חיפוש

הייטק

החזית הטכנולוגית של ישראל בביטחון, תעופה וחלל

מטילים וכטב"מים ועד טנקים ונגמ"שים. חברת הרמטרון הוותיקה מפתחת ומייצרת מעברים חשמליים הרמטיים, ורכיבים קריטיים השומרים על עמידות המערכות הרגישות ביותר בסביבות קיצוניות. עם לקוחות כמו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, הרחבת הפעילות באירופה והשקעה בהון האנושי היא מציבה סטנדרט חדש של חדשנות ומקור גאווה כחול־לבן כמי שמחזירה את הייצור הביטחוני לישראל

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
המפעל בקסריה  | צילום: ניר דוידזון
המפעל בקסריה  | צילום: ניר דוידזון
המפעל בקיסריה | צילומים: ניר דוידזון
המפעל בקיסריה | צילומים: ניר דוידזון
אגם קדם לוי, בשיתוף הרמטרון
תוכן שיווקי

החל מטילים וכטב"מים, דרך מערכות הגנה אווירית ועד לטנקים ונגמ"שים: את הפתרונות המתקדמים שמייצרת חברת הרמטרון ניתן למצוא ברבים ממוצרי התעשיות הביטחוניות בארץ. הרמטרון מתמחה בייצור של מעברים חשמליים הרמטיים, אחד הרכיבים הרגישים והקריטיים ביותר במוצרים מעולמות הביטחון, התעופה והחלל. "אנחנו מייצרים פתרונות בהתאמה אישית עבור רפאל, אלביט והתעשייה האווירית", מספר ליאור גורשטיין, מנכ"ל הרמטרון. "המומחיות העיקרית שלנו היא בפתרון בעיות ובהתמודדות עם אתגרים מורכבים – ולשם כך אנחנו משקיעים רבות בחדשנות ובהטמעה של טכנולוגיות חדשות".

ליאור גורשטיין | צילום: ניר דוידזון
ליאור גורשטיין | צילום: ניר דוידזון
ליאור גורשטיין | צילום: דודי מוסקוביץ
ליאור גורשטיין | צילום: דודי מוסקוביץ

בידוד מקסימלי ועמידות בסביבה קיצונית
מעברים חשמליים הרמטיים משמשים מגוון רחב של מערכות אלקטרוניות רגישות, כמו למשל נפצים בטילים או מצתים במנועים רקטיים. "בעולמות הביטחון והתעופה, במיוחד בטילים ובמערכות מוטסות, יש חשיבות אדירה לשמירה על סביבה אטומה ומבודדת", מסביר גורשטיין. "מערכות רגישות כמו לוחות אלקטרוניים אינן יכולות לשרוד בסביבה עוינת עם לחות, מלח או תנאים קשים אחרים ולכן צריך לארוז אותן בתוך אריזה אטומה הרמטית. אולם במקרים רבים אנחנו חייבים לאפשר יציאה של סיגנלים מתוך אותה אריזה אטומה. אפשר לקחת, לדוגמה, מערכת בקרה של טיל: אנחנו צריכים לשמור על המערכת מוגנת מפני התנאים הסביבתיים הקשים – ובכל זאת לאפשר לה להעביר את הסיגנלים שלה לשאר חלקי הטיל".

מנהל הנדסה ומנהל QC | צילום: המפעל בקסריה   צילום: ניר דוידזון
מנהל הנדסה ומנהל QC | צילום: המפעל בקסריה   צילום: ניר דוידזון
סער גורשטיין, מנהל QC, וסרגיי דומנקו, מנהל הנדסה
סער גורשטיין, מנהל QC, וסרגיי דומנקו, מנהל הנדסה

המעברים ההרמטיים שמייצרת חברת הרמטרון מסוגלים לאפשר העברה של זרם חשמלי בלי לפגוע ברמת האטימות של המערכת. "אנחנו מייצרים מעבר חשמלי אטום הרמטית, שיושב בדופן המארז. הקונקטור עצמו עשוי ממתכת – והפינים החשמליים שבתוכו מוקפים בבידוד מזכוכית עמידה. בפועל אותו קונקטור מסוגל לעמוד בסביבות עוינות של טמפרטורה, לחץ או פיצוץ – ועדיין לתפקד ולשמור על המערכת שבפנים. במילים אחרות, המעבר החשמלי יכול לשרוד פיצוץ בטמפרטורה מאוד גבוהה ולמנוע דליפה לתוך המערכת החשמלית עצמה.

"אפשר לקחת לדוגמה מערכת בקרת אש בטנקים", הוא אומר. "כשאנחנו עושים שימוש במעבר חשמלי הרמטי במערכת כזאת, אנחנו צריכים לוודא שהיא תוכל לתפקד כהלכה ברגע האמת גם לאחר חשיפה ממושכת לתנאים סביבתיים קשים מאוד של אבק, לכלוך, רעידות ולחות. לשם כך המעברים שאנחנו מפתחים עוברים הרבה מאוד בדיקות הרס בתנאי סביבה שונים. אנחנו מבצעים גם בדיקות של 'אייג'ינג מואץ': כלומר, אנחנו מאיצים את השפעות הזמן כדי לבחון את הביצועים העתידיים שלהם לאורך זמן. בתהליכי הבדיקה אנחנו בודקים כמה גז הליום יכול לדלוף דרך המעבר בכל שנייה. המעברים ההרמטיים שלנו מגיעים לרמת אטימות של 10־9 סמ"ק הליום בשנייה (או 1 סמ"ק הליום ב־31 שנה)".

"עומדים בדרישות המבצעיות"
הפתרונות המתקדמים של חברת הרמטרון הם תוצאה של תהליכי ייצור קפדניים במיוחד. "בתהליכי הייצור של המעברים ההרמטיים אנחנו עושים שימוש בהשחזות מאוד מדויקות ולעתים גם בחומרים נוספים כמו קרמיקות", מספר ליאור גורשטיין. "בשנים האחרונות פיתחנו גם מוצרים נוספים כמו מעברים הרמטיים קלים במיוחד – מה שמכונה באנגלית Lightweight Hermetic Connectors. במקום נירוסטה או פלדה, באותם מעברים מיוחדים אנחנו משתמשים באלומיניום ובחומר שפיתחנו עבור תע"א – GlassTomer. זה אתגר טכנולוגי מאוד מורכב, אבל היום אנחנו יודעים איך לעשות זאת. במבחן התוצאה הפתרונות שלנו עומדים בדרישות המבצעיות הגבוהות ביותר".

בניגוד לרכיבים אלקטרוניים אחרים, המערכות של חברת הרמטרון מיוצרות כמעט תמיד בהתאמה אישית לדרישות הלקוח. "יש לנו גם מוצרי מדף, אבל אנחנו מייצרים בעיקר במענה לדרישות ספציפיות. במקרים רבים אנחנו לא מקבלים שרטוטים מוגמרים – אלא משחקים תפקיד אקטיבי יותר בתהליך התכנון. כחלק מהשירות שאנחנו מספקים לתעשיות הביטחוניות, אנחנו נותנים הרבה מאוד ייעוץ בשלבי התכנון המקדימים – ומסייעים בהכוונה ותיקון של השרטוטים".

פתרון כחול־לבן
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בביקוש לפתרונות של חברת הרמטרון – בין היתר כתוצאה מתמורות טכנולוגיות בעולמות הביטחון. "בשנת 2025 כמעט בכל מוצר של רפאל, התעשייה האווירית או אלביט אפשר למצוא חלקים מתחום המעברים ההרמטיים. אחת הדוגמאות לכך היא החשש משיבוש של מערכות ה-GPS בטילים ובכטב"מים. רק לאחרונה ראינו את היכולת של מדינת ישראל לשבש את מערכות ה-GPS של טילי האויב – וכתוצאה מכך יצרניות הטילים המתוחכמים בארץ ובעולם משתמשות גם במערכות ניווט חלופיות שמבוססות על מדי תאוצה אינרציאליים.

קונקטור אלומיניום הרמטי Micro-D GlassTomer  | צילום: ניר דוידזון
קונקטור אלומיניום הרמטי Micro-D GlassTomer  | צילום: ניר דוידזון
קונקטור אלומיניום הרמטי Micro-D GlassTomer | צילום: ניר דוידזון צילום: קונקטור אלומיניום הרמטי Micro-D GlassTomer
קונקטור אלומיניום הרמטי Micro-D GlassTomer | צילום: ניר דוידזון צילום: קונקטור אלומיניום הרמטי Micro-D GlassTomer

"מכיוון שמעברים חשמליים הרמטיים הם מרכיב הכרחי בפעילותם של מדי תאוצה אינרציאליים – זה מגביר את הדרישה לפתרונות שלנו", אומר גורשטיין. "זאת רק דוגמה אחת לביקוש הגובר לפתרונות שלנו: אנחנו מספקים היום פתרונות להרבה מאוד מערכות ביטחוניות, בעיקר בתחומי הנשק, התחמושת המדויקת, הטילים והכטב"מים כמו טילי החץ וכיפת ברזל. חברת הרמטרון מחזיקה כיום בציוני איכות מושלמים ברפאל ובתעשייה האווירית: אנחנו מחזיקים בציון 100 גם במדדי האיכות וגם במדדי העמידה בזמנים".

הרד קובר אטום הרמטי | צילום: ניר דוידזון
הרד קובר אטום הרמטי | צילום: ניר דוידזון
הרד קובר אטום הרמטי | צילום: ניר דוידזון
הרד קובר אטום הרמטי | צילום: ניר דוידזון

במקביל לשינויים הטכנולוגיים מתמודדת חברת הרמטרון עם עלייה בהיקפי הביקוש גם כתוצאה משיקולים גיאופוליטיים. "אנחנו החברה הישראלית היחידה שמייצרת בעצמה מעברים חשמליים הרמטיים מתקדמים", הוא מסביר. "בתקופה האחרונה יותר ויותר מדינות מכריזות על אמברגו נשק על ישראל, וזה מגביר את החשיבות שלנו כפתרון מקומי שאינו תלוי באף ממשלה זרה. כדי לתמוך בדרישות ההולכות וגדלות של לקוחותינו, אנחנו משקיעים כיום הרבה מאוד משאבים בפיתוח יכולות טכנולוגיות חדשות".

מארז מיקרו אלקטרוניקה הרמטי | צילום: ניר דוידזון
מארז מיקרו אלקטרוניקה הרמטי | צילום: ניר דוידזון
מארז מיקרו אלקטרוניקה הרמטי | צילום: ניר דוידזון
מארז מיקרו אלקטרוניקה הרמטי | צילום: ניר דוידזון

תהליך התרחבות מואץ
חברת הרמטרון החלה את דרכה לפני כמעט שישים שנים, כמפעל קטן לייצור מערכות פלסטו־מטליות. "אבא שלי הקים את הרמטרון עוד בשנות השישים", מספר ליאור גורשטיין. "בתחילת הדרך החברה החזיקה מספר מצומצם של עובדים והתמקדה בייצור פתרונות עבור תדיראן. אני הצטרפתי להרמטרון בתחילת שנות האלפיים, לאחר שהשלמתי שני תוארי הנדסה בארה"ב וקריירה ארוכה בתחומי התעשייה והבנייה. באותה תקופה אבי חלה בסרטן, ולאחר פטירתו לקחתי את מושכות הניהול כדי להצעיד את החברה קדימה".

אחד השלבים המשמעותיים בתהליך הפיתוח וההתרחבות של חברת הרמטרון, אומר גורשטיין, היה המעבר למפעל חדש בעמק חפר. "במקביל להעתקת המפעל התחלתי לגייס אנשי מקצוע חדשים: מהנדסים, עובדי מינהלה ואנשי ייצור. בשנת 2014, הטמענו במפעל מערכת ניהול איכות מתקדמת שסייעה לנו לשפר את תהליכי הייצור – ניהול איכות בהתאמה לדרישות AS9100, תקן בינלאומי לניהול איכות תעופה וחלל".

בעקבות השינויים הארגוניים שהוביל גורשטיין הרחיבה חברת הרמטרון בצורה ניכרת את היקפי פעילותה. "אחרי הרבה שנים שבהן צמחנו בהדרגה ב־10%־20% בשנה, משנת 2023 לשנת 2024 הכפלנו את הפעילות שלנו. בשנת 2025 אנחנו צפויים להכפיל את הפעילות שלנו פעם נוספת, במידה רבה בגלל הדרישות של לקוחותינו והרצון להחזיר לארץ תהליכי ייצור ביטחוניים".

לאחרונה החברה אף העבירה את פעילותה מהמפעל בעמק חפר למפעל חדש באזור קיסריה. "אנחנו מחזיקים היום מפעל בשטח של 1,200 מ"ר – בהשוואה ל־400 מ"ר שהיו לנו בעמק חפר", הוא מספר. "מגמת הצמיחה שלנו מתבטאת גם בהיקפי ההזמנות הגדולים לשנים 2026 ו־2027. כעת אנחנו מרחיבים בצורה משמעותית את מתקני הייצור שלנו ומגייסים עובדים נוספים על מנת להמשיך להתפתח, לגדול ולעמוד בדרישות של התעשיות הביטחוניות".

בימים אלה פועלים בהרמטרון גם על מנת להרחיב את פעילות החברה בשוק האירופי. "אנחנו מחזיקים כיום נציגות בהולנד – לניהול היצוא לאירופה, ומרחיבים את היקף הפעילות שלנו באירופה – היעד שלנו הוא להביא את היצוא לנתח של 40% מההכנסות. בשנים האחרונות מדינות אירופה נמצאות בתהליך מואץ של הצטיידות בנשק ותחמושת – וכתוצאה מכך הן זקוקות לטכנולוגיה שלנו. מבחינתנו, הגדלת היצוא היא לא רק מטרה כלכלית, אלא גם דיפלומטית. אני חושב שהמסחר והטכנולוגיה יכולים לקרב את הלבבות של האנשים בצד השני – וכך לחזק את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל".

השקעה בהון האנושי
לדברי ליאור גורשטיין, חברת הרמטרון מקפידה להמשיך לפתח את יכולותיה הטכנולוגיות. "אנחנו תמיד מחפשים עוד מערכות ועוד יכולות טכנולוגיות שישפרו את תהליכי הייצור שלנו. השקענו הרבה במערכות בדיקה אוטומטיות ובמערכות פלזמה שמנקות את סביבת הייצור עד לרמת המולקולה. אנחנו גם משפרים את המענה שלנו בתחומים חדשים יותר של שכבות קרמיות ושבבים. מעבר לכך, בשנת 2016 הצטרף להרמטרון הבן שלי, סער – שהוא כבר דור שלישי לחברה. היום הוא מנהל את מחלקת בקרת האיכות שלנו ומכניס לשימוש פתרונות טכנולוגיים חדשים. חשוב לנו להיות תמיד בחזית הטכנולוגית – בכל ההיבטים השונים של פעילות החברה".

לצד הטכנולוגיה, החברה משקיעה משאבים רבים גם בהון האנושי. "אחד המהלכים המשמעותיים שביצענו בתהליך ההתרחבות של הרמטרון היה השקעה בכוח האדם. כיום עובדת בחברה ורד אשתי, שאחראית לנושא ההון האנושי והאסטרטגיה. אנחנו מקפידים על תהליכי הסמכה מסודרים וקפדניים ועוסקים רבות גם בהדרכה ובעדכון נהלים. אני מאמין שחשוב לתגמל את העובדים שלנו ברמה הכלכלית כמו גם לשתף במשמעות וחשיבות פועלם – כדי לתת להם מוטיבציה ותחושת שייכות וגאווה.

"עם הפנים קדימה, אנחנו ממשיכים להגדיל ולפתח את כוח האדם שלנו", מסכם גורשטיין. "זאת הגישה שמנחה אותנו בכל היבטי הפעילות של החברה, מהטכנולוגיה ועד ההון האנושי: אנחנו מאמינים ב-Continuous Improvement Process – תהליך של שיפור בלתי פוסק".

לפרטים נוספים >>

בשיתוף הרמטרון

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אריה דברט. "המידע היה שקוף למשקיעים"

    איש העסקים גייס 100 מיליון ש' בלי רישיון, ו-28 חברות נדל"ן בדרך לקריסה

    סימי ספולטר
    מפתח תוכנה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל

    יעילים מתמיד, ומותשים: מתכנתים מתחילים לדבר על הצד האפל בעבודה עם AI

    שגיא כהן
    לב אזור הביקוש למשרדים לאורך נתיבי איילון

    בשוק המשרדים המוצף מבינים: המכה הכואבת מכולן נחתה

    הדר חורש
    נטע דויטש

    "אני מגיעה ל-30 אלף שקל בחודש, ולא תקועה במשרד בין 9 ל-17"

    מיכל פלטי
    צחי ארבוב וברק רוזן

    הטיסה לפריז, הפגישה בהרצליה פיתוח — והאיש שיקבל 800 מיליון שקל

    מיכאל רוכוורגר
    אישה עובדת במשרד (אילוסטרציה). "העבודות האלה נעלמות כי הכי קל להחליף אותן"

    כל הצוות הוחלף בתוכנת AI: "העבודות האלה נעלמות, הכי קל להחליף אותן"