אם היה אפשר להגדיר את אוניברסיטת חיפה בשלוש מילים היה פרופ' גור אלרואי בוחר ב: "הר", "עיר" ו"ים", "כי זה מה שאנחנו", הוא מסביר ומוסיף כי "אם היה אפשר להוסיף עוד שלוש מילים הייתי בוחר ב'סביבה', 'חברה' ו'אדם'".
לדברי פרופסור אלרואי, המכהן כיום כרקטור אוניברסיטת חיפה ונשיא הנבחר של האוניברסיטה (בראשון באוקטובר יהפוך לנשיא המכהן), הסיבה לכך היא מיקומה של האוניברסיטה שנמצאת בלב ליבן של שלוש מעבדות טבעיות. לדבריו זה גם אחד הגורמים שהובילו למהפכת הקיימות שמובילה אוניברסיטת חיפה.
"מדובר באחת המהפכות הגדולות באקדמיה הישראלית ב-20 שנה האחרונות שאנו מובילים, כגוף אקדמי שלפני שלוש שנים וחצי אימץ את הקיימות כחלק בלתי נפרד מאורח החיים האקדמי, ועל בסיס ארבעה עוגנים: מחקר; הוראה; מעורבות חברתית וסביבתית; והתנהלות יום יומית בקמפוס ושלוחותיו".
כיצד אתם מקדמים את נושא הקיימות הלכה למעשה בתחום המחקר, כאוניברסיטה שפועלת רבות גם במחקר היישומי?
"בית ספר למדעי הים של האוניברסיטה חוקר את אגן הים התיכון. מחקרים נוספים עוקבים אחר מקום הטלת הביצים של הכרישות או מנתחים דגים כדי להבין האם הם אכן טובים למאכל וכמה הים באמת נקי. בשנה הבאה ייפתח חוג שעוסק בחקלאות ימית וטכנולוגיה כחולה, כהכנה לכך שבעוד עשור המזון האנושי יבוא מהים, כבסיס ליצירת בטחון תזונתי, ולמניעת זיהום הקרקע וגרימת נזקים לים.
"כחלק משיתוף פעולה עם גורמים באיים הדומיניקנים ובשיתוף אוניברסיטאות ברקלי, הרווארד והמכון הטכנולוגי MIT, לוקחים המהנדסים שלנו חלק במציאת תשובה לשאלת המחקר: 'האם בני האדם יכולים לתקשר עם לוויתנים?'. במידה וכן, נוכל למשל להזהירם מפני ספינות דיג יפניות, שנוהגות לצוד אותם. במסגרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטת מסריק צ'כיה, המפעילה תחנת מחקר באנטרקטיקה, יוצאת חוקרת מטעמנו למשלחת שמטרתה לבדוק שינויי אקלים והתנהגות קרחונים.
"כל המחקרים הללו ועוד, חלקם יישומיים, הם בעלי אימפקט סביבתי וחברתי. דוגמאות נוספות הן של מוקד קיימות שהקמנו שמאגד את כל חקר הסביבה וסוגיית האקלים; מכון לאבולוציה שמאפשר להשביח חיטה המושמדת באפריקה בכמויות אדירות, כוללת חקר חיטת הבר שצומחת בהרי כרמל, ועוד. מכיוון שמדובר במחקר יישומי בעל אימפקט חברתי וסביבתי, ניכרת גם השפעה בהיבט של מעורבות חברתית".
ומה לגבי תחומי ההוראה, המערבות החברתית והסביבתית וההתנהלות היום יומית, כיצד אתם מטמיעים את נושא הקיימות בכל הפקולטות?
"בראש ובראשונה אנחנו משלבים בכל סילבוס אחד או יותר מ-17 יעדי ה-SDG לפיתוח בר קיימא של האו"ם, על פי מה שרלוונטי לכל פקולטה וקורס. זאת כדי לגרום לסטודנטים להבין שהם עצמם חלק מתפיסה רחבה ויעדי פיתוח בר קיימא. בנוסף פיתחנו קורסים ייחודיים בנושא קיימות סביבתית והסכנות האורבות לכדור הארץ, שעתידים להפוך לחלק מתוכנית הלימודים בכל דיסציפלינה. בהיבט התפעולי היום יומי וכמדיניות, אסור בקמפוס השימוש בכלים חד פעמיים, עם העדפה ברורה למים מסוננים ולא לבקבוקים. זאת בנוסף לחדרי הנקה שיצרנו והכשרת כל המתחם כנגיש לנכים ובעלי מוגבלויות. וזה רק על קצה המזלג".
כיצד משפיעה עמידתכם ביעדי ה-SDG ופעילותכם לקידום הקיימות, על תדמית האוניברסיטה?
"אוניברסיטת חיפה ממשיכה לשמור על המקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל, ולאחרונה גם עלתה למקום 95 בעולם בקיימות מתוך 2,000 אוניברסיטאות המובילות בעולם בדירוג ההשפעה של (Times Higher Education – Impact (2024, נתונים שמשקפים את המחויבות שלנו למצוינות ולתרומות גלובליות המובילות לשינוי מוחשי. זאת בנוסף למסירותנו לעתיד בר-קיימא יותר ולטיפול באתגרים דחופים של המאה ה-21.
"הדירוג שהולך ותופס תאוצה באקדמיה משפיע גם על חברות דמוקרטיות, מעסיקים ותורמים שמבינים את הערך המוסף של תואר אוניברסיטאי המשלב קיימות. ארגונים שצריכים להגיש דוחות אחריות תאגידית ESG מרוויחים גם הם משילוב מתמחים ועובדים וקיום שיתופי פעולה עם גופים המקדמים פעילות ידידותית לסביבה, ולכן זה נדרש על ידם".
כמה משפיע המצב הביטחוני על האוניברסיטה?
"השבעה באוקטובר היכה גם את אוניברסיטת חיפה בתדהמה. בנוסף, הגיוס של סטודנטים.ות וחברי.ות סגל רבים למילואים, דרש מאיתנו הערכות מלאה, כולל מתן הקלות לעובדי כוחות ההצלה שנתנו כל כך הרבה מעצמם. זאת בנוסף ליצירת מעטפת גם לבני ובנות הזוג שקיבלו מאיתנו סיוע כלכלי, נפשי וחברתי. כל מי שנפגע בצורה ישירה או עקיפה קיבל הקלות משמעותיות ועזרה מבלי להידרש להציג פגיעה, אלא על בסיס אמון ובקשה בלבד, תוך רגישות, הבנה והכרת תודה מצדנו. בארבעת החודשים הראשונים למלחמה פתחנו את המעונות למשפחות המפונים. בית הספר לפסיכולוגיה העניקו ועדיין מעניקים סיוע נפשי, בהובלת רועי סלומון ורואי אדמון שחוקרים ומסייעים גם לנפגעי הנובה. כדי לסייע למערך המלחמתי תרמנו כסף לחזית ולעורף, ויצאנו לפעילויות התנדבות בחקלאות ועוד. כמוסד אקדמי מגוון שממוקם בעיר מעורבת, היה חשוב לנו להמשיך לשמור על דו קיום וכך עשינו.
"ברמה האקדמית ממשיכה סגנית נשיא המערך לבינלאומיות של האוניברסיטה פרופ' טלי כץ-גירו לפעול, תוך התמודדות מול הניסיונות הבלתי פוסקים להחרים את מדינת ישראל. המערך בהובלתה עושה מאמץ גדול ומוצלח בתגובות הנגד לחרם האקדמי על ישראל, ומביא לכאן סטודנטים מחו"ל שלאחר שחווים את הקמפוס ואת חיפה וישראל, הופכים לשגרירים הכי טובים שלנו".
בקרוב: בית ספר לרפואה ומרכז סימולציות מתקדם
בחודש אוקטובר 2025 צפוי לקום בית ספר לרפואה ברוח הקיימות והמעורבות החברתית, במטרה לשים דגש על הרפואה הקהילתית וכדי לתת מענה למחסור ברופאים בישראל. דיקאן בית הספר לרפואה יהיה פרופ' חיים בטרמן.
"מדובר בגיים צ'יינג'ר ובמהלך שנותן דחיפה אדירה לפקולטה למדעי הטבע והפקולטה לרווחה ובריאות", מסביר פרופ' אלרואי, שאומר כי בנוסף לתוכנית הלימודים הסטנדרטית המקובלת יתאפשרו לסטודנטים התמחויות בבתי החולים באזור, איתם כבר התבססו שיתופי פעולה. לדבריו, הצפון משווע לרופאים ורופאות ולכן עצם הקמת בית הספר תחזק את העיר חיפה והאזור בהיבט הרפואי וגם תהווה תרומה לעיר בה גרים כיום אותם סטודנטים.
בבית הספר לרווחה ובריאות של אוניברסיטת חיפה יקום בראשות פרופ' אפרת שדמי מהחוג לסיעוד, מרכז סימולציות מתקדם שיכלול טכנולוגיה מתקדמת של AI ומציאות מדומה מצד אחד, ומפגשים פנים מול פנים עם נותני שירות נוספים בשרשרת השירות הרפואי, דבר שיאפשר התנסות בצורה מציאותית ואמיתית באתגרי הרפואה של המאה ה-21.
בנוסף, האוניברסיטה והמרכז האקדמי ויצ"ו חיפה חתמו על הסכם מיזוג לפיו המרכז האקדמי ויצ"ו הפך לבית הספר לעיצוב של האוניברסיטה, אשר בראשו תעמוד פרופ' לאה פרץ, בעלת שם עולמי בתחום עיצוב האופנה. בכך הופכת האוניברסיטה לאוניברסיטה הראשונה בישראל בה פועל בית ספר לעיצוב (אדריכלות, עיצוב אופנה, צילום ותקשורת חזותית ), דבר הפותח אפשרויות לשיתופי פעולה חדשניים, שלא קיימים עד כה בישראל. זו בשורה של ממש לעיר חיפה ולצפון כולו.
לאתר>>>
בשיתוף אוניברסיטת חיפה
