יותר מאלף פרויקטים של אדריכלות נוף תוכננו במשרד "חיים כהנוביץ' אדריכלות נוף", אחד מהם הוא מרחביו של קיבוץ ניר עוז. בקיבוץ, שספג ב-7 באוקטובר פגיעה קשה כשחברי קהילה נרצחו או נחטפו לעזה ומבני הבטון והבתים נחרבו ונשרפו, שרדו השבילים, העצים והמרחבים הציבוריים שנשתלו בו לפני כ-30 שנה, סמל למקום שבו הטבע ממשיך לעמוד איתן. מלאכת העיצוב של גן העדן המדברי הזה החלה צעד אחר צעד ע"י הגנן הקיבוצי רן פאוקר ואחיו גדעון ז"ל שנפל ב-7 באוקטובר, מתוך היכרות עם תנאי האקלים הקשוחים של הנגב המערבי וניסיון שרכש בעל המשרד, אדריכל הנוף והאגרונום חיים כהנוביץ', בזמן שהותו במכון לחקר הנגב בבאר שבע. החלפת העצים בסוגים עמידים ויציבים יותר, הצללות, צמצום מדשאות ובמקומן עיצוב השטח ושתילת שיחים חסכוניים במקומות אסטרטגיים - הולידו תשתית ירוקה ארוכת שנים. היום כשהחברים מתחילים לשוב הביתה לניר עוז, הנוף הציבורי הוותיק והמוצל משמש עוגן שממנו יצמח השיקום החדש.
מעורבות בפרויקטים מנקודת ההתחלה
כהנוביץ' החל את לימודיו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, המשיך לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות ולתואר שני בלימודי סביבה וארכיטקטורה בטכניון. את ראשית דרכו המקצועית סלל בשנת 1963 במכון לחקר הנגב בבאר שבע, שם התמחה באיקלום צמחים. ניסיון זה הוליד התמחות בנושאי צמחייה חסכונית במים, פתרונות השקיה במי שופכין מטוהרים (מים אפורים) וצמחייה עמידה בקרבת ים ומים מלוחים. במשך 45 שנים מוביל משרדו פרויקטים בכל תחומי הפיתוח ואדריכלות הנוף: מרחבים ציבוריים ופארקים, מדרחובים, אתרי הנצחה, חופי רחצה, בתי מלון ותוכניות אב לשכונות חדשות, כמו תכנון 15 שכונות בראשון לציון הכוללות פיתוח סביבתי בין הבתים, ברחובות ובמבני הציבור, הקהילה והחינוך.
מקצוע אדריכלות הנוף עבר תפנית לאורך השנים, כפי שמעיד כהנוביץ': "בעבר שילוב אדריכלי הנוף והגננים בתהליכי התכנון העירוני נעשה לאחר שהושלם תכנון השכונה והתב"ע אושרה. התפקיד הצטמצם בעיקר ל'קישוט' ולפיתוח השטחים שנותרו, בין אם גינות ציבוריות, מרווחים בין מבנים או אלמנטים נקודתיים כמו מאגרי מים וטיילות חוף. היום, לעומת זאת, התחום מתוחכם ואינטגרלי הרבה יותר, ואדריכלי הנוף מעורבים בפרויקטים מחוץ לבניינים כבר מנקודת ההתחלה. בתכנון פרויקטים רחבי היקף כמו שכונות מגורים, פארקים עירוניים, שיקום נחלים או פיתוח במחנות צבאיים אדריכל הנוף מוביל את התהליך, מתווה את האסטרטגיה ומנצח על עבודתם של שאר היועצים המקצועיים. הוא זה שמגדיר ומעצב את האלמנטים המרכזיים של המקום, החל מאמפי תיאטראות פתוחים ועד לאגמים מלאכותיים, והופך ממתכנן משלים למנהל התכנון הראשי".
מדוע נוכחותו של אדריכל נוף קריטית כבר מתחילת הפרויקט?
"תפקידו מתחיל כבר בשלב התב"ע, עוד לפני יתר היועצים כמו אנשי המים, הביוב והכבישים. הוא מתווה את קווי הפיתוח הנופי ואת האלמנטים החשובים במרחב שהם שבילי הליכה, גישות למבני ציבור וחינוך ואזורי משחקים, ישיבה והצללה המיועדים לילדים ולמבוגרים עבור כל קבוצת בניינים. ללא ההתוויה המוקדמת השטחים הציבוריים פשוט ייעלמו וינוצלו לצרכים אחרים".
כשמדובר בתכנון כבישים, אדריכל הנוף, בשיתוף עם יועץ הכבישים, מתווה את תוואי הדרכים והגבהים העקרוניים שלפיהם יונחו גבהי הבניינים, המדרגות ורוחבן, נטיעת העצים והגינון. "המשימה מורכבת במיוחד באזורים הרריים כמו ירושלים ומודיעין, שבהם אדריכל הנוף הוא זה שמגדיר את הגבהים והקווים בשטח, ורק לאחר מכן היועצים האחרים ממשיכים לפעול כל אחד בתחומו", הוא מסביר. בהמשך משתלב בתהליך גם יועץ הביוב, ועבודתו מתואמת לחלוטין עם אדריכל הנוף כדי לקבוע היכן יעברו קווי התשתית ביחס לשטח ולצמחייה הקיימת. במקרה של חורשה, אדריכל הנוף מתאם מול אגרונום מומחה אילו עצים יוצאו מהמקום, אילו יועתקו ואילו מיועדים לשימור, באופן שישתלב במדויק עם תוכנית העתיד של המקום.
פיתוח נוף כערך כלכלי וחברתי
במשך 30 שנה שימש משרדו של כהנוביץ' כיועץ לעיריית תל אביב, כאשר העבודה העיקרית התמקדה בשיקום גנים ציבוריים שהוקמו בשנות ה-50 וה-60. גנים אלו תוכננו בזמנו על ידי גננים, ותפקידו של המשרד היה לארגן אותם מחדש בצורה אדריכלית. במסגרת פעילות השיקום הוכנסו למרחבים אלמנטים מודרניים כמו פינות משחקים חדשות, ושילוב מומחי מים ומזרקות, תהליך שתרם להפיכת התחום כולו בארץ למקצוע רשמי ונלמד כאדריכלות נוף.
עם סיום לימודיו החל לצבור ניסיון במשרדים המובילים בארץ כמו שמעון מרגולין אדריכלים ויהלום-צור אדריכלות נוף. כהנוביץ' היה שותף לפרויקטים במשרד שזכו בפרס ישראל ובפרסים יוקרתיים נוספים. בשנות ה-80 יצא לדרך עצמאית ופתח את משרדו. תוך שנים ספורות צמח והעסיק כ-25 עובדים, ובהמשך הועתק מתל אביב למשכנו הנוכחי ברמת גן עם מתכונת מצומצמת של אנשי מקצוע מהטובים ביותר בארץ בנושא פיתוח וגננות. כהנוביץ' מתכנן אישית את כל תוכניות המשרד וכל צמח ועץ שיהיו בהן, ומנתח את תנאי השטח והתשתיות המכתיבים את האלמנטים שניתן לשלב במרחב.
לאורך השנים תכנן משרדו פרויקטים בכל רחבי המדינה, ועיקר הפעילות היום מתרכזת באזור המרכז וירושלים מול יזמים, רשויות מקומיות ואף צה"ל. רשימת ההישגים כוללת פרויקטים לאומיים ועירוניים כמו שכונת נאות אשלים בראשון לציון, שקיבלה את פרס "א"י יפה", גן "נופי ואתרי ארץ ישראל" במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, פיתוח שטחי בית המשפט העליון בירושלים ופרויקטים על שפת הים בתל אביב ובהם אזור "סי אנד סאן" והטיילת הממשיכה ממנו. אחד הפרויקטים יוצאי הדופן הוא פינת ההנצחה בקיבוץ דפנה, שהוקמה על שטח ציבורי צמוד לפלג נחל דן, ומשלבת מפל מתוך הנחל ומסלעה טבעית שמתוכה צומחים לוחות הזיכרון של הנופלים בשיתוף הפסל יצחק שמואלי ז"ל.
תפיסתו התכנונית של כהנוביץ' מעמידה במרכז את הצמחייה והטבע כאלמנטים המובילים של המרחב, תוך שמירה על קו מאופק, פשוט וחסכוני בתחזוקה. הוא דוגל במיעוט פרטים כמו ריצופים, קירות וספסלים, ובשימוש בשטחים גדולים של סוגי צמחים ועצים בודדים, מתוך הבנה שלא כל צמח צריך להיות שונה מזה שלידו, לצד שילוב אלמנטים של מים זורמים, מזרקות ומפלים. דוגמה מובהקת לכך היא הפארק שהקים בתל אביב מול מתחם הסינרמה לשעבר, לזכר ד"ר לנדס, חלל מערכות ישראל. שם יצר גבעה מלאכותית עם מפל מים בגובה שלושה מטרים וחצי, ומאחוריה פינת משחקים מוגנת לתושבי הסביבה.
מה הערך הכלכלי והחברתי של פיתוח סביבתי ושטחים ירוקים עבור יזמים ורשויות?
"קבלן מוכר פרויקט שכולל גם את פיתוח הנוף ולוקח אותו בחשבון במחיר כחלק מהעסק, ועיריות מעוניינות בפיתוח נוף כי הוא מושך דיירים. כיום אי אפשר להעביר תוכנית בעירייה בלי תכנון נוף, ויזם שמשקיע בפיתוח מבין את הערך לקונים. פרויקטי דיור מוגן ב'אחוזת פולג', 'אחוזת צהלה' ו'אחוזת בית הכרם' נחטפו כמו לחמניות ומלאים עד היום בלי צורך בפרסום גם בזכות פיתוח הנוף. ראשון לציון, שבה תכננו שליש מהעיר, הפכה לאחת הערים המבוקשות ביותר בזכות הנוף ולאו דווקא בגלל הבניינים. תכננו שם את סביבות האגם שנוצר לבדו ממי ניקוז של גשמים, ומסביבו יצרנו טיילת מעץ על המים, אמפי תיאטרון, מקום לדיג ושטחים לשכב על הדשא. פיתוח נופי נכון מייצר רושם ראשוני, מביא לקוחות ובונה את הפרויקט".
איך דואגים שנוף מרשים לא יקרוס אחרי שנתיים בגלל התחזוקה?
"צמחים חיים דורשים תחזוקה, ולכן כשמתכננים פרויקט צריך לחזות את המצב בעוד עשר שנים ולא בעוד שנתיים. מבחינה ארכיטקטונית, אדריכלות נוף נכונה מתאימה את גובה ואופי הצמחייה לפרויקט כדי ליצור חללים, והגננות מלווה אותה בתשובות מעשיות. כדי שפרויקט יישמר גם אחרי 30 שנה, המרחב חייב אוורור, גיזום והחלפת צמחים או עצים. מהעיריות נדרשות תחזוקה והשקעה רבה במים ובכוח אדם מקצועי, וכבעל רקע בחקלאות ובגידול צמחים אני ער לצרכים הללו".
מה ראשי ערים ויזמים חייבים לקדם כבר היום כדי לשנות את פני המרחב העירוני?
"לא לוותר בשום אופן על ייעור בתוך העיר ובשטחים הפתוחים המקיפים אותה. נטיעת חורשות ויצירת חגורה ירוקה מעניקות מרחב נשימה ותחום מוגדר, ומונעות תחושת מוזנחות של שדות קוצים בכניסות ליישובים. פרויקט כזה כמעט אינו מצריך דבר מהרשות למעט רצון והחלטה. את העצים ניתן לקבל מקק"ל, וכל שנדרש הוא השקיה ממוקדת באמצעות מכלית רק 4-3 פעמים בשנה הראשונה והשנייה. מהשנה השלישית החורשה כבר מחזיקה את עצמה ללא צורך במים. כמובן, צריך לבחור את העצים הנכונים לפי האזור, למשל אקליפטוסים בדרום, עצי עלים כמו דולבים בצפון ועצים נשירים במרכז כדי להצל בימי הקיץ ולאפשר חדירת שמש בחורף. ראש עיר שישכיל לאמץ את הייעור כחלק מאסטרטגיית הפיתוח שלו, ישאיר חותם לעתיד".
בשיתוף חיים כהנוביץ' אדריכלות נוף
