"השימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים ברפואה מתרחב ואנחנו שומעים לעתים קרובות על טכנולוגיה חדשה שמאפשרת טיפול ללא צורך במגע עם המטופל. זו ללא ספק רפואת העתיד, אך האם היא מותאמת לכולם?" שאל שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, בכנס חדשנות בבריאות המקוון של TheMarker המחלקה המסחרית וההסתדרות הרפואית.
בן יעקב תיאר ארבע בעיות עיקריות, שמחייבות פיתוח מנגנוני התאמה כדי להבטיח שרפואת העתיד לא תפגע בבריאות הציבור. הבעיה הראשונה היא היחלשות הקשר האישי בין הרופא למטופל. "היכרות הרופא את המטופל לאורך זמן חשובה לאבחון של המצב הרפואי, ולאמון שהמטופל רוחש לטיפול. בעתיד, כשהתקשורת עם הרופא תהיה דיגיטלית בעיקרה, והזמן העומד לרשות הרופא לשוחח עם המטופל יתקצר, הקשר האישי בין המטפל למטופל עשוי להתערער. יש להעלות את המודעות לבעיה אצל הגורמים המטפלים, להכשירם כיצד לשמור על קשר במסגרות אלו ולקבוע כללי התנהלות, כגון חובה לשיעור מינימלי של מפגשים פיזיים".
הבעיה השנייה היא הנגשת הטכנולוגיות לכלל המטופלים ולא רק לבעלי אוריינות דיגיטלית. "כשוועדת הסל, למשל, מוסיפה טכנולוגיה לסל הבריאות — עליה להתייחס גם לסוגיית הנגישות הטכנולוגית ולדרוש לבצע את ההתאמות הנדרשות כתנאי להכללה בסל. משרד הבריאות חייב גם להוביל מהלך של הכשרה באוריינות דיגיטלית במערכת הבריאות ואספקת כלים לאנשי מקצוע, כדי לספק טיפולים תוך התאמה לאוריינות דיגיטלית הנדרשת בהתאם לאוכלוסיית המטופלים".
הבעיה השלישית היא הגדלת האי־שוויון ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות. "שירותי הרפואה החדשים אינם מתאימים ליותר מחצי מאוכלוסיית המטופלים, בגלל היעדרם של מחשבים וציוד מתאים. צריך לחייב את ספק השירותים להציע פתרון גם במצבים אלו".
הבעיה הרביעית היא שמירה על פרטיות בקרב בני המשפחה הגרים בבית. "איך שומרים על פרטיות מפני בני המשפחה, בעקבות המעבר לקבלת שירותים רפואיים מהבית? למשל, איך נערה מחברה הערבית או החרדית, שחוששת שנכנסה להריון, תשוחח על כך עם הרופאה שלה"?
בן יעקב סיכם: "חובה על הגופים המעורבים להרחיב את היקף המעורבות של המטופלים בפיתוח וביישום של הטכנולוגיות הרפואיות. מעורבות כזו תבטיח את נגישות המערכות לצרכנים השונים ולצמצום האי־שוויון".
