היכן נמצאות בלוטות הרוק ומה תפקידן?
ישנם שני זוגות עיקריים של בלוטות רוק גדולות, הממוקמים בצדי הפנים ומתחת ללסת. שתי בלוטות רוק גדולות נוספות ממוקמות מתחת ללשון ומאות בלוטות רוק קטנות פזורות בחלל הפה. תפקיד הרוק הינו לשמן את ריריות הפה, להגן על השיניים וריריות הפה, לרכך וליצור עיסה מהמזון על מנת להקל על בליעתו וכן יצירת אנזים שמפרק סוכר.
מהן הבעיות העיקריות בבלוטות הרוק?
ישנן ארבע בעיות הפוגעות בבלוטות הרוק: העיקרית היא דלקות וחסימות של בלוטות הרוק. בנוסף לכך, גידולים שפירים וממאירים של בלוטות הרוק, פגיעות של הבלוטות עקב תרופות וכן מחלות אוטואימוניות וחבלות ישירות בבלוטות הרוק.
מדוע בעיות בבלוטות הרוק נוטות להתגלות מאוחר מדי?
בלוטות הרוק הן איבר חיוני ביותר, שרבים אינם מודעים לתרומתו לעיכול התקין ולשמירה על בריאות הפה. כאשר מתפתחת בעיה בבלוטות, לרוב מדובר בתהליך הדרגתי ושקט. התסמינים הראשונים עשויים להיות נפיחות קלה, אי נוחות בזמן האכילה או תחושת לחץ מקומית, תופעות שקל לייחס גם לבעיות שיניים, דלקת מקומית או זיהום חולף. כתוצאה מכך, האבחון מתעכב ולעתים מתבצע רק כאשר מופיעים זיהומים חוזרים, נפיחות משמעותית או כאבים שמפריעים לתפקוד היומיומי.
כיצד מתבצע האבחון של בעיות בבלוטות הרוק?
אבחון מדויק מחייב שילוב בין בדיקה קלינית לבין הדמיה מתקדמת. לצד בדיקה פיזיולוגית, נעשה שימוש באמצעי הדמיה ייעודיים כמו אולטרסאונד וצילום CBCT דנטלי, המספק תמונה מפורטת של הבלוטות והצינורות שלהן ברמת קרינה נמוכה משמעותית מבדיקת CT רגילה (15%-10% בלבד, בהתאם לפרוטוקול). א.ר.ם הוא המרכז הרפואי הראשון בישראל שקיבל היתר ממשרד הבריאות להשתמש במכשיר ה-CBCT לצילומי אף אוזן גרון ולא רק לצרכים דנטליים, מה שמשפר מאוד את יכולות האבחון. שילוב של שיטות אבחון אלו מאפשר לזהות ביעילות רבה חסימות, אבנים או תהליכים דלקתיים, ולהבדיל בינם לבין בעיות אחרות באזור הפנים והלסת. יתרון משמעותי בשיטה זו הוא היכולת להגיע לאבחנה ברורה בשלב מוקדם, לעתים באותו הביקור וללא צורך בהמתנה או ביקור חוזר.
איך השתנה הטיפול בבעיות אלו לאורך השנים?
בעבר אבנים בבלוטות הרוק טופלו לרוב באמצעות ניתוח פתוח לכריתת הבלוטה כולה. מדובר היה בהליך פולשני, עם חתכים חיצוניים, סיכון לפגיעה בעצבים וירידה קבועה בהפרשת הרוק. לאורך השנים, ובעיקר עם התפתחות האנדוסקופיה, חלו הן שינוי תפיסתי והן שינוי טכנולוגי שבבסיסם השאיפה לעבור מכריתה של הבלוטות לשימור שלהן, תוך טיפול ממוקד יותר בבעיה.
מה מציעות גישות הטיפול החדשות אל מול ההליך הכירורגי?
הטיפולים המתקדמים כיום מבוססים על גישות זעיר-פולשניות ואנדוסקופיות שמאפשרות להגיע אל הבלוטות ולטפל בהן דרך חלל הפה וללא חתכים חיצוניים. באמצעות אנדוסקופים זעירים בעלי קוטר של פחות מ-1 מ"מ ומכשור ייעודי, ניתן להגיע ישירות לצינורית הבלוטה, לאתר את החסימה ולטפל בה, בהליך מרפאתי פשוט, שלרוב אינו דורש אשפוז. גם במקרים מורכבים יותר ניתן לשלב בין אנדוסקופיה לכירורגיה מזערית ולטפל בבעיות תוך מניעת הכריתה של הבלוטה. גישות אלו יכולות לצמצם סיבוכים, לשמור על תפקוד הבלוטה ולשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים.
הכותב הינו מנהל היחידה לכירורגיית הפה, הלסתות ובלוטות הרוק ורפואת הפה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, אסותא רמת החייל וראש תחום כירורגיה פולשנית מזערית ואנדוסקופיה של הפה, הפנים והלסתות במרכז הרפואי לגליל בנהריה. בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת מטפל מוסמך ולהתייעצות עמו. האמור בכתבה אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
למעבר לאתר של פרופ' עודד נחליאלי >>
בשיתוף א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון
