חידה: מהו גוף הפיתוח הגדול בעולם? לא, זו לא גוגל, גם לא מטא-פייסבוק או מייקרוסופט. התשובה כלל לא שוכנת באזורי הביג-טק. זהו סיטי בנק, על עשרות אלפי המפתחים והמתכנתים שהוא מעסיק ברחבי הגלובוס. הסקטור הפיננסי הפך בשנים האחרונות ממעוז של שמרנות לצרכן הטכנולוגיה הגדול בתבל. הוא ביסס בתי תוכנה וסביבות IT בהיקפים עצומים ומרכז סביבו אקוסיסטם שלם של חברות וסטארט-אפים, שמייעלים ומגוונים את סל השירותים. אך טבעי שישראל מצאה את עצמה במקום של כבוד על המפה הזאת, עם מרכזי מו"פ של הבנקים הגדולים בעולם ולא פחות מ-650 חברות פינטק מקומיות. אבל כמה מזה נוגע גם לצרכן הישראלי? זה כבר סיפור אחר.
לפער שבין היותנו מעצמת פינטק עולמית לבין סל השירותים הדל יחסית שהוצע לנו עד כה יש כמה הסברים. ראשית - וזה כמעט מובן מאליו - ישראל היא שוק קטן. ברור שהחברות המובילות, כולל הישראליות, מכוונות בראש ובראשונה לצפון אמריקה ולמערב אירופה. שנית, בענף הפינטק המקומי טוענים לרגולציה בעייתית: הפיצול בין הפיקוח של בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך מקשה על הפעילות בשוק שהופך ורסטילי יותר ויותר, עם מוסדות פיננסיים שנאלצים לעבוד מול רגולטורים שונים ובכפוף לתקנות שונות. תהיינה הסיבות אשר תהיינה, מקרב מאות החברות הרשומות בארץ, רובן פועלות בעיקר בחו"ל. ובשונה מסקטורים אחרים כמו רפואה וחקלאות, אפילו את החדירה הראשונית לשוק ואת צבירת הלקוחות המוקדמים מחפשות חברות הפינטק מעבר לים. אבל ייתכן שמשהו עומד להשתנות.
אין ספק כי הרגולטור הישראלי מתחיל לשנות גישה ביחס לשירותים הפיננסיים. התפנית המשמעותית ביותר היא באימוץ הבנקאות הפתוחה, שנועדה להעביר את המשקל, הידע וכוח המיקוח מספקי השירותים לציבור הצרכנים. מרגע שהמידע שייך ללקוח, מרגע שהוא יכול בלחיצת כפתור לעבור למוסד אחר או להורות למוסד המשרת אותו לשתף את המידע עם צד שלישי, המונופול נפרץ. כעת, בדומה לתהליך שעוברים שירותי הרפואה או הביטוח, גם השירות הפיננסי יוגש לנו באופן מבוזר לבחירתנו. נוכל לבחור סל מוצרים מגוון עם ההצעות האטרקטיביות ביותר, כשספקים שונים מסוגים שונים מרכיבים אותו.
למהלך של העברת הבעלות על המידע ללקוח יש השלכות מרחיקות לכת בעולם הפינטק. הודות למידע שיבחר הלקוח - ואז גם יחויב הבנק - לספק לצדדים שלישיים, הספקיות השונות יוכלו לנתח טוב יותר את בסיסי הנתונים, לבדוק לעומק את ההצעות למשכנתאות, למשל, או להעלות הצעות ערך משל עצמן. הן תוכלנה להציע חבילות והטבות גם מבנקים בחו"ל, כאשר הבנקאות הפתוחה הולכת יד ביד עם דיגיטציה, זמינות ומיידיות של שירותים בארץ ובעולם. בדרך הזו יוכלו הישראלים להיחשף לשירותים פיננסיים שבשלב זה פחות מוכרים כאן וליהנות משירות של חברות גמישות, "רזות" ויעילות המתמקצעות במוצר אחד.
שנת המפץ הגדול
מהפכת הבנקאות הפתוחה עמדה במוקד כנס מיוחד שערכו באחרונה הפיקוח על הבנקים ורשות ניירות ערך. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, דיבר בו על נקודת מפנה הצפויה בשוק הפיננסים הישראלי בסוף 2023. אז, להערכתו, ייכנסו לתוקף כל סלי המידע ביחס לכלל הלקוחות והתאגידים. צעד משמעותי בדרך לשם יתרחש כבר ביוני השנה, עם כניסתו לתוקף של חוק שירותי המידע הפיננסי המעביר באופן רשמי את הבעלות על המידע לידי הלקוחות.
"אנו משוכנעים שיש מקום לקדם מערכת פיננסית פתוחה שבה הלקוח, בהתאם לבחירתו, יבחר את האופן שבו יצרוך את שירותיו ויאפשר את השימוש בנכס המידע שבבעלותו", ציין המפקח. "כך יוכלו הלקוחות לקבל הצעות ערך ומוצרים מותאמים יותר, ייעוץ טוב יותר, שירות מגוון יותר וחוויית לקוח טובה יותר. בבנקאות פתוחה, יציבה ופעילה יש כדי להביא ערך ללקוח וגם לשחקנים הפעילים בתחום".
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, השוותה בכנס את המידע הבנקאי והחוץ-בנקאי העומד לרשותנו לנדל"ן מניב: "המידע הפיננסי של האזרחים הוא כמו דירת ה-Airbnb שלהם. הוא יכול להפוך לנכס מניב בדיוק כמוה. הציבור הישראלי יכול ללמוד איך להפוך את המידע הפיננסי הפרטי שלו לנכס שיניב לו ערך, דרך אופטימיזציה של עלויות והתאמה אישית טובה יותר של חבילת המוצרים הפיננסיים הנכונה לו".
לדברי גואטה, חוק שירות המידע הפיננסי הוא רק הצעד הראשון ברפורמה. אחריו יטופלו שירותי התשלום, ועם השלמת הרפורמה ייכנסו לשוק הפיננסי שחקנים חדשים על בסיס יתרונות יחסיים המבוססים על חדשנות עסקית וטכנולוגית. "זאת אחת הרפורמות החשובות בשוק הפיננסי, אם לא החשובה שבהן. אני סבורה שחברות פינטק שמחפשות שווקים חדשים להיכנס אליהם, או סביבת פעילות שתאפשר התפתחות, ימצאו בישראל את המקום הנכון עבורן".
אוטומציה, AI ואלגו-טריידינג
למי שמחפש את תקרת הזכוכית של תעשיית הפינטק הגלובלית, הרי שזו לא נראית באופק: על פי Market Data Forecast, בחמש השנים הקרובות צפויה התעשייה לצמוח בכרבע משוויה מדי שנה בממוצע ולהגיע לכ-324 מיליארד דולר ב-2026. על פי דוח של KMPG, ב-2021 לבדה הושקעו ברחבי העולם 210 מיליארד דולר בפינטק - זינוק של 68% ביחס ל-2020. יותר ממחצית הסכום הושקע על ידי קרנות הון סיכון. בצמרת ההשקעות בתחום כיכבו המטבעות הקריפטוגרפיים, טכנולוגיות בלוקצ'יין והגנת סייבר לתשלומים מקוונים.
אין ספק כי יישומי פינטק מאפשרים קפיצות מדרגה במרכזי העסקים הגדולים. אלא שמחוץ למדינות המפותחות, המהפכה גדולה אפילו יותר: בלא מעט כפרים ועיירות באפריקה, לדוגמה, לא קיים סניף בנקאי. תפוצת הסמארטפונים ופעילויות יזומות להגברת הרישות העצימו באופן דרמטי את חדירת הפינטק לשם, ועמה את היכולת של אוכלוסיות רחבות לצרוך שירותים פיננסיים בסיסיים שקודם לכן לא היו נגישים להן כלל.
אבל תעשיית הפינטק לא נוגעת רק לאופן צריכת המוצרים הפיננסיים ולממשק שבין ספקיות השירותים לבין הצרכנים. הטכנולוגיות (Tech) בפיננסים (FIN) משדרגות ומייעלות גם את פעילות המוסדות הבנקאיים עצמם - ויכולות אף לחסוך להם לא מעט עלויות. שילוב של כלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, למשל, מסייע להתחקות אחר מעילות, הונאות וטעויות אנוש. שילוב של אוטומציה, אם בצד העסקי ואם בתשתיות ה-IT, יכול לחסוך כוח אדם יקר ובפרט בעידן של מחסור במהנדסים. קיים כמובן המסחר האלגוריתמאי, אלגו-טריידינג, שעשוי להניב תשואות בזמנים אפסיים ללא מגע יד אדם. וכאמור, הצורך הגובר בטכנולוגיות לשוק הפיננסים הופך את הסקטור הזה למנוע צמיחה חשוב ולפוטנציאל משמעותי עבור תעשיות היי–טק נלוות.
ממותרות לשירות חיוני
כפי שאירע בלא מעט תחומים, גם עולם הפינטק צבר תאוצה ניכרת בתקופת הקורונה. כשהבנקים סגרו סניפים בזה אחר זה; כאשר היכולת לצרוך את השירותים הפיננסיים הבסיסיים ביותר מרחוק הפכה מ-Nice to have לקיומית - זו כבר לא היתה שאלה של האם, אלא כיצד. אין זה פלא שתהליכים תשתיתיים, שתוכננו לחמש ואפילו עשר שנים קדימה, הושלמו בתוך שנה-שנתיים. את ההזדמנות הזאת זיהו לא מעט חברות וארגונים שלא היו חלק מובהק מהעולם הפיננסי, בהם הקמעונאים הגדולים. חלקם אף הקימו חברות בנות, אם באופן עצמאי ואם בשיתופי פעולה עם הבנקים, כזרוע פינטק המרחיבה את סל המוצרים המוצעים לצרכני הקצה. ענקיות פיננסים בינלאומיות מציעות כיום מודל של Finance as a Service המכוון לשותפויות מסוג זה.
ובחזרה לישראל. השנים הנוכחיות הן ללא ספק שנות מפנה בעולם השירותים הפיננסיים, ממהפכת האשראי והתשלומים - רפורמת הסליקה (תקן EMV, המכונה בחנויות "תשלום ב-WiFi"), הארנק הדיגיטלי, הכניסה של אפל פיי וגוגל פיי ועוד - ועד ליישומי הבנקאות הפתוחה שבדרך. ייתכן שבקרוב, כמו שפחות או יותר כבר קרה עם הכסף המזומן, נשכח גם איך נראה כרטיס פלסטיק, תשלום בגיהוץ, ארנק וסניף בנק. בינתיים נמשיך להתבשם מהכנסות השיא שגורפות חברות הפינטק הישראליות, במה שכבר זכה לכינוי "הבהלה לזהב".
