גלי האנטישמיות הגואים, בעיקר בארה"ב, קנדה, אנגליה וצרפת, משפיעים על הביטחון שרבים מיהדות התפוצות חשים, ומעוררים שאלות לגבי עתידם במדינה שבה חיו עד היום. הרבה יותר מבעבר, משפחות יהודיות רבות חושבות על עלייה לישראל.
מרכז הבנייה הישראלי מקיים כבר שנים קשר הדוק עם יהדות התפוצות, ומספק תשובות מעשיות למשפחות מחו"ל שמתעניינות לבצע עלייה לישראל. לאחר יריד הדירות וההשקעות, שהתקיים בהצלחה גדולה במנהטן שבניו יורק בחודש מאי האחרון ביוזמת מרכז הבנייה ועיריית ירושלים, במהלך חגי תשרי יתקיים יריד דירות גדול נוסף, הפעם בבירה.
"השנה אנחנו רואים משהו שלא ראינו הרבה מאוד שנים; התקבצות אדירה של חברי קהילות יהודיות מכל רחבי העולם בישראל, ובמיוחד בירושלים, בתקופת החגים. בתי המלון בתפוסות גבוהות מאוד, דירות האירוח מתמלאות, ומשפחות מגיעות מאירופה, מארצות הברית, מקנדה, מאוסטרליה וממדינות נוספות", מספר ערן רולס, יו"ר ובעלים של מרכז הבנייה בישראל, בראיון שנערך לרגל האירוע המשמעותי שיתקיים ב-30 בספטמבר בבנייני האומה.
"אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות הזאת", מציין רולס. "קהל היעד שלנו מגיע מיוזמתו לישראל. במקום שאנחנו נטוס אל הקהילות בחו"ל כדי להציג להם את שוק הדיור הישראלי - כפי שעשינו במאי השנה במנהטן - אנחנו רוצים להזמין אותם ליריד ולחשוף בפניהם את הדירות, הפרויקטים והזדמנויות הרכישה שיש היום בירושלים וברחבי ישראל.
"מאז ה-7 באוקטובר אנחנו עדים לעלייה באנטישמיות ברחבי העולם. זה כבר לא אירוע נקודתי במדינה כזו או אחרת. אנחנו רואים את זה באירופה, בקנדה, בארצות הברית ובאוסטרליה. על הרקע הזה אנחנו פוגשים יותר ויותר רוכשים פוטנציאליים שלא בהכרח מתכננים לעשות עלייה מחר בבוקר, אבל רוצים שיהיה להם Safe Home בישראל. בית שהם יודעים שקיים עבורם ועבור המשפחה שלהם אם וכאשר יזדקקו לו. מבחינתי, זו אחת המגמות החשובות ביותר שאנחנו צריכים לזהות ולהיערך אליהן".
אילו חסמים מונעים מהם כיום לרכוש דירה בישראל?
"יש לא מעט חסמים", אומר רולס ומפרט: "סוגיות של מיסוי, מס רכישה גבוה, מימון ומשכנתאות, העברת כספים בין מדינות, שערי מטבע, רגולציה ובעיקר חוסר ידע והיכרות עם המערכת הישראלית. אדם שחי בניו יורק, לונדון, פריז או טורונטו לא תמיד יודע איך קונים דירה בישראל, איך מקבלים משכנתה, מה המשמעות מבחינת סוגי המס שהוא חייב בו או מהן הזכויות שלו".
מומחים ומעטפת מקצועית למבקרים
מבחינת מרכז הבנייה הישראלי, ייעודו של היריד בירושלים הוא רחב יותר מתערוכת דירות. לצד החברות היזמיות, תוצג ביריד מעטפת מקצועית לרשות המבקרים: בנקים, מומחי משכנתאות ומיסוי, עורכי דין וגופים העוסקים בעלייה ובקליטה, ובהם נציגויות רלוונטיות של נפש בנפש ומשרד העלייה והקליטה. ככל שניתן יותר ידע, יותר ודאות ויותר כלים לקבל החלטה – סביר שנראה יותר עסקאות".
יש ליהודי התפוצות העדפות לאזורים ספציפיים בישראל?
"באופן טבעי, ירושלים היא כמובן מוקד מרכזי מאוד, אבל המפה הולכת ומתרחבת. אנחנו רואים ביקושים גם לנתניה, רעננה ומודיעין, אבל גם לאשדוד, קריית אונו, זכרון יעקב, חדרה ואפילו קריית גת – מקומות שבעבר היו הרבה פחות בולטים על מפת הרכישות של הקהילות האלו.
"אני מעריך שגם הפריפריה תהפוך לרלוונטית יותר ויותר; לא לכולם יש אפשרות לרכוש דירה בירושלים או במרכז הארץ. אם נדע לחבר קהילות לערים איכותיות נוספות, עם חינוך טוב, קהילה מקומית, תעסוקה ואיכות חיים, אפשר לפתוח בפניהן חלקים נוספים של ישראל".
מה תפקידן של הרשויות המקומיות בתהליך הזה?
"יותר ויותר ראשי ערים מבינים שיש כאן הזדמנות אסטרטגית. הרבה מהקהילות שאנחנו פוגשים בצפון אמריקה ובמערב אירופה הן חזקות מבחינה כלכלית ומקצועית. יש בהן רופאים, עורכי דין, אנשי פיננסים, אנשי טכנולוגיה, אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים ויזמים. עיר שמצליחה למשוך אליה עשרות או מאות משפחות כאלה לא מקבלת רק רוכשי דירות. היא מקבלת הון אנושי, עסקים, יזמות, קשרים בינלאומיים וכוח כלכלי שיכול להשפיע על העיר במשך שנים.
"בעיניי, זו יכולה להיות הזדמנות גדולה במיוחד דווקא לערים מחוץ למרכז. קהילה חזקה שמגיעה לעיר יכולה לייצר בה מנוע צמיחה משמעותי. לכן אני חושב שכל עיר שרוצה לצמוח בעשור הקרוב צריכה לשאול את עצמה: מה אנחנו עושים כדי להביא אלינו משפחות שעשו עלייה?".
ספר על ההשקעה שלך ושל המרכז בקשר עם ראשי הקהילות בחו"ל.
"מרכז הבנייה הישראלי ואני באופן אישי משקיעים הרבה מאוד זמן ומשאבים בבניית הקשרים האלה. אני נוסע לחו"ל, פוגש את ראשי הקהילות, משתתף באירועים שלהן, מגיע לבתי הכנסת ומנסה להבין מה באמת מטריד אותם ומה הם צריכים מישראל.
"צריך להבין את כוחם של ראשי הקהילות; זוהי דמות שמובילה ומשפיעה על 1,000, 1,500 ואפילו 2,000 משפחות. ברגע שמנהיגי הקהילה מתחברים למהלך, מגיעים לישראל, מכירים את ראשי הערים ואת היזמים ורואים בעצמם את האפשרויות – ההשפעה מחלחלת לכל הקהילה. אנחנו כבר רואים יותר ויותר מנהיגי קהילות שרוכשים בעצמם דירות בישראל.
"זה המקום לחדד - אין כאן 'הוקוס פוקוס'. זו לא ריצה למאה מטר. זו ריצה לטווח בינוני וארוך. צריך להגיע אליהם שוב ושוב, לשבת איתם, לבנות אמון ולהיות נוכחים בתוך הקהילות. מי שמתמיד – יראה את התוצאות".
איך כל זה מתחבר למהות של מרכז הבנייה הישראלי?
"מרכז הבנייה הישראלי נולד בשנות ה-60 ביוזמת המדינה כדי לתמוך בענף הבנייה ובבניין הארץ. מבחינתי, היום אנחנו חוזרים במידה רבה לדנ"א הזה, כי בניין הארץ זה לא רק לבנות עוד בניין. זה גם לחבר את התפוצות לישראל, לסייע להם למצוא בית, להבין את שוק הדיור, להתחבר לעיר ולקהילה, ובהמשך – למי שיבחר בכך – גם לעשות עלייה ולהיקלט כאן. אנחנו נמצאים בנקודת זמן יוצאת דופן, ואני חושב שלענף הנדל"ן הישראלי יש כאן גם הזדמנות עסקית עצומה וגם תפקיד לאומי".
עשרות מנהיגי קהילות בוועידה השנתית
היריד שיתקיים בירושלים הוא האירוע הראשון מתוך מהלך רחב יותר, שיגיע לשיאו בוועידת "עיר הנדל"ן באילת" של מרכז הבנייה, שתיערך ב-15-17 בדצמבר. לראשונה יתארחו בה ביוזמת מרכז הבנייה עשרות ממנהיגי הקהילות בתפוצות. נושא עליית יהדות התפוצות יהיה נושא מרכזי בוועידה, מסביר רולס.
שני האירועים הללו משלימים זה את זה? איך יטופל נושא יהדות התפוצות בוועידה באילת?
"השלב הבא לאחר היריד בירושלים הוא לחבר בין עולם הנדל"ן הישראלי לבין הנהגת הקהילות בחו"ל. לשם כך, במסגרת אירועי עיר הנדל"ן באילת אנחנו מתכננים להביא עשרות מנהיגות ומנהיגי קהילות מרחבי העולם לשלושה ימים בישראל. הם ייפגשו עם נציגי ממשלה, ראשי ערים, יזמים ואנשי מפתח במשק הישראלי. במקביל יהיו במקום חברות יזמיות ורשויות מקומיות שרוצות לבנות קשר ישיר עם הקהילות האלה.
"המטרה מבחינתי אינה לסיים את האירוע עם עוד כרטיסי ביקור", הוא מדגיש. "הצלחה תהיה אם שנה לאחר מכן נראה קשרים אמיתיים בין ערים בישראל לקהילות בעולם, יותר משפחות שבוחנות רכישה, יותר עסקאות, יותר השקעות – ובסופו של התהליך גם יותר עלייה לישראל.
"אני שוב מחדד - מדובר בתהליך ממושך, שייקח כמה שנים, זה לא עניין של ערב אחד. אני מעריך שנראה עלייה של עשרות אלפי משפחות בתוך חמש-שבע שנים, ואנחנו שמחים לתרום לתהליך".
רולס מעריך שחלק לא מבוטל מהעלייה הצפויה יהיה מורכב מאקדמאים ומשפחות מבוססות. "לא מדובר רק ביהדות התפוצות", הוא מציין. "אין לי ספק שנראה, אולי אף קודם, חזרה של מי שירדו מהארץ בשנים האחרונות ליוון, קפריסין, תאילנד ומדינות אחרות, שגם בהן רואים התפתחות של גלי אנטישמיות. לכן, ראשי ערים שיידעו להכין את התשתיות הנכונות לקליטתם – ירוויחו.
"הם אלו שיראו תוצאות של השקעה, בהרחבת היישובים באוכלוסייה חזקה. לא מדובר רק בבניית יחידות דיור – אלא בהקמת מערך קליטה דובר אנגלית/צרפתית, תשתית שכונתית מותאמת לקהילה, מערכת חינוך דוברת אנגלית, בתי כנסת עם רבנים דוברי אנגלית וצרפתית.
"ראינו את זה כבר בקריית גת, במודיעין, רעננה, נתניה, ולא רק בתל אביב וירושלים.
"זו גם הזדמנות לגליל ולערבה", מסכם רולס את דבריו. "כי יש ביקוש מצד משפחות צעירות לחיות באזורים לא עירוניים, בבתים פרטיים, יותר קרוב לטבע. לשם כך צריך לדאוג להם לפרנסה, תחבורה נוחה, חינוך, שירותי בריאות טובים וזמינים וכמובן לביטחון".
בשיתוף מרכז הבנייה הישראלי
