אחד המאפיינים הבולטים של מגפת הקורונה, מלבד ההתמודדות עם נגיף לא מוכר, הוא מציאות משתנה תדיר בכל הנוגע להתפשטות הנגיף, היקף התחלואה והתמותה. זאת לצד הצורך להסתגל למצב חדש ולאמץ דפוסי חשיבה שונים ולהתרגל לטכנולוגיות חדשות.
בכנס חדשנות בבריאות המקוון של TheMarker המחלקה המסחרית וההסתדרות הרפואית, אירח ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, את פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר, חוקר מוח ומרצה, האגף לרפואת המוח בית החולים הדסה, כדי לדון במוטיבציות ובחסמים הפסיכולוגיים להתמודדות עם חדשנות.
"החסם העיקרי הוא פחד, וזה נכון לגבי כל התחומים שיש בהם חדשנות", אמר פרופ' יובל. "אנחנו בעלי חיים עם הרגלים. היכולת שלנו לנבא את המציאות היא תכונה הישרדותית שטבועה בכל אחד מאיתנו. לכל אחד מאיתנו יש אזור נוחות, שבו הוא פועל כמו טייס אוטומטי. כשהמוח נתקל בתחזית שלא התאמתה, כל המערכת נכנסת ללחץ.
"ניהול משאבים קוגניטיביים, כדי להתמודד עם מצב חדש, דורש מאמץ רב. לכן, אנחנו מנסים להישאר בדברים ישנים ומוכרים. כל דבר אחר מפחיד אותנו. כך קורה גם כשאנחנו נדרשים להטמיע טכנולוגיה חדשה".
בענף הרפואה אנו נמצאים בסביבה רוויה באי־ודאות ותסכולים. כיצד סביבה כזו מסייעת או חוסמת יצירתיות ומשפיעה על היכולת להיות חדשני?
"צריך לראות אם אפשר לקחת את המצבים הללו ולהפוך אותם להזדמנויות. אני מאמין שדווקא אנשי רפואה יכולים לשגשג בתנאים כאלה. רפואה היא אומנות של קבלת החלטות גורליות בתנאים של אי־ודאות.אנחנו לא פעם חורצים גורלות. אין דרך להעלים אי־ודאות. הדבר היחיד הוודאי ברפואה הוא שכולנו בסוף נמות. החסמים הרגשיים טבועים בכולנו, בציבור הרחב וגם בקרב מקבלי ההחלטות. כולם רוצים שיגידו להם ש'הכל יהיה בסדר'.
"ברגע האמת, כשצריך לקבל החלטות מורכבות יש להתרגל לאמירות כמו: 'נראה לי שבנסיבות הקיימות, הכי סביר שנקיטת דרך פעולה זו תוביל אותנו למשהו שיהיה בסדר'. אלה הם החיים האמיתיים".
דווקא בזמן קורונה למדנו לאלתר ולהסתגל למציאות משתנה. גם מערכת הבריאות הוכיחה את עצמה בתנאים של אי־ודאות.
"אף שמערכת הבריאות הורעבה ודולדלה בשיטתיות בעשור האחרון על ידי פוליטיקאים, הצלחנו להתגבר על מכשולים רבים. כשהתחילה המגפה, מצאנו את עצמנו מול מחסנים ריקים, כפי שקרה במלחמת יום כיפור. בכל זאת גייסנו משאבים, הסבנו מעבדות ומחלקות והצלחנו הרבה יותר מאשר אם היינו נצמדים למוכר ופועלים לפי הספר".
יש תופעה מוכרת של אי־היענות לטיפול, במיוחד כשמדובר בטיפול חדשני. מה משפיע על המוטיבציה של האדם?
"יש חשיבות עצומה להסכמה מדעת. אנחנו חייבים להסביר למטופל על הטיפול, המשמעויות שלו וההשלכות אם נמנעים ממנו. כפסיכיאטר אני נקרא חדשות לבקרים למחלקות השונות לטפל ב'חולה לא שקט'. על פי רוב, בשיחה קצרה עם המטופל קורה אחד משניים: אני מגלה שהוא כאוב וניתן לפתור את זה במתן משכך כאבים או שהוא לא רגוע כי לא הסבירו לו מה קורה איתו, מה הטיפול שצפוי לו או למה נבחר הטיפול הזה דווקא.
"בעצם הפתרון לאי־שקט טמון בהקשבה למטופל, ובכך שככל שנהיה גלויים יותר עם המטופלים בשיקולים ובהחלטות, כך תעלה רמת ההיענות שלהם. כשהרופא מגיע רגוע, שלם עם ההחלטה ונכון לשיח פתוח, רוב הסיכויים שהוא יצליח לגייס את המטופל לצדו.
"הבעיה היא שבשל נגישות אוניברסלית בלתי מוגבלת למידע ברשתות חברתיות, המטופלים חשופים לפייק ניוז. ההשפעה של מידע כוזב היא הרסנית ומסוכנת. ראינו את העוצמות של זה גם בקורונה".
מדוע מידע שקרי תופס את הציבור יותר ממידע אמיתי?
"האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מתוכנתים לתת העדפות לשקר. המודל העסקי שלהן נסמך על מספר הקלקות — ושקר מפיק יותר הקלקות מאשר האמת המשעממת. לאור מה שקרה בשנה החולפת, השינוי צריך להגיע קודם כל ברמה הרגולטורית. כולי תקווה שהמחוקק יתעשת וימצא את הדרכים להתמודד ביעילות מול הפייק ניוז".
חדשנות נתפסת בעיקר כטכנולוגיה מתקדמת, מכשור משוכלל ודיגיטציה. איך הפרמקולוגיה נכנסת לתחום החדשנות?
"אני מומחה בנוירוביולוגיה של כאב נפשי. גילינו שלמנגנונים המוחיים שקשורים לקידוד הכאב — עד כמה כואב — יש חפיפה עם המנגנונים הנפשיים. במחקרים פרמקולוגיים הבנו שהתרופות הפוטנטיות שמשפיעות על כאב נפשי הן אלה שמפעילות את הקולטנים לאנדורפינים, כלומר התרופות הנרקוטיות. הבעיה היא שהן תרופות מופלאות לכאב אקוטי, אך קללת אלוהים לכאב כרוני משום שהן ממכרות.
"אנחנו עורכים מחקר שבו 'מדגדגים' את הקולטנים בצורה חריפה ללא תרופות ממכרות, באמצעות בניית מודל 3D של החלבון. אנחנו יודעים לנבא כיצד המולקולות יקשרו לקולטן ואיזה אפקט יהיה. ללא הטכנולוגיה והחדשנות, מחקר כזה היה מתחיל קודם עם בעלי חיים במעבדה והיינו צריכים לעבור שלבים רבים בדרך לניסוי קליני. כעת אנחנו מקצרים תהליכים וחוסכים כאב וסבל מחיות מעבדה. האינטראקציה שלנו היא מול אנשי מחשבים".
