כמעט מחצית מהישראלים אינם מרוצים ממצבם הכלכלי. כך עולה מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אוגוסט. במסגרת סקר שבחן את מצבו הכלכלי ועמדותיו הפיננסיות של הציבור הישראלי, קבוצה מייצגת של בני 20 ומעלה התבקשה לדרג את מידת הסכמתה עם משפטים שונים בנושאים פיננסיים – כאשר 49% השיבו כי הם לא מסכימים או כלל לא מסכימים עם האמירה "שביעות רצון מהמצב הכלכלי". 28.9% מהנשאלים הביעו הסכמה במידה גבוהה או גבוהה מאוד עם האמירה "קושי לכסות הוצאות שוטפות" – ורק 49% הסכימו עם האמירה "ביתרת זכות לאחר כיסוי הוצאות".
הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שופך אור גם על השקפת העולם הפיננסית של הישראלים: 85.6% מסכימים כי חשוב לשלם חשבונות בזמן, 77% מאמינים במחשבה מקדימה לפני ביצוע רכישות ("שיקולים לפני קנייה"), 65.8% מתנגדים ללקיחת סיכון כספי בהשקעות, 51% דוגלים בהצבת מטרות כספיות ו-51% מעדיפים חיסכון על פני הוצאה. במילים אחרות, מרבית הישראלים מביעים עמדות כלכליות סולידיות ואחראיות – ובכל זאת כמעט מחציתם אינם מרוצים ממצבם הכלכלי.
עלייה באוריינות הפיננסית
לאורך העשור חלה מהפכה בשיח הכלכלי הציבורי בארץ. נושאים מורכבים שהיו פעם נחלתם הבלעדית של עיתונים כלכליים או כנסים מקצועיים מעונבים הצליחו לחדור לראשונה לשעות הפריים טיים בטלוויזיה, לרשתות חברתיות ואפילו לשיחות חולין בבתי קפה. בניגוד לעבר, העניין הציבורי בהשקעות כבר לא מוגבל רק לפלח אוכלוסייה מצומצם של משקיעים כבדים, וכיום אפשר לשמוע ויכוחים סוערים על מדד S&P 500 ועל ריבית דריבית גם בשק"ם הצה"לי וב"מחששה" בבית הספר התיכון. יותר ויותר ישראלים – במיוחד צעירים – מחליטים ללמוד ולהתעמק בעולמות הפיננסיים כדי לשפר את קבלת ההחלטות הכלכלית שלהם.
התוצאה היא עלייה משמעותית ברמת האוריינות הפיננסית של הציבור הרחב. מחקר מקיף של בנק ישראל, שהתפרסם בנובמבר האחרון, הראה שיפור ניכר ברמת ההבנה של הישראלים בנושאים הפיננסיים. המחקר של בנק ישראל התבסס בין היתר על השוואה בין שני סקרי ידע פיננסי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2012 ובשנת 2024. בבנק ישראל בחנו שלוש שאלות שהופיעו בשני הסקרים בניסוח מעט שונה: כיצד אינפלציה גבוהה משפיעה על יוקר המחיה, האם ישנה קורלציה בין תשואה גבוהה לסיכון גבוה והאם גיוון תיק ההשקעות מפחית את הסיכון? בפני הנשאלים הוצגו משפטים קצרים ובסיסיים – והם התבקשו לקבוע אילו טענות נכונות ואילו טענות שגויות. בשלושת הסעיפים נרשמה עלייה ברורה בשיעור התשובות הנכונות משנת 2012 לשנת 2024: הקשר בין אינפלציה ליוקר המחיה (מ-65% ל-80%), הקורלציה בין תשואה לסיכון (מ-48% ל-68%) ופיזור סיכונים (מ-35% ל-57%).
בבנק ישראל מצאו קשר חיובי ומובהק בין רמת האוריינות הפיננסית לבין החוסן הכלכלי: הבנה טובה יותר של העולמות הפיננסיים תורמת לקבלת החלטות טובות יותר, מגבירה את היוזמה והאקטיביות בהתנהלות הפיננסית היומיומית ומשפרת את יכולת ההתמודדות עם משברים.
אפשר להצביע על מספר גורמים אפשריים למהפכת המודעות הפיננסית של העשור האחרון: המהפכה הדיגיטלית שעברו הגופים הפיננסיים, שהשקיעו סכומי עתק באפליקציות ובאתרי אינטרנט חדשים, הקלה על הציבור הרחב לצרוך מידע ולבצע פעולות; והרשתות החברתיות מייצרות בכל יום אלפי שעות תוכן פיננסי בעברית, החל מבלוגים מפורטים וסרטונים אינפורמטיביים ועד פרסומות סמויות וגלויות. גם המדינה החלה להשקיע בהעלאת המודעות הפיננסית של הציבור, בין היתר באמצעות יוזמה להכנסת החינוך הפיננסי לרשימת מקצועות החובה בחטיבות הביניים ובאמצעות סדרת ספרי חינוך פיננסי לגיל הרך מטעם בנק ישראל.
סיוע בקבלת החלטות
בפתח שנת 2026 אוריינות פיננסית גבוהה היא בעלת חשיבות גדולה יותר מאי פעם. ככל שהישראלים מעורבים יותר בקבלת ההחלטות הפיננסיות שלהם, כך מוטלת עליהם אחריות כבדה יותר. לצד ההשפעה החיובית שלהן על רמת המודעות של הציבור הרחב, הרשתות החברתיות מהוות גם צינור להפצת דיסאינפורמציה וקידום אפיקי השקעה מפוקפקים. כאשר האזרח הממוצע נחשף בכל יום למאות ואף אלפי הבטחות נוצצות לתשואות בלתי אפשריות, כמעט ללא סינון וביקורת, כל אדם נדרש למלא את תפקיד שומר הסף של עצמו.
במסגרת ההתנהלות הפיננסית היומיומית, הישראלי הממוצע ניצב בפני אינספור החלטות קריטיות: החל בתחום הפנסיה, דרך עולם הביטוח וכלה בשלל מוצרי החיסכון וההשקעה הזמינים. היכן להשקיע את ההכנסה הפנויה? כיצד לנהל את כספי הפנסיה? והאם לנהל את תיק ההשקעות בצורה עצמאית או להיעזר באיש מקצוע? ההתנהלות הפיננסית האישית והמשפחתית היא משימה מורכבת גם בימי שגרה, אבל היא הופכת לאתגר משמעותי עוד יותר בתקופות של משבר או מצוקה כלכלית.
במדינת ישראל פועלים כיום אינספור ארגונים ואנשי מקצוע שמסייעים ללקוחות לנהל בצורה מושכלת את תהליכי קבלת ההחלטות הפיננסיות שלהם. עולם הפתרונות הפיננסיים כולל בתוכו מגוון רחב של חברות, סוכנויות, יועצים, מתכננים ומדריכים – שמציעים כל אחד מעטפת אחרת שמטרתה לעזור ללקוחותיהם להתנהל נכון מבחינה פיננסית.
