בעשורים האחרונים נדמה כי ערי ישראל מתנהלות במרוץ בלתי פוסק אחר הקרקע הפנויה. שכונות מתחדשות, מגדלים נבנים בקצב מואץ ומספר כלי הרכב ממשיך לעלות, ללא עתודות קרקע נוספות. במציאות הזו, הפך מקום חניה לאחד המשאבים היקרים ביותר, כזה שגובה מחיר יומיומי בזמן, בכסף ובאיכות החיים. על רקע המציאות הזו, כמעט כל בניין מגורים חדש, מרכז רפואי, מתחם מסחרי, או פרויקט של התחדשות עירונית, נדרשים להתמודד עם אותה שאלה: "כיצד ניתן לספק מענה לביקוש הגובר לחניה, מבלי לגרוע משטחי קרקע יקרים שיכולים לשמש לבנייה, למרחבים ציבוריים או לשימושים עירוניים אחרים?"
אבנר פוקס, מייסד שותף ומנכ"ל חברת SMART PARKING ISRAEL, המתמחה בפתרונות חניה חכמים, מתקדמים ואוטומטים, עם דגש על מתקן ייחודי וחכם בשם "קרוסלת חנייה" מתאר סיטואציה שכיחה נוספת המעידה על חשיבות נושא החניה. "מספיק שהמחסום בכניסה לחניון לא עולה אחרי כמה שניות, וכבר מתחילים לצפור, ללחוץ על האינטרקום ולכעוס", הוא אומר. "התגובה הזו ממחישה עד כמה אנחנו מצפים שחניה תהיה זמינה ומיידית. בפועל, מאחורי אותן שניות של תסכול מסתתרת בעיה הרבה יותר גדולה, המחסור בקרקע והפער בין מספר כלי הרכב לבין המקום שיש לנו עבורם".
מהשטח אל הפתרון: קרוסלת חניה
פוקס לא הגיע לעולם החניה במקרה. במשך שנים עסק בניהול ובהפעלת מערכי חניה גדולים, ובמהלך העבודה ראה כיצד אותה בעיה חוזרת על עצמה בכל מקום: ערים צפופות, ביקוש הולך וגדל ומחסור קבוע בשטח. "נחשפתי לרשויות מקומיות, בתי חולים, יזמים וחברות שמחפשים פתרון וחוזרים לאותן שיטות מוכרות", הוא מספר. "עוד חפירה, עוד חניון תת קרקעי, עוד שטח שמוקצה רק למכוניות. אז הבנתי שאנחנו מתמודדים עם סימפטום, לא עם הבעיה עצמה".
ההבנה הזו הובילה אותו בשנת 2015 להקים את SMART PARKING ISRAEL, המתמחה במערכות חניה אוטומטיות מסוג "קרוסלה", מתקנים מכניים רב קומתיים המנצלים את הגובה במקום את רוחב הקרקע. הנהג מחנה את הרכב בעמדת הכניסה, והמערכת משנעת אותו באופן אוטומטי אל מקום פנוי במתקן, ובכך מאפשרת להגדיל משמעותית את מספר מקומות החניה על אותו תא שטח. החברה, שהחלה כנציגת היצרן הקוריאני Dong Yang, מלווה כיום פרויקטים משלב התכנון הראשוני, דרך קבלת ההיתרים ועד ההקמה, התחזוקה והתפעול השוטף של מערכות החניה.
לדברי פוקס, כבר בתחילת הדרך היה ברור שהאתגר הגדול אינו טכנולוגי. "כשדיברנו לפני עשר שנים על מתקני קרוסלה, אנשים הסתכלו עלינו בספקנות", הוא נזכר. "אמרו שנהגים לא יסכימו להפקיד את הרכב במערכת אוטומטית, ושבכלל עוד מעט כולנו ניסע ברכב אוטונומי ולא יהיה צורך בחניה. בפועל קרה בדיוק ההפך. מספר כלי הרכב גדל, הצפיפות החריפה והצורך בניצול חכם של הקרקע הפך לדחוף יותר מאי פעם".
ההזדמנות להוכיח שהרעיון עובד הגיעה בשנת 2016, כאשר הוקם מתקן הקרוסלה הציבורי הראשון סמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים, כפיילוט. מאז התרחבה פעילות החברה לעשרות פרויקטים ברחבי הארץ. מתקני החברה פועלים כיום בבתי חולים, ברשויות מקומיות, במתחמי מסחר, במוסדות ציבור ובפרויקטים של מגורים, כאשר מאות אלפי נהגים כבר השתמשו במערכות.
מבחינת פוקס, ההצלחה האמיתית אינה מספר המתקנים שהוקמו: "המטרה שלנו אף פעם לא הייתה למכור קרוסלות, אלא לגרום לאנשים להסתכל אחרת על הקרקע העירונית. אם על אותו שטח אפשר לייצר פי כמה מקומות חניה, המשמעות היא שלא צריך להקדיש את יתרת הקרקע למכוניות. אפשר להחזיר אותה לעיר".
כשהחניה הופכת לנכס כלכלי
אחד השינויים המשמעותיים ביותר שעבר תחום החניה בשנים האחרונות הוא המעבר מהסתכלות תפעולית להסתכלות כלכלית. אם בעבר חניה נתפסה כהוצאה הכרחית בדרך להשלמת פרויקט, כיום יותר ויותר יזמים ורשויות מקומיות מבינים שהיא משפיעה באופן ישיר על ערך הקרקע, על כדאיות הבנייה ועל האפשרות לנצל טוב יותר את המרחב העירוני. על פי גישה זו פועלת SMART PARKING ISRAEL שמסייעת גם ביצירת ערך מוסף לשימוש בקרקע. "ברגע שמשנים את נקודת המבט, גם הפתרון משתנה", מסביר פוקס ומגלה כי במקרים רבים ניתן להגדיל משמעותית את מספר מקומות החניה על אותו תא שטח, ובכך לשחרר מאות מטרים רבועים לשימושים אחרים: שטחים ירוקים, מסחר, מבני ציבור או מרחבים קהילתיים. מבחינת הרשויות המקומיות מדובר בתוספת משמעותית לאיכות החיים, ומבחינת היזמים, ביצירת ערך כלכלי גבוה יותר לפרויקט. זו גם הסיבה שהחברה משתלבת כבר בשלבי התכנון הראשונים, יחד עם אדריכלים, יועצים ויזמים, כדי להתאים את פתרון החניה למאפייני הקרקע ולצורכי הפרויקט.
הטכנולוגיה היא רק ההתחלה
ב-SMART PARKING ISRAEL הבינו כבר בתחילת הדרך כי כדי שטכנולוגיה חדשה תתקבל על ידי הציבור, היא חייבת להיות פשוטה, נגישה ואינטואיטיבית לשימוש. לשם כך פיתחה החברה מערכת שליטה ותוכנה ייעודית, המאפשרת לכל נהג להשתמש במתקן בקלות, גם אם זו הפעם הראשונה שהוא נתקל בו. המסכים הדיגיטליים, ההנחיות הקוליות ומערכות הבקרה תוכננו כך שתהליך החניה יהיה מהיר וברור, ללא צורך בליווי.
במקביל הקימה החברה מוקד שירות הפועל סביב השעון ומאפשר התחברות מרחוק לכל מתקן. לדברי פוקס, ברוב המקרים מדובר בצורך בהכוונה קצרה של הנהג, ולא בתקלה טכנית. הניסיון שנצבר בישראל הוביל לכך שחלק מהפתרונות שפיתחה SMART PARKING ISRAEL אומצו גם על ידי היצרן הקוריאני, ומשולבים כיום במערכות המשווקות במדינות נוספות, עדות לכך שהחדשנות ממשיכה להתפתח מתוך הניסיון המצטבר בשטח ומתוך הצרכים של המשתמשים.
אחד התחומים שאליהם נכנסה החברה בשנים האחרונות הוא האופן שבו מתקני החניה משתלבים במרחב העירוני. אם בעבר התפיסה הייתה להצניע אותם ככל האפשר, כיום הם מתוכננים כחלק בלתי נפרד מהסביבה. כך, למשל, בפרויקטים שונים משולבים קירות ירוקים, חיפויים אדריכליים, אלמנטים אומנותיים ואפילו שטחים ציבוריים מעל המתקנים עצמם. במקומות אחרים נבחנת האפשרות לשלב פאנלים סולאריים ואמצעי אגירת אנרגיה, להפיכת מערך החניה למרכיב התומך ביעדי הקיימות של העיר.
"אנחנו כבר לא חושבים רק על הרכב, אלא על העיר כולה", מסביר פוקס. "אם מתקן החניה מצליח לפנות שטח, להשתלב בנוף, לייצר ערך כלכלי ואפילו לתרום לאיכות הסביבה, הוא עושה הרבה יותר מאשר לאחסן מכוניות".
פתרון מקומי לאתגר עולמי
מה שהחל לפני כעשור כיוזמה שהתמקדה במצוקת החניה בישראל, הופך בהדרגה גם לפעילות בינלאומית. לאחר שביססה את פעילותה בארץ והשלימה עשרות פרויקטים עבור רשויות מקומיות, בתי חולים, חברות ויזמי נדל"ן, החלה SMART PARKING ISRAEL להרחיב את פעילותה גם מחוץ לישראל, כאשר קפריסין היא אחת המדינות הראשונות שבהן מיושמים הפתרונות שפיתחה.
לדברי פוקס, דווקא העבודה בישראל, הפכה את החברה לבעלת יתרון משמעותי. "כשאתה יודע לפתור בעיות של צפיפות, רגולציה ומחסור בקרקע בישראל, אתה מגיע לשווקים אחרים עם הרבה מאוד ניסיון מעשי. האתגרים אולי נראים שונים, אבל בסוף כולם מתמודדים עם אותה שאלה: איך מפיקים יותר מהקרקע הקיימת?"
במהלך השנים נוצר שיתוף פעולה הדוק עם היצרן הקוריאני שהחל כספק טכנולוגיה, והפך לשותף מקצועי. חלק מהפתרונות שפיתחה SMART PARKING ISRAEL - החל במערכות שליטה ועד התאמות תפעוליות, אומצו גם על ידי היצרן, ומשולבים כיום בפרויקטים נוספים בעולם. "אנחנו כבר לא רק מייבאים טכנולוגיה", אומר פוקס. "אנחנו גם מייצאים ידע".
במקביל להתרחבות הפעילות, החברה ממשיכה לפתח פתרונות חדשים. בין הפיתוחים שנבחנים כיום כאמור נמצאים שילוב עמדות טעינה לרכב חשמלי בתוך מערכי הקרוסלה, התקנת מערכות סולאריות על גגות המתקנים ואגירת אנרגיה שתאפשר הפעלה חסכונית ויעילה יותר.
"החזון שלנו הוא שמתקן החניה לא יהיה רק מקום שבו משאירים את הרכב", מסביר פוקס. "הוא יכול להפוך לחלק ממערכת עירונית חכמה, כזו שמנהלת אנרגיה, חוסכת שטח, משתלבת בסביבה ותורמת לתפקוד של העיר".
לדבריו, גם הבינה המלאכותית צפויה למלא תפקיד משמעותי בשנים הקרובות, באמצעות ניהול עומסים, חיזוי ביקושים, ניטור תחזוקה ושיפור חוויית המשתמש. "ככל שהמערכות ילמדו את דפוסי השימוש, הן תוכלנה לייעל את הפעילות ולהפוך את החניה למהירה ויעילה יותר".
מבחינת פוקס, הקרוסלה היא רק האמצעי. הסיפור האמיתי הוא האופן שבו ערים צריכות להתמודד עם אחד המשאבים היקרים ביותר שלהן, הקרקע. לדבריו, במקום להמשיך להקצות שטחים נרחבים לחניה, נכון לראות בכל מטר רבוע נכס עירוני שניתן להפיק ממנו ערך רב יותר. "אם אפשר לרכז את החניה בשטח קטן יותר, כולם מרוויחים: התושבים, היזמים והרשות המקומית". לדבריו, גישה זו כבר מחלחלת לתהליכי התכנון, כאשר יותר רשויות ויזמים משלבים פתרונות חניה חכמים כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט. בעידן של התחדשות עירונית, גידול באוכלוסייה ומחסור בקרקע, הוא סבור שהשאלה אינה רק כיצד מייצרים עוד מקומות חניה, אלא כיצד מנצלים נכון יותר את המשאב היקר ביותר של העיר.
לפרטים: www.smartparking.co.il
בשיתוף SMARTPARKING ISRAEL
