"מערכת הבריאות הישראלית היא מהיעילות בעולם ומבצע החיסונים המרשים שמתחולל כעת הוא דוגמה לכך. הדבר נובע בעיקר בזכות המסירות העצומה של הצוותים הרפואיים ויכולותיה של המערכת. יש לנו יכולת פעולה במצבי חירום שהיא ייחודית בעולם. דוגמה טובה לכך היא הסבת חניונים בבתי חולים למחלקות קורונה ופיתוחים מהירים לייצור מערכות הנשמה. דברים אלו מעוררים גאווה", כך אמר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, בכנס חדשנות בבריאות המקוון של TheMarker המחלקה המסחרית וההסתדרות הרפואית.
בפאנל שדן באסטרטגיית היציאה מהמשבר התייחס אפק להתמודדות עם המגפה למרות התקציבים המוגבלים המופנים למערכת הבריאות. הוא ציין כי "למרות ההתמודדות המרשימה מצד מערכת הבריאות, אנשים זוכים באופן כללי לטיפול פחות איכותי מזה שמהמערכת היתה יכולה ורוצה לספק להם, אם היתה מתוקצבת כראוי".
לדבריו, "מערכת הבריאות תהיה חייבת לפתח את בתי החולים, ובמקביל לחזק את הטיפול בקהילה. הפעילויות של בתי החולים וקופות החולים צריכות להיות מסונכרנות הרבה יותר, כדי להעניק טיפול מיטבי למטופלים שלהם".
פרופ' צבי אקשטיין, דקאן בית ספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי "המחלקות שהורעבו כלכלית הכי הרבה הן המחלקות הפנימיות ומחלקות הטיפול הנמרץ. יש כיום תוכנית להרחבת תקציבים למחלקות אלו, ולהערכתי היא אכן תיושם. הרפואה הקהילתית בישראל ידועה כאחת הטובות ביותר בקרב המדינות החברות ב-OECD והעובדה שהתארגנו ביעילות בנושא זריקות הקורונה היא דוגמה טובה לאיכותן של קופות החולים שלנו".
לדברי אקשטיין, יש להשקיע בחיבור בין בתי החולים לקופות בצורה נרחבת.
בהתייחסו למערך הנתונים הנבנה כעת במערכת הבריאות אמר אקשטיין כי "בתחום הביג דאטה הרפואי אנו נחשבים למובילים מבחינה עולמית. מערכת הנתונים שיש לקופת חולים כללית היא אדירה והיא שומרת על פרטיותם של המטופלים".
לדברי אקשטיין, ישראל תצטרך כעת ללמוד ממדינות שהצליחו לנהל את המשבר בצורה טובה כיצד להתמודד עם מגפות עתידיות. "יש כמה מדינות שהתמודדו עם המשבר בצורה מיטבית כמו דרום קוריאה, פינלנד ובמיוחד טייוואן. משרד הבריאות יצטרך ללמוד מהן כיצד להתנהל במגפה הבאה. אחד הלקחים המרכזיים הוא שניתן וצריך היה לשלב בניהול המשבר, כבר מהשלבים המוקדמים, את קופות החולים ואת הרשויות המקומיות".
פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל כללית שירותי בריאות אמר כי "מערכת הבריאות נכנסה למשבר הקורונה מורעבת ועם תקציבים דלים מאוד. היא נמצאת בפיגור משמעותי בהשוואה למדינות החברות בארגון OECD. למרות נתוני פתיחה אלו, הוכיחה המערכת את עצמה כמערכת שיודעת לטפל בכל החולים בישראל — הן בקהילה והן בבתי החולים.
"מבצע החיסונים האדיר מראה את היכולות של מערכת הבריאות. כשאנו מסתכלים קדימה, אנו מבינים כי עלינו לגשר על הפערים הכלכליים שנוצרו וכן להתאים את עצמנו לעולם החדש שהקורונה גילתה בפנינו".
דודסון הוסיף: "כמייצג ארגון הבריאות הגדול בישראל אני רוצה להדגיש כי הרפואה בקהילה נוטלת על עצמה תפקידים רבים שפעלו מסורתית בבתי החולים, למשל אשפוזי יום. מדובר בעצם על סוג של בית חולים נוסף שמעניק טיפול לחולה בתוך הקהילה שלו, במקום לתפוס מיטה בבית החולים הציבורי. זה גם כלכלי יותר כי העלות היא כמחצית מהעלות הכרוכה באשפוז בבית חולים. זהו עידן חדש וזה נכון שירותית, רפואית וכלכלית".
בהתייחסו לביקורת הציבורית שלפיה משרד הבריאות הגזים עם הערכותיו הקודרות בקשר למגפה, אמר דודסון כי "העובדה שהמדינה נערכה למצב קיצון היתה מהלך נכון, שהרי אם היה קורה דבר הפוך היו באים למערכת הבריאות בטענות ומספר המתים בישראל היה גדול הרבה יותר. נכון שבהתחלה היו תרחישים מעוררי אימה, אך אלו התבססו על מודלים מתמטיים ובכל אופן באו לייצר אווירה ציבורית מסוימת, שלפיה אנשים יפנימו כי הם הגורם הכי משמעותי בהתמודדות עם המגפה.
"כולנו ראינו את התמונות שהגיעו בסגר הראשון מאיטליה והזדעזענו. המערכות הלאומיות עשו הכל כדי שמצב דומה לא יקרה בישראל. לכן צריך לקחת את הדברים בפרופורציה".
בנוגע לרפואה בקהילה בתום משבר הקורונה ציין דודסון כי "יש לזכור שמרבית תחלואת הקורונה טופלה בקהילה, מעבר לכל הפעולות המבוצעות במרפאות הקהילה, כך שכבר כיום מדובר על קהילה אחרת.
"עם זאת יש שלושה שינויים בולטים שיתחזקו בעתיד: ראשית, הפריצה המטאורית של השירותים הדיגיטליים. שינינו את דרך מתן השירותים בעקבות המגפה ויותר מ-50% משירותי הרפואה בקהילה נעשים כיום דרך האינטרנט והטלפון. אנו מאפשרים לאנשים להימנע מהצורך להיכנס למרפאות.
"שנית, שירותים כמו בדיקות מעבדה ומתן תרופות ניתנים כיום עד הבית. הדבר המשמעותי השלישי נוגע לשימוש במערכות הביג דאטה והבינה המלאכותית. בתקופה האחרונה אנו מגיעים בצורה פרו־אקטיבית למטופלים, דבר שלא קרה לפני כן. במהלך הקורונה פנינו למטופלים שלנו ואיתרנו את הקבוצות שבסיכון. המגמה הזו תלך ותתחזק בעתיד. אנו הופכים את הקורונה ממשבר חמור להזדמנות גדולה".
מנחה: הילה אלרואי, פרשנית לענייני בריאות, חדשות 13. משתתפים: פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות; פרופ' צבי אקשטיין, דקאן בית ספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי הרצליה; פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל כללית שירותי בריאות
