מאז ומתמיד, ועוד לפני שהפך לאדריכל, ידע אופיר אסיאס שהעולם שלו הוא עולם של עיצוב. לאחר שהשלים את לימודי האדריכלות בטכניון העדיף להתמקד דווקא בתחום עיצוב הפנים, שלדעתו שום פרויקט אינו שלם ומושלם בלעדיו. הרצון להקיף את החלל כולו, מהמעטפת ועד לבחירת הטקסטיל והפרטים הקטנים ביותר, הפך לסימן ההיכר שלו. "אני לא מתעניין בשכפולים", הוא אומר. "חשוב לי שכל פרויקט יהיה בבואת הלקוח, ויהפוך לסיפור חדש שמתחיל ומסתיים באותו אדם".
בזמן לימודי האדריכלות עבד אסיאס כדייל בחברת אל־על, עבודה זמנית שתוכננה להסתיים אבל הפכה לדלת לעולם הגדול. לאחר ארבע שנים שבהן עבד במשרד אדריכלים, בעיקר על פרויקטים שהתמקדו בעיצוב הפנים, פנה לדרך עצמאית. "מכיוון שבזמן הלימודים עבדתי כדייל, חשבתי שאוכל להמשיך ולשלב בין שני העיסוקים לתקופה קצרה", הוא נזכר. "אבל לא תיכננתי שההרפתקה הקטנה הזו תגרור אותי לעבודות מעניינות בעולם". כך, דרך הערים המובילות שאליהן טס, המפגשים עם אנשים מיוחדים והסיפורים שנחשף אליהם – נפתח בפניו שער להזדמנויות חדשות. "מצאתי את עצמי משלב ונהנה משני העולמות, והפכתי לאדריכל עצמאי שטס לכל הפרויקטים שלו בחו"ל".
בתחילת דרכו המקצועית התוודע אדריכל אסיאס לשפה החומרית, וגילה את החיבה המיוחדת שלו לטקסטורות, לצבע, לעבודות יד ולחומרים טבעיים – אלמנטים שהוא מרבה לשלב בעבודותיו המגוונות.
לפרויקט הראשון שלו בחו"ל הגיע דרך פגישה אקראית בבר לונדוני. "הכרתי איש בריטי מעניין ושוחחנו רבות, שיחות שגלשו לעולם העיצוב", הוא אומר. "ההיכרות שלנו הפכה מהר מאוד לידידות קרובה, ומשם הדרך היתה קצרה לעבודה על הפנטהאוז החדש שרכש עם בן זוגו". בהמשך ביקשו החברים את דעתו על נכס בדרום צרפת, ואחרי שרכשו אותו הציעו לו להפוך אותו לבית מלון. "כמעט נפלתי מהכיסא", הוא מספר. "זה קרה זמן לא רב אחרי שהמלצתי להם לרכוש את הנכס היפהפה, סביב חצר פנימית, וההצעה הזו היתה מקפצה אדירה בשבילי".
בהדרגה גיבש אסיאס את זהותו המקצועית – כאיש של אנשים, שמלווה את לקוחותיו באופן אישי ובונה עבורם חללים שהם לא פחות מ"הוט קוטור": מותאמים ככפפה ליד, אינטימיים וייחודיים. "המשרד זה אני. אני עושה הכול בעצמי, כמובן לצד אנשי מקצוע שאני שוכר", הוא מסביר. גם בחירת הלקוחות מהווה חלק בלתי נפרד מהגישה שלו: "אני מכוון לאוכלוסייה מסוימת, אמידה ואינטליגנטית, לא בהכרח בגלל הכסף, אלא בגלל האנשים, תחומי העניין שלהם ורמת ההבנה שלהם את הפן העיצובי בחייהם. מבחינתי הלקוח יותר מעניין מהעבודה עצמה, ולכן אין סיכוי שאי פעם אשכפל את עבודתי. כל פרויקט הוא סיפור חדש, שנולד מהמפגש עם האדם שמולי".
פרויקט הדגל: האמנות במרכז
ההשפעות העיצוביות של אדריכל אסיאס נובעות בעיקר מהמאה ה־20, ובעיקר מהמודרניזם האמריקאי (Mid-Century Modern) שמתאפיינים בקווים נקיים ופונקציונליים, צורניות גיאומטרית ואורגנית וחיבור הרמוני בין הפנים לחוץ. "הסגנון הזה משלב גם חומריות טבעית, כמו עץ ואבן, עם חומרים מודרניים. אני מעדיף לשלב בעיקר את החומרים הטבעיים ולהכביר בטקסטורות ובמרקמים", הוא אומר. "אני לא עושה הרבה בתים לבנים, ומה שמרגש אותי בעיקר זה הצבעוניות, השימוש בטקסטיל ועבודות היד".
במקביל לפרויקטים בארץ ובעולם המשיך לטפח מקורות השראה הקשורים לעבודת יד ולחומריות. הוא יצר קשרים עם בעלי מלאכה באירופה, בעיקר באיטליה ובגרמניה, והרחיק עד לפיליפינים, שם מצא שותפים ליצירתיות יוצאת דופן.
אחד הפרויקטים הקרובים ביותר ללבו הוא דירה שתוכננה בשביל אספני אמנות. "הכול נבנה סביב האמנות. התאורה תוכננה כך שתאיר את היצירות, וכל חוויית הכניסה לדירה היא דרך המבט אליהן. כל פרט תוכנן בהתאם – מהנישות ועד התאורה בשירותים", הוא אומר. "גם לשם הגיעו יצירות האמנות", הוא מחייך. גם בחירת החומרים היתה מוקפדת: טרוורטין שמזכיר את חול הים, טקסטורות עשירות, חומרים טבעיים ולא מבריקים. "אני אוהב להרגיש את החומר, לא את מה שמלוטש מדי", הוא מדגיש. "מבחינתי ליצור את הדירה הזו, שהפכה בעצמה ליצירת אמנות, היתה חוויה יוצאת דופן. גם בגלל הלקוחות וגם בגלל התוצאה".
הטוטליות, שהפכה לחלק מהשיטה של האדריכל, מלווה את אסיאס בכל פרויקט. הוא מתכנן ידיות כשצריך, מעצב שטיחים ומלווה את לקוחותיו בבחירת כלי בית וסדינים, עד לאחרון הפרטים האינטימיים בחדר השינה. "אני מתכנן מקום לתכשיטים, אקססוריז ואף לתחתונים. זה חלק מהעניין, הכול אישי", הוא אומר. "זה מסביר למה מרבית הלקוחות שלי הפכו לחברים טובים, אי אפשר אחרת".
המחשבה על תנועה, שינוי והתאמה אישית מלווה את אסיאס בכל פרויקט. בשנים האחרונות מתמקדים רבים מהפרויקטים שלו בתכנון דירות עבור אנשים שעוברים מבתים גדולים לדירות עירוניות או אזרחי חוץ שרוצים דירות נופש בארץ. "זה אתגר גדול מבחינתי, ודורש תכנון דינמי של דירה שיכולה לגדול או לקטון בהתאם לצרכים", הוא מסביר. "זו יכולה להיות דירה קטנה ואינטימית, שבעזרת פתיחות מודולרית יכולה להפוך ללופט מרווח – או להפך. אני אוהב ליצור גמישות, בלי לקבע את החיים".
לצד זאת מטפח אסיאס חיבה עזה לפרויקטים של שימור ולמבנים בעלי הקשר היסטורי ("לכן עשיתי תואר שני בשימור"). "כמעט תמיד יש זיקה לעבר", הוא אומר. "בין אם מדובר במבנים היסטוריים, בשכבות חומריות, במקומות ש'מחזיקים סיפור' או בפריטים שעוברים מדור לדור. זה מה שמרתק אותי. בסופו של דבר הכול עניין של חומרים, הנגיעה בהם והיכולת להחיות אותם מחדש תוך יצירת התאמות לעולם העכשווי".
במקביל לדירות יוקרה מרחיב האדריכל את גבולות העשייה שלו ומתכנן חללים מסוגים נוספים, כמו לובאים של מגדלי משרדים וקליניקות ייחודיות. לאחרונה סיים פרויקט יוצא דופן במיוחד, שבו תיכנן קליניקה עבור צוות רופאים בגישה הוליסטית, ששמה דגש על חוויית המשתמש לא פחות מאשר על הפונקציונליות.
ומה החלומות שלך לעתיד?
"הייתי רוצה לחזור לעבוד יותר בחו"ל, לעשות עוד פרויקטים בעולם. כאיש של אנשים כיף לי להכיר עוד ועוד טיפוסים, ואיתם גם נכסים שונים, עם היסטוריה סביבם. זה מה שמרגש אותי יותר מהכול".
בשיתוף אדריכל אופיר אסיאס
