חיפוש

גאולוגיה הנדסית

מפענחים את תנאי הקרקע - בונים את העתיד

בעידן שבו פרויקטי התשתית הופכים מורכבים יותר ויותר, חברות הייעוץ הגאולוגי נדרשות להרחיב את תפקידן מעבר לבדיקת הקרקע. גאוטופ-לוין בהובלת משה לוין, מייצגת גישה הרואה בגאולוגיה ההנדסית כלי לניהול סיכונים, לתמיכה בהחלטות הנדסיות ולהיערכות לתשתיות העתיד

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
ציוד המבדקה לקרקע ודרכים לבדיקת העמסה בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע | צילום: גאוטופלוין
ציוד המבדקה לקרקע ודרכים לבדיקת העמסה בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע | צילום: גאוטופלוין
ציוד המבדקה לקרקע ודרכים לבדיקת העמסה בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע | צילום: גאוטופ-לוין
ציוד המבדקה לקרקע ודרכים לבדיקת העמסה בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע | צילום: גאוטופ-לוין
אסף לבנון, בשיתוף גאוטופ-לוין
תוכן שיווקי

גאוטופ-לוין מייצגת תפיסה שלפיה גאולוגיה הנדסית אינה מסתכמת בתיאור תנאי הקרקע, אלא מספקת בסיס לניהול סיכונים ולקבלת החלטות לאורך כל חיי פרויקט. את הגישה הזו מוביל משה לוין, מהבוגרים הראשונים של מגמת הגאולוגיה ההנדסית באוניברסיטת בן-גוריון. "זהו מסלול הכשרה שונה מזה שעוברים גאולוגים במסלול הכשרה גאולוגי רגיל. במסלול של בן גוריון לומדים לתרגם את המורכבות הגאולוגית לערכים מספריים ובכך מייצרים סביבת עבודה ושיח איכותי יותר עם מהנדסים", הוא מסביר את ההבדל. "מה שמייחד את עובדי גאוטופ-לוין הוא שבזכות הניסיון שצברנו אנו מלווים פרויקטים לאורך כל מחזור חייהם – מבדיקת ההיתכנות ותכנון החקירה הגאו-הנדסית, דרך ליווי הבדיקות בשטח ועד לסיוע ליזם בסגירה הפיננסית, ואף בחוות דעת משפטיות בעת הצורך, אם כהתמודדות מול תביעות או באופן ניסוח הנתונים הגאולוגים במסמכי המכרז".

צוות החברה בכניסה למנהרת השרות בפרויקט אגירה שאובה מנרה.  מימין אמיר וואנון, כרמית סודרי, ארנון עראקי, צופית מור-פדרמן, מושיק לוין, קוסטיה סלמטין | צילום: גאוטופלוין
צוות החברה בכניסה למנהרת השרות בפרויקט אגירה שאובה מנרה.  מימין אמיר וואנון, כרמית סודרי, ארנון עראקי, צופית מור-פדרמן, מושיק לוין, קוסטיה סלמטין | צילום: גאוטופלוין
צוות החברה בכניסה למנהרת השרות בפרויקט אגירה שאובה מנרה. מימין אמיר וואנון, כרמית סודרי, ארנון עראקי, צופית מור-פדרמן, מושיק לוין, קוסטיה סלמטין | צילום: גאוטופ-לוין
צוות החברה בכניסה למנהרת השרות בפרויקט אגירה שאובה מנרה. מימין אמיר וואנון, כרמית סודרי, ארנון עראקי, צופית מור-פדרמן, מושיק לוין, קוסטיה סלמטין | צילום: גאוטופ-לוין

אז אפשר לומר שאתם מייצגים מעין דור שני של גאולוגיה ישראלית.
"אפילו דור שלישי, כי הדור השני היה זה ששולב בפרויקטי בניית תשתיות לאומיות, דוגמת המוביל הארצי. והדור הראשון פעל עוד לפני הקמת מדינת ישראל לפיתוח תשתיות המים והאנרגיה כמו סכר נהריים ותעשיית המחצבים בים המלח. במקביל, החברה הרחיבה את פעילותה בתחומי מכניקת הסלע וההידרוגאולוגיה, בין היתר על בסיס השתלמויות מקצועיות ושיתופי פעולה באירופה. ההתמחות הזו מאפשרת לנו לספק למהנדסים לא רק את נתוני הקרקע, אלא גם את המשמעויות ההנדסיות שלהם, ולבצע וריפיקציה של הפרמטרים במהלך הביצוע".

תוצר מיפוי גאולוגי מתעוד גאולוגי שמתבצע במהלך כריית המנהרות | צילום מסך: גאוטופלוין
תוצר מיפוי גאולוגי מתעוד גאולוגי שמתבצע במהלך כריית המנהרות | צילום מסך: גאוטופלוין
תוצר מיפוי גאולוגי מתעוד גאולוגי שמתבצע במהלך כריית המנהרות | צילום מסך: גאוטופ-לוין
תוצר מיפוי גאולוגי מתעוד גאולוגי שמתבצע במהלך כריית המנהרות | צילום מסך: גאוטופ-לוין

כמה חשובה הגאולוגיה בשלבי תכנון הפרויקט?
"חשובה מאוד. הבנת התהליכים הגאולוגים מאפשרת להפחית את הסיכונים ואת אי-הוודאות בפרויקט. היא מאפשרת להבין שנתוני הסלע הנחזים בהווה לאו דווקא מייצגים את כל ההיסטוריה שלו או של הקרקע. הבנה נכונה של תהליכי העבר מייצרת הבנה הנדסית עמוקה יותר לגבי הצפוי במהלך הביצוע והתמודדות נכונה ויעילה עם שינויים. אחד התחומים שבהם השקענו רבות הוא פיתוח שיטות לניתוח סטטיסטי של נתוני החקירה. במקום להסתמך על ערך ממוצע בלבד, אנו מנתחים את התפלגות הפרמטרים ואת ההסתברות שלהם ובכך מציגים תרחישים בעלי סבירות שונה".

מתשתיות ועד פרויקטים ביטחוניים
בתחילת דרכו עבד לוין תקופה קצרה בתפקיד מהנדס תהליך בחברת National Semiconductor. החוויה חידדה אצלו את החשיבות של ראיה מערכתית ושל שילוב בין מדע להנדסה, גישה שמלווה אותו עד היום. את גאוטופ-לוין ייסד ב-2008, אחרי 15 שנות ניסיון בתחום. היום, הוא מביא לשולחן למעלה מ-30 שנות ניסיון. החברה שהקים ממוקמת ביישוב יובלים שבגליל התחתון ופעילה בכל הארץ. שנות הניסיון הרבות במהלכן עבד גם עם צוותים מחברות זרות, כולל פרק לימודים באוניברסיטה הטכנית בעיר גראצ באוסטריה, הקנו לו היכרות עם סטנדרטים בינלאומים ותרבות עבודה שונה.

מי הלקוחות שלכם?
"בעיקר חברות ציבוריות העוסקות בתשתית, דוגמת נתיבי ישראל, חוצה ישראל, רכבת ישראל ומשרדים ממשלתיים. אנחנו נותנים גם שירותים למשרד הביטחון, הודות לסיווג הביטחוני הגבוה של כולנו. בשנים האחרונות עשו עובדי החברה מאות ימי מילואים ביחידות מובחרות, מה שהעמיק את ההבנה והידע שלנו לגבי צרכי התעשיות הביטחוניות. וכן בכל הנוגע לתשתיות אזרחיות שצריכות להיבנות עם יכולת מיגון ושרידות גבוהות, דוגמת חוות שרתים. אנו עובדים גם עם קבלנים ויזמים פרטיים ומלווים פרויקטי תשתית: מנהרות, כבישים, מסילות רכבת. היינו שותפים בכל הפרויקטים המשמעותיים שבוצעו בארץ בשנים האחרונות כמו גם עבודות מאתגרות בחו"ל".

תן דוגמאות לפרויקטים בולטים.
"ליווינו פרויקטים של הקמת תחנות כוח הידרואלקטריות באזורים רגישים מבחינה סייסמית ובעומקים של מאות מטרים מתחת לפני הקרקע. הדגש בהם היה על טכנולוגית אגירה שאובה. אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שליווינו הוא אגירה שאובה בגלבוע. היינו שותפים מתחילת הדרך עד המסירה. נכנסנו בשלב מוקדם של ביצוע הקידוחים העמוקים והבדיקות ההנדסיות שנדרשו לצורך קבלת כל הפרמטרים לתכנון. הכנו את המפרטים הטכניים, ליווינו את החקירות ואת ניתוח הבדיקות. בהמשך ליווינו את ביצוע הפרויקט, כולל ליווי וניתוח בדיקות העמסה בתוך המנהרות עצמן. העבודה הזו פורסמה והוצגה בכנס בינלאומי של האיגוד למכניקת סלע ISRM. בפרויקט זה היינו שותפים גם להכנת דוח GBR ‏(Geotechnical Baseline Report) – מסמך הנחשב כיום לסטנדרט הבינלאומי בפרויקטי מנהור ותשתיות מורכבות. מטרתו להגדיר מראש את תנאי הקרקע הצפויים, לצמצם אי־ודאות וליצור בסיס ברור לחלוקת הסיכונים בין היזם, המתכננים והקבלן. הניסיון שנצבר בהכנת דוחות מסוג זה מציב אותנו בין החברות הבודדות בישראל בעלות ניסיון מעשי בתחום".

מהם האתגרים המקצועים שעוד לא ביצעת והיית מעוניין להשתלב בהם?
"פרויקט המטרו וחוות השרתים מייצגים את דור התשתיות הבא בישראל. כדי להתמודד עם אתגרים אלה אנו משלבים ניסיון מקצועי, ניתוח נתונים מתקדם וכלי בינה מלאכותית, במטרה להפיק ערך מהמידע הגאולוגי ולספק למהנדסים בסיס מדויק יותר לקבלת החלטות ולניהול סיכונים. בראיה רחבה יותר כל התחום הגאוטכני יעבור מהפך עקב שימוש נפוץ יותר בבינה מלאכותית ואנחנו חותרים להיות חלק מהשינוי".

בשיתוף גאוטופ-לוין

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    חופשה בדובאי

    החופשה שבוטלה עלתה 17 אלף שקל, בית המשפט פטר את בוקינג מאחריות

    אפרת נוימן
    הכניסה לבניין מובילאיי בהר חוצבים, השבוע

    "בכל יום עוזבים עובדים": למה ההייטקיסטים החילונים נוטשים את מובילאיי?

    אוריאל שכטר
    רנן הרטמן, מייסד ומנכ״ל הקריה האקדמית אונו

    זו המכללה הגדולה והיקרה בישראל. איך כל כך הרבה בוגרים שלה נכשלים?

    מירב ארלוזורוב
    שמרת הזורע ב"ב אריה ויסמן

    "ההצלחה של איקאה בישראל לא ברורה לי. כמו עדר כולם הולכים לשם"

    רותם שטרקמן
    מפעל אינטל בקריית גת

    אינטל עצרה השקעה בישראל ותאבד מענק בסך 1.3 מיליארד שקל

    נתי טוקר
    חוות שרתים של גוגל באוקלהומה. החברה השקיעה סכומים אדירים במרכזי נתונים

    1.7 טריליון דולר מתחת לרדאר: ענקיות הטכנולוגיה מבשלות את המשבר הבא