בשנת 2004 רשמה מחלקת האורתופדיה של בית החולים הדסה בירושלים הישג ברמה עולמית: לראשונה בעולם בוצע במחלקה ניתוח פורץ דרך להחלפת מפרק באמצעות מערכת הנחיה ממוחשבת. היה זה עוד סממן לדנ"א החדשנות אותו חרט המרכז הרפואי המוביל על דגלו, ומי שמלווה מקרוב את פעילותה של המחלקה האורתופדית בבית החולים, וודאי לא יופתע לגלות כי מאז אותו ניתוח פורץ דרך, לפני קרוב ל-20 שנה, קיבלה המחלקה הכרה כמרכז של חדשנות טכנולוגית בתחום האורתופדיה עם צוותים רפואיים העולים אליה לרגל מכל העולם במטרה ללמוד ולהתעדכן על המערכות הרובוטיות והטכנולוגיות העושות מהפכה של ממש בתחום רפואי זה.


"עולמות המחשוב והרובוטיקה שינו ומשנים ללא הרף את עולם האורתופדיה", מעיד פרופסור אירי ליברגל, מנהל המערך האורתופדי בבית החולים הדסה. "במחלקה שלנו מבוצעים סדר גודל של כ-8000 ניתוחים בשנה כשב-30 אחוזים מהם נעשה שימוש בטכנולוגיות חכמות וב-10 אחוזים מהם נעשה שימוש גם ברובוטיקה וניווט ממוחשב. השאיפה היא להגדיל את ההיקפים ל- 80 אחוז מכלל הניתוחים המבוצעים במחלקה."
מהו הערך המוסף שהשימוש בטכנולוגיות חכמות והרובוטים מעניק לכם?
"המערכות הטכנולוגיות מאפשרות לנו לדייק ולשפר את העבודה הרפואית שלנו במובן בו היא תהפוך ליותר אמינה ויותר אחידה עם פחות שונות בין המקרים השונים. אם ניקח לדוגמא הליך שגרתי בניתוחים כמו הכנסת בורג לעצם, הרי שהטכנולוגיה מאפשרת לנו להגיע לתוצאה מדויקת במרביתם המוחלטת של הניתוחים, מה שלא היה קורה אלמלא כן. למעשה אפשר לומר שהטכנולוגיה מאפשרת לנו הן לשפר ולדייק את הניתוחים הקיימים והן להגיע למקומות אליהם לא ניתן להגיע בלעדיה"
למה אתה מתכוון?
"לכך שאנו יכולים כיום לבצע הליכים עם רובוטים שלא ניתן לעשות אותם בצורה רגילה. דוגמא לכך היא ביצוע שיתוף פעולה בין שני רובוטים, שהאחד עושה הדמיה בחדר ניתוח והשני מכניס ברגים לחוליות, זה משהו שלא יכולנו לעשות לפני כן ברמה הזו."


"אנו יכולים כיום להעביר את האינפורמציה הוויזואלית שאנו עושים בה שימוש (כגון הדמיות CT או MRI) לרובוט וכן להציב גלאים ומוטות על הרקמות הקשות ולקבע אותן בתחילת הניתוח ולאפשר את ביצועו בדיוק מדהים. חשוב להבין כי למעשה הסיוע הטכנולוגי לא מסתכם רק בשלבי ההכנה, תכנון הניתוח, והניתוח עצמו אלא במכלול הטיפול בחולה. הטכנולוגיה מסייעת לנו גם בשלבי השיקום לאחר הטיפול הניתוחי ובין היתר יש לנו רובוטים שיכולים להפעיל למשל יד או הרגל של המטופל ללא משקל, או מחשבים המבצעים הדמיות VR, כמובן גם תותבות רובוטיות - כל אלה משפרים את המכלול הטיפולי והיכולת התפקודית בדרך להחלמה."
האם קיימים קשיים ביישום טכנולוגיות ברפואה?
"בהחלט. אלו מתחלקים לשלוש רמות- ראשית, הטכנולוגיה עצמה שלא תמיד קל ליישם אותה בפועל. שנית, הקושי התקציבי הטמון בשימוש במערכות האלו שכן הן עולות הון רב. הקושי השלישי נובע מאופיים של הרופאים. אלו – בעיקר מנתחים, הינם בעלי אופי שמרני לרוב והם מעדיפים לשלוט בכל ההליך כך שיש להם סוג של רתיעה מובנית משימוש ברובוטים ומערכות מתקדמות כאשר יש חשש שלא תמיד נשלטות או מגיבות על פי רצון המנתח.. אחת ההצלחות הגדולות של בית חולים הדסה הייתה בשבירת הרתיעה של הרופאים מהשימוש בטכנולוגיה ויישומה בפועל בשטחים רבים בהם עוסק בית החולים."
הרובוטים לא פוגעים ביכולת השיפוט האוטונומית של הרופא המנתח?
הטכנולוגיה מוגדרת ככזו שעוזרת לרופא לשפר את הביצועים ולא ככזו שמחליפה את הרופא. למערכות החדשניות יש יכולות המשלבת בינה מלאכותית עם ניווט בזמן אמת בשילוב הרובוט כך שהן מאפשרות לרופאים יכולת שיפוט וקבלת החלטות בצורה אופטימאלית. "
עם אילו טכנולוגיות רובוטיות אתם עובדים כיום במחלקה?
שני הרובוטים החדשים ביותר הם "מזור X" ו"רוזה" – ROSA (Robotic Surgical (Assistant ומלבדם יש לנו רובוט בחדר ניתוח היברידי המעניק לרופא אינפורמציה הדמייתית איכותית ביותר. כמו כן אנו עושים שימוש במערכות צילום קדם ניתוחיות הן בדו ממד והן בתלת ממד. אנו יכולים כמו כן להדפיס בתלת ממד אביזרים שישמשו אותנו הן כמודלים להבנה ותכנון והן כמדריכים בזמן הניתוח."


"בנוסף יש לנו מערכת ייחודית שנועדה לשמור על הרופא של חברת SPI –Surgical Process Institute . מערכת זו מכירה את הפרוצדורה הניתוחית מא' ועד ות' והיא מציבה בפני המנתח, על מסכים, את השלבים השונים במהלך הניתוח, לניהול רציף ונכון של הניתוח. היא נותנת אינפורמציה לכל הצוות המטפל- רופאים וצוות סיעודי איך להתקדם לביצוע אופטימלי של הפעולה. המערכת מאפשרת גם בקרה למנהל המחלקה שיכול להבין באמצעותה מה היו השלבים המורכבים ביותר בניתוח, מה היו צווארי הבקבוק של הפעולה או של המטפלים וכיו"ב."
"מזור" – בין הרובוטים המתקדמים בעולם לניתוחי גב והמתקדם ביותר בישראל
אחד מהרובוטים החדשים ביותר בהם עושים שימוש במחלקת האורתופדיה של בית החולים הדסה הוא "מזור X". ד"ר ג'וש שרודר, רופא בכיר לניתוחי עמוד שדרה בבית החולים הדסה עין כרם מספר: "הייחודיות של רובוט מזור נובעת משילוב בין יכולות רובוטיות לצד יכולות ניווט. הרובוט החדש מאפשר לנו להחדיר ברגים או משתלים בסביבת עמוד השדרה, שהיא סביבה מאוד מורכבת. סטייה של סנטימטר או שניים בסביבה הזו עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בגופו של המטופל כך שהרובוט מוסיף מאוד לממד הבטיחות עבור המטופלים ומדייק מאוד את עבודת המנתחים. אם עד כה אחוזי הבטיחות שלנו בניתוח הזה עמדו על כ-90 אחוז הרי שכעת הם עומדים על 99 אחוזי בטיחות וזו בשורה עצומה למטופלים."
מתי מזור X נכנס לפעילות?
"לפני כחודשיים בלבד, והוא הופך את ישראל לאחד המקומות הבודדים בעולם בהם נעשים ניתוחי גב מורכבים, ניתוחי עקמת וניתוחים כתוצאה ממומים מולדים בעמוד השדרה, באמצעות הטכנולוגיה החדישה. המטופלים מגיעים לניתוח גב בירושלים ויכולים להרגיש שהם בבית חולים חדיש בניו יורק."
"רוזה" – הרובוט המשוכלל לניתוחי החלפת ברך
רובוט משמעותי נוסף במערך הטיפולי במחלקה הוא הרובוט "רוזה" המיועד לניתוחי החלפת ברך. בניתוח זה מסירים את משטחי העצם והסחוס הפגועים ומחליפים אותם בשתלים מלאכותיים. הצלחת או כישלון ההליך תלויים בדיוק המנח של השתל. מיקום השתלים הוא אשר יקבע את טווחי תנועת המפרק וההקלה על כאבי המטופל. " ניתוחי החלפת ברך הם ניתוחים וותיקים הנעשים במחלקה לאורך 40 השנים האחרונות בעזרת כוונות סטנדרטיות. ב-15 השנה האחרונות נכנס עניין הניווט הממוחשב שעזר למנתחים לדייק את מקום וזווית החיתוך. החידוש שהרובוט רוזה מביא איתו הוא היתרון המשולש שיש בו: בינה מלאכותית על פיה מתבצעת הפרוצדורה בשילוב של הדמיה תלת ממדית של המפרק, בעזרתה מתכנן המנתח את המיקום האופטימלי של השתלים וכן היעזרות בזרוע רובוטית אליה מחובר מכשיר החיתוך" , מסביר ד"ר גוריון ריבקין , מומחה בניתוחי החלפת מפרקים בבית חולים הדסה הר הצופים.


לדבריו, "אי אפשר להסתכל על הרובוט "רוזה" כאלמנט העומד בפני עצמו שכן הוא רק חלק מתהליך שיפור מתמיד שמתרחש אצלנו בניתוחי החלפת המפרק. כך למשל יש לנו היום צילומים ברמה גבוהה ביותר ובמקביל מערכת מחשב שמאפשרת לעשות אנליזה לאותם צילומים ולתכנן באמצעותה איזה חיתוך אנו רוצים לעשות בברך. כך בחדר הניתוח אנו יכולים להגיד לרובוט ה"רוזה" איזה חיתוך אנו רוצים לעשות על סמך אותם צילומים מקדימים. מי שמחליט בסופו של דבר זה המנתח ולא הרובוט."
תן לי דוגמא מעבודתך כמנתח לדרך בה הרובוט תורם לכם ביומיום
"בדרך כלל בהחלפת ברך אנו מבצעים שני חיתוכים: אחד בעצם הירך ואחד בעצם השוק, כאשר אחרי החיתוכים האלו אנו רוצים להגיע לברך עם תנועה מלאה ונוחה. אם זה לא קורה אנו צריכים לבצע שחרורים של הרקמה הרכה, כך שבעצם אנו פועלים ריאקטיבית לחיתוכים אותם עשינו לפני כן. עם הרובוט רוזה זה לא קורה. הרובוט בודק את הברך ואת מתח הרקמות לפני החיתוך ויכול להגיד לנו מראש מה תהיה התוצאה של חיתוך במקומות ובזוויות שונות. כלומר אנו לא פועלים יותר כמגיבים לחיתוך אלא מתכננים אותו בצורה מדויקת הרבה יותר שמביאה לתוצאות אופטימאליות בלי כמעט שחרורי רקמות לאחר מכן. בסופו של יום הרובוט מאפשר לנו לבצע ניתוחים בהתאמה אישית לכל חולה ולהגדיל את אחוזי ההצלחה בטיפולים, וזה עושה את כל ההבדל מבחינתנו."







