בתקופת המלחמה גויסו 3,000 סטודנטים ו-500 חברי סגל מנהלי ואקדמי של הטכניון מתוך 14,500 סטודנטים, 575 חברי סגל אקדמי ו-1,500 חברי סגל מנהלי. "מהר מאוד הבנו שאי אפשר לקיים כך סמסטר ושאנחנו חייבים לתת מענה לכלל האוכלוסיות, תוך שמירה על רמה אקדמית נאותה", מסבירה דיקנית הסטודנטים פרופ' אילת פישמן, שמתארת את הימים הראשונים למלחמת "חרבות ברזל", כפי שחוו הסטודנטים והסגל בקמפוס.
"שבעה באוקטובר תפס אותנו בעיצומם של מועדי ב' של סמסטר אביב תשפ"ג ולקראת פתיחתה של שנה אקדמית חדשה. סטודנטים רבים שהו במעונות והיה חשש ממתקפת טילים על חיפה כחלק מהחזית הצפונית. כבר באותו הערב כינסנו את צוותי החירום של הטכניון, שכבר התנסו בקורונה, פתחנו את חדרי הביטחון והמקלטים ויצרנו תוכנית שמטרתה לתת מענה אקדמי, פרקטי ורגשי נכון לסטודנטים שלנו בכלל ולסטודנטים משרתי המילואים בפרט. בתוכנית זו התייחסנו גם לסביבתם של הסטודנטים, למשפחות המפונים ולנפגעים והנפגעות מקרב הסטודנטים והסגל במשפחת הטכניון. באופן מיידי הפעלנו את מרכז הייעוץ שלנו, המאויש בפסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים, ואת הקו החם לסטודנטים. כל זה נעשה בשיתוף אגודת הסטודנטים (אס"ט) והפקולטות השונות".
פרופ' פישמן מספרת כי לאחר ההתארגנות הראשונית, שכללה גם תיאום מלא עם שאר האוניברסיטאות, התבסס קשר רציף עם קצין המילואים הראשי, זאת כדי לדייק את המענה שניתן לסטודנטים וחברי הסגל משרתי ומשרתות המילואים והמשפחות. בנוסף הוקם מוקד 'ערבות הדדית' למען קהילת הטכניון ובני המשפחות ולעזרת תושבי הדרום והצפון וחיילי צה"ל, נשלחו ציוד ומזון לחזית ולעורף וגובשו קבוצות התנדבות לחקלאים שנעזרו בהסעות מטעם הטכניון מדי יום.
בין החודשים אוקטובר-דצמבר שוכנו במעונות הסטודנטים בקמפוס משפחות מפונים שנהנו ממעטפת תומכת מצד הסטודנטים שקיימו עבורם פעילויות חברתיות ומשהות בכל מתקני הטכניון כולל הבריכה. בנוסף, כל הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ובני משפחותיהם קיבלו פטור מלא משכר הדירה במעונות. לדברי פרופ' פישמן, "תמכנו גם בסטודנטים הזרים שהחליטו להישאר בישראל. הם קיבלו הנחיות ברורות בשפתם על הנעשה בארץ, כדי שיבינו מה יש לעשות במקרה חירום".
למען משרתי המילואים
כיצד הפך המוסד האקדמי לחמ"ל אזרחי, ובו זמנית הצלחתם לשמור על רמה אקדמאית גבוהה?
"התשובה לכך מתחילה ברגע שבו התקשרתי לאחד הסטודנטים שלנו ששירת במילואים בעזה. שאלתי אותו איך אפשר לעזור ומה הוא צריך. חשבתי שהוא יענה שהוא זקוק לציוד או לטלפון הביתה, אבל הוא שאל אותי דווקא מה קורה עם מועדי ב'. ואכן, את הבחינות למועדי ב' שהיו אמורות להתקיים בחודש אוקטובר דחינו לדצמבר, ואף נתנו התאמות ופטורים חלקיים לסטודנטים משרתי המילואים. החוזרים מהמילואים זכו לקורסי ריענון, וכל זאת כדי שלא ירגישו ששכחנו אותם מאחור".
פרופסור פישמן מדגישה כי למרות ההתאמות האקדמיות היה חשוב לטכניון לשמור על רמה אקדמית נאותה. "עשינו מה שאפשר, תוך הבנה שיש דברים בסיסיים ועקרונות שעליהם אנחנו שומרים, תוך מיקוד בהיבט האקדמי ובמעטפת הכוללת היבטים אחרים. הסתכלנו על זה כמכלול שבתוכו נמצאים הפן הרגשי, הכלכלי, נושא הדיור ועוד. לשמחתנו הצלחנו לסיים את השנה האקדמית בצורה טובה ועמדנו בכל היעדים שהגדרנו. זה דרש משאבים רבים ולא מעט כסף, במיוחד עם היעדר התמיכה הממשלתית ועדיין, שמנו במרכז את הסטודנטים, הסגל וכל מי שנזקק לסיוע".
איך החלה השנה האקדמית בטכניון שנפתחה לבסוף ב-14 בינואר?
"אגלה לך סוד. חלק בלתי נפרד מההכנות לפתיחת שנת הלימודים האקדמית ב-2024 היה עיון בפרוטוקולים שמתעדים את התנהלות הטכניון במלחמת יום כיפור. ועדיין, אם אז שלחו מורים עם ספרים ללמד את הסטודנטים בשטח, אנחנו העדפנו לחכות ולדחות עוד קצת את השנה האקדמית, שבועיים אחרי רוב המוסדות האקדמיים בישראל שהתחילו ללמד קודם לכן. בנוסף, קיצרנו את השנה האקדמית לשני סמסטרים בני 12 שבועות וביטלנו את סמסטר הקיץ. נערכנו לנהל את הסמסטר תוך מתן מענה גם למי שלא נמצא, אם זה אומר הקלטות של השיעורים, ההרצאות והתרגולים ומתן גישה לכל החומר הנלמד עבור מי שנמצא במילואים".
מלבד זאת נפתחו בטכניון כיתות ייעודיות, מצומצמות ומרוכזות לסטודנטים משרתי מילואים שהתחילו ללמוד מאוחר יותר וקיבלו כאמור התאמות אקדמיות. בשעות אחר הצהריים הגיעו לקמפוס בוגרי טכניון מתנדבים שעובדים בתעשיית ההייטק במטרה לתת תגבור לכל דורש. "בכל פקולטה התמנו חבר או חברת סגל שהוגדרו כאחראים על המילואימניקים והציעו עזרה פרטנית. כך תפרנו חליפה אישית לכל סטודנט וסטודנטית, בהתאם למסלול ושנת הלימודים, ואנחנו ממשיכים בכך גם כיום".
מהו הקושי המרכזי של הסטודנטים והסטודנטיות, כפי שאת חווה את המצב?
"עצם החזרה ללימודים, הדורשת מהסטודנט לאסוף את עצמו משרות בחזית, וההתמודדות עם ציפייה לצו גיוס נוסף, גורמים ליציאתו של הסטודנט מהמעגל האקדמי והחברתי. מצב זה, לטענת רבים מהסטודנטים, גובה התמודדות נפשית קשה, וזה אכן קורע לב. כדי לסייע גם כאן, מעבר למעטפת האקדמית, הקמנו יחד עם ידידי הטכניון בארץ ובעולם קרן סיוע מיוחדת שאפשרה לנו להעביר מענק מיידי של 6,000 שקל לכל סטודנט במילואים מעל 30 יום, זאת בנוסף לפטור מתשלום שכר דירה במעונות ולהתאמות האקדמיות. כדי לתת מענה רגשי נאות לסטודנטים ולסטודנטיות שחוו מצבי קיצון במלחמה שלחנו צוותים מטעם הטכניון - עשרות פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים - לקורסים והכשרות בנושא טראומה, פוסט טראומה ומתח הנובע מלחימה וממצב מלחמתי. בנוסף גיבשנו קבוצות קטנות של שיח שדנו בדילמות, חוויות, במורכבות ובקשיים הנובעים מסכנת חיים, עבור מילואימניקים וגם עבור סטודנטים שקרובי משפחתם נחטפו, נרצחו, נהרגו או נפצעו בשבעה באוקטובר ובמלחמה. מי שזקוק מקבל עזרה פרטנית, והכל במימון מלא שלנו. כך גם סטודנטים מפונים מהצפון ומהדרום קיבלו התאמות והקלות, בהתאם למצבם האישי".
לדברי פרופסור פישמן, כל מענה שניתן מבוסס על שיחות אישיות כדי להבין את הצרכים של הסטודנט, בין אם מדובר בחרדה, בסכנת חיים שחוו או בצורך בסיוע כלכלי או נפשי. "דוגמה לכך היא הקשר הרציף שקיימנו במשך כל תקופת השיקום עם סטודנטים שנפצעו במלחמה. אפשרנו להם לבחור אם לצאת לחופשה או ללמוד מרחוק עם עזרה ותגבור שלנו, כולל מרצים שנסעו במיוחד אליהם כדי לסייע. לדוגמה, אחד הסטודנטים שרצה לחזור ללמוד בקמפוס והיה צריך להיעזר בקביים בגלל פציעה קיבל מאיתנו מדי יום מונית מיוחדת מהבית לטכניון וחזרה. סטודנטים שהיו צריכים דירה נגישה קיבלו גם הם מענה מיוחד מיחידת המעונות".
האם המלחמה שינתה את התוכניות וההתנהלות גם בעתיד הקרוב?
"בהחלט. נצטרך להמשיך באותה מתכונת גם כשהסטודנטים והסגל יקבלו צווי גיוס בפעם השלישית. כבר עכשיו אנחנו עובדים איתם על מערכות הלימודים לשנה הבאה, וכך אנחנו גם נערכים להמשיך את הקורסים ושיטות ההוראה המותאמות הכוללות חונכויות פרטיות ואישיות, קורסים בקבוצות קטנות, בחינות מותאמות וביצוע הערכה חלופית. זאת בנוסף לתוכנית נחיתה רכה לסטודנטים שנה א' ופרויקט חזרה למסלול".
פרויקט חזרה למסלול
פרופסור פישמן מציינת כי בנוסף לסיוע האמור, עם הזמן התגבשה ההבנה שגם סטודנטים שלא היו במילואים ולא נמצאו במעגל הראשון או השני לפגיעה באירועי השבעה באוקטובר עדיין זקוקים למענה. לדבריה, מאז פרוץ המלחמה במשך יותר מחצי שנה היו הסטודנטים והסטודנטיות בבית מנותקים, והיה ברור כי יתקשו לחזור ללימודים בינואר. כך נולד פרויקט "חזרה למסלול". במשך שלושה שבועות (שבוע בדצמבר ושבועיים בינואר 2024) התקיימו בקמפוס פעילויות מרגיעות והרצאות העשרה כדוגמת מיינדפולנס, יוגה, סדנאות אוכל, הרצאות בנושא העצמה וקבלת השונה, ניהול זמן וחזרה ללימודים, מוזיקה ויצירה, חלקם בזום וחלקם באופן פרונטלי.
המלחמה הביאה איתה גם עלייה במתח בין סטודנטים יהודים וערבים, שאיימה על הקיום המשותף בקמפוס. כדי להתגבר על הקשיים נעזר הטכניון באנשי מקצוע ממכון "אקורד", לטובת הכנת סגלי ההוראה לתחילת שנת הלימודים האקדמית. בנוסף נפתח פרויקט חדש של "שגרירים למרחב משותף" שהתקיים בסמסטר האביב. במסגרת זאת נערכו מפגשים של סטודנטים ערבים ויהודים בהנחיית מנחה ערבי ומנחה יהודייה. מפגשים אלה דנו בנושאי זהות אישית ולאומית, רב תרבותיות, סובלנות ועוד. בהאקתון ייחודי התחלקו הסטודנטים לקבוצות מעורבות והתבקשו להציע פעילויות לטובת גישור בין התרבויות.
"במסגרת זו עלו רעיונות מדהימים", מספרת פרופסור פישמן בהתלהבות. "הוחלט לקדם פסטיבל סרטים בנושא היהודי-ערבי שכולל את מרקם היחסים בעיר חיפה כעיר מעורבת. עוד הציעו הסטודנטים לקיים מחוץ לטכניון מסגרות לדיאלוג שכולל גם את תושבי העיר. קבוצה נוספת ביקשה לקדם דיור משותף במעונות, ואחרת הציעה לבנות אפליקציה לתרגום מיידי של פתגמים מעברית לערבית ולהפך".
חוסן אקדמי
בחודש דצמבר שעבר היה אמור הטכניון לציין את חגיגות המאה להיווסדו, ושנת הלימודים האקדמית תשפ"ד הייתה אמורה להיות שנת המאה, שנה עתירת חגיגות. "היו המון תוכניות שלא מומשו בגלל המלחמה, בדיוק באותו אופן בו נדחו חגיגות ה-50 לטכניון במלחמת יום כיפור", אומרת פרופסור פישמן בכאב. בשנת הלימודים תשפ"ה תצוין שנת המאה באופן ההולם את התקופה.
בנקודה זו מסכמת פרופסור פישמן ואומרת כי להרגשתה, בשנה האחרונה למדו צוותי הטכניון והסטודנטים לעבוד יחד בצורה מיטבית. לדבריה, כל בקשה שהיא עצמה העבירה התקבלה על ידי הנהלת הטכניון, בין אם מדובר בסיוע כלכלי, מרצים ומתרגלים נוספים וכל צעד שמטרתו להיטיב עם הסטודנטים והסטודנטיות.
"אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הם טראומה לאומית, ולמרות זאת הצלחנו לסיים את שנת הלימודים האקדמית במלואה בהצלחה, להמשיך ולקדם את המחקר ואפילו לשמר ולשפר את היחסים עם מוסדות אקדמיים מסוימים מעבר לים", היא אומרת ומסבירה: "עם תחילת המלחמה נתקלנו ביחס עוין מצד מספר מוסדות אקדמיים בחו"ל כלפי סטודנטים שלנו שהיו בחילופי סטודנטים. במקרים מסוימים אף ביטלו הזמנות שנשלחו להשתתפות בכנסים ואירועים אקדמיים. מצד שני, מוסדות רבים אחרים בעולם הביעו את תמיכתם בנו, וגם סטודנטים יהודים רבים מעוניינים עכשיו יותר מתמיד להגיע וללמוד בישראל בכלל ובטכניון בפרט".
לאתר>>>
בשיתוף הטכניון
