בפאנל "המרוץ המדעי למיגור הקורונה", שנערך בכנס חדשנות בבריאות המקוון של TheMarker המחלקה המסחרית וההסתדרות הרפואית, פרשו המשתתפים את התובנות, דרכי הפעולה וגם את התוכניות העתידיות כדי להיערך טוב יותר למשבר בריאותי בסדר גודל דומה. את הפאנל פתחה המנחה הילה אלרואי, פרשנית לענייני בריאות, חדשות 13, בשאלה על הייחודיות של הטכנולוגיה mRNA, שאיפשרה את הפיתוח המואץ של חיסון.
"הטכנולוגיה מבוססת על פריצת דרך מדעית שנעשתה כבר לפני כ-50 שנה", הסביר ד"ר טל זקס, מנהל רפואי ראשי בחברת מודרנה, שעומד בראש צוות הפיתוח של החיסון. "כדי לפשט את ההסבר, נניח ש-DNA זו חומרה ו-mRNA היא התוכנה שבה כל תא מחליט מה מתוך ה-DNA יקודד לחלבון. החלבונים הם אלה שגורמים לתאים בגופנו לפעול.
"במודרנה חקרנו את התחום לפני יותר מעשור, כדי לבדוק אם אפשר לנצל את הטכנולוגיה כך שהתאים ייצרו חלבונים במפעל ולתת אותם כתרופה. הטכנולוגיה מחזירה את 'המפעל' לגוף, שלומד לנתח את האינפורמציה הדרושה כדי לסנתז את התאים לחלבונים. כשמפעילים את הטכנולוגיה בחיסון, מלמדים את הגוף לסנתז רק את חלבון המעטפת שהגוף ייצר וזה גם מה שמזהה המערכת החיסונית".
לדברי זקס, הטכנולוגיה הזו בטוחה ויעילה יותר בכל הנוגע לחיסונים, בהשוואה לנהוג היום במתן חיסון עם וירוס מוחלש או מומת. לאור הווריאנטים החדשים של הנגיף, גם אם יתברר בהמשך שיהיו בהם כאלה שיהיו עמידים בפני החיסון הנוכחי, ניתן יהיה לפתח חיסון נוסף במהירות, על בסיס הטכנולוגיה והידע שנצבר לגביה.
אחת המסקנות שעלו בשנה האחרונה, לאור ההתמודדות מול נגיף קורונה, היא שיש מידע רב מפוזר ושיש צורך בשיתופי פעולה נרחבים. לנושא זה התייחסה בפאנל ד"ר חדוה ווליוביץ, יו"ר החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית, לשעבר סגן נשיא בכיר בטבע: "החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית, מיסודה של ההסתדרות הרפואית, שמה לה מטרה ליישם את הידע והיכולות בפיתוח תרופות, חיסונים ומדיקל דיוויס למציאת פתרונות לשיפור איכות החיים. מדוע הביוטק והרפואה בישראל לא ממוצבים באותו מקום כמו ההיי־טק? מכיוון שהרופאים לומדים לטפל בחולה יחיד. הם לא לומדים את שפת התעשייה. מצד שני, אנחנו רואים סטארט־אפים שמפתחים פתרונות לביוטק שאינם ניתנים ליישום. מטרתנו היא למצוא שפה משותפת בין הרופאים לענף הביוטק. לשם כך הקמנו תוכנית מיוחדת שבה הרופאים ילמדו פיתוח ביוטק ואת המידע שיצברו יוכלו להביא למערכת הבריאות, בתי החולים והקופות".
עוד הוסיפה ווליוביץ שכדי שישראל תהיה מובילה בתחום יש להקים תוכנית לאומית לפיתוח, שתקדם מרכזי חדשנות ותייצר קשרי עבודה ושותפות. כמו כן, לדבריה, יש לשקול הקמה של תואם FDA בישראל. "נוכחנו לדעת שהרגולטור בארה"ב מצא את הדרכים לקדם את המחקר ואת האישורים לחיסונים. בישראל התהליכים ארוכים וממושכים ויש מקום לאמץ מחשבה ושיטות חדשות, כדי לקדם מהלכים ולהקל את הסבך הביורוקרטי".
לדברי שי־לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, ישראל יורדת בדירוגים העולמיים בנושא בריאות וביומד. כשנבדקו הסיבות לכך התגלו כמה כשלים מרכזיים. "בישראל יש מחסור בתשתיות לאומיות לחקר מדעי ואין איגום בין החוקרים והמוסדות השונים, שהורגש בשנה האחרונה. בנוסף, בישראל הרצף המתבקש במחקר בין מחקר אקדמי־בית חולים־חברות, אינו מיטבי. בחו"ל, למשל, יש רופא חוקר, שמחלק את ימי השבוע בין עבודתו במרכז רפואי ובין מחקר. בישראל אין כמעט רופאים שעוסקים במחקר פעיל.
"המשרד בוחן כעת מיזם שיטפל בכשלים הללו ובאחרים, יעזור במשאבים וישחרר חסמים. משרד המדע והטכנולוגיה מגויס לטובת משבר הקורונה. יחד עם יזהר שי, השר היוצא, הקמנו את צוות 19 שהורכב מחוקרים מולטי־דיסציפלינריים שסייעו לחוקרים, לחינוך למודעות ולקביעת כללים ליציאה מהסגר. קיימנו כנס בינלאומי של שרי מידע וטכנולוגיה מכל העולם לבחינת שיתופי פעולה. הקמנו קהילת חוקרים בתחום הקורונה, ששותפים בה יותר מ-500 חוקרים, שמספקת מידע רלוונטי למקבלי ההחלטות ומקיימת עמם ערוץ פתוח לשאלות. המשרד גם מימן 84 מחקרים במגוון תחומים ונושאים הקשורים לקורונה.
לדברי שפיגלמן,"ישראל משופעת בחוקרים ואנו רוצים לראות כאן יותר מחקרים קליניים. בחודשים האחרונים חל שינוי מהותי במידת הפתיחות לנושא הביומד, יש אוזן קשבת במשרד הבריאות, ברשות לחדשנות וגם במועצה להשכלה גבוהה. יש עוד מה לעשות בנושא הקלות רגולטוריות ופתיחת חסמים, אך במקביל יש גם לעודד את האוכלוסייה להתנדב לניסויים קליניים, אולי אפילו לפתוח מאגר מתנדבים כמו שיש בגרמניה, לדוגמה. המשרד פועל בכיוון הזה כחלק מקידום מנועי צמיחה ואני מקווה שבקרוב תהיה לנו בשורה בנושא".
מנחה: הילה אלרואי, פרשנית לענייני בריאות, חדשות 13. משתתפים: ד"ר חדוה ווליוביץ, יו"ר החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית, לשעבר סגן נשיא בכיר בחברת טבע; ד"ר טל זקס, מנהל רפואי ראשי, מודרנה; שי־לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה
