יש רגע שקט, כמעט סמלי, שבו אנשים מתחילים לחשוב על פרישה. לרוב זה קורה סביב גיל 60, כשהקריירה מתקרבת לסיום והפנסיה הופכת ממשהו רחוק למציאות קרובה. אלא שלדברי הידד קציר, מתכנן פנסיוני, פיננסי ופרישה, ומנכ"ל-בעלים של בית לתכנון פרישה והשקעות חכמות, זה לפעמים מאוחר מדי.
"רוב האנשים מתחילים לחשוב על פרישה כשכבר כמעט אין להם מרחב תמרון", אומר קציר, "בפועל, הזמן הנכון להתחיל הוא לפחות עשור או שניים קודם, סביב גיל 50. שם עדיין אפשר להשפיע באמת - לשנות מסלולים, להגדיל חיסכון, ולבנות תכנון מס נכון שישפיע דרמטית על העתיד הכלכלי".
קציר, יליד 1976, נשוי ואב לשתיים, פועל בתחום כבר למעלה מ-25 שנה ובעל רישיון משרד האוצר. הוא מגיע ממשפחה שהיתה ממקימות ענף הביטוח בישראל, ושימש בעבר כסגן יו"ר הוועדה לפיננסים בלשכת סוכני הביטוח. כיום, תחת ניהולו, אלפי לקוחות מקבלים ליווי אישי בניהול הנכסים הפנסיוניים והפיננסיים שלהם. מניסיונו, הפער בין מועד החשיבה על פרישה לבין מועד התכנון בפועל הוא אחת הבעיות המרכזיות בתחום.
הטעות שמתרחשת בסוף הדרך
אחת הטעויות המשמעותיות ביותר, לדברי קציר, מתרחשת דווקא ברגעים הקריטיים שלפני הפרישה. "אנשים מקבלים החלטות דרמטיות על בסיס מידע חלקי או ייעוץ לא מקצועי", הוא אומר, "זה יכול להיות חבר, מכר או אפילו גורם מקצועי שלא מתמחה בפרישה עצמה. אבל המחיר של זה עלול להיות גבוה מאוד".
קציר מתאר לא מעט מקרים שבהם לקוחות הגיעו אליו לאחר שכבר ביצעו פעולות בלתי הפיכות. "אני רואה שוב ושוב תיקים שבהם טפסים כמו 161 או קיבוע זכויות מולאו באופן עצמאי או לא מדויק", הוא מספר, "המשמעות היא פגיעה ישירה בזכויות המס של הפורש, ולעתים הפסד של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך השנים".
כך למשל, משיכת פיצויים פטורים ממס נראית לרבים כהחלטה נכונה בטווח הקצר, אך בפועל עלולה להקטין את הפטור ממס על הקצבה החודשית לכל החיים. "זאת בדיוק הדוגמה להחלטה שנראית טובה באופן רגעי, אבל פוגעת בתזרים העתידי", הוא מדגיש.
לדבריו, תכנון פרישה מקצועי חייב להתבצע בליווי גורם שמתמחה בתחום באופן ספציפי, בעיקר בשל ההיבטים המיסויים המורכבים. "יש היום יתרונות משמעותיים במוצרים כמו תיקון 190, אבל רק מי שמבין לעומק את התנאים והמשמעויות יודע לנצל אותם נכון".
השאלה שצריך לשאול
אחת התפיסות הרווחות ביותר בקרב חוסכים היא שהשאלה המרכזית היא כמה כסף הצטבר בקרן הפנסיה. אלא שקציר מבקש לערער על ההנחה הזו. "ההתמקדות ב'כמה יש לי' מספקת תמונה חלקית בלבד", הוא מבהיר, "השאלה האמיתית היא כמה כסף נטו ייכנס אליכם בכל חודש".
הפער בין הסכום שנצבר לבין הקצבה בפועל מושפע מגורמים רבים: מיסוי, תכנון משיכות, מבנה המוצרים הפנסיוניים וניהול סיכונים. "אפשר להגיע עם הון לא קטן, אבל בלי תכנון נכון, הקצבה נטו תהיה נמוכה בהרבה ממה שאפשר היה להשיג", הוא מסביר. מעבר לכך, קציר מדגיש גם את החשיבות של ניהול סיכונים. "צריך להבין מה קורה במקרה של פטירה, איך זה משפיע על בני המשפחה ואיך מגינים עליהם כלכלית. תכנון פרישה הוא לא רק מספרים, אלא גם ביטחון", הוא מוסיף.
לא רק לשרוד את הפרישה
אחד השינויים המשמעותיים ביותר שמתרחשים בפרישה הוא המעבר מחשיבה של צבירה לחשיבה של ניהול. לדברי קציר, הסיטואציה החדשה יוצרת הזדמנות. "רבים חושבים שפרישה היא שלב שבו רק 'שורדים' עם מה שיש, אבל עם תכנון נכון אפשר להמשיך לייצר צמיחה, ואף ליהנות מיתרונות ייחודיים".
השאיפה של קציר היא שהפרישה תתבסס על שילוב בין קצבה יציבה לבין השקעות הוניות חכמות. "הקצבה מספקת ביטחון ומכסה את הוצאות המחיה, בעוד ההון הנזיל מושקע באפיקים שמטרתם להכות את האינפלציה ולייצר תשואה לאורך זמן", הוא מדגיש, "לעתים קרובות השקעות כאלה נהנות גם ממיסוי נמוך יותר על רווחי הון. המשמעות היא הגדלת הנטו בפועל, לא רק על הנייר".
בנוסף, הוא מציין כי ניהול נכון של ההון מאפשר גם חשיבה בין-דורית. "אפשר לבנות תכנון שמשרת לא רק את הפורש, אלא גם את המשפחה והדור הבא", הוא אומר.
תכנון פרישה אמיתי
לדברי קציר, אחד הפערים הגדולים בתחום הוא חוסר ההבנה של ההבדל בין ייעוץ פנסיוני או ניהול השקעות לבין תכנון פרישה כולל. "הרבה אנשים חושבים שזה אותו דבר, אבל בפועל מדובר בגישות שונות לגמרי", הוא אומר.
בעוד ייעוץ פנסיוני מתמקד במוצרים עצמם, וניהול השקעות מתמקד בתשואות, תכנון פרישה מתבצע דרך הסתכלות רחבה על התמונה הכוללת. "אני מסתכל על הכל דרך משקפי התזרים והמס", מסביר קציר, "לא רק איפה הכסף עשוי 'להרוויח יותר', אלא מאיפה נכון למשוך אותו, ואיך להשאיר כמה שיותר נטו אצל הלקוח.
"המשמעות היא שגם החלטות שנראות קטנות יכולות להשפיע משמעותית על התוצאה. זה תהליך של אופטימיזציה מלאה, לא רק של הרווחים, אלא של התוצאה הסופית שהפורש רואה בחשבון".
קציר מדגיש כי פורשים אינם לקוחות רגילים. "יש להם צרכים אחרים, אופק אחר ושיקולי מס שונים לחלוטין. לכן גם הפתרונות צריכים להיות מותאמים בדיוק לשלב הזה בחיים", הוא מסביר.
שליטה כלכלית במקום חוסר ודאות
בסופו של דבר, המסר של קציר ברור - פרישה אינה אירוע טכני, אלא מהלך אסטרטגי שדורש תכנון מוקדם ומדויק. ככל שמקדימים להיערך, כך גדלה היכולת להשפיע על התוצאה. "מי שמגיע לפרישה עם תכנון נכון, מגיע עם שליטה", הוא מסכם, "הוא יודע כמה כסף יהיה לו, איך הוא יקבל אותו, ואיך למקסם אותו לאורך זמן. מי שלא מתכנן, מוצא את עצמו מגיב למציאות במקום לנהל אותה".
בעידן שבו תוחלת החיים עולה, והאחריות הכלכלית עוברת יותר ויותר לידי הפרט, תכנון פרישה הופך לכלי קריטי. לא רק כדי לשמור על רמת החיים, אלא כדי להבטיח שהיא תישמר לאורך שנים. "בסוף", מסכם קציר, "השאלה היא לא כמה כסף צברתם, אלא כמה ממנו באמת יישאר אצלכם. זה כבר תלוי בתכנון".
הידד קציר
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף הידד קציר
