נכון לכתיבת שורות אלה שריפות ענק מתחוללות ביוון ובדרום טורקיה, מכלות שטחי יער עצומים. בצפון המדינה שיטפונות עזים גבו את חייהם של עשרות קורבנות. בגרמניה עדיין מתאוששים מגל השיטפונות כמוהו המדינה לא ראתה מעולם וגרוע מכל - קיימת תמימות דעים בקרב הקהילה המדעית כי כתוצאה מההתחממות הגלובלית תדירות אירועי קיצון מעין אלה רק תלך ותגבר.
אם זה לא מספיק, במדינות השוכנות לחופי הים התיכון כמו ישראל, הפוטנציאל לשיטפונות ולהצפות כתוצאה מעליית מפלס מי הים חמור במיוחד. כך שלטמון את הראש בחול, או להתכחש למציאות המאיימת, אינם אופציה - אנחנו חייבים לעבור לכלכלה דלת פחמן מתוקף אחריותנו לקחת חלק בהתמודדות עם משבר האקלים, ולהיערך לאירועי מזג אוויר קיצוני במיוחד ולעלייה נוספת בטמפרטורות.
במוקד ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים נמצא תחום הבנייה הירוקה והחסכונית באנרגיה. לפי נתונים של משרד האנרגיה, מבנים אחראים בישראל לכ-60% מצריכת האנרגיה ולכשליש מפליטות גזי החממה. בנייה על-פי התקן לבנייה ירוקה יכולה לחסוך כ-30%–20% מצריכת האנרגיה במבנים, ולפי עמדת המשרד להגנת הסביבה להפחית את פליטות הפחמן בכ-20%. יש לציין שנתון זה מתייחס רק לחיסכון מצריכת האנרגיה בעת השימוש במבנה. אם נוסיף לכך היבטים אחרים של בנייה ירוקה, כגון שימוש בחומרים ממוחזרים, ניתן יהיה להפחית אף יותר את פליטות גזי חממה. מתוך כך, אפשר להבין מדוע בנייה ירוקה מהווה נדבך מרכזי בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות שהציגה ישראל בוועידת פריז ומדוע ההחלטה להפוך את התקן הישראלי לבנייה ירוקה למחייב בכל בנייה חדשה, הייתה מתבקשת.
היישום הצפוי של התקן בעוד מספר חודשים, מכוח תקנות שפרסם משרד הפנים, ישפר את המוכנות של המרחב הבנוי להתמודדות בשינויי האקלים ויאפשר לתושבי ישראל ליהנות משלל היתרונות שביישומו, בראש ובראשונה בהפיכת המרחב הבנוי לאיכותי ולבריא יותר, המתחשב בסביבה ובצרכי הדורות הבאים. אבל בכדי שהדבר יקרום עור וגידים, אי אפשר להמתין לכניסת התקנות לתוקף, אלא יש לוודא כי כל השחקנים נערכים ומכוונים לכך - רשויות מקומיות, יזמים, קבלנים וספקי פתרונות.
המועצה לבנייה ירוקה ממשיכה לפעול יחד עם שותפיה על מנת לוודא כי בעוד חצי שנה הבשורה כלפי אזרחי ישראל תצא מהכוח אל הפועל. בשנה החולפת יצאנו יחד עם המשרד להגנת הסביבה בתוכנית הטמעה רחבת היקף ברשויות המקומיות, בדגש על רשויות בפריפריה הזקוקות לידע וליכולות על מנת להעמיד אותן בשורה הראשונה יחד עם הרשויות החזקות, המחייבות בנייה ירוקה בתחומן בהדרגה כבר משנת 2014. בנוסף, אנו פועלים לקדם את התפיסה של כלכלה מעגלית בתעשיית הבנייה השואפת לחזון של אפס פסולת. פעילות זו כוללת, בין היתר, יצירת שיח אופרטיבי ובין-מגזרי למציאת פתרונות לפסולת הבניין ולשימוש חוזר בבנייה עצמה.
חשוב לציין שהתקנות שאושרו מתייחסות לתקן ברמתו הבסיסית, בעוד שהיום אנחנו כבר יודעים שאפשר ואף רצוי לנצל את הידע והכלים העומדים לרשותנו ולחתור ליישום התקן ברמתו המתקדמת. עלינו לראות בשינויים המתחוללים בעולם קריאת השכמה לכולנו לפעול כאן ועכשיו על מנת להבטיח קידום מעשי ורחב היקף של הבנייה הירוקה - לא להסתפק במה שאנחנו רוצים או חושבים שאנחנו יכולים לעשות, אלא לשאוף למה שהסביבה והדורות הבאים זקוקים על מנת להבטיח את קיומם.
הכותבת היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
