מדינת ישראל עומדת בפני אתגר שלא ידעה כמותו. כבר היום ישראל אחת המדינות הצפופות בעולם, אולם, בשל קצב גידול האוכלוסייה המהיר היא עומדת להכפיל את האוכלוסייה בעוד
כ-25 שנה. הכפלת האוכלוסייה משמעה ערים צפופות, בהן פקקים חמורים, מחסור בשטחים בנויים למגורים, מבני ציבור, מבנים בייעוד לתעסוקה וכד׳.
אדריכל אודי כסיף יו"ר הוועדה לאיכות אדריכלית בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים מציין כי המשימה שלנו היא להציל את ישראל מחיים בצפיפות בלתי נסבלת, באמצעות השקעה משמעותית באיכות התכנון. יחד עם שותפתו למשרד ולחיים, אדריכלית גנית מייזליץ כסיף הם מקדמים מטעם התאחדות האדריכלים את האמנה לאיכות התכנון בישראל.
לדבריו, התכנון בישראל הוא מגזר מוזנח שלא מקדישים לו מספיק משאבים, מספר האדריכלים והמתכננים הולך ומדלדל ואין כלל מחקר או מחשבה על צורות המגורים שיכולות למנוע את הבעיות הצפויות. "אנחנו מוכרים את העתיד שלנו בנזיד עדשים לטובת הוזלת הליכי התכנון בראייה שהיא אפילו לא לטווח הקצר. כבר היום רואים את הנזקים של חוסר מקוריות בתכנון ערים ושכונות חדשות. כך לדוגמה בונים בישראל מאות מגדלים גם בשכונות ובאזורים בפריפריה ועבור אוכלוסיות שזה לא מתאים להן. במדינות אחרות, על אף שבהן הצפיפות וקצב גידול האוכלוסייה קטנים בהרבה, מושקעים משאבים רבים לשיפור איכות התכנון מתוך מחשבה קדימה ועל מנת לשפר את איכות החיים בערים. המטרה שלנו בהתאחדות היא לשנות את כיוון הרוח ולשכנע את מקבלי ההחלטות בישראל להשקיע יותר מחשבה ומשאבים באיכות התכנון. הדיון היום הוא בעיקרו כמותי – למען עתידנו כאן עליו להפוך לאיכותי, אחרת הקיום כאן יהיה פשוט בלתי נסבל. בימים אלו אנו מקדמים יחד עם ישראל 100 ופורום ה-15 את אמנת איכות התכנון ואני מקווה שהיא תחתם בקרוב ותהווה צעד ראשון לקידום הנושא".
"שמירה על מעמד האדריכל היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה"
איכות התכנון מתחילה באיכותו של המתכנן. ככל שהמתכנן הוא בעל ההשכלה, ההתמחות וההכשרה המתאימים כך הסביבה הבנויה בישראל תהייה איכותית יותר ותאפשר התמודדות עם האתגרים הצפויים לנו עם הגידול המהיר של האוכלוסייה.
אדריכל ויקטור אבקסיס, מ"מ יו״ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים ויו"ר הוועדה לייחוד פעולות, מציין כי בשנים האחרונות אנו רואים שיש כרסום במעמד האדריכל והתאחדות האדריכלים פועלת במספר מישורים על מנת לוודא כי מי שמתכננים את הסביבה הבנויה בישראל יהיו בעלי ההשכלה, ההתמחות וההכשרה המתאימים. לדבריו, "כיום אין תקנות ברורות בנושא ייחוד הפעולות, ונוצר מצב שאפילו ועדות התכנון אינן יודעות בוודאות מי רשאי לתכנן תב״ע ומי רשאי לערוך בקשה להיתר בנייה. אנחנו בהתאחדות גורסים שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל או תוכנית בניין עיר שבהם לא יהיה מעורבים אדריכלים.
"החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט קובעים כי רק אדריכלים שהוכשרו, הוסמכו והתמחו מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים יכולים להיות מתכנני הסביבה הפיזית. הפעילות שלנו נעשית במישור המשפטי ע"י מעורבות במספר הליכים משפטיים, לרבות מול בית המשפט העליון, וכן בפעילות מול משרד הכלכלה שאמון על הסדרת הנושא של ייחוד הפעולות וקביעת תקנות ברורות. אנחנו פועלים להגיע להסכמות בנושא עם כל הגורמים ומסתמן שיש רצון להגיע להבנות״.
"אפשר לקצר את הליכי הרישוי"
"במנהל התכנון ובמטה התכנון הלאומי נושבות היום רוחות של חדשנות ורצון לשפר את הליכי התכנון והבנייה, ובעיקר לקצר את הליכי הרישוי. יש גם רצון אמיתי לשיתוף פעולה עם התאחדות האדריכלים כארגון היציג של הענף ועם ארגונים נוספים כמו התאחדות הקבלנים", כך טוען אדריכל בני פרי, יו"ר ועדת רגולציה בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים ומי שכיהן בעבר כאדריכל העיר גבעתיים. לדבריו, "המאמצים שלנו כהתאחדות התרכזו במספר רפורמות, הראשונה, לאפשר לאדריכלים מורשים לקדם היתרי בנייה באמצעות רישוי עצמי וע"י כך לשחרר את הרשויות שרוצות בכך מהרבה מטלות, ואכן לאחרונה התבשרנו שהרפורמה אושרה ואני מקווה שתוכיח את עצמה בשנים הקרובות".
הרפורמה השנייה מתרכזת במאמץ להקטין את הבירוקרטיה בשלבי הרישוי, כך שהרשות המקומית תתמקד אך ורק בבדיקה של היקפי המסה הבנויה ובקשר שלה למרחב הציבורי, ואילו כל הנושאים הטכניים יבדקו ע"י מכוני הבקרה באמצעות בקרת התכן. אין צורך שהרשות תעסוק בבקרת חומרים מהם עשוי קיר או חלון. הרפורמה השלישית היא לקדם את הרעיון של תוכנית נפחית. במקום להגדיר בניינים באמצעות שטחי בנייה כאשר ניתן להגדירם באמצעות נפח המסה הבנויה והקשר שלה למרחב הציבורי. רפורמה רביעית שעברה ממש לאחרונה, היא ביטול ההקלות שיצרו פקקים במתן היתרים כי דרשו הליכים של פרסום והתנגדויות, והחלפתן ב"גמישויות": תיקונים קלים שניתן לבצע בתכנון הבניינים בשלב הוצאת ההיתרים בסמכות הרשות וללא הליך של פרסום והתנגדויות. ההתאחדות עדיין פועלת על מנת לשפר את הרפורמה שעברה באמצעות אפשרות ל"גמישויות" גם בתוכניות ישנות ולא רק בחדשות.
בהתאחדות מקדמים מול מנהל התכנון גם רעיון ל"תוכנית-היתר". המטרה היא להגיע בנסיבות מסויימות למצב שאישור התוכנית יהווה גם את היתר הבנייה מבלי לגשת להליך נפרד. כיום מקודם המיזם הזה כחלק מ"רפורמת שקד" המחליפה את תמ"א 38 אולם המטרה צריכה להיות יצירת הליך מהיר לתכנון ורישוי בהיקפים קטנים בסביבות עירוניות צפופות ובכך לעודד התחדשות בריכוזי בנייה ישנים.
"גולת הכותרת של פעילות מנהל התכנון בתמיכת ההתאחדות צריכה להיות ניסוח מחדש של חוק התכנון והבנייה. נדרש חוק פשוט, עם ניסוחים קצרים וברורים שלא יחייב פרשנות מקצועית של כל משפט. באופן פרדקוסלי, לי כדובר עברית קל יותר להבין את הטקסטים בחוק התכנון והבנייה האמריקאי מאשר את החוק הישראלי. עם ניסוח החוק מחדש נוכל לפשט את הליכי התכנון והבנייה, להקטין את הבירוקרטיה ולהקטין את אי הוודאות. בהכירנו את עולם התכנון והרישוי בישראל, אנו נדרשים להיות אופטימיים מאוד בתקווה ליצירת שינוי משמעותי".
שומרים על האינטרס הציבורי- תכנוני
כארגון היציג של האדריכלים בישראל יש להתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מעמד ציבורי המאפשר לה להגיש התנגדות לכל תוכנית שבה ההתאחדות מוצאת שהאינטרס הציבורי-התכנוני נפגע. בשנים האחרונות ההתאחדות הגישה מספר התנגדויות לתוכניות גדולות או הייתה שותפה יחד עם גופים אחרים להתנגדויות לתוכניות כמו תוכנית הרכבל לכותל בירושלים, תוכנית כיכר אתרים, תוכנית היכל התרבות בתל אביב ועוד.
אדריכל חיימי שניידר, יו"ר הוועדה המקצועית של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, מציין כי המטרה של ההתאחדות בהגשת ההתנגדויות היא למנוע פגיעה תכנונית במרחבים ציבוריים, במרקמים אורבאניים ו/או במבנים בעלי חשיבות אדריכלית, ובכל מקרה בו נראה שהאינטרס הציבורי התכנוני – עלול להיפגע. כך לדוגמה התאחדות האדריכלים התנגדה רק לאחרונה לתוכנית המתאר של נתניה בטענה שבמרכז העיר תוכנן שטח גדול שהוגדר לתעסוקה ולעירוב שימושים אך הוא לא כלל כמעט שטחי מגורים בזמן שלטענת התאחדות האדריכלים ניתן לשלב ולהוסיף דירות קטנות רבות למגוון קהלים. כמו כן ההתאחדות התנגדה לאחרונה להרחבת הבית הראשון שנבנה בשנת 1924 בשכונת רחביה בירושלים. ההתאחדות טענה כי התוכנית פוגעת במבנה לשימור ומהווה סטייה ניכרת מתוכנית המתאר של רחביה.
הנהלה חדשה להתאחדות האדריכלים ובוני ערים
אסנת גנץ, מונתה לאחרונה למנכ"לית התאחדות האדריכלים ובוני ערים. גנץ היא בעלת ניסיון רב בניהול וקידום ארגונים דומים ובתפקידה הקודם שימשה כמנכ"לית פורום ראשי החברות וכמנכ"לית משותפת של פורום CFO בו חברים מנכ״לים וסמנכ״לי כספים של החברות המובילות במשק. לפני כן שימשה כסמנכ״לית חברת התערוכות והכנסים במרכז הבנייה הישראלי וכמנהלת מחלקת הכנסים של קבוצת הארץ. לדבריה, ההתאחדות מספקת שירותים מקצועיים לכלל האדריכלים הפעילים בישראל, כ-5,000 במספר, גם לאדריכלים והמתכננים העצמאיים וגם לאדריכלים שמועסקים ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות. ההתאחדות פועלת בזכות האדריכלים המתנדבים בה, הם אלו שעומדים בנטל, זאת לצד פעילות ענפה של ההתאחדות בייצוג ציבור האדריכלים בנושאים השונים. המטרה שלי היא להגדיל באופן משמעותי את מספר החברים בארגון ואת מספרם של החברים הפעילים ולהגדיל את השירותים שההתאחדות מספקת לאדריכלים ולציבור הרחב".
בשיתוף התאחדות האדריכלים ובוני ערים
