בשנת 1997, התכנסו האומות המאוחדות בקיוטו יפן וחתמו על אמנת קיוטו. המטרה הייתה הכנת תוכנית עולמית להתמודדות עם בעיית ההתחממות הגלובלית. לשם כך נקבעה “תקופת המחויבות הראשונה של קיוטו”, 2008-2012, זו התייחסה למדינות מפותחות בלבד והיעד להפחתת פליטות שאושר בה עמד על הפחתה ממוצעת של 5% בלבד, בפליטות גזי החממה, כאשר הבסיס להשוואה הייתה שנת 1990. יעד זה, שיקף את הרוח ששררה באותה תקופה, להפחית את פליטת גזי החממה אולם ללא שינוי רדיקאלי ופגיעה באורח החיים, בצמיחה הכלכלית ובאופי הפעילות העסקית של חברות מסחריות, אלא באמצעות התייעלות וחיסכון כלכלי. באופן דומה נהגו הפירמות המסחריות הגדולות – ביצעו סקרי אנרגיה לשם זיהוי פעילות לא יעילה, ביצעו פרויקטים טכנולוגיים והתנהגותיים לשם חיסכון בצריכת חשמל ודלקים והפחיתו בכל שנה אחוזים בודדים בצריכת האנרגיה ובפליטות גזי חממה שלהן. הקריטריון שמשל בכיפה היה החזר של מקסימום שלוש שנים על ההשקעה ומטרת העל – להמשיך לבצע את אותה פעילות באופן יעיל יותר.
בפועל, פליטת גזי החממה הגלובלית, לא ירדה, להיפך היא עלתה מכ-31 מיליארד טון ב-1997 לכ-43 מיליארד טון ב-2012 (סוף תקופת המחויבות הראשונה של קיוטו) ולכ-50 מיליארד טון היום.
מסקנה: השיטה של להילחם בשינוי האקלים בלי ויתורים ושינויים משמעותיים - לא עבדה.
בשנת 2015 התכנסו שוב האומות המאוחדות בפריז וחתמו את “הסכם פריז” למציאת פתרון לבעיית שינוי האקלים והפעם בגישה שונה לגמרי. הסכם פריז מציב יעד מדעי להתחממות – הגבלת ההתחממות הגלובלית לעלייה של לא יותר מ-°1.5c בממוצע יחסית לטמפרטורה ששררה בעולם לפני המהפכה התעשייתית. יעד זה נקבע בהתאם למודלים אקלימיים המראים כי זהו הסף המינימלי הנדרש, על מנת להימנע מההשפעות הקשות ביותר של שינויי האקלים. מדובר ביעד אתגרי ביותר, שכן כבר כיום העולם התחמם בכ-°1.1c מעלות מאז התקופה המדוברת ולכן כדי לעמוד ביעד שהותווה נדרשת הפחתה ממוצעת של כ-45% בפליטות עד 2030 ואיפוס פליטות מלא עד 2050.
המזהמות הגדולות בחרו יעדים לאיפוס פליטות
מהו איפוס פליטות (Net Zero)? באופן כללי נאמר שזוהי דרישה להפחתת פליטת גזי החממה באופן מלא “ככל שניתן”, כאשר אותן פליטות אשר הפחתתן איננה אפשרית מקוזזות באמצעות פרויקטים של ספיחת פחמן מהאטמוספירה (באמצעות נטיעה של עצים לדוגמה).
“ככל שניתן” משמעו: לא עוד התייעלות בצריכת אנרגיה באותם מקומות בהם קיימת כדאיות כלכלית בלבד, איפוס פליטות מלא דורש שינוי יסודי באורח החיים שלנו האזרחים ובאופן בו חברות עסקיות פועלות, מייצרות ומבצעות תהליכי רכש, שינוע וכדומה.
הראשונות להתייצב למערכה הן המדינות עצמן וכבר כיום למעלה מ-70 מדינות, כולל המזהמות הגדולות ביותר – סין, ארה”ב, האיחוד האירופי ואף מדינת ישראל לקחו על עצמן יעדים לאיפוס פליטות. יעדים אילו מכסים כ-80% מהפליטות הגלובליות והם מלווים בשלל תוכניות לאומיות אשר בבסיסן מצויים המעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת לייצור חשמל, שימוש בחשמל ובדלקים אלטרנטיביים כגון ביו-דלקים ומימן בתעשייה, שימוש נרחב יותר בתחבורה ציבורית ומעבר לרכבים חשמליים, כלכלה מעגלית הרואה בפסולת משאב ועוד. מדובר כמובן בפעילות חשובה ביותר, המייצרת השקעות גדולות בתשתיות לאומיות, לצד תכנון והטמעה של שלל אמצעים לאומיים.
לצד המדינות, אנו עדים לזרם הולך וגובר של ארגונים המאמצים יעדים מבוססי מדע (SBT – Science Based Targets) לאיפוס פליטות עם למעלה מ-1,200 חברות, 1,000 אוניברסיטאות, 1,000 ערים ו-400 מוסדות פיננסיים. גופים אילו פועלים לאיפוס פליטות בשיטה של “תחשיב פחמני” המביא לידי ביטוי פליטות בשלושה מכלולים, אלו משקפים הן את מידת האחריות והן את מידת השליטה של הארגון על הפעילות. המכלול הראשון מייצג את הפליטות הישירות של כל ארגון, קרי פליטות משריפת דלקים בארגון עצמו, פליטות תהליכיות מתגובות כימיות במהלך הייצור, דליפות של גזי קירור ממערכות קירור שונות ועוד. מכלול שני מייצג פליטות עקיפות מצריכת האנרגיה של הארגון, לדוגמה פליטות כתוצאה מהחשמל או הקיטור הנצרכים בארגון אולם נרכשים מגורם חיצוני.
המכלול השלישי מכסה טווח רחב מאוד של פליטות עקיפות מכל יתר הגורמים, כגון פליטות מייצור ושינוע של חומרי הגלם שהארגון רוכש, פליטות מפעילות של קבלני משנה, פליטות משימוש במוצרים שהארגון מייצר, נסועה של עובדים ועוד. שיטה זו אמנם מייצרת מעיין ספירה כפולה של פליטות, שכן פליטות ממכלול אחד של ארגון מסוים הינן פליטות מכלול שלוש של הלקוחות של אותו ארגון, אולם זוהי שיטה יעילה למדי המסייעת להפעיל לחץ על ארגונים להפחית פליטות ועל כך בהמשך.
החברות הגלובליות כבר החלו לפעול
מרבית החברות הגלובליות הגדולות בעולם, כגון אמזון, גוגל, נסטלה, קוקה קולה, נייק ועוד כבר הציבו יעד לאיפוס פליטות ומרביתן עברו ועוברות תהליך דומה יחסית בדרך להצבת היעד האירגוני לאיפוס פליטות והכנת התוכנית הארגונית המתאימה.
שלב ראשון – מדידה – על מנת להפחית ואף לאפס פליטות, נדרשת הבנה טובה של התמונה הארגונית על פי המכלולים השונים. זאת על מנת שניתן יהיה לבסס תוכנית עבודה אופרטיבית ארוכת טווח. מודל הפליטות נדרש, בין היתר, לאפיין תרחיש בסיס של פליטות עתידיות, המשקפות שינויים צפויים במבנה החברה, היקפי הפעילות העסקית הצפויה והטמעה של פרויקטים שכבר אושרו לביצוע. על המודל להיות מפורט ולבחון את המקורות השונים לפליטות באופן שיאפשר מציאת חלופות נקיות יותר בעתיד.
שלב שני – בחירת מדדים – הגדרה ברורה של המדדים אותם הארגון מעוניין לשפר. האם הארגון מציב מדדים להפחתת פליטות בלבד, או משלב מדדים של שימוש באנרגיה מתחדשת, התייעלות בצריכת אנרגיה וכו’. האם נבחנים מדדים אבסולוטיים בלבד או משלבים מדדים סגוליים, פליטה ליחידת תוצר לדוגמה.
שלב שלישי – בחינה של אמצעי הפחתה. זהו למעשה פרק ארוך בו בוחנים פרויקטים שונים, טכנולוגיים והתנהגותיים, על בסיס התאמה ובשלות טכנולוגית, פרמטרים כלכליים, חסמים שונים ומתייחסים לציר הזמן הנכון לכל אמצעי.
שלב רביעי – בחירת יעדים – תהליך איטרטיבי בו בוחנים את השפעת האמצעים השונים להפחתת פליטות, כפי שזוהו בשלב השלישי, באמצעות מודל הפליטות שהוכן בשלב הראשון, שמטרתו הגדרת יעדים מספריים לכל מדד שאופיין בשלב השני. הארגון נדרש להציב יעדים הן עבור כלל הפעילות (לדוגמה – איפוס מלא בשנת 2050) ובנוסף יעדי ביניים בטווח הקצר והבינוני (לדוגמה 45% הפחתה בשנת 2030).
שלב חמישי – הכנת תוכנית עבודה – תוכנית אופרטיבית מסודרת להטמעת כלל אמצעי ההפחתה, הכוללת לוחות זמנים, אחריות של בעלי תפקיד בארגון וכן תקציב מאושר לשנים הקרובות (3-5 שנים).
ככל שההליך המתואר הינו מורכב ומצריך הבנה טובה למדי של פעילויות הארגון עצמו, הוא מורכב עוד יותר כאשר פועלים להטמיע עקרונות אילו, על אותו רובד עצום של פליטות ממכלול שלוש. מכלול זה מגיע ליותר מ-90% מסך הפליטות במרבית הארגונים.
מתחילים בקטן ואז מתקדמים
מניסיוני, ההמלצה היא שתתחילו בקטן, לימדו תוך כדי וזכרו כי הדרך לאיפוס מלא תיקח קרוב לוודאי שנים רבות. אבהיר זאת באמצעות מספר דוגמאות מהעולם:
Walmart – ב-2017 הקימה החברה את פרויקט ג’יגה טון, שמטרתו להפחית ג’יגה טון פליטות בשרשרת האספקה עד שנת 2030. החברה מעודדת את ספקיה לבצע פרויקטים להפחתת פליטות בשלל טכנולוגיות שונות, מציעה סיוע מתודולוגי במתן רעיונות שונים לפרויקטים ומבקשת מהספקים לדווח על ביצוע. לאחר מכן, החברה מפרסמת ספקים שביצעו פעילות משמעותית להפחתת פליטות באתר האינטרנט שלה ומחלקת פרסי הכרה לספקים מצטיינים בתחום – Giga Guru ו-Sparking Change. נכון להיום למעלה משלישי מספקי החברה זכו להכרה שכזו.
Danone – החברה זיהתה את תהליך ייצור החלב כמקור העיקרי לפליטות בחברה ולפיכך החליטה להתרכז במחלבות. מכיוון שהחברה רוכשת חלב ממאות מחלבות ברחבי העולם, היא פיתחה כלי ממוחשב, המסייע לרפתנים להעריך את טביעת הרגל הפחמנית שלהם וכן לבצע איסוף נתונים על שיטות העבודה בחווה. איסוף נתונים זה, מאפשר לדנונה לזהות את הפעולות החקלאיות המסייעות להפחית פליטות ולאחר מכן לתת לספקי החלב הכשרה מעשית וטכנית כדי שיוכלו להטמיע את הפעולות החקלאיות שזוהו כיעילות. הצעדים הדרושים להטמעת הפעולות החקלאיות נבחנים במודלים כלכליים על מנת להבטיח שהמודל העסקי של החקלאים לא יפגע, כאשר הליווי וההכשרה נעשים בחסות המיזם ’Farming for Generations alliance’.
Novo Nordisk – לסיום, מובאת דוגמה לחברה שבחרה בפעילות מהירה עוד טרם ביצוע חישוב מלא של פליטות מכלול שלוש שלה. כבר בראשית התהליך, זיהתה החברה את הפליטות משינוע המוצרים כמשמעותיות ושוות לכלל הפליטות ממכלול אחד של החברה. לפיכך, החברה חתמה על חוזה ארוך טווח עם חברת הספנות Maersk לצורך שינוע מוצרי החברה באוניות העושות שימוש בדלק ביולוגי בשם LEO המורכב מאתנול וליגנין ובכך לאפס רכיב זה. ניצחון מהיר כבר בראשית הדרך.
פעילות התנדבותית כיום תהפוך למחויבת בעתיד
לסיכום, המלצתי לכל מי שטרם החל לפעול בנושא – זה הזמן!
קיים חלון הזדמנויות, קצר יחסית, לבצע פעילות משמעותית לאיפוס פליטות על מנת להימנע מההשפעות הקשות של שינוי אקלים וחובה עלינו לנצל אותו. בנוסף, פעילות המבוצעת היום כהתנדבותית, תהפוך בשלב מאוחר יותר למחויבת. הפחתת הפליטות עשויה להגיע כחיוב מהמדינה לשם עמידה ביעד איפוס פליטות לאומי והיא עשויה ומתחילה כבר כיום, להגיע כחיוב מלקוח או ספק גדול הנדרש לעמוד ביעד פנימי או חיצוני לאיפוס פליטות. בכל מקרה, ככל שהארגון יקדים ויטפל בנושא לאורך זמן רב יותר, ניתן יהיה לבצע זאת בהשקעה כספית נמוכה יותר ושמירה על יציבות ארגונית בתהליך.
הכותב הוא מנכ”ל חברת הייעוץ אקוטריידרס, המובילה עם הממשלה והמגזר העסקי את המאמץ הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם משבר האקלים
