"העולם הרפואי נמצא בפתחה של מהפכה, שבה במקום להתאים את הטיפול למטופל, המטופל הוא זה שישתנה", כך אמר פרופ' גל מרקל, אונקולוג בכיר ומנהל מדעי במכון אלה למלבאום לאימונואונקולוגיה ומלנומה, המרכז הרפואי שיבא־תל השומר. לדבריו בכנס חדשנות בבריאות של TheMarker המחלקה המסחרית וההסתדרות הרפואית, ניתן יהיה לבצע שינויים במערכת החיסונית של חולים כדי להתאימם לטיפולים שונים.
"עם התפתחות המחקר, הקהילה הרפואית והמדעית הבינה שטיפול יחיד אינו יכול להתאים לכולם, מה שהוביל לפיתוח של גישת 'רפואה מותאמת אישית', ובהמשך לפיתוח תרופות נגד מאפיינים ספציפיים של גידולים ממאירים".
להתאים את החולים לטיפולים
פרופ' מרקל ציין כי פיתוח גישת הרפואה המותאמת אישית היא אמנם מהפכה, אך התרופות הקיימות משפיעות רק על אוכלוסייה מצומצמת, בעוד חלק גדול מהציבור לא נהנה מיתרונותיה. "למשל, תרופה שמיועדת לחולי סרטן ריאות שיש להם מוטציה ב–EGFR משפיעה רק על 20% מהחולים. תרופה אחרת לסרטן ריאות משפיעה רק על 4% מהחולים עם ALK חיובי".
לפי פרופ' מרקל, מהפכת התאמת החולים לטיפולים היא גדולה עוד יותר. "מערכת החיסון של בני האדם בנויה כך שהיא מסוגלת להתמודד עם גידולים ולהתאים את עצמה", הוא הסביר, "אימוץ של אסטרטגיה שבה נשנה את המטופל — במקום לפתח תרופה ספציפית לכל קבוצת חולים — יביא לכך שהעלויות יהיו פחות גדולות, האימפקט יהיה משמעותי ויוביל למצב של WIN־WIN לכל הצדדים. השאלה הגדולה היא כיצד עושים זאת בפועל".
פרופ' מרקל סיפר על ניסיון להבין למה חולי מלנומה הגיבו לטיפול מסוים ואחרים לא, באמצעות ניתוח עומק של דגימות משתי הקבוצות. "גילינו שההבדלים המהותיים קשורים למערכת המטבולית של האדם ולמאקרו־ביו — הרכב החיידקים בה, אבל עדיין לא ידענו מה עושים עם המידע".
לדבריו, בעקבות התגלית וההבנה שלחיידקי המעיים יש אינטראקציה עם מערכת החיסון — נולד הרעיון של השתלת צואה מחולה שהגיב לאימונותרפיה בחולה שלא הגיב לה. "התוצאה של ההשתלות שעשינו היו מצוינות: בתשעה מתוך עשרה חולים, מערכת החיסון במעיים השתפרה", סיפר, "שלושה מתוך עשרה חולים השיגו נסיגה מלאה של המחלה. זו ראשיתה של מהפכה, שבה נפעיל אסטרטגיות על מערכת החיסון כדי שתגיב לטיפולים אימונתרפיים ואולי כך נשיג ריפוי של מחלת הסרטן".
