במשך עשורים רבים היו ה"לבניות" של בתי הזיקוק שהתנשאו מעל מפרץ חיפה הסמל הבלתי מעורער של העיר השלישית בגודלה בישראל. בעבר סימלו הארובות את עוצמתה התעשייתית של העיר, אך ברבות השנים הן הפכו לסמל המאבק המתמשך של חיפה לאיזון בין פיתוח כלכלי לבין איכות חיים וסביבה.
מי שעומד במרכזו של מאבק חשוב זה הוא אביהו האן, סגן ראש העיר וממלא מקומו, האחראי על תיקי איכות הסביבה, השכונות, השימור והבטיחות בדרכים. "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית", אומר האן, "חיפה עומדת בפני הזדמנות אדירה לשנות את פניה ולהפוך למודל לאיכות חיים וסביבה".
האן, שנכנס לתפקידו לפני כשנה, מביא עמו ניסיון עשיר בתחום הסביבתי ותשוקה אמיתית לשינוי. "הגעתי לתפקיד עם חזון ברור", הוא מסביר, "אני רוצה לראות את חיפה הופכת מ'העיר האדומה' ל'עיר הירוקה' של ישראל".
תוכנית המתאר לשינוי מפרץ חיפה
אולם החזון הזה ניצב בפני אתגרים משמעותיים. חיפה מתמודדת עם מורשת ארוכת שנים של זיהום תעשייתי. "אנחנו עדיין רחוקים מהמצב האידיאלי", מודה האן. "עדיין יש בעיות זיהום אוויר, חוות המכלים מדאיגה אותנו מאוד, במיוחד בימים אלה של מתיחות ביטחונית".
אחד הכלים המרכזיים במאבק בזיהום הוא מערך הניטור והפיקוח המתקדם שהוקם בעיר. "יש לנו היום יותר מ-20 מערכות ניטור במפרץ חיפה", מסביר האן. "אלו מערכות עם מצלמות וחיישנים הבוחנים אזורים שונים במפרץ בכל רגע נתון. אנחנו הזרוע של המטרופולין לפעול מול המפעלים המזהמים".
יש לך דוגמה ספציפית לפעילות הניטור שאתם מבצעים?
"בהחלט. לאחרונה הצבנו ניידת ניטור בשכונת בת גלים. התושבים התלוננו על ריחות וזיהום אוויר במשך מספר שבועות, אז הצבנו בשכונה תחנת ניטור למספר חודשים. המטרה היא לזהות בדיוק מהם החומרים ומהיכן הם מגיעים. לאחר הניתוח אנחנו מחליטים מה נדרש לתקן".
מלבד ניטור קבוע, כיצד מוודאים שהמפעלים עומדים בדרישות ובתקנים?
"התחלנו מהלך של בדיקות פתע, זהו תהליך שנמצא עדיין בחיתוליו, אולם נרחיב אותו משמעותית. אנחנו מגיעים בהפתעה למפעל, מתחברים למערכות השונות ובודקים את מצב הפליטות וזיהום האוויר. אנחנו אמנם עדיין בתחילת הדרך בהיבט הזה, אבל כבר רואים שינוי בגישה של המפעלים. הם מבינים שאנחנו רציניים".
מניטור ופיקוח אנחנו עוברים לדבר על פרויקטים עתידיים. האן לא מסתיר את התלהבותו כשהוא מדבר על תמ"א 75, תוכנית המתאר שתשנה את פני מפרץ חיפה. החזון של התוכנית הוא להקים יותר מ-100,000 יחידות דיור, בתי מלון בהיקפים גדולים, פתרון לנושא נחל הקישון - שיהפוך לפארק מטרופוליטני מרהיב, ובמשפט אחד – לחבר את הנמל ואת הים לתוך העיר.
אתה מדבר על חיבור הנמל והים לעיר, אבל מה לגבי המפעלים הקיימים? כיצד אתם מתכננים להתמודד איתם?
"התנאי הראשון הוא כמובן פינוי המפעלים המזהמים. אנחנו פועלים מול הממשלה לקדם תהליך של סגירת בתי הזיקוק והקמת נמל תזקיקים חדש. זה תהליך מורכב, אבל אנחנו מאמינים שזה אפשרי".
מהו בדיוק נמל תזקיקים?
"במקום לזקק נפט גולמי אצלנו, אנחנו אומרים בואו נייבא תזקיקים נקיים. נקים נמל שיקבל את אותם תזקיקים, נסגור את חוות המכלים, נבצע ניקוי קרקעות ופירוק צנרות. זה ישנה את פניה של כל מטרופולין חיפה".
גגות סולאריים ומתקן השבת פסולת
כשאנחנו מדברים על לוחות הזמנים, האן זהיר יותר. "אנחנו בקשר רציף עם משרד ראש הממשלה וזוכים לשיתוף פעולה מלא. יש שם הבנה שזה אינטרס של כולם – גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית, אבל זה לא יקרה ביום אחד".
בינתיים, העירייה אינה יושבת בחיבוק ידיים. האן מספר על פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. "אנחנו מקדמים פרויקטים של אנרגיה סולארית על מבני ציבור וחניונים. אבל יש לנו גם תוכניות לגגות בתים פרטיים".
אחת היוזמות המעניינות עליה מספר האן היא הצעה מטעם העירייה לוועדי בתים להקים גגות סולאריים. "זה מעניק להם הכנסה חודשית לטיפול בהוצאות הבניין, וגם מקדם אנרגיה נקייה, זו כלכלה נכונה.
"אנחנו רואים בזה שילוב בין טכנולוגיה לבין איכות חיים", מוסיף האן, "המדינה הציבה לעצמה יעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030, וכל עיר צריכה לתת את חלקה. זה יכול לספק לעיר גם כלכלה נכונה וגם פתרונות לתושבים".
נושא נוסף שמעסיק את האן הוא הטיפול בפסולת. "המטרופולין כולה מייצרת יותר מ-1,000 טון פסולת ביום", הוא אומר, "חיפה אחראית למחצית מזה. אנחנו מקדמים מתקן השבת אנרגיה מפסולת שייתן פתרון לכלל הרשויות במטרופולין".
"היום", אומר האן, "המציאות נוראית. לוקחים מאות טונות של פסולת וקוברים באתרי הטמנה. זה נוגד כל עיקרון של איכות סביבה". כיום קיימות שיטות מתקדמות לטיפול בפסולת אורגנית, מיון נכון של פלסטיק, אלומיניום, מתכות וקרטונים שמייצרות סביבה נקייה יותר, ובימים אלה בוחנים בעירייה את הטכנולוגיה המתאימה לטובת המטרה עבור כל המטרופולין.
אחד הנושאים הכאובים ביותר בחיפה, במיוחד בימים אלה, הוא חוות מכלי תש"ן. "החווה", מסביר האן, "מכילה עשרות מכלים שמאחסנים דלקים. זה מייצר פליטות, זיהום אוויר, וגם סיכון ביטחוני משמעותי".
האן מסביר שהעירייה פועלת בכל הכוח והאמצעים לסגירת החווה. "בשלב הראשון", הוא אומר, "אנו פועלים לסגירת מכלים שנמצאים בקרבת בתי תושבים ובהמשך לסגירת כלל הפעילות. אנחנו מחפשים כל דרך לצמצם את כמויות הדלקים באותם מכלים".
למרות האתגרים הרבים, האן נשמע אופטימי. "אנחנו רואים שיפור", הוא אומר. "הנתונים מראים ירידה בזיהום האוויר בשנים האחרונות. אנחנו משקיעים בשיפור תשתיות, בגנים ציבוריים, בטיפוח הוואדיות. יש עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו בכיוון הנכון".
איך אתה רואה את חיפה בעוד עשר שנים?
"אני רואה עיר שהיא מודל לאיכות חיים, עם אוויר נקי, חוף ים משגשג, עיר תיירות ועיר עם תשתית רחבה המבוססת על חדשנות טכנולוגית, תעשייה נקייה ומתקדמת. עיר שמושכת צעירים ומשפחות, עיר שאנשים רוצים לחיות בה. לשמחתי, ראש העיר יונה יהב מוביל את החזון הזה בנחישות ובמקצועיות. הוא לקח על עצמו בקדנציה הזו להביא למטרופולין עתיד חדש".
השינוי הזה הוא רק פיזי?
"לא, הוא גם תודעתי. אנחנו רוצים לייצר מציאות חדשה, שבה התושבים מרגישים שיש להם השפעה על איכות החיים שלהם. שהם יכולים לנשום אוויר נקי, ליהנות מהים ומהטבע, ובו בזמן ליהנות מכלכלה משגשגת ומקומות עבודה איכותיים".
מה המטרה הגדולה יותר, מעבר לשיפור חיי התושבים?
"אנחנו רוצים שחיפה תהיה מודל לערים אחרות בישראל כמובן, אבל גם בעולם. שעיריות אחרות יבואו ללמוד מאיתנו איך הופכים עיר תעשייתית לעיר ירוקה ובת-קיימא".
למען הדורות הבאים
חרף התוכניות הרבות, הדרך למטרה אותה הציבה לעצמה עיריית חיפה עוד ארוכה. האן מודה שיש אתגרים נוספים שדורשים טיפול. "אנחנו מודאגים ממצב תאונות הדרכים בחיפה", הוא אומר. "הנתונים אינם מחמיאים ולכן אנו מכינים תוכנית להורדת מספרן. גם כאן המטרה שלנו היא להפוך לעיר עם הכי מעט תאונות דרכים בישראל".
התוכנית כוללת שיפור תשתיות, הגברת האכיפה, וחינוך לבטיחות בדרכים. "אנחנו מאמינים שכל תאונה היא אחת יותר מדי", הוא אומר, "זו לא רק סטטיסטיקה, אלא חיי אדם".
לאורך שיחתינו, בכל הנושאים, האן מדגיש שוב ושוב את חשיבות שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות. "איננו יכולים לעשות את זה לבד", הוא אומר. "אנחנו צריכים את התושבים איתנו".
לשם כך הקימה העירייה פורומים בשכונות השונות, שבהם תושבים יכולים להביע את דעתם ולהשפיע על התכנון העירוני. "זה לא רק כדי לשמוע את התושבים", הוא מסביר, "אנחנו באמת מאמינים שהם יודעים הכי טוב מהם הצרכים שלהם".
השיתוף הזה כבר הוביל לשינויים משמעותיים בתוכניות העירוניות. "למשל", אומר האן, "קיבלנו המון רעיונות מצוינים מהתושבים הן בהיבטי בטיחות בדרכים, הן בהיבטי גינות קהילתיות וגינות כלבים, הן בהיבטי תוכניות תמ"א 38 בחיפה, תוכניות לפיתוח פעילויות בתחומי הים, הגלישה ועוד, זה הפך את התכנון למותאם וטוב יותר לצרכים האמיתיים".
כל השינויים האלה, כמובן, דורשים משאבים רבים, אתגר לא פשוט כשלעצמו, אך האן נחוש למצוא פתרונות יצירתיים. "אנחנו מחפשים שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי, קרנות סביבתיות וגורמים בינלאומיים", הוא מסביר.
איך אתם רואים את הפוטנציאל הכלכלי של חיפה הירוקה?
"אני מאמין שההשקעה בסביבה היא גם השקעה כלכלית. כשאנחנו מנקים את הקרקעות במפרץ, אנחנו לא רק משפרים את איכות החיים, אלא גם מייצרים קרקע יקרת ערך לפיתוח. זה win-win. תארו לעצמכם חיפה עם חוף ים נקי, פארקים ירוקים ואוויר צח. זה יכול למשוך תיירים מכל העולם. הפוטנציאל התיירותי הוא עצום, וזה רק חלק מההזדמנויות הכלכליות שהשינוי הזה יכול ליצור".
האן אינו רק איש ציבור, הוא חיפאי מבטן ומלידה, בשר מבשרה של העיר. "חיפה אינה סתם עיר עבורי", הוא אומר בחיוך חם, "היא בית. כל ילדיי גרים פה, גם מי שעבר לתל אביב חזר לכאן, וזה לא מובן מאליו".
"כל מה שאני עושה, אני עושה מתוך מחשבה על הנכדים שלי", הוא מתוודה. "אני רוצה שהם יגדלו בעיר נקייה, ירוקה ומשגשגת. שהם יוכלו לשחק בפארקים, לשחות בים נקי, לנשום אוויר צח. זה החזון עבור כל ילד בחיפה. כשאני רואה ילדים משחקים בגינות שאנחנו מקימים, ושומע על משפחות צעירות שבוחרות להישאר בעיר – אני יודע שאנחנו בכיוון הנכון".
לקראת סוף שיחתנו, האן מבקש להעביר מסר לתושבי חיפה. "השינוי אפשרי", הוא אומר בנחישות. "נכון, האתגרים גדולים. כן, הדרך עוד ארוכה. אבל כבר רואים שינוי, ואם נמשיך לעבוד יחד – התושבים, העירייה, הממשלה והמגזר פרטי – נוכל להפוך את החלום למציאות".
"אני רוצה שכל תושב בחיפה ירגיש גאווה בעיר שלו. שכל ילד יוכל לשחק בחוץ בלי שההורים שלו יחששו מזיהום אוויר. שכל משפחה תוכל ליהנות מהים, מהטבע ומהנוף המדהים שיש לנו כאן".
דבר אחד ברור: המאבק על עתידה של חיפה הוא מאבק על עתידן של ערים רבות בישראל, אפילו בעולם. ההצלחה כאן יכולה לשמש מודל לערים תעשייתיות רבות המתמודדות עם אתגרים דומים. בסופו של דבר, הסיפור של חיפה הוא סיפור של תקווה שאפשר לשנות, לתקן, וליצור עתיד טוב יותר – לא רק לדור הנוכחי, אלא גם לדורות הבאים. זהו מאבק שכדאי לעקוב אחריו, כי תוצאותיו יכולות להשפיע על כולנו.
בשיתוף עיריית חיפה
