התחדשות רובע הדר בחיפה עוברת בשנה האחרונה מהשלב התיאורטי של תוכניות מתאר, לעבודה אינטנסיבית בשטח, המגובה בהשקעה מסיבית של מעל 66 מיליון שקל. בניגוד למודלים של התחדשות נקודתית, העירייה אימצה גישה הוליסטית המבקשת לפתור את המתח המורכב שבין אזור מגורים צפוף למרכז עסקים עירוני שוקק, תוך בניית אמון מחודש בין המערכת לתושב.
צחי טרנו, מנהל האגף לניהול פרויקטים אסטרטגיים ושת"פ בעיריית חיפה, מגדיר את המהלך המתרחש ברובע כ"מהפכה טקטונית" בתפיסת הניהול העירוני. לדבריו, "השינוי אינו מסתכם רק בשיפוץ קוסמטי של חזיתות, אלא בשינוי עומק המיועד לייצר 'רשת ביטחון קהילתית' רחבה, הנותנת מענה לכל שלבי החיים של התושב. האסטרטגיה החדשה מכוונת להפוך את המורכבות המפורסמת של הדר - שכונה שבה היסטוריה אדריכלית פוגשת מסחר אינטנסיבי ליתרון תחרותי בשוק המגורים", הוא מסביר.
כדי ליישם את התפיסה הזו, העירייה השקיעה בעוגנים חברתיים ופיזיים שנועדו להחזיר לשכונה את הקהל שהכי חסר לה: משפחות צעירות. התוכנית כוללת רצף שירותים קהילתיים מרגע הלידה: מהקמת "בית היוצר" להורים וילדים עד גיל 6, דרך חידוש "מרכז קלור" המעניק מענה לפעוטונים ונוער, ועד להקמת מרחבים קהילתיים מודרניים כמו "ירושלים 23".
"משפחות צעירות לא מחפשות היום רק ארבעה קירות, הן מחפשות איכות חיים, טבע עירוני ושותפות מלאה בתכנון ובניהול המרחב הציבורי שלהן", מסביר טרנו. "זה בדיוק הפיצוח האסטרטגי שאנחנו בונים ברובע הדר - שותפות אמת שבה התושב הוא לא רק צרכן שירותים, אלא שותף לכתיבת החזון".
המודל האסטרטגי נשען על תקציב רב-שנתי מפורט, הכולל הקצאה של 40 מיליון שקל מתקציב 2025 רק עבור שיקום מבנה השוק וסביבתו, לצד כ-30 מיליון שקל לחידוש גן בנימין. המטרה היא להזרים "חמצן אורבני" לרחובות דרך שיפור דרמטי בהליכתיות ובביטחון האישי, מה שיאפשר פיתוח כלכלי וקולינרי במקביל לחיזוק הקהילה הקיימת.
ניהול מגובה הרחוב: המינהלת ויחידת "עוז"
העוגן המרכזי של המהפכה הניהולית הוא הקמת מינהלת רובע הדר החדשה, הפועלת ממבנה ייעודי ברחוב דבורה 2. המודל, שנבנה כפיילוט ראשון מסוגו בחיפה, מרכז תחת קורת גג אחת נציגים מאגפי התפעול, האכיפה, הרווחה והחינוך. שון ג'אן, ראש מינהלת רובע הדר, מדגיש כי "המינהלת מוסיפה שכבת שירות אישית ונגישה השירות אצלנו אינו מסתכם בפתיחת פנייה במערכת. אנחנו מקיימים מדיניות של 'דלת פתוחה' קבועה, המאפשרת לכל תושב לקבל ליווי צמוד עד למציאת פתרון ממשי".
ואכן, הנוכחות היומיומית של צוות המינהלת בשטח מאפשרת זיהוי צרכים בזמן אמת וחיבור מהיר בין האגפים השונים של העירייה לקידום פתרונות תשתיתיים וחברתיים כאחד.
אחד האתגרים המרכזיים בשיפור איכות החיים ברובע הוא חיזוק תחושת הביטחון האישי. כמענה לצורך זה, הוקמה בתוך המינהלת יחידת "עוז" של השיטור העירוני. ג'אן מבהיר את ההיגיון האסטרטגי: "התחדשות עירונית וצמיחה כלכלית פשוט לא יכולות להתקיים ללא תחושת ביטחון בסיסית ברחובות".
היחידה מבצעת סיורים רגליים יזומים במוקדי חיכוך ומגיבה במהירות לפניות העולות מהשטח. העובדה שגורמי האכיפה יושבים פיזית בתוך השכונה מאפשרת להם להקשיב לתושבים ולסגור מעגלי טיפול בזמן קצר, מה שמחזק את תחושת הנוכחות העירונית בדיוק במקומות שבהם היא נדרשת ביותר.
שחזור אדריכלי בלב מרכז המסחר
לב ליבה של ההתחדשות הפיזית נמצא במתחם שוק תלפיות, מבנה היסטורי שנחשב לאחד הנכסים האדריכלים החשובים בישראל. המבנה, שתוכנן ב-1937 על ידי האדריכל משה גרשטל בסגנון הבינלאומי (באוהאוס), עובר כעת תהליך שיקום מקיף בעלות של כ-40 מיליון שקל מתקציב 2025. טרנו משווה את עבודות התשתית בלב השוק ל"ניתוח לב פתוח", שכן מדובר באתגר הנדסי מורכב של שחזור בטון היסטורי וחלונות ברזל מקוריים, תוך הטמעת מערכות מודרניות של כיבוי אש, מיזוג אוויר ונגישות מלאה לנכים. "המתח האמיתי בתכנון הוא לפגוש את הרגולציה המודרנית בתוך מבנה שלא תוכנן לכך לפני כמעט מאה שנה", מסביר טרנו. "הפתרון מבוסס על תכנון יצירתי, שבו המערכות החדשות מוטמעות באופן סמוי או כאלמנטים עצמאיים שאינם פוגעים בקונסטרוקציה ההיסטורית".
אולם ההשקעה אינה רק עניין של אסתטיקה, בעירייה מבינים כי העסקים הוותיקים הם ה-DNA והנשמה של המתחם. "המדד האמיתי להצלחה הוא העלייה בפדיון של אותם עסקים ותיקים", אומר טרנו. "כדי לצמצם את הפגיעה בסוחרים, העבודות מבוצעות בלוחות זמנים מהודקים ובלילות. במקביל, מקודמת תוכנית אסטרטגית רחבה לרחובות המסחריים הסובבים - הרצל, החלוץ ונורדאו, במטרה להחזיר להדר את מעמדה כמרכז מסחרי שוקק".
טבע עירוני בלב הבטון: גן בנימין המחודש
כאמור, פרויקט דגל נוסף המייצר עניין רב הוא חידוש גן בנימין, הגן הציבורי הראשון שנבנה בישראל בשנת 1923. הגן צפוי להפוך למוקד טבע עירוני ייחודי בהשקעה של כ-30 מיליון שקל. התכנון של האדריכל רם אייזנברג כולל "נחל זורם" המבוסס על מערכת הידרולוגית סגורה וטיהור מים ביולוגי, בריכה אקולוגית ומתחם משחקים חדשני המכונה "ג'ונגל עירוני" בין צמרות העצים.
עבור טרנו, הערך של המים והצמחייה הוא חברתי בראש ובראשונה. "הנדסה מודרנית יודעת לחקות את הטבע גם בלב המטרופולין הצפוף ביותר. במידה ונצליח להכניס את אלמנטי המים, הגן יהפוך למרחב של שוויון חברתי, מקום שבו לכל תושב יש גישה חופשית לפינת טבע איכותית, מרגיעה ומקרבת ממש מתחת לבית".
הגן יעבור הנגשה מלאה ויחובר לרחובות הסובבים, ובסמוך אליו יופעל בית קפה קהילתי במבנה לשימור ששופץ לאחרונה, לצד מוסדות תרבות כמו המדעטק והתיאטרון העירוני. המהלך משלב בין מורשת היסטורית לחוויית טבע מתקדמת עבור משפחות השכונה והמבקרים בה.
להחזיר את הרחוב להולכי הרגל
"חלק קריטי מהתוכנית האסטרטגית הוא שיפור ה'הליכתיות' ברובע", מוסיף טרנו בהתרגשות, "במשך שנים עיריית חיפה תכננה דרך השמשה הקדמית של הרכב, היום אנחנו עוברים לתכנון בעיניים של הולך הרגל". סקר הליכתיות מקיף שבוצע בשיתוף סטודנטים הציף חסמים משמעותיים: מדרכות לא נגישות, חוסר בצל ושטחים ציבוריים שנחסמו באופן בלתי חוקי.
"כמענה לכך, החלה העירייה בחידוש המעברים ההיסטוריים ברוריה, גוש חלב ומעבר דבורה, שהיה חסום לציבור במשך עשרות שנים".
המעברים הללו מוגדרים כ"עורקים הראשיים" של הולכי הרגל בחיפה הבנויה במדרגות. טרנו מסביר את החשיבות האורבנית, "המעברים הללו מביאים חמצן לעוד רחובות וסמטאות ובכך מייצרים רצף עירוני חי ונושם המחבר פיזית וכלכלית בין הדר לעיר התחתית".
עבור הורים עם עגלות או תושבים ותיקים, פתיחת המעברים הללו ויצירת פינות עצירה מוצלות הן אמירה חברתית. "זהו ההבדל בין בדידות וסגירות בבית לבין השתלבות פעילה בקהילה. המרחב הציבורי שייך לציבור, ואנחנו מטפלים בזה ביד קשה מול עבירות בנייה וביד מחבקת מול הולכי הרגל".
תכנון משתף: הקהילה כנכס אסטרטגי
הצלחת המהלך השאפתני הזה נשענת בסופו של דבר על היכולת לרתום את הקהילה המגוונת של הדר. בעירייה מדגישים כי שיתוף ציבור אמיתי אינו מסתכם בסימון V במפגשי זום. המודל שנבחר הוא "תכנון משתף" (Participatory Planning) במסגרתו הצוותים המקצועיים יוצאים לשטח ומקיימים סיורים מודרכים עם קבוצות מיקוד מגוונות - ממשפחות צעירות ועד בעלי כלבים, נשים וספורטאים - כדי להבין איך כל קבוצה חווה את המרחב ומה חסר לה בו.
"הפרוגרמה הסופית של המרכזים הקהילתיים והגנים נבנית ישירות מטבלאות הצרכים שהעלו התושבים, אנחנו לא מביאים להם חזון אדריכלי מוגמר שנגזר מקטלוגים, הם השותפים שלנו לכתיבת החזון מהשלב הראשון", מציין ג'אן. "האמונה המנחה היא שהקשר הישיר והאמון שנבנה בין המינהלת לתושבים הם המפתח להחזרת האמון במערכת העירונית ולהעלאת שביעות הרצון ברובע".
טרנו מסכם: "החוסן של רובע הדר נמדד ביכולת של התושבים שלה להחזיר לעצמם את המרחב הציבורי, ואנחנו פה כדי לתת להם את הכלים הכי טובים לעשות את זה".
בשיתוף עיריית חיפה
