רגע לפני שהם מתחילים בתכנון הפרויקט האדריכלי הבא, יוצאים אדריכלי משרד גיורא גור ושות' אל השטח. לחוש את ההוויה, למפות יתרונות וחסרונות, להבין את הפונקציונאליות של המבנה וסביבתו, ולנסות לראות את הדברים דרך עינהם של הדיירים.
"בהתחדשות עירונית הצורך לדעת להקשיב בולט במיוחד, מחובתנו כמתכננים לשמוע את רצונם של התושבים הנוכחיים והרשות המקומית שיישארו לחיות עם הפרויקט עוד שנים רבות, כמו גם להבין את צרכי השוק והיזמים שחייבים להצליח כדי שהפרויקט יקרום עור וגידים. לכולם יש יכולת להשמיע ולהעביר לנו ידע, והשיח הזה חשוב לנו מאוד גם אם הוא כרוך בזמן וגם אם לעיתים לוקח אותנו צעד אחורה כדי להתקדם שני צעדים קדימה", אומר עמוס דגן, מנכ"ל המשרד.
שילוב מושכל של כל הפונקציות
חברת גיורא גור ושות' אדריכלים קיימת משנת 1978, אז ייסדו אותה כמשרד משפחתי, גיורא גור ז"ל ואשתו סילבי תיבד"ל (שותפה פעילה במשרד), הוריו של איתי גור, אדריכל שותף ומנהל מקצועי של הסניף החיפאי של המשרד.
עם השנים המשרד גדל והתפתח והוא כולל היום כ-60 עובדים ונחשב לאחד המשרדים הגדולים בארץ, לו גם סניף תל אביבי בניהול אדריכל שותף ליאור אחירון. המשרד עוסק בהתחדשות עירונית, תכנון ערים ומוסדות ציבור כבתי ספר, גני ילדים או טיפות חלב, כמו גם במסחר, משרדים ובנייה רוויה. "עבודת המשרד הייתה מבוססת על דמותו של גיורא במשך שנים", מספר דגן, "וחודשיים וחצי לאחר שצירף אותי כדי לנהל את החברה ולפנות לעצמו זמן לעסוק באדריכלות, הוא נפטר במפתיע".
גור ז"ל הותיר אחריו משרד גדול, בעל ותק מרשים, ולנעליו נכנסו השלושה – גור ואחירון שהכירו עוד מימיהם בלימודי אדריכלות ועבדו בתל אביב, ודגן. "בשבע השנים האחרונות הצעדנו את המשרד קדימה, כשגור ואחירון מובילים את האדריכלות, ואני את האופרציה הכלכלית עסקית. ביססנו את מבנה השלישייה, בנינו תשתית ניהולית וצוותי עבודה, הגדרנו חזון ומטרות והפכנו את המשרד לעסק מוכוון מטרה אדריכלית וכלכלית, השומר על איכות אדריכלית, לצד התנהלות כלכלית שמטרה לאפשר ולייצר אדריכלות טובה אף יותר".
צוות המשרד עתיר ניסיון בהתחדשות עירונית, והפרויקטים מתנהלים מקרית שמונה בצפון ועד קריית גת ובאר שבע בדרום עם צבר לקוחות כמו אזורים, אפריקה ישראל, שיכון ובינוי, קרדן ורבות אחרות, וכן רשויות ציבוריות ומוסדות שונים. הם אוהבים לחלום רחוק, אך רגליהם נטועות חזק באדמה, כמו המבנים שהם מתכננים. "החיצוניות והערך הכלכלי ליזם חשובים כמובן, אבל אנו משקעים בתכנון שמייצר אינטגרציה בין שלל נושאים. החל מרצונות הרשות, צרכי הציבור, תכנון מגורים איכותיים, שיהיו נעימים לשהות וישלבו שטחים ציבוריים ומסחריים. מתפקידנו לדאוג לפרויקטים שישלבו בין כל הפונקציות ברמת המאקרו והמיקרו, כדי שלבסוף נוכל לאפשר מרחב חיים מוצלח, התומך בצרכי האוכלוסייה", מספר דגן.
כורח המציאות: בנייה לגובה
אחד הפרויקטים בהתחדשות עירונית שנבנה בימים אלה בבת ים כולל שילוב של 4 מגדלים בני 40 קומות עם בנייה מרקמית נמוכה, מסחר מוטה רחוב הנשען על כיכר עירונית נגישה ומזמינה, והיא עצמה ממוקמת מעל הרכבת הקלה, בתוך הפרויקט בתאום עם העירייה משולבים גני ילדים ושטחי תעסוקה. "מי שיגור בפרויקט ובסביבתו יוכל לקבל את רב צרכיו הבסיסיים מתחת לבית, לרדת למטה לשתות קפה ובהמשך להתחבר לציר תחבורה ראשי כרכבת קלה, וכל זה בשילוב של שטחים ציבוריים לרווחת הציבור", מדגיש דגן.
פרויקט נוסף בקריית שמונה הוא הסנונית הראשונה בעיר שלומדת את דרכה בהתחדשות עירונית. "במסגרת תכנון תב"ע מטעם הרשות להתחדשות עירונית ביצענו מיפוי של שטח וקיימנו דיונים עם העירייה והתושבים לגבי הצרכים והדרישות העירוניות, לגבי אופי הבינוי והיכולת שלו לייצר קהילתיות, יצרנו שטחי ציבור משותפים לרווחת הדיירים ועוד. בוצעה עבודה מול הרשות להתחדשות עירונית באשר לרעיונות מקוריים שיאפשרו את הכלכלה הנדרשת לפרויקט התחדשות עירונית בפריפריה, מקומות שרמת המחירים בהם עודנה נמוכה ולא מאפשרת היתכנות כלכלית של פרויקטי פינוי בינוי".
בפרויקט המגורים והמסחר אמיל זולא במבואות הכרמל הצרפתי, שמתבצע בשיח עם עיריית חיפה, התייחסו לשיפור בעיות התנועה הקיימות בכבישים הצרים באזור, והן פתרון למשקל התחבורתי של הפרויקט עצמו. תכננו מוקד שכונתי אורבני של אזור מסחר שכונתי שיכול לקבל שימושים כגון קופת חולים, סופרמרקט וכן אמפיטאטרון ציבורי כמוקד להתקהלות חברתית. "ההקשבה לצד השני וההבנה של צרכיו יוצרות דו שיח בונה בין כל הצדדים, ובסופו של דבר יכולה להביא לתכנון נכון וטוב יותר. אנחנו מקשיבים היכן שנדרש, ומסבירים ונאבקים היכן שצריך כדי לאפשר שהתכנון יתממש במציאות", מסביר דגן.
כיצד אתם משקיפים על העתיד האורבני הצפוף?
"הצפיפות ההולכת וגדלה והצטמצמות משאב הקרקע מחייבים חשיבה מחודשת על המרחב הפרטי והציבורי, משרדנו עוסק בשילוב של בנייה גבוהה מאוד ובנייה נמוכה וצפופה, בשמירה קנאית על המרחבים הציבוריים ויצירת גיוון בהם. אנו שמים דגש על תכנון מוטה הולכי הרגל וחוקרים מה הופך את הרחוב והכיכר הציבורית לנעימים לאורך זמן, תכנון העתיד האורבני בישראל מחייב להפוך מגבלות וחסמים לתמה יצירתית ולרעיון עיצובי ותכנוני אשר מעשיר את העיר ואת חיי התושבים. העיר חייבת להכין את עצמה לצמיחה העתידית טוב יותר מהמצב היום, פתרון בעיות תשתית, תחבורה וכלכלה עירונית במקביל לשמירה על שטחים פתוחים ומוסדות ציבור הם הבסיס ליצירת צפיפות נכונה. במדינה כמו שלנו בנייה צפופה וגבוהה היא כורח המציאות, בעזרת השקעה בתכנון ארוך טווח ניתן לפתור בעיות וקונפליקטים עתידיים", מסביר אחירון.
לדבריו, אם לבחון היסטורית, הרי שהמשרד התעסק בעיקר במגורים ובבנייה ציבורית. "בשנים האחרונות התמחנו בתכנון משולב של מרכזי מסחר שכונתיים ושילובם עם תעסוקה ומגורים, החייאת הרחוב העירוני ועירוב השימושים בשכונה. כל אלה מחזירים את העדנה לערים להבדיל מפרברי שינה שתוכננו בעבר. אנו רואים שינוי מגמה אצל הרשויות והמתכננים אך גם אצל הדיירים והיזמים. היום כבר לא מפחדים ממסחר בקומת הקרקע ומשימוש בטכנולוגיות ברות קיימא, שעולות יותר בשלב הבצוע אך יוצרות פרויקטים איכותיים מאוד", מדגיש אחירון.
דוגמאות לכך ניתן לראות בפרויקט אשר נבנה בימים אלה – פרויקט אגמים בנתניה של קבוצת בראשית. מדובר בחוויית מסחר בקומת קרקע עם חיבור לשטחים ירוקים וציבוריים, משולבת במבנה תעסוקה מתקדם עם חזיתות כפולות אשר יוצרות אקלים נח למשתמש, שימוש נכון בחומרים מתקדמים, הצללות, צמחייה ומרפסות.
דוגמה נוספת היא פרויקט הוורדים המהווה חלק ממתחם אקו פארק נווה ימין בפאתי כפר סבא. זו דוגמה מובהקת נוספת לשינוי תפיסה בנושא התעסוקה. גם בפרויקט זה ניכרת השקעה מחשבתית וכלכלית רבה ביצירת תנאי העסקה מיטביים, שיפור נוחות המשתמש על ידי תכנון נכון ובר קיימא הולכים יד ביד עם חיבור נכון למרחב הציבורי ולתפיסה כללית של מתחם הפארק.
בתחום מוסדות הציבור מתכננים אנשי המשרד עשרות פרויקטים מכל התחומים. הם רואים בפרויקטים אלה אתגר ייחודי שמשתנה מרשות לרשות וממקום למקום. "יש רשויות בעלות תקציב וכאלה שפחות, יש בתי ספר לציבור חילוני או לציבור חרדי, ובתוך כל אחד התכנון מתייחס לקהילה, לתלמידים, למורים ולעיר עצמה. לכל רשות רצונות, שימושים, תקציבים ומדיניות משלה, ומתפקידנו לפצח את החידות האלה על גבי מגרש נתון", מדגיש אחירון.
יש לך דוגמה לפיצוח חידה עירונית כזו?
"בקומפלקס שכולל בי"ס יסודי, גנים, מעונות, אולם ושבט צופים, שמוקם בימים אלה בשכונת גליל ים בהרצליה, השתמשנו בחדשנות. חקרנו בשיתוף פעולה עם צוותי החינוך של העירייה כיצד יתקיים הלימוד, כיצד יראו הכיתה ומרחבי הביניים בדור הבא, למדנו והצענו תפיסה אחרת גמישה ועתידנית יותר, לגבי תפקידם של הכיתה והמסדרון, באינטראקציה בין התלמיד לסביבתו. הצענו פרשנות חדשה לחללים דו שימושיים שיכולים לשמש ביום את בית הספר בשעות אחר הצהריים את הקהילה. היצענו פתרונות מעניינים למיקום המבנה ויחסו לרחוב כך שלא תהיינה גדרות מוסדיים ובית הספר יהיה חלק אינטגראלי מחיי הרחוב והקהילה. בנייה אקלימית היא נדבך חשוב גם בחיי הפרויקט אך גם בנוחות המשתמש וחינוך התלמידים, במתחם זה יש שימוש רב בכתות חוץ ומרחבים מוצלים, שימוש בגגות מגוננים אמיתיים עם מערכות בהתאם לשימוש תלמידי בית הספר. אנחנו מאוד אוהבים את החידות האלה ויש לנו צוותים מנוסים שזה תפקידם".
מהו הקו האדריכלי המשותף לכל העבודות שלכם?
"תכנון איכותי מחבר בין רגשות וחלומות אנושיים לידע רב תחומי מעמיק בנושאים מדעיים, הנדסיים וכלכליים. הסינתזה בין כל אלו לבין צורה, פונקציה, אור וחומר יוצרים מבנים טובים, רגעים שמחים וסביבת חיים מגוונת. אנחנו תמיד דואגים ללמוד ולהתאים את התכנון לעיר, לצרכיה ולסביבה, ולהימנע מתכנון מנותק מהקשר. מבחינה עיצובית אנחנו אוהבים קווים אדריכליים נקיים, משתדלים להשתמש בחומרים מתקדמים שיוצרים עניין ומשרתים את הדיירים ותושבי הסביבה מבחינה עיצובית ואקלימית".
לאן פני המשרד בעתיד הקרוב?
"החזון שלנו הוא להמשיך לצעוד קדימה בכיוון שהגדרנו לעצמנו, לשפר את פני העיר, לשלב בה בצורה מיטבית מסחר תעסוקה ובתים שאנשים אוהבים לחיות בהם, מבנים ומרחבים ציבוריים איכותיים וכמובן להנות מהתהליך והתוצאה", מסכם אחירון.
www.gioragur.com/projects | 03-2822240
בשיתוף גיורא גור ושות' אדריכלים
