כשהאדריכל גיורא גור ז"ל ואישתו אדריכלית סילבי גור ייסדו את משרד האדריכלים שלהם בחיפה ב-1978, התחדשות עירונית עוד הייתה מושג אמורפי לחלוטין. לכל היותר דיברו אז על שיקום שכונות. כמעט ארבעה עשורים לאחר מכן, כשנפטר בפתאומיות ב-2015, הוא הותיר אחריו לא רק מורשת תכנונית ענפה, אלא גם חזון פורץ דרך שהקדים את זמנו.
כיום, משרד גיורא גור ושות' אדריכלים מדורג בחמישייה המובילה בישראל בתחום ההתחדשות העירונית. המשרד, המונה מעל 70 עובדים - פועל משני סניפים מרכזיים (בחיפה ובתל אביב) ומתכנן פרוייקטים רחבי היקף של שכונות שלמות, תב"עות מורכבות ותכנון מפורט של פרויקטים של מסחר, תעסוקה, ומגורים.
את הזינוק הניהולי והתכנוני של המשרד ב-11 השנים האחרונות מובילים המנכ"ל עמוס דגן, האדריכלים הראשיים איתי גור וליאור אחירון, ושאר השותפים במשרד.
דגן גויס למשרד על ידי גיורא גור ז"ל כחלק מתוכנית חפיפה, לאחר שגיורא זיהה את יכולות הניהול והראייה האסטרטגית שלו. גיורא, שביקש להתמקד באדריכלות, ראה בעמוס את האיש שינהל את המשרד לצידו, ויהפוך אותה מחברה משפחתית, לארגון תכנוני מסודר.
גיורא היה מנפגעי הצלילות בקישון ונאבק במהלך השנים בסבבים קשים של סרטן. בעקבות פטירתו ב-2015 פקד משבר את המשרד דגן והשותפים לקחו את המושכות: ארגנו מחדש את המבנה הארגוני במודל של צוותים מולטי-דיסציפלינריים, ושיחררו צווארי בקבוק תכנוניים. "מה שעשינו היה פשוט לתת לפוטנציאל האדיר שהיה גלום בשותפים ובצוות העובדים - להתממש ולפרוח".
בין המסמכים שהושארו על שולחנו של גיורא ז"ל, גילה דגן תוכנית אחת שכאילו חיכתה לרגע הנכון: פרויקט התחדשות עירונית ברחוב אמיל זולא שבכרמל הצרפתי.
"מה שריתק אותי היה הפוטנציאל הגלום בה והזיקה הישירה לחזונו של גיורא, שתכנן אותה לצד שותפו הבכיר, האדריכל עמיקם ודעי", משתף דגן. "זה לא רק להרוס ולבנות מחדש - זו הזדמנות לרדת לשורש הבעיות של שכונה ותיקה, ליצור תשתיות מתאימות ולהעניק את חווית המגורים שמגיעה להם. זה לא רק לתקן את הקיים, זה לייצר שיפור תכנוני משמעותי. מבחינתי, זו דוגמה לכך שהתחדשות עירונית היא סוג של ציונות".
דיאלוג תכנוני
כבר בתחילת שנות ה-2000 החלו במשרד לעבוד מול עיריית חיפה על מתחם אמיל זולא. באותם ימים, מושגים כמו פינוי-בינוי רחב היקף עוד לא היו חלק מהלקסיקון התכנוני, והמיזם התבסס בעיקר על פתרונות עיבוי וחיזוק מבנים קיימים והוספת זכויות בנייה - פתרונות שאין בכוחם לתת מענה לבעיות היסוד של שכונה. בהמשך שאף גיורא לחידוש השכונה בפינוי בינוי, כך שמעבר למיגון המבנים וחידושים - תהיה אפשרות להפוך אותה לטובה יותר.
דגן גילה את התוכנית שהשאיר גיורא, ויחד עם אדריכל עמיקם ודעי ניתח את כשליה והבין שכדי להוציא אותה לפועל בהצלחה נדרש שינוי תפיסתי עמוק: ליצר תכנון אורבני כולל, בשיתוף פעולה מלא מול התושבים ועיריית חיפה, שהתלהבה מאוד מהתוכנית והייתה שותפה מלאה בקידומה. לפרויקט נכנסו החברות היזמיות קבוצת מבנים וקבוצת בן דוד, שיצרו את ההסכמות הנדרשות מול הדיירים והפכו את החזון לתוכנית.
"מדובר במשולש כוחות שאיתו אנחנו עובדים שמתרגם חזון למציאות: רשות מקומית, דיירים ויזמים", קובע דגן. "אנחנו מאוד מאמינים בדיאלוג עם העירייה", הוא מוסיף. "בסוף, הרשות המקומית היא הגורם היחיד שרואה את כל האינטרסים במקביל ויודע לתכלל את כל ההיבטים - מחניות ותחבורה ציבורית ועד מוסדות חינוך וצרכי הקהילה. המפתח שלנו הוא הקשבה ונכונות לעבוד יחד כצוות. זה גם מאפשר להוציא תוכניות מהכוח אל הפועל וגם פותר בעיות אורבניות קיימות. תהליכי התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות נועדו להחליף מבנים שחוקים, ליצר מיגון וחיזוק בפני רעידות אדמה, לשדרג את המרחב הפתוח ולחדש את פני השכונה. היכולת לרתום את העירייה היא קריטית למימוש הפוטנציאל ההתחדשותי בקנה מידה רחב, שכן פתרון שכזה מחייב עיבוי מערכי התחבורה, פיתוח מבני ציבור והרחבת התשתיות הקיימות כך שיוכלו להכיל את האוכלוסייה החדשה".
כיום, התוכנית ברחוב אמיל זולא הינה לאחר דיון התנגדויות בוועדה המקומית ולקראת מעבר לתכנון מפורט. מודל העבודה שנבנה בה הפך לבסיס עבודה מול העירייה בפרויקטים נוספים של המשרד, הן במסגרת תוכנית האב לשכונת שפרינצק והן בשכונות נוספות בעיר.
במשרד מציינים לטובה את הרוח החדשה והתכליתית בעיריית חיפה, בהובלת ראש העיר יונה יהב ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה שרית גולן, לצד דרג מקצועי ומסור בהובלת מהנדסת העיר אדריכלית אורית מרץ, ומנהלת מחלקת התחדשות עירונית אורנה מור שנרתם לקדם התחדשות עירונית מחוללת שינוי.
טיפול מקיף בתשתיות התחבורה
כדי להבין את מלוא משמעות התוכנית, צריך להציץ במספרים. פרויקט אמיל זולא כולל פינוי של 108 יחידות דיור ישנות בבנייני רכבת ובמקומן יוקמו בניינים חדשים. הוא יכלול שני סוגי בינוי: מספר בניינים עד עשר קומות, שישתלבו בפרופורציות הסביבה והטופוגרפיה, ושני מגדלי מגורים גבוהים שבתחתיתם יוקם מסד עירוני-קהילתי, שיכלול מרכז מסחרי ומוסדות ציבור.
הפרויקט, שמובל גם היום ע"י האדריכל עמיקם ודעי והאדריכלית ניצן גל, כולל גם טיפול מקיף בתשתיות התחבורה, כולל הרחבת צירי תנועה, הסדרת תחבורה ציבורית דו-סטרית וכניסה חדשה לשכונה. התוכנית הכוללת של האזור כוללת גם את הסדרת דרך צרפת (החוצה את שכונות שפרינצק ורמת שאול בכרמל הצרפתי) והרחבה של תוואי הכביש. בתוכנית מושם גם דגש על פיתוח סביבתי, תוך חיבור לוואדי המקומי והקמת טיילת חדשה בסמוך לגדות הוואדי ויצירת שטח ציבורי פתוח בלב השכונה לרווחת הדיירים היוצר מוקד קהילתי.
"התפיסה האדריכלית שלנו מאמינה שלתכנון יש כוח לשפר אספקטים אנושיים, חברתיים ועירוניים", מסכם דגן. "אני מאמין שהשכונה הוותיקה צפויה למשוך אליה, לאחר שתיבנה מחדש, לא רק את דייריה המקוריים שייהנו מדירות מרווחות וממוגנות, אלא גם תושבים חדשים מחיפה ומחוצה לה - ולבשר את פניה החדשות של חיפה".
בשיתוף גיורא גור ושות' אדריכלים
