כך נהפוך את הבנייה הירוקה לשיטת הבנייה המובילה בישראל

למרות שהבנייה ירוקה צפויה לחסוך כ20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים ולהפחית בכ-20% את פליטות הפחמן, ישנם עדיין חסמים רבים המקשים על מימוש חזון הבנייה הירוקה. כדי לקדם את התחום נדרשת תוכנית לאומית מקיפה לקידום תעשיות מחזור מתקדמות ולעידוד ציבור רוכשי הדירות להעדפה של בנייה ירוקה

צביקה דוד
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
צילום: shutterstock
צביקה דוד
תוכן שיווקי

דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שהתפרסם בתחילת חודש אוגוסט, הקים גל רעש גדול והעלה לכותרות הראשיות את נושא ההתחממות הגלובלית. קדם לו, בסוף חודש יולי האחרון, אישור של הממשלה לתוכנית האקלים. אך היעדים שהציבה ישראל נמוכים באופן משמעותי ביחס למדינות המפותחות. כמו כן, התוכנית אינה מעוגנת בחוק וקיים חוסר במנגנוני פיקוח ובקרה ליישומה. אחת הדרכים לקדם את יעדי האקלים היא באמצעות אימוץ תקני בנייה ירוקה בעולם התכנון והבנייה. המבנים בישראל אחראיים לכ-60% מצריכת האנרגיה ולכשליש מפליטות הפחמן. בנייה ירוקה צפויה לחסוך כ20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית בכ-20% את פליטות הפחמן ולהקל על העומס בדרישה למחצבים טבעיים באמצעות שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים. נסקור את המצב בארץ בנושא זה.

צביקה דוד | צילום: יח"צ

בעיות רבות ביישום

ענף הבנייה בכלל ותחום הבנייה הירוקה בפרט הושפעו לרעה כתוצאה מהתיקונים שבוצעו בתוכנית האקלים הישראלית. התקנות שונו והפכו לכלליות ופחות מחייבות: במסמך הסופי ששונה התקבלה החלטה עמומה בה משרדי הממשלה האמונים על הנושא "יפעלו לקביעת יעדים מאופסי אנרגיה" בתוך שנה מקבלת החלטת הממשלה.

במישור החיובי, חשוב לציין כי התקן לבנייה ירוקה (5281), שפורסם לראשונה לפני כ-15 שנים והיה עד כה תקן וולונטרי שאומץ על ידי "פורום ה-15", יהפוך לתקנה מחייבת כלל ארצית בעקבות החלטת הממשלה ממרץ 2022. התקן מעניק ניקוד בפלטפורמת דירוג של מ-1-5 כוכבים בהתאם ליישומים של חומרים, מוצרים ומערכות התואמות את ערכי הבנייה הירוקה ואת הדרישות בתקן.

למרות החלטת הממשלה ואימוץ התקן כמחייב, ישנן עדיין בעיות רבות. כך לדוגמה, התקן מחייב, החל משנת 2022, בניית "מוסדות ציבור החל מ-1,000 מ"ר". בפועל, יוחרגו בניינים רבים כך שסעיף זה יישאר בעיקר ברמת ההצהרה. בעיה נוספת בגישה הכללית של התקן היא הנהייה אחרי חדשנות וטכנולוגיה תוך פספוס העיקר - המבנה ומרכיביו המהווים את מסת החומרים העיקרית. התקן בניסוח העדכני שלו לא נותן את המשקל הראוי לטיפול בפסולת, טיפול בעודפי עפר, הפרדה במקור, שימוש בחומרים ממוחזרים לבנייה וכדומה.

הבעיה המהותית ביותר ביישום התקן טמונה בבירוקרטיה. מדובר בתקינה שמרנית שלא מתעדכנת בקצב הנדרש, רגולציה מסורבלת, תקן יקר עקב הצורך ביועצים מקצועיים בעלויות לא מבוטלות, היעדר תוכנית לאומית מקיפה לקידום תעשיות מחזור מתקדמות ולעידוד ציבור רוכשי הדירות להעדפה של בנייה ירוקה.

העלויות והבירוקרטיה הנדרשים מיזם קבלן על מנת לבצע בנייה הירוקה גורמות למצב הנוכחי של קצב בנייה ירוקה נמוך מאוד.

בשנת 2003 התקבלה החלטת ממשלה מספר 2927 המחייבת את מזמיני העבודה מטעם משרדי הממשלה שימוש בלפחות כ-20% חומרים ממוחזרים, שמקורם בפסולת בנייה בפרוייקטים של תשתית ובנייה. המציאות הוכיחה כי החלטה זו לא התממשה וכי נציגי מזמין רבים חוסמים את האפשרות לשימוש בחומר הבנייה הממוחזרים.

מדיניות קבלני הבנייה במדינת ישראל היא בעד בנייה ירוקה, אך על הממשלה לסייע בעד הקבלנים להוזיל את עלויות הבנייה הירוקה.

פסולת בניין - ממטרד למשאב

כלכלה מעגלית היא גישה החותרת למניעת בזבוז על-ידי ניצול מירבי של חומרי גלם או אנרגיה ובכלל זה של חומרי הבנייה. פסולת בנייה מהווה את אחד המטרדים הסביבתיים הקשים והגדולים ביותר בארץ ובעולם. בישראל מיוצרים בכל שנה כתשעה מיליון טונות של פסולת בנייה - על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה - וזאת מבלי לכלול את עודפי העפר המוערכים בעשרות מיליוני טון בשנה, כמו גם כ- 100 מיליון טון, שהושלכו במשך השנים לטבע ולשטחים הפתוחים ושעלות הפינוי שלהם מוערכת על-ידי מבקר המדינה בכחמישה מיליארד שקלים. המסקנה הפשוטה היא שבאמצעות טיפול נכון ומקצועי בפסולת ובעודפי עפר באתרי מחזור מורשים, ניתן יהיה לחסוך סכומי עתק כל שנה.

בניגוד למחצבות הממוקמות בשטחים מרוחקים, על גב ההר ומעבר לקו הירוק, חומרי הגלם הממוחזרים שמקורם בכרייה אורבנית (הריסות מבנים/פינוי-בינוי וכדומה) נמנים על תעשיות בנייה שונות הנמצאים בדיוק באזורי הצריכה והביקוש ומאפשרים שינוע זול ומהיר. כאשר משתמשים בחומרי אלה מפחיתים בשיעור ניכר את הפליטות כתוצאה מהורדת היקפי השינוע, וכן מהפחתת הפליטות שמקורם בכרייה וחציבה.

בהתאם להמלצת מבקר המדינה, על כל גורמי הממשלה הרלוונטיים, ובכללם המשרד להגנת הסביבה, "לפעול יחד, מתוך ראייה כוללת של תחום צריכת חומרי הבנייה הממוחזרים, כדי להסיר את החסמים למיחזור פסולת הבניין ולשימוש בה". יש לקצר זמנים, לתת מסלול ירוק לרישוי עסק ולזרז את ההליכים הנוגעים להקמת תשתית מחזור מתקדמת. המדינה חייבת לראות בהרחבת השימוש בחומרים ממוחזרים אינטרס לאומי. במקום לדבר על שנת 2050, המדינה והרשויות חייבים להתעשת ולדבר על שנת 2025, כדי שנגיע אליה חכמים יותר ומוכנים יותר.

על-פי הניסיון המצטבר ומחירי חומרי הבנייה הממוחזרים בשוק עולה, כי ניצול נכון של חומרים אלה, מעבר להיבט הסביבתי והפחתת הפליטות, יביא לחיסכון ניכר ואף להוזלת הבנייה והתשתיות הירוקות, דבר העומד בניגוד גמור לחוות הדעת הרווחות כי בנייה ירוקה מייקרת את מחיר הדירה.

מימוש החזון של כלכלה מעגלית ירוקה

אין ספק כי שימוש בחומרים ממוחזרים לבנייה ותשתיות מהווה חלק בלתי נפרד מההווה ובעיקר מהעתיד של ענף הבנייה בישראל. הפתרון להאצת הבנייה הירוקה והפיתוח הירוק טמון בשילוב כוחות בין הרגולציה למגזר העסקי, המגזר היצרני, הקבלנים והיזמים. כל דרך אחרת תאריך את לוחות הזמנים ליישום באופן משמעותי.

החזון של כלכלה מעגלית ירוקה ומקיפה טמון ברצון ובנכונות של כל הגורמים לקדם את הנושא באינטנסיביות ובשיתוף הפעולה הנדרש. הפעולות התומכות הנדרשות אינן דורשות תקציבי ענק וכל שנדרש הוא הקשבה לבעיות ולמצוקות של ענף הבנייה: קיצור לוחות הזמנים לשינויים הנדרשים, מתן מסלול ירוק בהליכי רישוי לבנייה ותשתיות ירוקות, מתן העדפה לנושאים בעלי היקף ומסה בבנייה אל מול פריטים שמייקרים את הבנייה. הליכי דיווח על בסיס אחריות קבלן ויזם וייתור הבירוקרטיה יקדמו את הבנייה והפיתוח הירוק ויצעידו את הענף לעמידה בשורה אחת עם המדינות המערביות המתקדמות בעולם.

אל לנו לגרום לכך שבנייה ירוקה ותשתיות ירוקות יהיו סיסמה ריקה מתוכן, אלא שיטת בנייה חדשה המקובלת על כל העוסקים בענף - יזמים, קבלנים ורוכשים כאחד - זאת למען עתידנו ולמען עתיד ילדנו.

הכותב הוא סגן נשיא בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ