בתהליך סטנדרטי של פינוי-בינוי מתרכזים הצעדים הראשונים כמעט תמיד בהיבטים הפיזיים והכלכליים של הפרויקט. היזם בוחן את זכויות הבנייה, האדריכלים מתכננים מגדלים מודרניים, והמהנדסים נעזרים בגיאולוגים כדי לחקור את הקרקע, לקבוע את עומק היסודות ולתכנן קורות תמך. הפוקוס המרכזי מופנה אל המגרש ואל היתכנות הבנייה, אבל פרויקט מגורים אינו רק אתר בנייה הנדסי, אלא קודם כול מרחב שמיוצר עבור אנשים. כשתהליך מתנהל אך ורק דרך משקפיים טכניים, נוצר פער בין התכנון הפיזי לבין מציאות החיים של מי שיצטרך לפנות את ביתו, וללא היכרות עם התושבים, קל לפספס צרכים יומיומיים קריטיים.
כדי לגשר על הפער הזה נולד הייעוץ החברתי, תחום מקצועי המשמש כגשר בין הדיירים ליזם ומתרגם את הצרכים, המאפיינים והזכויות של התושבים לשפת התכנון והאדריכלות. מטרתו לייצר סדר, שקיפות ובניית אמון הדדי, כדי להבטיח שהפרויקט החדש יצמח מתוך שותפות עם הקהילה המקומית. "תפקידו של יועץ חברתי הוא להכניס סדר ורגולציה למפגש הטעון בין דיירים ליזם", אומרת ד"ר אורית בּרָוֵר בן-דוד, אנתרופולוגית ויועצת חברתית. "עבודתו של יועץ מבוססת על איסוף אינפורמציה ומיפוי הצרכים בשטח. אנו פונים לדיירים בשאלון מובנה ובודקים מי האנשים שגרים בבניינים, כמה מתוכם מבוגרים, מהי השכלתם ומהם אורחות חייהם. המיפוי מאפשר לנו לתת מענה מראש לנושאים קריטיים, כמו הנגשת הדירות החדשות לאוכלוסייה מבוגרת, התאמות למרקם הקהילתי הקיים, למשל אפיון דתי או חילוני של השכונה, או זיהוי מדויק של מחסור במבני ציבור וגינות משחק".
שותפות אסטרטגית עם יזמים ומתכננים
ד"ר ברור בן-דוד נתקלת לא פעם במקרים שבהם דיירים נדרשים למסור את רכושם היחיד בלי שהם מבינים עד הסוף את זכויותיהם המלאות, החל מהרחבת הדירה ודמי השכירות שיקבלו בתקופת הבנייה ועד לערבויות הבנקאיות הנחוצות להגנתם. "חוסר הבהירות מייצר אצל הדיירים חששות מובנים, שמביאים לעיכובים ממושכים במסלול האישורים, ותפקידנו הוא לפזר את הערפל הזה ולהנגיש להם את המידע בגובה העיניים". היא מתמקדת בתרגום הצרכים האנושיים והפיזיים לשפת התכנון. "בדיוק כפי שהגאולוג חוקר את הקרקע, כדי שהמהנדס יבסס עליה את יסודות הבניין, כך הייעוץ החברתי מניח את היסודות האנושיים של הפרויקט ומחבר אותו לאדמה עוד לפני שהבנייה מתחילה".
ד"ר ברור בן-דוד, שגם מובילה תהליכי שיתוף ציבור עבור תוכניות מתאר ותוכניות אב, שותפה במשרד "רובד גיאולוגיה וייעוץ חברתי", אותו ייסדה יחד עם בן זוגה, הגיאולוג ד"ר רם בן-דוד. השניים הקימו את החברה מתוך הבנה, כי פרויקטי נדל"ן ותכנון מורכבים זקוקים למענה הן ברמת התשתית הפיזית והן ברמת התשתית האנושית. החיבור הסינרגטי בין הגיאולוגיה, הבוחנת ומבססת את הקרקע שעליה בונים, לבין האנתרופולוגיה והייעוץ החברתי, הממפים את הקהילה שחיה עליה, מעניק למנהלי פרויקטים ולמקבלי החלטות מעטפת תכנונית מאוזנת ומקצועית משני עברי המתרס.
כדי להוציא את החזון הזה לפועל מעסיקה החברה צוות מגוון של מומחים, הפועלים בתחומי הגיאולוגיה ההנדסית והסביבתית, גיאולוגיית מחצבים, מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), אנתרופולוגיה וניהול פרוגרמתי. בין הדמויות המובילות בצוות נמצא אודי קודינגטון, הגיאולוג הבכיר של המשרד, בעל תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית, שמוביל כבר למעלה מעשור את ההיבט הגיאולוגי בפרויקטים בהיקפים משמעותיים, ובהתאם לצורכי השטח מפעיל תחתיו צוותים המונים עד 15 גיאולוגים כפי שנעשה בפרויקטים של מנהור שהחברה מבצעת מעת לעת. לצד ברור בן-דוד פועלת אביב זיו חלפון, יועצת חברתית ומנחת קבוצות בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, המביאה עימה ניסיון עשיר במחקר איכותני וכמותני ובכתיבת דוחות חברתיים, וכן אסתר חלפון, מראיינת מקצועית המתמחה בביצוע סקרים חברתיים וניהול ראיונות עומק מול הדיירים. יחד הצוות הפך את "רובד" לשותף אסטרטגי המלווה יזמים, רשויות ומשרדי תכנון משלב הרעיון הראשוני ועד לאישור התוכניות בפועל.
"במשך שנים פעלנו כעצמאים, רם בגיאולוגיה יישומית מאז 1994, ואני בייעוץ חברתי ותכנוני מאז 2000. ב-2018 החלטנו לאחד כוחות ולמסד את הערך הסינרגטי שלנו תחת חברה אחת", הם מספרים ממקום הפרויקט הנוכחי שלהם בחוף השנהב, שם מוקמת מחצבת אבן. בעוד רם מוביל את איתור השטח והפיתוח הגיאולוגי, אורית פועלת בשטח כדי לרתום את הקהילה המקומית וליזום פרויקטים לשיפור רווחתה הכלכלית. "אנחנו מאמינים שכל פרויקט תכנוני חייב להתחיל בחקירה כפולה של תנאי הקרקע ושל הצרכים האנושיים והכלכליים. בפרויקט כזה איננו באים כבעלי ממון חיצוניים המפעילים אנשי מקצוע. אנחנו אנשי המקצוע שמפתחים בעצמנו הן את המשאב הפיזי והן את מערכת היחסים והאמון מול התושבים שחיים במקום". אגב, את השם "רובד", הנושא גם את ראשי התיבות רם בן-דוד, בחרו משום שהוא מאחד את שתי הדיסציפלינות: כפי שרובדי האדמה מספרים את סיפורו המשתנה של כדור הארץ, כך הרבדים החברתיים מאפיינים את מבנה הקהילה והתפתחותה.
מתרגמים את המידע לתוכנית מותאמת לקהילה
בתחום החברתי מתמחה המשרד בליווי פרויקטים והתחדשות עירונית, עריכת סקרים ודוחות לרשויות, מיפוי צרכי קהילה, שיתוף ציבור ושילוב נכסי מורשת מקומיים בשפת התכנון. הזרוע הגיאולוגית מספקת מענה הנדסי מורכב לתשתיות, מנהור ויציבות מדרונות (גיאולוגיה הנדסית), לצד סקר ואיתור חומרי גלם ומינרלים בארץ ובחו"ל (גיאולוגיה כלכלית) וחקירת מערכות ניקוז ומי תהום (גיאולוגיה סביבתית) להבטחת ביסוס בטוח ובר-קיימא של כל פרויקט.
כיצד מתרגמים כלים משני העולמות לתוכניות בנייה?
ברור בן-דוד: "תרגום המחקר לתכנון פיזי קורה ברגע שהנתונים הופכים להנחיות עיצוב עבור האדריכלים והרשויות, ועיריות רואות בדוח החברתי היום כלי קריטי להכוונת התוכניות. כשמנתחים את ממצאי הסקר ומזהים, למשל, אחוז גבוה של אוכלוסייה מבוגרת, התוכנית תכלול תמהיל של דירות קטנות וקלות לתחזוקה, לצד מועדוני גמלאים ושבילי הליכה נגישים לתחבורה ציבורית. מנגד, במגזרים עם משפחות ברוכות ילדים, כמו במגזר החרדי, נדרוש תמהיל דירות גדולות וריבוי גני ילדים ומבני חינוך. המידע מהשטח משמש בסיס עבור העירייה לדרוש מהיזמים ומהמתכננים תוכנית מותאמת אישית לקהילה".
בן-דוד: "לצד העבודה החברתית, ברובד הגיאולוגי-הנדסי אנו מנהלים פרויקטים מורכבים המתמקדים בקרקע ובתשתיות כבדות. עבור משרד השיכון, למשל, אנו מבצעים סקרים גיאולוגיים, סיכוני רעידות אדמה ותכונות גיאוטכניות בשטחים נרחבים טרם פיתוחם, כמו בשכונות יובלים בקריית שמונה או בדימונה, שם נדרשנו לבצע סקר לקראת הקמת שכונה בת 5,000 יחידות דיור. בדימונה אף בחנו את עתודות החול המקומיות, משום שהמדינה מבקשת לנצל חומרי גלם טבעיים לפני בינוי. בזכות איתור מאות אלפי קוב חול באיכות גבוהה לבטון, משאב שמצוי במחסור ארצי, התכנון יותאם לניצול יעיל שלו. פרויקטים דומים של ניצול בזלת וטוף ביצענו גם בבוקעתא".
היבט משמעותי נוסף ברובד זה הוא ליווי תשתיות מנהור מורכבות. "ליווינו את תכנון מנהרות הרכבת והתחבורה בתוואי הדרך לירושלים ממוצא ועד בגין דרום, עם חברת שפיר, את כביש 431 יחד עם חברת 'אלקטרה', ואת השלבים הראשוניים של כריית הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב. זהו ליווי תשתיתי כבד המבטיח שהתכנון הפיזי וההנדסי יישען על היסודות הבטוחים ביותר".
היעד: מהפכה תודעתית בענף התכנון והבנייה
מתוך עשייה המשלבת מדי יום בין יציבות הנדסית לרגישות אנושית, צומחת תפיסת העולם המשותפת של הזוג בן-דוד, המציבה את האדם ואת הסביבה במרכז העשייה. "השאיפה הגדולה שלי היא לחולל מהפכה תודעתית בענף התכנון והבנייה, שבה האדם יוצב במרכז והמתכננים והיזמים יבינו שכל פרויקט נדל"ני הוא קודם כול פרויקט אנושי", אומרת ברור בן-דוד. "לאורך השנים חזר ועלה בי החשש שנוטים להתרכז בזכויות בנייה ובפרטים הנדסיים ומפספסים את ההשפעה המכרעת של התכנון על העתיד ועל הקהילה שתחיה שם. אני מקווה שהייעוץ החברתי לא ייחשב עוד כמס שפתיים או כדרישה בירוקרטית משנית, אלא יוכר כעמוד תווך קריטי, שווה ערך ואפילו קודם לכל ייעוץ הנדסי או אקולוגי. רק כשתכנון פיזי יצמח מתוך הבנה של נפש האדם והצרכים הקהילתיים, נצליח לבנות מרחבים עירוניים בטוחים ומעצימים עבור האנשים שחיים בהם".
בן-דוד שואף לייצר איזון והרמוניה בין הסביבה האנושית לבין כוחות הטבע הדינמיים, כפי שבאו לידי ביטוי בעבודתו מול יזמים, קבלנים, משרדים ממשלתיים כמו משרד השיכון ומשרד הביטחון או גוף כמו רשות הטבע והגנים. "האדמה והטבע טומנים בחובם סכנות ממשיות, בין אם אלו סלעים הנופלים במצוקי עין גדי ובין אם אלו תקרות קורסות במערות הפעמון של בית גוברין. לגישתי, הפתרון אינו לסגור את האתרים בפני הציבור או לפגוע ביופיים הטבעי, אלא למצוא את הנוסחה ההנדסית והגיאולוגית שתאפשר לאנשים להמשיך לטייל בבטחה, לבקר במערות עתיקות ולחוש את תחושת הקדושה וההתרגשות של המקום ללא חשש. כשאנו מפתחים מערכות הגנה מתקדמות או מתכננים שבילים חכמים העוקבים אחר תנאי השטח, הגיאולוגיה היישומית הופכת מכלי טכני יבש לכלי ששומר על החיים ומאפשר לאדם לפגוש את הטבע במלוא תפארתו".
בשיתוף רובד ייעוץ חברתי
