חיפה מבקשת להשתחרר מהזהות התעשייתית שדבקה בה במשך עשורים – עיר של ארובות, תעשייה פטרוכימית וזיהום אוויר – ולצאת לדרך חדשה. החזון הסביבתי המקיף שנרקם בעירייה בשנים האחרונות שואף להפוך את מפרץ חיפה למוקד של קיימות, מגורים איכותיים, תעסוקה נקייה ואנרגיה מתחדשת. מדובר בשינוי מערכתי, המתקדם במקביל בכמה חזיתות, החל מפינוי המפעלים המזהמים, דרך תוכנית ייעור עירונית חדשנית ועד התקנת מערכות סולאריות על גגות של מבני ציבור ובתים פרטיים.
מגורים, מסחר ובית מלון
אחד המהלכים המרכזיים שנמצא בליבת פעילותה של עיריית חיפה הוא קידום תמ"א 75 – תוכנית המתאר הארצית החדשה למפרץ חיפה, או בשמה השני "שער המפרץ". התוכנית מבקשת להמיר את הפעילות של מפעלי בז"ן והתעשייה המזהמת לעירוניות מתחדשת.
"מדובר בתוכנית רחבת היקף שמבקשת להוציא את התעשייה המזהמת מתוך אזור אורבני מרכזי ומשמעותי, הן מבחינת היקף האוכלוסייה שבו והן מבחינת רגישותו הסביבתית", אומרת ליה שגיא, ראש תחום תעשייה במינהל ההנדסה בעיריית חיפה. "החזון ברור, התכנון בעיצומו ועכשיו הדרישה היא פשוטה: לוחות זמנים מחייבים, כדי שהמהלך לא יתמסמס".
תמ"א 75 משתרעת על פני כ־30 אלף דונם בארבעה מתחמים, והיא צפויה לכלול כ־100 אלף יחידות דיור, לצד שטחי תעסוקה, מסחר, מלאכה ולוגיסטיקה. בנוסף היא כוללת חדרי מלון ושטחים ירוקים.
בתוכנית גם ניתן דגש על יצירת רצף עירוני בין חיפה לקריות, חיבור העיר לים ולנמל, חיזוק הכלכלה העירונית ושיפור איכות החיים של התושבים במפרץ.
"התפקיד שלנו הוא לוודא שהתכנון נעשה תוך שמירה על האינטרסים של התושבים וראייה כוללת של עתיד מפרץ חיפה", מדגישה שגיא.
עד שהתוכנית תצא אל הפועל וכחלק מהמאמצים לשקיפות ולשיתוף הציבור, העירייה פועלת להגברת הנגישות לנתוני ניטור וזיהום, ומשתפת פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים להגנת הסביבה.
שגיא מציינת כי המעבר מתעשייה מזהמת לתעשייה נקייה ייעשה מתוך ראייה רחבה ועתידית של מפרץ חיפה כאזור שיאזן בין צרכים סביבתיים, חברתיים וכלכליים.
"המטרה היא להפוך את מפרץ חיפה להזדמנות של ממש, לא רק מבחינה סביבתית, אלא גם מבחינה כלכלית", היא מסבירה. "העירייה פועלת לקידום תכנון שישלב תעשייה, תעסוקה ומסחר ומתחמי מגורים איכותיים, שיחד יהפכו את האזור למוקד חדש של צמיחה עירונית. החזון שלנו הוא ליצור אזור שמייצר ערך לתושבים גם במונחים של מקומות עבודה וגם באיכות החיים. כל זאת, תוך הקפדה על מעבר הדרגתי ואחראי, שיבטיח צמיחה מותאמת לעידן החדש".
תוכנית אב ופיילוט נטיעות
במקביל לכל אלה מקדמת העירייה בשנים האחרונות גם חזון ירוק ובר קיימא: תוכנית אב לייעור והצללה עירונית. "התוכנית מעניקה לעירייה כלים מדויקים לתכנון נטיעות, לשימור עצים ולתעדוף שכונות", אומרת שגיא. "המטרה היא לשלב את הייעור כחלק בלתי נפרד מהתכנון האורבני. בשנתיים האחרונות גיבשה העירייה תוכנית אב לייעור והצללה עירונית – מהלך מקיף בליווי צוות מקצועי שכלל אדריכלי נוף, מומחים סביבתיים ונציגים ממחלקות עירוניות שונות. אחד מהיעדים הוא לייצר כלי עבודה עירוני שיסייע בקבלת החלטות מושכלת על נטיעות, שימור עצים ותעדוף שכונות – ולשלב את הייעור כחלק בלתי נפרד מהתכנון האורבני".
התוכנית משתלבת גם בהיערכות עירונית לשינויי האקלים, ומושם בה דגש מיוחד על הצללה במרחבים ציבוריים ובסביבת מוסדות חינוך. לצד זאת פועלת העירייה על תוכנית חיץ אש למניעת שריפות והגברת החוסן של הטבע העירוני, שיכול לתרום לקליטת נגר, מיתון טמפרטורות ושיפור התנאים המיקרו־אקלימיים בעיר.
עם זאת, לדברי שגיא, "כשבאים ליישם את תוכנית הייעור בשטח, במיוחד בעיר קיימת וצפופה, מתגלים לא מעט אתגרים. יש תשתיות קיימות כמו מים, ביוב, חשמל ותקשורת שמקשות לעיתים על מציאת מקום ראוי לנטיעת עצים. אנחנו משקיעים מאמצים גדולים במציאת פתרונות מותאמים. לאחרונה יצאנו לדרך עם פיילוט נטיעות ברחוב אח"י אילת בקריית חיים. זה רחוב מורכב עם שימושים מעורבים ותשתיות מרובות. בזכות שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, התאגיד העירוני יפה נוף ועמותת 'דרך צל' הצלחנו לגבש תכנון מדויק שמאפשר נטיעה גם בתנאים המאתגרים הללו. זו דוגמה לדרך שבה תכנון נכון יכול להחזיר ירוק גם למקומות צפופים".
בחזית האנרגיה המתחדשת
בעיריית חיפה רואים באנרגיה מתחדשת מרכיב מרכזי בחזון הסביבתי שלה, ובשנים האחרונות נעשה צעד משמעותי בתחום. על גגותיהם של 16 מבני חינוך ברחבי העיר הוקמו מערכות סולאריות בהספק כולל של כ־2.2 מגה־ואט, במסגרת פעילות שבוצעה באמצעות חברת יפה נוף. כיום מנוהל תחום האנרגיה העירונית על ידי החברה הכלכלית לחיפה, ששוקדת על גיבוש תוכנית אסטרטגית רחבת היקף לפיתוח תשתיות אנרגיה עירוניות.
לדברי שגיא, לצד הפעילות במבני ציבור מקדמת העירייה גם את תחום האנרגיה הסולארית הביתית, באמצעות שיתוף פעולה עם המיזם "שמש לכולם". המיזם, הפועל ללא מטרות רווח, מלווה תושבים המעוניינים להתקין מערכות סולאריות על גגות בתיהם, והעירייה פועלת להפנות אליו תושבים ולספק להם מידע נגיש. "בשנה האחרונה קיימנו מספר מפגשים, גם פרונטליים וגם אונליין, כדי להנגיש לתושבים את נושא האנרגיה הסולארית ולעודד אותם להיות חלק מהמהפכה האנרגטית", אומרת שגיא. "המטרה שלנו היא להרחיב משמעותית את היקף הייצור המקומי של אנרגיה מתחדשת בעיר עד לסוף העשור – הן במרחב הציבורי והן בבתים הפרטיים".
קישוריות אקולוגית ופארק מורד הקישון
בין היעדים המרכזיים של העיר לשנים הקרובות מציינת יעל אולק, אקולוגית עירונית בעיריית חיפה, גם את שיקום הנחלים והגברת הקשר בין הקהילה לטבע המקומי. כך, למשל, שיתוף פעולה חדש של מינהל ההנדסה בעיריית חיפה עם עמותת "צלול" ורשות ניקוז כרמל מאפשר את שיקום נחל לוטם בשיתוף תושבי האזור. "אנו רואים בתושבים שותפים לתהליך – הם חלק מצוות החשיבה", אומרת אולק.
במרכז הפעילות האקולוגית העירונית עומד פארק מורד הקישון, המתוכנן כפארק מטרופוליני רחב היקף. התוכנית, שאותה יזמו במשותף עיריית חיפה ורשות נחל הקישון, מציעה הקמה והסדרה של פארק רציף לאורכו של מורד הנחל – משדרות ההסתדרות בחיפה ועד פתח מעגן הדייג במערב. לצד שטחים טבעיים מוגנים שבהם יישמרו ערכי טבע, כוללת התוכנית מוקדי פנאי ונופש כגון מרכז מבקרים, מועדון שיט, גני משחק, מסעדות, שבילי הליכה ורכיבה, ומגרשי ספורט.
"בתחום העיר חיפה הפארק יכלול אזורים אינטנסיביים ואקסטנסיביים, שחלקם כבר הושלמו ונפתחו לציבור, ואחרים מצויים בשלבי תכנון וביצוע", מסבירה אולק. לדבריה, אחת המטרות המרכזיות היא לשקם את בית הגידול הטבעי של האזור, כולל שרידי מלחות הקישון ונופי הביצות שאיפיינו את המרחב ההיסטורי של הנחל. "הנחל עצמו מהווה מסדרון אקולוגי, ולכן מושם בתכנון דגש על חיזוק הקישוריות האקולוגית לאורך ערוץ הנחל כולו.
"חזון העיר לעשור הקרוב כולל שמירה על השטחים הטבעיים ועל השלד הירוק וחיזוק הקישוריות האקולוגית בעיר, מתוך הבנה שהטבע העירוני הוא חלק בלתי נפרד מאיכות החיים – במיוחד לאור האתגרים שמציבים שינויי האקלים", מסכמת אולק.
בשיתוף עיריית חיפה
