החודשים הראשונים של שנת 2026 מוכיחים כי תעשיית הפינטק העולמית נכנסה לשלב בוגר ומרתק. אחרי טלטלות העבר, השוק הגלובלי חוזר כעת לצמיחה מהירה, הנתמכת בהיקפי השקעות משמעותיים, שינויים רגולטוריים דרמטיים וחדשנות טכנולוגית פורצת דרך, המובלת על ידי מהפכת הבינה המלאכותית. על פי הערכות גופי מחקר בינלאומיים, היקפו של שוק הפינטק העולמי צפוי לנסוק השנה לכ-460 מיליארד דולר.
"השוק עבר תהליך בריא של התאוששות בשנתיים האחרונות", אומר שמואל בן-טובים, מייסד ונשיא מרכז הפינטק הישראלי. "לאחר הירידה החדה בהשקעות בשנים 2022-2023, שנת 2024 סימנה את תחילת התיקון ומגמה זו נמשכה ב-2025 עם כ-350 מיליארד דולר השקעות".
אולם המאפיין הבולט ביותר של התקופה הנוכחית, לדבריו, אינו רק המספרים היבשים, אלא שינוי הפרדיגמה. "אנחנו עדים למעבר מצמיחה בכל מחיר של סטארט-אפים להצבת הרווחיות בראש סדר העדיפויות ולביסוס מודלים עסקיים יציבים".
אילו עוד מגמות אתה מזהה?
"ישנן פחות עסקאות בשוק, אך הן גדולות יותר. המשקיעים המובילים בתעשייה כיום הם קרנות ה-Private Equity, שתפסו את מקומן של קרנות הון הסיכון. אנו רואים ריכוז הון מסיבי בחברות בשלבים מתקדמים (Late-stage) כהכנה להנפקות, לצד תהליכי קונסולידציה מואצים, מיזוגים ורכישות. החדשות הטובות הן חזרתן של הנפקות ה-IPO של חברות פינטק מצליחות; החדשות הפחות טובות הן עבור חברות בשלבים המוקדמים (Early-stage), שנתקלות בקושי ממשי לגייס הון להמשך פיתוחן".
מהם התחומים החמים ביותר להשקעה כיום?
"ישנם כיום שלושה תחומים מובילים: עולמות התשלומים (Payments) לסוגיהם; נכסים דיגיטליים, עם דגש מיוחד על המטבעות היציבים (Stablecoins), בעקבות הקלות רגולטוריות מפליגות בכל רחבי העולם, עם ארה"ב בראש; ו-Embedded Finance - שירותים פיננסיים המוטמעים בתוך פלטפורמות או מוצרים שאינם במקור פיננסיים. לדוגמה, אשראי בנקודת המכירה".
שילוב בין סייבר, פינטק ו-AI
מבחינה גיאוגרפית, בן-טובים מצביע על כך שצפון אמריקה שומרת על הובלה בהכנסות ובשליטת חברות הענק, בעוד אסיה-פסיפיק מהווה את מנוע הצמיחה הדינמי ביותר, ואירופה מתבלטת ברגולציה מפותחת בתחומי הבנקאות הפתוחה והתשלומים חוצי-הגבולות. בישראל האופי הגלובלי של התעשייה מודגש באופן כמעט קיצוני: מתוך יותר מ-20 חברות פינטק ישראליות שהגיעו למעמד של יוניקורן (שווי של מעל מיליארד דולר), ניתן למנות על אצבעות יד אחת בלבד את אלו שפעילותן מופנית לשוק המקומי.
בוא נדבר על האקו-סיסטם הישראלי בתחום הפינטק.
"מבחינה מספרית אציין שהוא מונה כ-560 חברות פינטק פעילות והוא הפך לענף ההייטק השני בגודלו בישראל מבחינת משיכת הון (אחרי הסייבר), כאשר הוא מרכז כ-12% מכלל ההשקעות במגזר הטכנולוגי. מדובר בשחקן תשתיתי עולמי לכל דבר. היישומים הבולטים כיום בישראל מתרכזים בחיתום אשראי, זיהוי הונאות ואוטומציה פיננסית ורובם מבוססי בינה מלאכותית. בזכות העוצמה המוכחת שלנו בסייבר, ישראל מפגינה חוזקה ייחודית בשילוב שבין פינטק, הגנת סייבר ו-AI, לצד פריחה בתחומי האינשורטק וה-RegTech".
לקדם יוזמות חקיקה תקועות
בעוד שהפינטק המסורתי נהנה ממעמד איתן, מגזר הנכסים הדיגיטליים והקריפטו בישראל מתמודד, לדברי נציגי הענף, עם רגולציה שמרנית יחסית ועם אתגרים מול המערכת הבנקאית. בעולם התחום זוכה לעדנה בזכות הקלות רגולטוריות מפליגות, בעיקר סביב מטבעות יציבים (Stablecoins), עם ארה"ב בחזית המגמה.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין ו-Web 3.0 בישראל (ICBW3), מציג סקירת מערכת בנקאית שפורסמה לאחרונה בבנק ישראל, ולפיה לקוחות ישראלים משכו בשנת 2025 כ-2 מיליארד שקל לרכישת מטבעות דיגיטליים (זינוק של 40% מהשנה הקודמת), ובמקביל נכנסו למערכת הבנקאית כ-1.1 מיליארד שקל שמקורם בקריפטו (קפיצה של 65%). בסך הכל מדובר בכ-3.1 מיליארד שקל שעברו דרך המערכת הבנקאית. אלא שלדבריו, בהשוואה להיקפי המסחר הכוללים, מדובר בחלק קטן בלבד. "דוח Chainalysis על גיאוגרפיית הקריפטו מראה כי מחזור הפעילות בישראל בין יוני 2024 ליוני 2025 עמד על כ-22 מיליארד דולר - כ-66 מיליארד שקל. הפער בין היקפי הפעילות לבין הכספים שנקלטים במערכת הבנקאית עשוי להעיד על כך שחלק משמעותי מהפעילות עדיין אינו משתלב באופן מלא במערכת הפיננסית המקומית".
מנגד, בבנק ישראל ובמערכת הבנקאית מדגישים כי המדיניות בתחום נגזרת משיקולי יציבות פיננסית, רגולציה ומניעת הלבנת הון, וכי הפיקוח על התחום נעשה בזהירות ובאופן מתפתח, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.
מה המשמעות של הפער הזה להבנתך?
"התוצאה הישירה של הנתק הזה היא בריחת מוחות וחברות מהארץ. במהלך שנת 2024 נרשמה דעיכה של 7% בכמות חברות הקריפטו הפועלות בישראל, וירידה של 12% במצבת העובדים בתחום - והדיווחים מאז רק הולכים ומחמירים. המערכת הבנקאית פשוט מסרבת לקלוט כספים מהתחום בהיקפים ראויים.
מה לדעתך צריך לעשות?
"שנת 2026 חייבת להיות שנת ההכרעה. שורה ארוכה של יוזמות חקיקה קריטיות תקועות כיום בצנרת: חוק נכס דיגיטלי שעבר בוועדת השרים לחקיקה ולא קודם; חוק נש"פ זר שהונח על שולחן הכנסת רק לאחרונה; חוזרי הקסטודיאן של רשות שוק ההון שטרם פורסמו; וחקיקת Stablecoins מקומית. אנחנו קוראים לאימוץ חקיקה ישראלית שתציב את המדינה בחזית העולמית. בסוף מרץ האחרון עלה הנשיא דונלד טראמפ על הבמה בכנס FII במיאמי והצהיר כי הוא יציב את אמריקה בחוד החנית של מהפכת הקריפטו, וכי יסיר באופן אישי כל חסם שיעמוד בפני היזמים. הגיע הזמן שגם אנחנו כאן בישראל נאמץ קצת מהרוח הזו. מגיע למגזר הקריפטו והפינטק הישראלי לפרוח, לצמוח ולמשוך איתו למעלה את המשק כולו".
