ישראל היא שם דבר בעולם בכל הנוגע לטכנולוגיות חקלאיות. ישראל היא גם שם דבר בקלינטק (טכנולוגיות הסביבה), זכתה להיבחר כמובילה עולמית בתחום וחברות ישראליות ממשיכות לככב מדי שנה במדרוגים העולמיים.
בשני העשורים האחרונים שדות סולאריים הם מחזה נפוץ בכל מדינה מתקדמת וגם בישראל. מדובר בשדות נרחבים שמוקמים בד”כ ע”ג אדמות זיבוריות שלא מעובדות ומיועדות לייצור חשמל בלבד. בשנתיים האחרונות האגרי-סולאר, השילוב בין ייצור אנרגיה סולארית לחקלאות פעילה, תופס תאוצה בעולם. השדות המשולבים הם חידוש. לא פשוט לשלב ייצור חשמל וחקלאות. מדובר באתגר של ממש, שכן על הקירוי הסולארי לאפשר את המשך הגידול החקלאי מבלי לפגוע בתנאי הקרינה הדרושים לגידולים.
המערכות האגרי-סולאריות יכולות להיות מערכות גבוהות, שמוקמות מעל מטעים, מערכות נמוכות מעל מנהרות של גידולים, מערכות אנכיות שמוקמות בעיקר באזורי פלחה וניתן גם לשלב חקלאות מתחת לפנלים בשדות קיימים. ברוב המקרים השילוב מצריך הקמת קונסטרוקציות ובחלק מהמקרים מערכות עקיבה מתוחכמות וגם שילוב של לוחות סולאריים ייעודיים, לדוגמא לוחות דו-צדדיים, שקולטים את אור השמש מלפנים ואת האור שמוקרן מהקרקע מאחור. תכנון השדה מחייב התחשבות במעבר של כלים חקלאיים וגם בחקלאים שעובדים בשדות.
השילוב מחייב אפוא עלויות אחרות לגמרי, הן בהקמה והן בתפעול, יקרות משמעותית בהשוואה לשדות הסולאריים המקובלים ומהוות אתגר כלכלי. מדינות שחפצות בדו-שימוש צריכות לשלם יותר על אנרגיה סולארית.
חקלאות חכמה להתמודדות עם משבר האקלים
משבר האקלים, שנמצא בתודעה העולמית כבר עשור, דאג בשנים האחרונות לדפוק על דלתה של כל מדינה. אין כיום מדינה שלא נערכת לנזקי המשבר. ישראל, על פי פרסום השירות המטאורולוגי, היא Hot Spot, מקום בו משבר האקלים יכה באופן משמעותי הרבה יותר, בכל הנוגע לעליית טמפרטורת הסביבה. התחממות זו צפויה להגביר את מגמת המדבור וקו המדבר בישראל צפוי להצפין עם השנים ולסכן את המשך החקלאות באזורים נרחבים בארץ. כבר כיום חקלאות כמעט ולא קיימת מקו באר שבע דרומה ונוף המדבר שם דומיננטי. באזורים אלו וגם בחלקים אחרים של ישראל לאגרי-סולאר יהיה תפקיד קריטי בהגנה על החקלאות ועל הביטחון התזונתי של ישראל. מעבר לעובדה שהשדות המשולבים יספקו לחקלאים כרית הגנה כלכלית, אשר יכולה לספק הכנסה בעתות משבר, המתקנים יכולים להציל גידולים אשר ללא קירוי חכם, שמנהל את הצל, לא ישרדו אירועי מזג אוויר הקיצוני שעלולים להגיע. מדובר בחקלאות חכמה, אשר יכולה לאפשר גם שיפור של תנובת השדה ובעתיד גידולים באזורים בהם כלל לא מתקיימת חקלאות.
יכולתה של ישראל להשפיע על משבר האקלים העולמי נמצאת בעיקר ביכולתה לתרום לעולם טכנולוגיות פורצות דרך.
האגרי-סולאר הוא דוגמא מצוינת לטכנולוגיה ישראלית לעולם המסוגלת להתמודד עם משבר האקלים, אך בישראל הוא נמצא בחיתוליו ומתקשה לפרוץ. בעקבות קול קורא משותף של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות מחודש אפריל השנה, מעל 400 אתרי פיילוט הוגשו לבחינה על ידי יזמים. היוזמות הללו מוכנות ובשלות וענף האנרגיה המתחדשת בישראל רווי הון זמין למימון והשקעה בהם.
היוזמות ממתינות כעת להסדרת רגולציה שחסרה בכל התחומים. בתחום החשמל – לאישור תעריפים ראויים וכן לכללי חיבור שיחייבו את חברת החשמל, בתחום התכנון - לאישורה של תכנית מתאר ארצית ייעודית, בתחום מקרקעי ישראל – הסרת מגבלות וקביעת כללים ובתחום החקלאות – ביצוע מחקרים אגרונומיים של מספר שנים הנדרשים על ידי משרד החקלאות.
אישור תכנית מתאר ארצית אורכת שנה ויותר וחתימת עסקה עם רמ”י לוקחת שנה נוספת. החברות שהשקיעו הון עתק בהגשת הצעות לקול הקורא מצפות כעת לקביעת כללים לתחום בטווח של חודשים. תוצאה אפשרית של דחיית התחום שנתיים ויותר קדימה מאיימת על הענף החדש ושולחת את היזמים לחפש חלופות בחו”ל. מדובר בתחום החם של האנרגיה המתחדשת וכל מדינה שמקדמת את התחום תשמח לארח את היוזמה הישראלית במסלולים מתגמלים ונטולי בירוקרטיות.
לכן, אנו נמצאים כיום בנקודת זמן קריטית, בה נדרשת מעורבות ממשלתית אמיצה ומעשית. על כף המאזנים נמצאת אפשרות להובלה ישראלית בתחום האגרי-סולאר, שיכול להתפתח כענף משקי חדש של חדשנות שיעשיר את קופת המדינה וגם יתרום תרומה מכרעת להתמודדות העולם עם משבר האקלים. מנגד, אם הממשלה לא תשכיל לחלץ את התחום מציפורני רגולציות מכבידות ואם רשות החשמל לא תדע לשלם תעריפים ראויים לקידום התחום, זו תהיה בכייה לדורות ופספוס הזדמנות להדביק את הפער העצום שישראל נמצאת בו מול העולם המפותח בתחום האנרגיה הירוקה.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
