ענף הבנייה הישראלי מעולם לא היה מורכב יותר. לצד מגדלי מגורים בני עשרות קומות, מוקמים כיום פרויקטי תשתית לאומיים, חוות שרתים מתקדמות, מתקני אנרגיה מתחדשת ומיזמי תחבורה בהיקפים של מיליארדי שקלים. במקביל, הענף מתמודד עם מציאות חדשה של מחסור בכוח אדם, שרשראות אספקה גלובליות, דרישות בטיחות מחמירות ואי-ודאות שהחלה עוד בתקופת הקורונה ונמשכה לתוך המלחמה.
המציאות הזו שינתה גם את עולם הביטוח. אם בעבר התמקדו החתמים בעיקר בשאלה מה נבנה, כיום הם מבקשים להבין כיצד ינוהל הפרויקט, אילו סיכונים עלולים להתממש כבר במהלך העבודות, וכיצד נערכו היזם והקבלן לצמצומם. ורשימת הסיכוניםאיננה קצרה: מציוד שהתקלקל או עיכוב לא צפוי בהגעת חומרי גלם, דרך הצפות מים, פריצות לאתר הבנייה ועד שריפות ורעידות אדמה, שלא לדבר על תאונות עבודה באתרי הבנייה. כל אלה עלולים להוביל להפסדי עתק של מאות מיליוני שקלים.
בדיוק במקום הזה נכנסת לתמונה חברת אביאור הנדסה ושמאות. החברה מבצעת סקרי סיכונים הנדסיים עבור חברות הביטוח, מבטחי משנה, יזמים, קבלנים וגופים מוסדיים, ומספקת תמונת מצב מקצועית שעל בסיסה מתקבלות החלטות ביטוחיות בפרויקטים מהגדולים והמורכבים בישראל.
לא רק מה בונים - אלא איך בונים
אביאור הנדסה ושמאות פועלת בתחום הביטוח ההנדסי מראשית שנות ה-2000, ובמתכונתה הנוכחית מאז 2017. את החברה מובילים כיום שלושת השותפים: אוהד יבקובסקי, מנכ"ל החברה ומהנדס במקצועו; רז שני, סמנכ"ל תעשייה בחברה ומהנדס מכונות בהכשרתו; ודודו גולדוייץ, סמנכ"ל הנדסה ומהנדס בניין. לצידם פועל צוות של מהנדסים והנדסאים, כולם בעלי ניסיון מעשי בתכנון, ביצוע וניהול פרויקטים.
החברה מלווה את כל חברות הביטוח הגדולות בישראל, מבטחי משנה מחו"ל, יזמים, קבלנים וגופי תשתית. אחד המאפיינים הייחודיים שלה הוא היכולת לפעול עבור כל הצדדים המעורבים בפרויקט.
"אנחנו הגשר שמחבר בין עולם ההנדסה לעולם הביטוח", אומר אוהד יבקובסקי. "בעבר חברות הביטוח הסתכלו בעיקר על מאפייני המבנה - מספר קומות המרתף, מי תהום או סוג הקרקע. היום הן רוצות להבין איך ינוהל הפרויקט כולו: אילו נהלי בטיחות יופעלו, כיצד ינוהלו הסיכונים, מי יפקח על העבודות ואילו אמצעי בקרה קיימים בשטח.ניהול הסיכונים הפך ללב הפועם של ענף הבנייה".
לדבריו, היתרון של החברה נובע מהיכרות עמוקה עם שני העולמות. "אנחנו מבינים את דרישות החיתום של חברות הביטוח, אבל גם את המציאות שבה פועלים היזמים והקבלנים. לכן אנחנו מסוגלים להציג תמונת מצב אובייקטיבית שמשרתת את הפרויקט כולו".
אין ניגוד עניינים בהגשת חוות דעת לשני צדדים עם אינטרסים מנוגדים - חברות הביטוח והיזמים?
"היתרון הגדול שלנו הוא בכך שאנו יודעים לשפוט לגופו של פרויקט", מדגישים שלושת השותפים. "חוות הדעת שאנו מגישים יודעות לתכלל את אילוצי השטח, ניהול הסיכונים מזווית מקצועית והצורך של היזמים והקבלנים לספק בטוחות לחברת הביטוח. בסוף, אנחנו נאמנים לפרויקט וכל הצדדים למיזם מכירים בכך".
סקר שמתחיל עוד לפני שהאתר קם
בניגוד למה שנהוג לחשוב, סקר הסיכונים אינו מתבצע כאשר האתר כבר פעיל. ברוב המקרים הוא נערך עוד לפני תחילת העבודות, כאשר חלק מהמסמכים עדיין ראשוניים ומנהל הפרויקט עצמו רק מתחיל להיכנס לעובי הקורה.
בשלב הזה אוספים המהנדסים של אביאור את תוכניות הביצוע, דוחות הקרקע, מסמכי התקציב, לוחות הזמנים וחוות הדעת של היועצים השונים. המטרה היא לייצר תמונה אחת ברורה של הפרויקט - מה עומד להיבנות, כיצד יתבצעו העבודות, מהם מוקדי הסיכון ואילו אמצעים נדרשים כדי לצמצם אותם.
"היכולת שלנו היא לבצע אינטגרציה של כל המידע הזה בזמן קצר מאוד", מדגיש רז שני. "לעיתים בתוך שבועיים או חודש אנחנו נדרשים להפיק מסמך שמרכז עשרות מסמכים, תוכניות ודוחות לכדי תמונת מצב אחת ברורה. בפועל, לא פעם גם מנהל הפרויקט נעזר במסמך הזה כדי לתכנן את הפרויקט שהוא עומד לנהל".
הסקר משמש בהמשך את החתמים ואת יועצי הביטוח בבניית הפוליסה, בקביעת גובה הפרמיה, תנאי הביטוח וההשתתפות העצמית.
יבקובסקי מציין, כי ככל שהפרויקט מורכב יותר, כך גם משתנה תפיסת הסיכון. בפרויקט מגורים רגיל עיקר הדגש מושם על שלד המבנה, עבודות החפירה והסביבה הקרובה. לעומת זאת, בפרויקטים כמו קווי המטרו, הרכבת הקלה או חוות שרתים, כל תקלה עלולה להשפיע על מערכות שלמות.
"הפרקטיקה ההנדסית משתנה כליל כאשר עוברים מבנייה למגורים לפרויקטי תשתית לאומיים או למבנים טכנולוגיים רגישים. בפרויקטים בהיקפים של מיליארדי שקלים, האתגר אינו רק למנוע נזק למבנה עצמו, אלא להגן על המרקם העירוני הסובב ולהבטיח רציפות תפעולית הדוקה", הוא מסביר.
"בפרויקט הרכבת הקלה או המטרו אנחנו כבר לא מסתכלים רק על המנהרה", מוסיף רז שני. "קריסה של מקטע אחד עלולה להשפיע על בתי חולים, מסילות רכבת, תשתיות אנרגיה ומבנים מעל הקרקע. לכן אנחנו עובדים בצוותי חשיבה שמנתחים את כל המערכת ולא רק את אתר העבודה עצמו".
גישה דומה מיושמת גם בחוות שרתים - אחד התחומים הצומחים בישראל. לדבריו, הסיכון אינו מסתכם במבנה עצמו אלא כולל גם אספקת ציוד ייעודי מחו"ל, לוחות זמנים קצרים במיוחד והפסדים כלכליים כבדים במקרה של עיכובים.
"היום רוב הציוד מגיע במודולים מוכנים, וההקמה מתבצעת בקצב מהיר מאוד. לכן אנחנו חייבים להבין גם את שרשרת האספקה ואת המשמעות הכלכלית של כל עיכוב".
הטכנולוגיה בשירות הבטיחות
היבט נוסף שעבר שינוי משמעותי הוא ניהול הבטיחות באתרי הבנייה. לדברי אנשי אביאור, חברות הביטוח אינן מסתפקות עוד בקיומם של נהלים כתובים, אלא בוחנות כיצד הם מיושמים בפועל. מערכות זיהוי פנים בכניסה לאתר, בקרת הרשאות לעבודה בגובה, ניטור עובדים ותדריכי בטיחות במספר שפות הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מתהליך הערכת הסיכונים.
"הטכנולוגיות האלה אינן רק משפרות את הבטיחות", מבהיר יבקובסקי. "בפרויקטים שבהם הן מיושמות בצורה מלאה אפשר לראות ירידה משמעותית מאוד בהיקף הנזקים ובמספר התאונות, לעיתים של כ-70%".
גם ההיבט האנושי תופס מקום מרכזי. באתרי בנייה רבים עובדים כיום צוותים ממדינות שונות, ולכן חברות מובילות מקיימות תדריכי בטיחות בשפות שונות ומבצעות התאמות תרבותיות כדי לוודא שכל עובד מבין את הנהלים ואת הסיכונים.
היבט אחר הוא רציפות הפרויקטים או ליתר דיוק היעדר רציפות. הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" והאירועים הביטחוניים שבאו בעקבותיה המחישו עד כמה פרויקטים עלולים להיעצר לתקופות ממושכות. לעיתים הקבלן מוחלף, לעיתים משתנה היזם, ובמקרים אחרים העבודות מתחדשות רק לאחר חודשים ארוכים. במצבים כאלה, מסביר דודו גולדוייץ, אחד הנכסים החשובים ביותר הוא דווקא התיעוד.
"כשפרויקט מתחדש, חברת הביטוח רוצה לדעת מה קרה בתקופת ההשבתה", הוא מסביר. "האם בוצעו בדיקות לעוגנים, לקירות הדיפון, ליציקות הבטון ולמערכות השונות. אם אין תיעוד מסודר, היא עלולה להחריג חלק מהעבודות או לדרוש תנאים מחמירים יותר.לא מעט פרויקטים התעכבו חודשים נוספים רק משום שלא נשמרו האישורים הנדרשים לאורך הדרך. לכן, ההמלצה החד-משמעית שלנו לקבלנים וליזמים היא לשמור ולתעד בזמן אמת את כל אישורי היועצים והמעבדות. תיעוד רציף ומוסמך מונע החרגות של עבודות שברקע ומאפשר להשיג כיסוי ביטוחי מיטבי ללא עיכובים בלוחות הזמנים".
לתרגם סיכונים להחלטות
למרות שהטכנולוגיה משתכללת והפרויקטים הופכים מורכבים יותר, אנשי אביאור סבורים שהמשימה המרכזית שלהם נותרה פשוטה: להפוך מידע הנדסי מורכב לכלי קבלת החלטות.
"אנחנו לא כאן כדי להבהיל את חברת הביטוח וגם לא כדי להקל ראש בסיכונים", מדגיש אוהד יבקובסקי. "התפקיד שלנו הוא להבין את הפרויקט לעומק, לזהות את מוקדי הסיכון האמיתיים ולהציג אותם בצורה מקצועית ומאוזנת. כשהמידע נכון, גם היזם, גם הקבלן וגם חברת הביטוח יכולים לקבל החלטות טובות יותר.
"בעידן שבו כל עיכוב, תקלה או אירוע בטיחותי עלולים להפוך לנזק של מיליוני שקלים, סקר הסיכונים כבר אינו רק מסמך שנדרש לצורך פוליסה. הוא הופך לכלי ניהולי שמלווה את הפרויקט כבר בתחילת דרכו ומסייע להבטיח שהוא יגיע לקו הסיום בצורה בטוחה, יעילה וכלכלית יותר", מוסיף רז שני.
"אם בעבר הביטוח היה תחנה בדרך להקמת הפרויקט, כיום הוא חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון והביצוע עצמו ומי שמחבר בין שני העולמות הוא בדיוק הגוף שיודע לדבר גם בשפת המהנדסים וגם בשפת החתמים", מסכם דודו גולדוייץ.
בשיתוף אביאור הנדסה ושמאות וי בע"מ
