ענף הבנייה הישראלי, שסבל לאורך שנים ממחסור בכוח אדם מקצועי, ניצב כיום בפני משבר עמוק שכבר ניכר ברוב חלקיו, וביתר שאת אצל הקבלנים המבצעים. הפסקת עבודתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים מה-7 באוקטובר, הליך קליטה של עובדים זרים רבים חדשים, זינוק עלות העבודה והתארכות זמן הבנייה הממוצע לדירה, שהגיע לשיא של 39 חודשים יחד עם עיכובים נרחבים בביצוע פרוייקטי תשתית ובנייה ציבורית, השאירו רבים מהם ללא יכולת להמשיך לפעול ולמעלה מ-800 קבלני ביצוע קרסו בשנת 2025. בנוסף, מתחילת השנה הנוכחית נסגרו כבר יותר מ-240 חברות ביצוע.
שנים רבות מדברים בענף הבנייה והתשתיות על הצורך בהרחבת תיעוש הבנייה והכנסת כלים, טכנולוגיות ושיטות עבודה שישפרו את יכולות הקבלנים. המצב שנוצר מתחילת המלחמה יצר ואקום תפעולי שאילץ את הענף לחשב מסלול מחדש והבנייה המתועשת, שנחשבה למותרות עד סתיו 2023, נראית כבר בעיני רוב הקבלנים כתחום שהם חייבים להיכנס אליו אם טרם עשו זאת.
בין "קראפט" למדע הנדסי
עד לפני שנים ספורות, בניית שלד התבססה על המומחים ל"מלאכה" (Craft) של פועלי בניין. שימוש בטפסנות עץ מסורתית, אלתורים בשטח והישענות על פועלים מיומנים במיוחד היתה הדרך הכמעט בלעדית לבנות. כיום, המציאות מחייבת מעבר ל"שיטה" הנדסית סדורה.
לפי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי ארגון "ציונות 2000", במסגרת שיתוף פעולה שלו עם "התאחדות הקבלנים בוני הארץ" ו"הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה", ענף הבנייה והתשתיות הישראלי מחולק לשלוש רמות בשלות תעשייתית: חברות גדולות (21% מהשוק), המובילות את המהפכה עם מחלקות חדשנות ייעודיות ושימוש שוטף במערכות תבניות מתקדמות שמחליפות אחוז ניכר מהידיים העובדות באתרי בנייה. החברות הבינוניות (9% מהשוק) שמאמצות טכנולוגיה באופן חלקי בלבד ותלויות במוטיבציה של גורמים ספציפיים בארגון, והחברות הקטנות (70% מהשוק) שנשענות על שיטות מסורתיות ומפגינות חסם מודעות עמוק וחשש מהשקעה בתיעוש.
בעידן שבו ענף הבנייה הישראלי ניצב בפני טלטלות מבניות ושינויים דרמטיים, החל מהפסקת העסקת פועלים פלסטינים ועד לצורך הדחוף בקיצור לוחות זמנים והעלאת רמת הבטיחות, הופכת הבנייה המתועשת ובפרט השימוש בתבניות מתקדמות, מיתרון תפעולי לצורך אסטרטגי. מנקודת מבט אקדמית ומקצועית, המעבר לתבניות מתועשות מסמן את תחילתו של שינוי פרדיגמה: החלפת "מלאכה" מסורתית ב"שיטה" הנדסית מדויקת שצפויה עם השנים להתפתח לכלים נוספים שיאיצו ויהפכו את הבנייה לטובה יותר. בעוד שבמדינות כגרמניה, אוסטריה ושוויץ, התבניות הן חלק אינטגרלי מלימודי הליבה של הנדסה אזרחית ותכנון מבנים, המאפשרות תכנון "סגור" מראש ומצמצמות למינימום אלתורים באתר, הרי שבישראל נשען התחום עדיין במידה רבה על הדרכות ספקים בשטח ועל "למידה תוך כדי תנועה". על אף הפערים בהכשרה הפורמלית, היתרונות הטמונים בשיטה ברורים: תבניות מתועשות מייצרות שלד מדויק יותר, מאפשרות שילוב חלק של מערכות מורכבות ומעל לכל, מעניקות מענה בטיחותי ואיכותי משופר בהשוואה לשיטות הרטובות המסורתיות, תוך חיסכון בעבודות גמר וייעול ניכר של כוח האדם. כיום, האתגר המרכזי של הענף טמון בגישור על פערי המודעות בקרב קבלנים קטנים ובינוניים, שם עדיין שולטת תפיסה של חשש מהעלות ומשינויים, ובהטמעת סטנדרטים מקצועיים מובנים שיהפכו את הבנייה המתקדמת ל-DNA של ענף הבנייה המקומי.
הפרדוקס הישראלי: "קביים" של ספקים
אחד הממצאים המטרידים במחקר של "ציונות 2000" הוא התלות המוחלטת במספר קטן של ספקי התבניות. בעוד שבגרמניה או באוסטריה תחום התבניות המתועשות מוסדר באמצעות הכשרות ממשלתיות רשמיות לעובדים, בישראל נוצר ואקום מוסדי שאליו נכנס השוק הפרטי ללא פיקוח והכוונה.
משרד הבינוי והשיכון קיים פיילוט משמעותי בשנים 2018-2020 במטרה להרחיב את השימוש בשיטות מתועשות ומתקדמות. במסגרת זו המשרד ביצע תוכנית מענקים לאומית לתיעוש משק הבנייה, אשר הותנעה בשנת 2019. התוכנית נולדה כחלק מיישום החלטת ממשלה 204 (משנת 2016) במטרה להגדיל את פריון העבודה בענף, לקצר את משך הבנייה הממוצע בישראל (שעמד אז על 26 חודשים בממוצע ועומד כיום על 39 חודשים) ולפתור את המחסור בידיים עובדות.
במסגרת התוכנית, העניק משרד הבינוי והשיכון (בשיתוף הרשות להשקעות במשרד הכלכלה) מענקים כספיים לקבלנים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בשנת 2019 בלבד אושרו מענקים בסך כולל של 29 מיליון שקל שנחשבים לטיפה בים מול הפוטנציאל בשוק.
המענקים ניתנו בשני מסלולים: בראשון קיבלו קבלנים שבנו בנייני מגורים (בבנייה רוויה של 3 עד 9 קומות), מענק כספי ישיר של10,000-20,000 שקל עבור כל דירה, עד לתקרה של 3 מיליון שקלים לקבלן. המסלול השני נועד לקדם רכש ציוד בנייה מתקדם. המדינה העניקה סבסוד של עד 50% מעלות הרכישה של ציוד שכזה, בדגש על תבניות מתועשות, פיגומים בטיחותיים ועוד.
במסגרת המסקנות שעלו מהפיילוט, בלטו כמה הבנות שאיתן ניתן להתקדם מכאן והלאה. החברות שקיבלו את המענקים הוכיחו כי שילוב רכיבים כמו קירות טרומיים ומערכות BIM משפר באופן דרמטי את דיוק המבנים ומצמצם משמעותית את ליקויי הבנייה.
כמו כן, נבחנה רמת אימוץ השיטות הדיגיטליות. הפיילוט יצר תנופה משמעותית של עבודה עם מודלים תלת-ממדיים (BIM) שהפכו מאז לסטנדרט תכנוני מקובל בחברות הגדולות ובחלק מוועדות התכנון. בנוסף, הוכח בפיילוט שיפור בניצול התקציב. הביקוש מצד הקבלנים הגדולים היה גבוה, והתקציבים הראשוניים שהוקצו ל"קולות הקוראים" חולקו ומומשו במלואם.
סימן מובהק לחשיבות שיש לתת לחזרה למעורבות המדינה בתחום זה, הוא תוצאות מחקרים שליוו את התוכנית ומצאו כי ברגע שהמענק הממשלתי נפסק, התחום הפסיק להתפשט למרות ניצנים ברורים של הבנה אצל מי שכן התנסו בו, שמדובר בקפיצת דרך דרמטית ביכולות הביצוע וכדאיות אמיתית. לקבלנים כבר לא היה משתלם כלכלית להמשיך להשתמש בשיטות המתועשות. עלויות השינוע, רכש הציוד הכבד והתלות במפעלים היו גבוהות מדי.
בסיכום הפיילוט היה ברור שמדובר במהלך קטן, ולכל הדעות, לא כזה שמשנה מציאות. למרות נתונים חיוביים מסוימים, מדד משך הבנייה המשיך לעלות. הפחתתו היתה מטרת העל של משרד הבינוי והשיכון אך בפועל, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי גם במהלך שנות הפיילוט ולאחריהן, משך זמן בניית מבנה מגורים ממוצע בישראל הלך והתארך (ולא התקצר) בשל חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים.
הקטנים לא מודעים להזדמנות
היבט חשוב לא פחות הינו חוסר מוכנות של שרשרת האספקה. מפעלי הבטון והאלמנטים הטרומיים בישראל לא היו ערוכים לספק את הרכיבים המתועשים בקצב ובנפח שנדרשו בשטח בתקופת הפיילוט. מה שיצר צווארי בקבוק ועיכובים באספקה. מאז הפיילוט, החברות הגדולות בענף הביצוע הבינו את העניין. כמעט כולן נכנסו לעבודה במסגרות תיעוש שונות וכולן, ללא יוצא מהכלל, עובדות עם תבניות ברוב הפרויקטים שלהן. הייצור צמח, הייבוא בתחום התרחב, נכנסו בישראל לפעילות עוד שחקנים ולמרות כל אלה, השיטה המתועשת לא הפכה לסטנדרט הרווח ברוב ענף הבנייה.
עם תחילת הקדנציה השנייה שלו כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, קיבל רוני בריק בשנת 2025 החלטה להשקיע בקידום החדרת התיעוש לענף ולהתחיל להכיר לקבלנים שטרם התנסו בו את תוצאות המעבר לעבודה מתועשת וטכנולוגית יותר.
אשר גרין, סגן נשיא ההתאחדות לשעבר, קבלן ותיק ונשיא אחת מחברות הבנייה הגדולות בתחום הביצוע, "גרין מבנים", קיבל על עצמו להקים פורום למימוש החזון. לדבריו "לפני ה-7 באוקטובר, רוב הקבלנים הקטנים עבדו בשיטות המסורתיות. העובדים המיומנים לפעילות הזו הגיעו מיהודה ושומרון. לאחר ה-7 באוקטובר, כשממשלת ישראל אסרה על כניסת העובדים הפלשתינאים לשטחי הקו הירוק, נותרו הקבלנים שעבדו בשיטות המסורתיות בפני שוקת שבורה. לשם הקמת הפורום המוביל, התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבנייה חברו לארגון 'ציונות 2000' שמחויב ופועל להוביל, לפעול ולקדם מהלכים עם המגזר העסקי, כשותף מרכזי לקידום החברה בישראל".
ROI שנמצא מתחת לאף
המהנדס צחי לביא, הבעלים ומנכ"ל חברת "עומר ל. הנדסה", בונה באמצעות תבניות כבר קרוב לעשור. "זה חוסך בזה שאני לא קונה עץ ובסיום העבודות באתר, אני לא נשאר עם ערימות של פסולת", הוא מספר. "היתרון המרכזי עבור הקבלן הוא הגמישות בכוח האדם. הכי חשוב לי שאני יכול היום לקחת כוח אדם פחות מיומן ואיתו לייצר תוצרת. עובד זר שלא עבד בתבניות מתועשות לעומת עבודה בעץ, אלו שני דברים שונים לגמרי".
גרין מסביר כי חלק ניכר מהקבלנים חוששים לבצע את המעבר לבנייה בתבניות מתועשות, "ראשית, טפסנות עץ היא הדרך המוכרת היחידה אצלם. כך עבדו מימים ימימה. אחרים חושבים שתבניות זה עניין יקר, מה שלא מדויק, חלקם חוששים מחדשנות וקידמה באופן כללי. כאן תפקידינו כהתאחדות הקבלנים ללמד, להסביר ולהנגיש את התחום".
אלומלייט היא חברה משפחתית שהוקמה לפני כ-40 שנה ע"י המהנדס יורם רז. כיום, רז הוא יו"ר החברה אך הניהול היומיומי הופקד בידי ילדיו, איתי המנכ"ל ואפרת רז המשנה למנכ"ל. החברה היא שחקנית בולטת בתחום התבניות המתועשות בישראל בשווקי הבנייה למגורים, המסחר, התשתיות ועוד (צילומי המערכות אותן היא מייצרת משולבים בכתבה. ש.פ). האתגר המרכזי עליו מצביעים קברניטי החברה הוא למצוא את הדרך להוכיח לקבלנים הקטנים את הכדאיות בלעבוד בשיטה הזו. לדבריהם הוכח לחלוטין כי ניתן להגיע עם תבניות לחיסכון כלכלי בטווח הארוך וליעילות תפעולית בקיצור לוחות זמנים בשיעור של פי 5 בהשוואה לטפסנות עץ בבניית קירות. זאת לצד איכות, בטיחות ותוצר סופי מדויק הנדסית, בשילוב של הפחתת הצורך בעבודות גמר יקרות ועמידה מחמירה בדרישות הבטיחות.
מהנדס התאחדות הקבלנים, דני גוטמן מציין: "ענף הבנייה צועד קדימה, ומי שלא יתקדם יישאר מאחור. עם זאת, נכון להיום, האחריות הטכנית מפוזרת בין מנהלי עבודה לספקים חיצוניים המגיעים לאתרים בתדירות גבוהה כדי 'להחזיק את המערכת'".
מפת הדרכים שמסמנת ההתאחדות מצריכה שיתוף פעולה אמיתי מלא של השוק הפרטי והמדינה. במסגרת זו תתחיל ההתאחדות לקדם הכשרה מקצועית בשילוב מודולי "תבניות ובנייה מתקדמת" כחלק מלימודי הנדסה והנדסאות. היא אף תקדם יצירת פונקציית "מומחה תבניות", תפקיד הנדסי פנים-ארגוני שיצמצם את התלות בספקים חיצוניים לתכנון עבודות. ההתאחדות תדרוש לשוב לפיילוט במימון ממשלתי להוכחת הכדאיות הכלכלית (ROI) לקבלנים הקטנים באמצעות מדדים כמותיים, בדומה למודלים שבוצעו בעבר.
גרין מעדכן כי בקרוב תפרסם ההתאחדות קול קורא להקמת פורום לקידום תיעוש הבנייה שבו ייקחו חלק קבלנים, יצרנים ויבואני מערכות מתועשות, חברות טכנולוגיות וחברות מייבאות ומפעילות מנופים. "בשלב ראשון נשב יחד ונגבש את הפתרון להעברת הענף כולו לשימוש בתבניות מתועשות ובין השאר גם נפעל לקדם את האימוץ בו בקרב קבלני הבנייה החוזית-הציבורית", אומר גוטמן. לדבריו "הענף ניצב בפני ברירה היסטורית. המשך הישענות על שיטות העבר ינציח את המשבר, בעוד שאימוץ אסטרטגי של התיעוש הוא המפתח להבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיבנות, בצורה טובה, בטוחה ויעילה יותר".
חסם המנוף הקטן: הפתרון תקוע ברגולציה
ענף הבנייה בישראל עומד בפני פרדוקס: בעוד שהתאחדות הקבלנים קוראת לאימוץ שיטות בנייה מתועשות באמצעות תבניות, קבלנים רבים נמנעים מכך בשל חסם לוגיסטי. כלל האצבע בענף גורס כי הפעלת מנוף צריח סטנדרטי אינה כלכלית בפרויקטים של פחות מ-9 קומות. כתוצאה מכך, בנייה נמוכה, וילות והתחדשות עירונית נותרות מאחור, בהיעדר פתרון שינוע בטוח ונגיש.
הפתרון, כך נראה, נמצא מעבר לים. באירופה הפכו מנופים קטנים ומתקפלים לסטנדרט בבנייה נמוכה. מדובר בכלים פשוטים לתפעול, המאפשרים לכל עובד שעבר הכשרה קצרה להפעילם בשלט רחוק מהקרקע, מה שמוזיל דרמטית את עלויות העבודה. למרות היתרונות המוכחים, משרד העבודה בישראל מוסיף להתנגד לשימוש בהם.
ירון שי עוסק בתחום טפסנות מתועשת מזה 30 שנה. הוא מנכ"ל ושותף של חברת וויקון הנדסה ומרצה בטכניון בנושא תכן טפסנות. שי מציג תמונת מצב מדאיגה. לדבריו, האיסור הרגולטורי על עגורנים "המקימים את עצמם" יוצר מלכוד כלכלי ובטיחותי. "בהיעדר עגורן קטן, קבלנים נאלצים להשתמש במשאבות בטון המחייבות כמויות בטון גדולות ושטחי תבניות נרחבים, מה שפוגע בכדאיות הכלכלית ובקצב העבודה", הוא מסביר. "הנזק אינו מסתכם ביעילות בלבד; הוא גובה מחיר בחיי אדם. בשל המחסור בציוד ייעודי, קבלנים עושים שימוש במשאיות מנוף למשימות הרמה שאינן מותאמות להן, מה שמוביל לעלייה מדאיגה בתאונות עבודה והתהפכות כלים".
התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומומחי הענף קוראים לממשלה לפעול בדחיפות לאשר תקנות להפעלת מנופים קטנים. אישורם יאפשר מעבר לתבניות מתועשות, יצמצם את התלות במשאיות מנוף מסוכנות ויביא לייעול משמעותי של תהליך הבנייה בישראל. צעד קטן במנוף, קפיצה ענקית ליעילות ובטיחות הענף.
