת הלב?
"אנחנו מקיימים בסורוקה כמו גם בבתי חולים אחרים בארץ ובמרפאות, ביקורים מרחוק, כלומר שיחה ומפגש מרחוק בין מטופל ורופא. אני ממליץ לנצל גם את הפלטפורמה הזו. נכון שהיא לא דומה לביקור שגרתי פנים אל פנים, אבל יש בזה ערך רב, כי הרופא יכול לשמוע, להתרשם, לעבור על התרופות ולהנחות את המטופל".
מה קרה בקרדיולוגיה בישראל בשנים האחרונות?
"הקרדיולוגיה הישראלית עשתה בשנים האחרונות התקדמות גדולה מאד, שיפרנו בצורה דרמטית את הבריאות של חולי הלב בישראל, זאת על ידי שורה ארוכה של דרכים וצעדים. מתחיל מטיפול תרופתי טוב יותר כדי למנוע מחלות לב, הורדת הכולסטרול באוכלוסייה הכללית, תרופות טובות יותר לאי ספיקת לב, שכיחות התקפי הלב המסוכנים והקשים ירדה ב-15 השנים האחרונות ב-50%. זהו שינוי דרמטי. ההיוותרות בחיים עלתה, התמותה אחרי התקף לב בחודש הראשון היא כ- 2%. התקף לב, הפך למחלה פחות שכיחה שהתמותה בה יותר קטנה. כל זה כמובן מותנה בכך שאנחנו באמת משתמשים בכל הכלים העומדים לרשותנו: תרופות טובות יותר, צנתורים מוקדמים בחולים עם התקף לב, טיפולים מתקדמים בהפרעות קצב וטיפולים מתקדמים באי-ספיקת לב. אז בהחלט עשינו התקדמות מאוד מאוד גדולה, ואחרי שאמרתי את זה, אנחנו עדיין מדברים על גורם תחלואה עיקרי, ותמותה, בישראל ובעולם המערבי, והדרך לפנינו עוד ארוכה. עדיין הרבה יותר מדי אנשים לוקים במחלות לב ומתים ממחלות לב שניתן היה למנוע עם טיפול מוקדם יותר".
בתחום המניעה, היכן הבעיה הגדולה ביותר לדעתך?
"מניעת מחלות לב כוללת גורמים רבים ובכללם אורח חיים בריא. הבעיה הגדולה לדעתי נמצאת בעישון. צמצום נוסף של העישון באוכלוסייה בישראל יכול להביא לשיפור ענק והפחתת מקרי התקפי הלב. לצערי הדרך שלנו עדיין ארוכה בתחום זה. בעיה נוספת היא זיהום האוויר, אנחנו יודעים היום שזיהום אוויר הוא גורם סיכון חשוב למחלות לב וכלי דם, מה שלא ידענו בעבר. גם בענין זה עומדת בפנינו דרך לא קצרה לכיוון איכות אוויר טובה יותר".
אבל בהתייחס לפן הרפואי: תרופות, טכנולוגיות, הדמיות, טיפולים, האם יש בישראל רפואת לב טובה?
"בהחלט כן, הציבור בישראל מקבל רפואת לב טובה מאד, גם ביחס לעולם, לאירופה ולארה"ב. כמובן שיש פערים בין מרכז לפריפריה".
מה היית עושה לטובת הפריפריה?
"עלינו לצמצם את הפערים בין מרכז לפריפריה בכל הקשור לרפואה. הנתונים נמצאים בדוחות מבקר המדינה, הדברים ידועים וברורים ויש פער גדול בזמינות של מיטות ושירותים בין המרכז לפריפריה. זו צריכה להיות מטרה מאוד חשובה. יש פער גדול בשיקום הלב. שיקום לב הוא טיפול מציל חיים, חיוני ביותר ולצערי הטיפול הזה נגיש היום רק לאחוז קטן מאוד של מטופלי הלב בישראל, וכאן הפערים בין מרכז לפריפריה עוד יותר גדולים. הסיבה כלכלית, התמחור של שיקום הלב והתגמול לא מספק, ולכן אין מספיק מכוני שיקום. אין אינטרס כלכלי לגופים מסחריים להקים מכוני שיקום. כי אם העסק הזה היה רווחי היו לנו הרבה יותר מכוני שיקום. כרגע, מטופלים רבים בארץ, אחרי התקף לב, אחרי מעקפים, אחרי צנתור, עם אי-ספיקת לב, לא מקבלים טיפול חיוני כי הוא לא זמין".
ומה לטובת עתיד רפואת הלב?
"אנחנו נמצאים בתנופה גדולה של טיפול במחלות לב, בעיקר מחלות לב מבניות, הנוגעות למסתמים ולכל מיני פגמים בלב.
החלפת מסתם בצנתור הפכה שגרתית במקרים של היצרות המסתם האאורטלי. אנו מתחילים לטפל ללא ניתוח גם במומי לב נוספים ובעתיד הלא רחוק יעמדו לרשותנו טכנולוגיות חדשות ומתקדמות עוד יותר לטיפול לא ניתוחי בטוח ומוצלח במגוון רחב של מומי לב מבניים", מסכם פרופ' זגר.
