"בתוך סוללת המפרץ שבין עכו ורגלי הר הכרמל עגנו אניות ענקיות ... מאחורי הצי הזה נראה הקו הנחמד של המפרץ כולו ... אלפי בתי מושב מלבינים נסתמנו והאירו מתוך ירקות הגנים הפורחים ... ההר עצמו אף הוא היה מעוטר כולו בבניינים קורנים". במילים מליציות אלו ניבא בנימין זאב הרצל ב-1902 בספרו "אלטנוילנד" כיצד תיראה חיפה, עיר העתיד.
כפי שמשתקף מהדברים לעיל, בחזונו של הרצל, תפס מפרץ חיפה חשיבות מכרעת בכינונה של עיר העתיד. רצה הגורל ומי שהחלו ליישם את חזונו של הרצל הם דווקא הבריטים, שלפני כ-100 שנה החליטו להקים נמל ימי מרכזי במפרץ חיפה, כשער למזרח.
אך סוף מעשה במחשבה תחילה וההחלטה - שנדמה היה שתעשה לעיר רק טוב - הפכה לימים למטרד ואף לסיכון עבור תושבי העיר, שכן הנמל הבריטי הוקם בסמוך לעיר הקיימת, תוך שהוא חוסם את הגישה של תושבי העיר אל קו המים. יתרה מכך, במרוצת השנים הלך וגבר היקף התעבורה אל הנמל ומן הנמל, וכיום אלפי משאיות חוצות את הכבישים המרכזיים בעיר, בנוסף לחומרים מסוכנים המאוחסנים בקרבת העיר התחתית. התוצאה עגומה: מפגעי רעש, ריח ואור בכל שעות היממה. במשך שנים ארוכות סבלו אם כן תושבי חיפה מהנמל השוקק, שמצד אחד הפיח חיים בכלכלת העיר, אך מצד שני הביא עימו למטרדים ומפגעים רבים – כל זאת עד לשנת 2007, שנת המפנה.
"בשנת 2007 החלו הליכי התכנון של נמל המפרץ, אחד הנמלים המתקדמים בעולם, שתקציב הקמתו הגיע למעל חמישה מיליארד שקל והפעלתו החלה בשנת 2021", מספר יואב צוקרמן, דירקטור בנמל המפרץ ומי שכתב את הספר "עבודת נמלים" המתאר את הדרמה שמאחורי הרפורמה בנמלי הים, שהביאה להקמת הנמלים החדשים המתחרים כיום בנמלים הוותיקים. "שבע שנים לאחר מכן החלו עבודות ההקמה של נמל המפרץ, כשמקביל פורסם מכרז בינלאומי לקבלת זיכיון להפעלת הנמל החדש למשך 25 שנה".
לדברי צוקרמן, מי שהבין עוד באותם ימים את הפוטנציאל העצום הגלום בנמל המפרץ היה ראש העיר יונה יהב, שפנה אל ידידו ראש העיר של שנגחאי והציע שחברת SIPG משנגחאי, חברת ענק שמפעילה את נמל שנגחאי שבמזרח סין, הנחשב לנמל הגדול בעולם, תיגש למכרז להפעלתו.
"SIPG היא חברה פורצת דרך בענף הנמלים הגלובלי והיא משנעת כמעט 50 מיליון מכולות בשנה, פי 15 מסך המכולות המטופלות בישראל במשך שנה אחת", הוא אומר.
ברית הערים שכרתו חיפה ושנגחאי בשנת 1994 סייעה ליהב במלאכה ובשנת 2015 זכתה חברת SIPG הסינית במכרז ההפעלה של הנמל תוך שהיא משקיעה מיליארדי שקלים בתשתיות, בציוד ובמערכות מתקדמות.
קדמת הטכנולוגיה מגיעה לישראל
לאחר שחברת SIPG זכתה במכרז להפעלת הנמל, היא החליטה להעתיק את הנמל האוטומטי משנגחאי אל נמל המפרץ ולהביא לישראל את כל המערכות המתקדמות והטכנולוגיה החדשנית שפותחה עבור נמל שנגחאי. בכלל זאת השקיעה SIPG תקציבי עתק בציוד הנמל בעשרות מנופי ענק שנישאים לגובה של למעלה מ-100 מטרים עם משקל העולה למעלה מ-1,000 טונות כל אחד. כל מנופי הנמל מופעלים מחדר הבקרה באמצעות מערכות שליטה מרחוק, באופן נקי, יעיל ובטיחותי ובצורה ירוקה לגמרי.
פעילותו של נמל המפרץ כיום לא רק מכניסה הון רב למדינה, מכיוון שהנמל נמצא בבעלות מדינת ישראל ומושכר לחברת הפעלה, אלא אף מאפשרת לה להיות רגועה מכך שאחד מעורקי החיים של ישראל, פשוטו כמשמעו, יכול להמשיך ולפעול כסדרו גם במצב החירום השורר במדינה, ובמיוחד באזור הצפון.
"עובדתית, 99 אחוז מסך היבוא והיצוא של ישראל עוברים דרך מרחבי הים באשדוד וחיפה", מסביר צוקרמן. "כך שהנמלים הם למעשה עורקי החמצן הראשיים של המדינה. אם נמשיך עם הדימוי הזה הרי שמצב חירום, בין אם בגלל ירי טילים על העורף, ובין אם בירידה במספר חברות הספנות שמגיעות לישראל, מהווה סוג של התקף לב עבור המדינה. מצב כזה עלול להוביל לירידה דרמטית של 40 אחוז בתנועת המטענים בנמלים, מה שאומר שכלל התעשייה, הן היבוא והן הייצוא, יסבלו מכך קשות וכלכלת ישראל תיפגע בצורה דרמטית".
נמל חדש משמעו גם תחרות חדשה באחד מהענפים המונופוליסטיים של ישראל?
"בהחלט. בסופו של יום העולם מחפש תחרות ומחירים אטרקטיביים. התחרות עצמה טובה לכולם שכן היא מביאה להתייעלות ושיפור השירות. עד לפני מספר לא רב של שנים פעל ענף הנמלים הישראלי כמונופול מיושן ומנוון. לנמלים לא היה שום צורך להתייעל ולהתקדם כי הם היו מונופולים אזוריים ומי שסבלו מכך היו חברות הספנות הבינלאומיות. הדבר התבטא בין היתר במקום הנמוך אותו תפסה ישראלי בדירוג הנמלים של הבנק העולמי. יתרה מכך עם השנים האוניות נהיו יותר ויותר גדולות, וכך עלתה הדרישה לקצב פריקה גבוה, דבר שהנמלים הישנים לא יכלו ולא יכולים לעמוד בו".
כל זה השתנה כאמור עם נמל המפרץ החדש המשתרע על פני שטח של כ-840 דונם בתוך הים, עם רציפים בעומק של 17 מטר מתחת לפני הים. אפיוניו הפיזיים של הנמל מאפשרים כעת גם לאוניות ענק באורך של 400 מטר וברוחב של 62 מטר, הנושאות 20 אלף מכולות ויותר, לעגון בישראל. בנוסף נמל המפרץ מציע בנוסף את האוטומציה המתקדמת ביותר בתחום עם פריקת מכולות בזמני שיא שטרם נראו בישראל.
מה האינטרס של המדינה ביציאה למכרז בינ"ל על תפעול נמל?
"בעבר העורק הראשי של הכלכלה שלנו עבד מאוד לאט, אוניות עמדו בתור והמטענים היו מגיעים עם אוניות קונקשן מפורט סעיד במצרים, מה שעלה עוד כסף ליבואנים וליצואנים, והתגלגל לפתחו של הצרכן הסופי. עכשיו כל זה לא קורה כי האוניות יכולות לפרוק אצלנו מיידית. שנית, כשהעורק הראשי עובד טוב, הדם זורם בו מהר. כלומר - הכלכלה עובדת יותר מהר וחברות יכולות לצמוח ולשגשג. במבחן הזמן המפרץ הפך לחלק אינטגרלי מהלב הפועם של הכלכלה הישראלית וכלכלת חיפה בפרט, והוא מאפשר את הגברת קצב הצמיחה של המשק".
בבעלות מי נמצא הנמל כעת?
"הנמל בבעלות מדינת ישראל וחברת SIPG זכתה במכרז להפעלתו, כשהיא כפופה לכל החוקים והרגולציות של מדינת ישראל".
מרוחק קילומטרים מהעיר
אחד המאפיינים המהותיים של נמל המפרץ הוא ריחוקו הדרמטי מהעיר וכבר היום תושבי חיפה נהנים מהקלה מסוימת בפקקים. לכך תרמה העובדה שלנמל המפרץ נסלל כביש חדש היישר מכביש 6 – כביש שלא נכנס לעיר חיפה ומדי יום עוברות בו מעל 1,000 משאיות.
"למיקום המרוחק יחסית של נמל המפרץ מהעיר יש יתרון עצום גם בטיפול ואחסנה של מכולות המכילות חומרים מסוכנים כמו ברום ואמוניה", מוסיף איציק שריטי, מנהל הביטחון, הבטיחות והגנת הסביבה בנמל המפרץ. "אם עד כה המכולות המסוכנות נפרקו ואוחסנו בנמל חיפה הוותיק, מרחק של מאות מטרים בודדים בלבד מהעיר התחתית ובתי התושבים, הרי שבנמל המפרץ המכולות מאוכסנות במרחק של שלושה קילומטר מקו החוף, באזור ייעודי המצויד באמצעי בטיחות ובתשתיות ייעודיות בסטנדרט הגבוה בעולם. הנמל עומד בדרישות המיגון המחמירות ביותר ומשופע קירות מיגון מטילים, תותחי קצף בשלט רחוק, כיבוי אש מתקדם, מאצרות למכולות מסוכנות (בריכות אגירה הנמצאות מתחת לאזור האחסון של המכולות שקולטות את הנוזלים שלא יישפכו לים), בורות ניקוז וכיוצא בזה".
פועל 24/7 גם בשעות חירום
בהתאם לחוזה הזיכיון עליו חתמה SIPG עם מדינת ישראל, הנמל מחויב לעבוד גם בעתות חירום, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. "החברה מחויבת לכל הוראות הממשלה ועם פרוץ מצב החירום דאגנו להרחיק את החומרים המסוכנים מהנמל, המרוחק גם כך מאוד מהעיר", מציין צוקרמן. "כאמור המנופים בנמל מופעלים בשליטה מרחוק באמצעות חשמל, וזאת בשונה מהנמלים הרגילים, כך שהם יכולים לעבוד בצורה רגילה גם במצב מלחמה שכן העובדים נמצאים בחדר בקרה ממוגן ולא חשופים לשום סיכון. למעשה הטכנולוגיה שהביאה SIPG לחיפה היא המתקדמת ביותר בעולם בתחום זה, ורק לנמלים בודדים בעולם יש טכנולוגיה מתקדמת כזו. בנוסף לכך, חברת SIPG פיתחה מערכת חכמה המסייעת לנהל את מפעילי המנופים, תוך בחירת המנוף הייעודי אותו הם צריכים להפעיל עבור כל מכולה, כך שהיעילות היא מרבית".
היעילות המקסימלית הזו משתקפת גם בכניסת המשאיות הנכנסות בשער הנמל. אלו מזוהות באופן אוטומטי ונהג המשאית מקבל הנחיה לאיזו נקודה ספציפית עליו להגיע על מנת לקבל או למסור את המכולה. בנוסף, כאשר אוניה מגיעה לנמל, המערכת יודעת לזהות באיזה אזור ממוקמות המכולות שצריכות להיטען או להיפרק בישראל, והכול נעשה בקצב גבוה וביעילות יוצאת דופן.
"בסופו של יום, באמצעות נמל המפרץ, חיפה חוזרת לימיה היפים של לפני 100 שנה, ימים בה היא נחשבה לעיר הנמל המרכזית של ישראל", מסכם צוקרמן. "נמל המפרץ מתכתב בעיניי עם חזונו של הרצל שראה את חיפה כמודל לעיר העתיד, עיר המהווה שער ישראלי לכל העולם וצינור חמצן כלכלי לאומי".
לאתר>>>
בשיתוף נמל המפרץ
