הצבי בורח, התן מתקרב
בפארק רמת הנדיב בשיתוף הקרן הפילנתרופית יד הנדיב, נערך מחקר מעמיק על התנהגות הצבי הישראלי, הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. המחקר, שנמשך חמש שנים, חושף תובנות מרתקות על יחסי הגומלין בין הצבאים, התנים ובני האדם.
הדוקטורנטים יובל צוקרמן ואמיר ארנון, שהובילו את המחקר, הפכו ל"בלשי טבע" והציבו 91 מצלמות אוטומטיות ברחבי הפארק. ממצאיהם מציגים תמונה מורכבת: הצבאים, מפחיתים את פעילותם בקרבת אזורי פעילות אדם. לעומתם, התנים, הטורפים העיקריים של הצבאים, מתנהגים כ"מלכי השכונה" ודווקא מגבירים את פעילותם באזורים הללו.
בנוסף, חשף המחקר תופעה מדאיגה נוספת: ככל שהאזור קרוב יותר לשבילים, במיוחד לשבילי אופניים, הצבאים דוחים את שעות פעילותם. התנים, לעומת זאת, לא שינו את לוח הזמנים שלהם. כתוצאה מכך, עלתה החפיפה בזמני הפעילות של שני המינים, נתון שמגביר את סיכון הטריפה של הצבאים.
כדי לאזן בין צורכי המבקרים לשמירה על המערכת האקולוגית, המליצו השניים על מספר כללי "אתיקה טבעית": טיולים רק בשבילים המסומנים, הימנעות משהייה בשעות הלילה, ואף סגירה לביקור של אזורים רגישים בתקופות שיא של עונת ההמלטות באביב.
אמיר ארנון, חוקר ואחראי משק ושימור חיות הבר ברמת הנדיב: "מסקנות המחקר ישמשו אותנו לניהול מושכל של פעילות המבקרים כדי לאפשר דו-קיום בין הטבע לאדם".
הלוחם עבר דירה
הכירו את טופאק הקרנף, דייר חדש בגן החיות התנכ"י בירושלים, שהגיע אליו לאחרונה מהספארי ברמת—גן. טופאק – שמשמעות שמו בסוואהלית היא 'לוחם', הוא קרנף רחב שפה בן 8, שמשקלו מגיע ל-2 טון.
הוא עבר ל'רווקיה' של גן החיות התנכ"י, מעין מעונות ייעודים לקרנפים שאינם מיועדים לרבייה. מטרת המעבר - למנוע ממנו להזדווג עם הקרנפיות שבעדר הספארי, שהן "קרובות משפחה" שלו, ובכך למעשה לשמור על השונות הגנטית החיונית להישרדות המין.
המעבר התבצע במסגרת תוכנית הרבייה של ארגון גני החיות האירופאי (EAZA) לשימור המין הנמצא בסכנת הכחדה. לקראת המסע, טופאק עבר "קורס הכנה לחיים" שכלל תהליך אימון מורכב של כניסה בנחת אל ארגז ההעברה ושהייה רגועה בו במשך נסיעה, זאת בעזרת חיזוקים חיוביים – אוכל או נשנוש טעים, במטרה למנוע את הצורך בהרדמה, שכרוכה בסיכון עבור בע"ח גדולים.
מעברו של טופאק לגן החיות התנ"כי מהווה סגירת מעגל מרגשת, שכן אימו, טנדה, גדלה בגן, עד שעברה, לפני שני עשורים, לספארי, כחלק מתוכנית הריבוי לשימור המין. כעת ממשיך בנה את המסורת המשפחתית, אם כי בכיוון ההפוך.
מדע אזרחי ימי וחופי
הגיטרן, דג סחוס בעל צורה ייחודית המזכירה גיטרה, חי על קרקע חולית וניזון מחסרי חוליות ומדגים קטנים. למרות שהוא נצפה לרוב במים רדודים, הוא מגיע עד לעומק של כ-100 מטרים. בחודשי הסתיו מתרחשת תופעה מרתקת: הדגים הצעירים נצפים נחים ללא תזוזה בקו החוף כמו משתזפים ומתבוננים במתרחש.
פרויקט ניטור הגיטרנים, הוא חלק מיוזמת 'מדע אזרחי ימי וחופי' של עמותת אקואושן בשיתוף רשות הטבע והגנים. במסגרת הפרויקט, הציבור מגויס למשימה ימית חשובה. עשרות מתנדבים שעברו הכשרה, מסייעים בשמירה על איכות הסביבה הימית ועל בעלי חיים המצויים בסכנה.
שני המינים של הגיטרנים החיים בים התיכון מצויים בסכנת הכחדה, ובעשורים האחרונים מספרם הולך ומצטמצם, ככל הנראה כתוצאה מפעילות דיג אינטנסיבית. פרויקט הניטור נעשה בשותפות עם תחנת מוריס קאהן לחקר הים ובליווי מקצועי והדרכה של הדוקטורנטית עינב כהן, ממעבדת טורפי העל. המידע שנאסף על ידי המתנדבים מסייע למדענים להבין טוב יותר את אוכלוסיית הגיטרנים ולפתח אסטרטגיות שימור יעילות.
וטרינר תחת אש
בעוד שרוב תושבי קריית—שמונה פונו מבתיהם, ד"ר רענן רפאלי ממשיך לקיים שגרה מיוחדת במרפאתו הווטרינרית. מול שריקות הטילים וקולות הנפץ, הוא עומד כחומה בצורה בין בע"ח שנשארו בעיר לכאוס מסביב.
"זה הזוי ומסוכן, אבל אני פה בשביל בעלי החיים", אומר ד"ר רפאלי, שמפעיל את המרפאה בשעות מצומצמות אך מעניק בה טיפול מלא, מבדיקות שגרתיות ועד לניתוחים מורכבים. לדבריו רק אשפוזים ארוכי טווח נמנעים כעת בשל המצב הביטחוני המורכב.
מאחורי הקירות הלבנים של המרפאה מסתתר סיפור המשקף את המציאות הקשה בצפון הארץ. דביר שרביט ורויטל יהוד, תושבי קריית—שמונה, יצאו עם שלושת כלביהם לטיול בעיר - ולא הספיקו להיכנס למרחב המוגן כשנשמעה האזעקה, כתוצאה מכך הם נהרגו בהפגזה. באירוע הטרגי הזה, היכרותו העמוקה של ד"ר רפאלי עם הכלבים סייעה בזיהוי בעליהם - עדות כואבת לקשר המיוחד שנרקם במרפאה בין וטרינרים, חיות ובעליהן.
ד"ר רפאלי אינו לבד במערכה. הוא חלק מארגון הרופאים הווטרינרים לחיות בית, קבוצה מסורה של אנשי מקצוע הממשיכה במשימתה גם תחת אש. פעילותם מזכירה לכולנו שגם בימים הקשים ביותר, הדאגה לחיות המחמד היא עדות לאנושיות שלנו.
סיפורו של ד"ר רפאלי הוא לא רק סיפור של מסירות מקצועית, אלא גם של אומץ לב ואהבה לחיות, שעומדת במבחן המציאות הקשה. בעוד שסביבו העיר מתרוקנת, הוא ממשיך להיות עוגן של תקווה עבור בע"ח והאנשים שנשארו באזור הלחימה.
מתנת חג מהים
התזמון של הטבע לעיתים מפתיע: בעוד שברוב חופי ישראל עונת הרבייה של צבי הים מתרחשת באביב, באילת נרשמה התרגשות מיוחדת בחג הסוכות, כשהתגלו עדויות להטלת ביצים חדשות במתחם הצבים של פארק המצפה התת ימי באילת.
הסיבה לתופעה הייחודית טמונה באקלים המיוחד של "העיר האדומה". בעוד שבשאר הארץ הצבים זקוקים לחום האביב והקיץ כדי שביציהם יתפתחו כראוי, באילת הטמפרטורות הגבוהות יחסית והשמש החורפית החמימה מאפשרות לצבות להטיל את ביציהן גם בעונות אחרות של השנה.
במצפה התת ימי מתגוררים שני מינים - הצב הירוק והצב הקרני. שניהם נהנים מבריכה מרווחת ומאי חול במרכזה, המשמש כאתר טבעי להטלת הביצים. אביב לוי, המנהל המדעי של המצפה: "אנחנו מעורבים בפרויקטים רבים להצלה, לחיזוק ולגידול אוכלוסיית הצבים, המוגדרים כבעלי חיים מוגנים. בימים הקרובים נוציא בצורה מבוקרת את הביצים מהאדמה ונעביר אותן לאזור גידול שימור טבעי, משם הם יבקעו וישובו לים".
לציבור המטיילים תפקיד חשוב בשמירה על אוכלוסיית הצבים. במקרה של מציאת ביצים טמונות או צבים קטנים שבקעו בחופים, יש להימנע מלגעת בהם ולאפשר להם להגיע לים בכוחות עצמם. זוהי תזכורת חשובה לכך שלעיתים הדרך הטובה ביותר לעזור לטבע היא פשוט לתת לו לפעול בדרכו הטבעית.
האירוע המרגש במצפה התת ימי מדגיש את חשיבות השמירה על בתי הגידול הטבעיים של צבי הים ואת התפקיד החיוני של מוסדות שימור בהגנה על מינים בסכנת הכחדה.
סיפור הצלה מרגש
בשבוע שעבר, נקבת צב ים גלדי, מין נדיר בחופי ישראל, נמצאה על ידי מתנדבת רשות הטבע והגנים במרכז להצלת צבי ים במכמורת, שם גם טופלה והושבה בהצלחה אל הטבע.
קרול כרמי, המתנדבת שהפכה לגיבורת היום, מספרת: "יצאתי להליכה ופתאום הבחנתי בצב גדול שרוי על האבנים במים הרדודים. הגפה הקדמית שלו הסתבכה בחוט דיג, וידעתי שיש להגיש לו עזרה מבלי לגעת בו. קראתי מיד לעובדי הרשות והם הזעיקו את צוות מרכז ההצלה לצבי ים במכמורת".
הצבה, ענקית בממדיה עם משקל מוערך של כ-300 ק"ג, הועברה למרכז ההצלה, ושם, כאמור קיבלה טיפול תומך לרבות אנטיביוטיקה והסרת חוט הדיג מהגפה הקדמית שלה. ד"ר יניב לוי, מנהל מרכז ההצלה לצבי ים: "זהו אירוע די נדיר ומאוד מרגש לראות צב ים גלדי בחופינו. הצבה הסתבכה במערך קרסים שכנראה גרמו לכריתת אחת מגפיה. למרות זאת, צילומי הרנטגן הצביעו שאין שבר והגפה הנותרת חזקה וטובה".
לאחר הטיפול, הצוות יצא עם ספינת המחקר של עמותת אקואושן לים ושחרר את הצבה בחזרה לטבע. "מדובר בצבה גדולה ומרשימה שחזרה למקום שהיא רגילה לחיות בו", מסכם ד"ר לוי.
חשוב לציין, הצב הגלדי נצפה בישראל כ-35 פעמים בלבד ב-70 שנות תיעוד, כאשר ברוב הפעמים היה זה כשהם נשטפו לחוף מתים. לכן, כל מקרה הצלה שכזה הוא ניצחון קטן אך משמעותי עבור המין הנדיר הזה.
רשות הטבע והגנים מזכירה: אם נתקלתם בצב ים במצוקה, שמרו עליו מרחוק, אל תיגעו בו והתקשרו מיד למוקד רט"ג במספר 3639. כך, גם אתם תוכלו להפוך לגיבורי הצלה ממש כמו קרול.
לא מפקירים אף זנב
בעוד ישראל מתמודדת עדיין עם זוועות השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", סיפור אחר של הישרדות מתרחש ברחובות השוממים - סיפורם של מאות בע"ח שנותרו ללא מזון, מים או מחסה. מול מציאות זו, פורינה, יצרנית המזון לחיות, יצאה למבצע הצלה מרגש.
בשת"פ עם מתנדבים נחושים, היא הקימה מערך חירום להאכלת חתולי רחוב באזורי הלחימה בדרום ובצפון. אלא שפורינה לא הסתפקה רק בתרומת מזון; היא הפעילה משאית ייעודית עמוסה בציוד ומזון, שהפכה ל"ניידת הצלה" עבור בע"ח הנטושים.
היקף המבצע המרשים הסתכם בכ-4 טון מזון ממיטב מותגי החברה - פרו פלאן, פנסי פיסט, פריסקיז ו—ONE בשווי של מיליוני שקלים. תרומות אלו הועברו לשורה של עמותות הפועלות ללא לאות להצלת בע"ח, וביניהן: "תנו לחיות לחיות", "ארגון הרופאים הווטרינרי", ו"חברים לעת זקנה".
עירית קוסט, מתנדבת בולטת במבצע, מספקת הצצה מרגשת לחזית המאבק. "זהו פרויקט חיי", היא מספרת, "אני ומשפחתי לא יוצאים מהבית בלי להשאיר אוכל לחתולי הרחוב". קוסט, שמגדלת עשרות חתולים בחצר ביתה, אף הקימה קבוצות וואטסאפ באשדוד, באשקלון וברחובות כדי לתאם בין המתנדבים השונים ולתדרך אותם לגבי מיקום החתולים הנזקקים.
"בעקבות המלחמה, כמות החתולים הנטושים גדלה והמצב שלהם נעשה קשה. חתולים רבים פוקדים את נקודות האכלה, ולא פעם אין לנו מה לתת להם", היא אומרת ומדגישה את חשיבות תרומתה של חברת פורינה: "האוכל ברמה גבוהה, וחשוב שהוא מגיע בקופסאות שימורים. אוכל יבש נרטב מהגשם ומתפרק, בעוד שאת השימורים החתולים מסיימים לאכול מהר מאוד ויש בהם גם נוזלים וערכים תזונתיים גבוהים".
