בעשור הקרוב צפויה הרצליה לעמוד בפני אחד האתגרים הסביבתיים הגדולים בתולדותיה - מרוץ צמוד בין פיתוח מסיבי לבין השמירה על איכות הסביבה ועל איכות החיים של התושבים והתושבות בעיר. העיר נמצאת על סף הכפלת אוכלוסייתה והרחבה משמעותית של השטח הבנוי, בעוד העירייה רואה בשטחים הפתוחים והירוקים חלק משירות חיוני לתושב ובסיס לאיכות החיים. "יש לנו פחות מרחב לחלחול מים ואנחנו חשופים לסיכונים מהצפות, מרחב עמוס בכלי תחבורה ואספלט שפולט חום", מסבירה אורי נחמני, מנהלת מדיניות אקלים עירונית במחלקה לאיכות הסביבה, וטוענת כי עומסי החום יתגברו ככל שהמרחב הבנוי ילך ויצטופף.
האתגר אינו רק לצמצם את ההשפעה הסביבתית של הצמיחה, אלא להבטיח שהפיתוח עצמו ייעשה באופן שיאפשר לעיר להתמודד עם השינויים הצפויים ולאפשר שגשוג של המערכות הטבעיות, גם לטובת רווחת התושבים.
כדי להתמודד עם המרוץ הצמוד מוביל עומרי משעלי, מנהל המחלקה לאיכות הסביבה, את הפעילות השוטפת והאסטרטגיה העירונית למציאת האיזון הנכון, והזרוע הקהילתית והחינוכית מהווה חלק בלתי נפרד מהמענה. רו"ח מאיה אלדר, סמנכ"לית פרויקטים בעירייה שאחראית על תחום איכות הסביבה, מציינת כי חזית החקלאות העירונית והחינוך הסביבתי הם נדבך מרכזי בבניית החוסן העירוני: "אנחנו לא רואים בקיימות אוסף של פרויקטים סביבתיים, אלא תשתית עירונית שצריכה להיכנס לחינוך הפורמלי, הבלתי פורמלי ולהתנהלות העירונית השוטפת. כבר כיום פועלות בעיר 17 גינות קהילתיות, חווה עירונית, יערות מאכל ו-103 גינות מאכל במוסדות חינוך". היא מדגישה כי המטרה היא להנחיל ערכים אלו כבר מחינוך לגיל הרך. "העירייה מכשירה את הצוות החינוכי עם כלים מתאימים מעולם הקיימות, הפחתת צריכה, חקלאות עירונית ושמירה על הטבע העירוני".
מגדלור פיילוטים סביבתיים פורצי דרך
תפיסת העולם הסביבתית של הרצליה, בראשות ראש העיר יריב פישר והמנכ"ל אלכס גולדשטיין, נשענת כיום על הבנה אסטרטגית, כי קיימות אינה פריווילגיה עירונית אלא תנאי בסיסי לאיכות חיים ולחוסן קהילתי. הנהגת העיר הופכת את התפיסה לתוכנית עבודה מדידה, המבוססת על איסוף נתונים מדויק במגוון תחומים, מאנרגיה ופסולת ועד הצללה, הליכתיות וקידום התחבורה הציבורית, תוך דגש על שוויוניות והנגשה לכלל התושבים. גישה זו חוצה את גבולות השגרה ומשתלבת בניהול סביבתי רחב, הכולל היערכות לתרחישי חירום ואתגרים אקלימיים ארוכי טווח, כמו סוגיית יציבות המצוקים לאור עליית מפלס הים.
"איכות הסביבה היא לא 'נייס טו האב', אלא 'מאסט האב'", מבהיר משעלי. "במקום להתמקד רק בפתרונות נקודתיים קצרי מועד, אנו פועלים בהסתכלות אסטרטגית רחבה למען הדורות הבאים. אפילו בחירום, במקביל למיגון מוסדות החינוך, עסקנו בחוסן באנרגיה ובהכנה לתרחישי עלטה. במקביל אנו מבצעים צעדים נרחבים להתייעלות באנרגיה מהתקנת מונים חכמים ועד חיבור לדשבורד שליטה עירוני למעקב אחר נתונים בזמן אמת, לזיהוי צריכת יתר ולניהול המוסדות ע"י הדלקה וכיבוי".
החזון הסביבתי של העיר שואף להפוך אותה למודל ארצי של חדשנות וקיימות, ואלדר מציינת כי הרצליה תהיה מגדלור שמוביל פיילוטים פורצי דרך. "כך לדוגמה, בתחום התחבורה הוקם אגף 'חנית' כדי להפוך את הפירמידה, להפחית שימוש ברכב פרטי, תוך מתן מגוון פתרונות להתניידות הציבור בצורה זמינה ויעילה. בתחום הפסולת אנו מקדמים כלכלה מעגלית וטכנולוגיות מתקדמות לטיפול מקומי כדי לצמצם שינוע רכבי אשפה, ונכנסים מתחת לאלונקה גם במקומות שבהם משרדי הממשלה אינם מספקים מענה". ההובלה הסביבתית מתבטאת גם בתחום האנרגיה המתחדשת. "אנו נמצאים כיום ב-44% ממימוש פוטנציאל ייצור האנרגיה העירוני, ועד 2027 נגיע ל-50% ניצול גגות במוסדות חינוך וציבור לטובת פאנלים סולאריים ומתקני אגירה. התכנון העירוני שואף לאיפוס אנרגטי, ושילוב מערכות מתקדמות לניהול אנרגיה הופך את הרצליה לאחת הרשויות המובילות בתחום. זהו פתרון שמעניק חיסכון תקציבי בשגרה וחוסן אנרגטי נחוץ בחירום. מבחינת העירייה, המבחן אינו מסתיים בהשקת פיילוטים, המטרה היא לבחון פתרונות בשטח, לצבור ידע יישומי ולהפוך אותם למדיניות שניתן לאמץ."
התחום הסביבתי הפך למערך אסטרטגי רוחבי, הכולל שדרוג של מחלקת איכות הסביבה לאגף הפועל תחת לשכת המנכ"ל שמוביל מדיניות עירונית, הקמת תחום ייחודי העוסק בהיערכות לשינויי אקלים והטמעת תקני בנייה מתקדמים ע"י מחלקת תכנון בר-קיימא במינהל ההנדסה. לצד תכנון המבנים, פועלת העיר לשימור סטטוטורי של הטבע העירוני ולחילוץ חיות בר כמו קיפודים, עטלפים ומיני לטאות גם מתוך אתרי התחדשות עירונית ולקראת בנייה בשטחים חדשים. מהלכים אלו מחזקים את מעמדה של הרצליה כרשות חלוצה וקובעת מדיניות, המשמשת מודל לחיקוי עבור ערים אחרות.
אילו יעדים סביבתיים הצבתם לעיר לשנים הקרובות, ואיך מודדים את ההתקדמות אליהם?
משעלי: "גזרנו את היעדים מתוך תוכנית עירונית מקיפה להיערכות לשינויי אקלים, המתמקדת בחמישה צירים מרכזיים: מעבר לאנרגיה מקיימת והפחתת פליטות גזי חממה, צמצום השימוש ברכב פרטי, הגברת החוסן הקהילתי והתפעולי בחירום מול הצפות ואירועי חום, עיבוי הצל העירוני ושימור הטבע העירוני, שהוא עוגן מרכזי באיכות החיים של התושבים".
נחמני: "תוכנית האקלים העירונית נוגעת לעבודת העירייה כולה ולא רק לאיכות הסביבה. אנחנו עובדים על כלל האגפים והמחלקות בעירייה, מפרקים את היעדים הגדולים, מהתמודדות עם הצפות ועד מפגעים בחופים ובמצוק, למשימות שנתיות ספציפיות, ובוחנים מדי שנה את עמידתנו מול האיומים האקלימיים שעל הפרק".
המטרה להפוך את הרצליה לעיר ירוקה יותר או לעיר שיודעת לחיות נכון יותר עם הטבע?
משעלי: "גם וגם. ככל שהעיר מצטופפת והשטחים הפתוחים מצטמצמים, החיבור לאדמה הופך לקריטי. השיח על חקלאות עירונית מייצר תודעה סביבתית שמשפיעה על ניהול המשק העירוני. כך, למשל, פסולת אורגנית אינה נתפסת עוד רק כפסולת, אלא כחומר גלם שאפשר להחזיר למעגל השימוש. זהו מהלך רוחבי שמתחיל בחינוך. בין אם דרך קומפוסטרים מסובסדים לתושבים ובין אם באמצעות קומפוסטרים במוסדות החינוך, בליווי מקצועי שמלמד את הדור הצעיר להבין ולנצל נכון את תשתיות המים והאנרגיה של העיר".
שותפות פעילה בתוכנית הלאומית לחוסן אקלימי
אחת ההחלטות שהוביל ראש העירייה היא הוצאה מדורגת של הדשא הסינתטי ממוסדות החינוך והשטחים הציבוריים, מתוך הבנה סביבתית ובריאותית שהחומר הפלסטי מגביר עומסי חום, פולט מזהמים ומונע חלחול מים. במקומו עוברת העיר לפתרונות מקיימים כמו כיסוי ברסק גזם ומעבר מסיבי לצמחייה רב-עונתית, פרחי בר וצמחי תבלין בהובלת אגף גנים ונוף. "מעבר לכך שמדובר בחיסכון כלכלי ובצמצום תדירות החלפת השתילים בחצי, זוהי אמירה מקיימת ואמיצה", מסביר משעלי.
אף ששינויים חזותיים זוכים לתגובות תושבים, בעירייה משוכנעים כי הצגת מחזור החיים הטבעי במרחב הציבורי היא חלק מהותי מחלחול התודעה הירוקה לציבור. לכן לצד הביצוע נדרשת גם הסברה שמבהירה את ההיגיון שמאחורי השינוי.
המובילות האקלימית של הרצליה חרגה מגבולות העיר והגיעה עד לפורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה, שבו נבחרה העיר לאחת מעשר רשויות מקומיות המשתתפות בתכונית האקלימית והחוסן הסביבתי. במסגרת היוזמה בחר ראש העירייה להקים רשת ייחודית של מרכזי חוסן אנרגטי בפריסה עירונית, המבוססים על מבני ציבור בעלי פאנלים סולאריים ומערכות אגירה מתקדמות. הרשת נועדה להבטיח אספקת חשמל רציפה בחירום, למשל באירועי עלטה או נפילת טילים, תוך מתן מענה לאוכלוסיות פגיעות ולמרכזי סיוע ראשוני.
בתחום האנרגיה הסולארית הפכה התקדמותה של הרצליה ממהלך נקודתי לנורמה מובנית. "פאנל סולארי על גג ציבורי הפך ל'נון-אישו'", מסבירה נחמני. "השינוי האמיתי כיום הוא מתקני האגירה. מכיוון שהמגזר העירוני על כלל נכסיו צורך פחות מ-5% מהחשמל בעיר, אנו לרשות התושבים, המלונות והעסקים באזור התעסוקה. נקים פורטל מידע עירוני ונגייס מנהל פרויקטים עבורם ייבנו מודלים טכנו-כלכליים ובמסגרתו יוצגו תמריצים, כדי שכל העיר תדבר שפה אנרגטית אחידה. בנוסף, בשנתיים הקרובות העירייה תפעל לסיוע למשקי בית שאינם בעלי אמצעים מספקים לקירור הבית בקיץ וחימום שלו בחורף".
הטבע העירוני כתשתית לאיכות חיים
תשתית עירונית חיונית לא פחות נמדדת באיכות הטבע העירוני ובנגישותו לתושב. ואכן, הגינות הקהילתיות ואתרי הטבע העירוניים נתפסים לא רק כאלמנט נופי, אלא כתשתית חיונית וכעוגן קהילתי מקביל למרכז קהילתי. העירייה פועלת להנגיש את הטבע ואת החקלאות העירונית במרחק הליכה מכל בית. למעט אתרי הטבע העירוניים הגדולים מפארק הרצליה, גן לאומי אפולוניה ותל מיכל, העירייה פועלת לשימור ויצירה של אתרי טבע שכונתיים. מתחמים אלו מחברים את התושבים לאדמה, מעצימים את תחושת השייכות ומספקים מרחב לרוגע, למפגשים בין-דוריים ולחוסן נפשי. "בעיר שהולכת ומצטופפת, הטבע העירוני והעצים הם תשתית קריטית ולא נושא שנדחק לתחתית סדר העדיפויות", מסביר משעלי. "בגינות הקהילתיות התושבים מגדלים יחד ירקות, מארגנים ערבים קהילתיים ומפתחים ערבות הדדית. זהו חיבור למקום המאפשר לכל תושב לצאת לנשום אוויר ממש ליד הבית".
אלדר מחדדת את הערך התרפויטי והקהילתי של המרחבים הירוקים: "תושבים מעידים שהשהייה בחווה האקולוגית ובגינות מעניקה להם שקט ושלווה, ואנו רואים בכך כלי משמעותי גם לחיזוק החוסן ולטיפול בפוסט-טראומה. החווה בגליל ים מציעה ערוגות להשכרה, מערכות ביוגז מתקדמות והדגמות חקלאיות, והופכת למוקד משיכה שבו סבים, סבתות ונכדים נפגשים לסדנאות משותפות ומחזקים את הקשר הבין-דורי דרך העבודה באדמה. בעיקר מאז מגפת הקורונה ובשלוש השנים האחרונות, אנחנו רואים את העלייה בצורך במרחבים ירוקים, טבעיים ופתוחים".
הקמת מרכז קיימות עירוני "מטאור" ושלוחות שלו בשכונות שונות מעבירה את המדיניות הסביבתית מכותלי בתי הספר אל לב הקהילה. המרכזים מציעים סדנאות, קייטנות ומיזמים של כלכלה שיתופית וצמצום צרכנות, החל ממחזור שלטים למוצרים שימושיים ועד השאלת תחפושות ושמלות נשף לתיכוניסטים. "בעיר במעמד סוציו-אקונומי גבוה סכנת ההיסחפות לצרכנות יתר היא מוחשית", מסביר משעלי. "מיזמי הכלכלה השיתופית והתיקונים מעניקים פרקטיקה ירוקה, מקלים על ההורים ויוצרים חיבור קהילתי".
מה המשמעות של המושג "עיר חיה" ואיך עיר יכולה להיות גם מתפתחת ומודרנית וגם לחיות בדו-קיום עם הטבע?
משעלי: "עיר חיה היא עיר שמבינה שחיות הבר אינן מפגע, אלא תושבות נוספות במרחב. במקום פתרונות כושלים של דילול, אנו מבססים תפיסה של דו-קיום. זה מתחיל בסניטציה והחלפת מאות פחים למניעת נבירת תנים, וממשיך בהסדרת תחנות האכלה לחתולים כדי להגן על הקיפודים. השמירה על בעלי החיים הפכה לנהלי עבודה שנתיים מחייבים. באגף גנים ונוף, למשל, נמנעים ככל הניתן מטיפול בעצים בעונות הקינון. במקביל בהתחדשות עירונית ובנייה אנו מחלצים חיות בר ומקדמים פרויקטים של שיקום המערכת האקולוגית, החל משיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים להחזרת צבים למרחב ועד להקמת אתר קינון להגנה על הטלות של צבי ים בחופים".
הדאגה לטבע העירוני מתחברת לאחד האלמנטים המרכזיים המעצבים את המרחב הציבורי והוא העצים והצל. בקיץ הלוהט העץ נתפס כתשתית עירונית קריטית לקירור המרחב ולעידוד הליכתיות, ונחמני מסבירה כי כחלק מתוכנית אסטרטגית להצללה בהובלת מחלקת פיתוח סביבתי, העירייה מתעדפת יצירת בתי גידול איכותיים לעצים בעיר שיבטיחו את אורך החיים שלהם ושתילת עצים ברחובות ראשיים ועמוסי הולכי רגל, זאת לצד פתרונות יצירתיים זמניים כמו יריעות בד והצללה מלאכותית המעניקים מענה מיידי עד להתרחבות צמרות העצים. תוכנית המתאר הכוללנית של העיר כבר מחייבת הגדרת צירים ירוקים והעדפה לצמחייה ארצישראלית, בעוד המערך העירוני רותם טכנולוגיה ייעודית לרווחת התושבים בימי החום. לצד שתילת העצים בשטח, העירייה מנגישה לציבור כלים פרקטיים להתמודדות עם עומסי החום. בשנה שעברה פותחה והופצה "מפת האזורים הקרירים" שאפשרה לכל אחד לתכנן מסלול הליכה מוצל וקריר.
כיצד נערכת העיר למזג אוויר קיצוני?
נחמני: "הרצליה למודת אירועי קיצון ומטפלת בנושא בשגרה ובחירום. ברמת התכנון כל יזם חדש מחויב לנהל את הנגר העילי בתחום המגרש שלו כדי למנוע עומס על מערכת הניקוז העירונית, לצד שילוב פתרונות מבוססי טבע כמו שטחי השהייה ירוקים. בחירום צוות כוננים מנקה קולטנים כבר מהקיץ ומעניק מענה מהיר בשטח, תוך הסתמכות על מודל ניבוי ההצפות. במקביל אישרנו בשנה האחרונה נוהל גלי חום עירוני בהובלת מחלקת חירום, מפינוי אשפה מוקדם להגנה על עובדי השטח, דרך וידוא מיזוג וחלוקת מים במוסדות החינוך והקייטנות ועד התאמת אירועי תרבות וספורט רבי משתתפים בקיץ כדי להגן על האוכלוסיות הפגיעות ביותר. הגישה הזו מבקשת להפוך את ההיערכות מאוסף של תגובות לאירועי קיצון למנגנון עירוני סדור".
בשיתוף עיריית הרצליה
